ספרד אחרת בחוויית טיול מגוונת, עשירה בטיולי טבע, בילוי עירוני איכותי, יקבים ואומנות. המסלול שלנו התחיל בטעימה קצרה של מדריד, המשיך אל העיר הנעימה סרגוזה, פארק אורדסה בפירינאים, משם מערבה לאורך חופיה המרהיבים של צפון ספרד, שמורת פיקוס דה אירופה היפיפיה, דרומה אל חבל היין לה-ריוחה וסגירת מעגל במדריד לפני טיסה חזרה. 

אוגוסט אולי אינו אידיאלי לטיול במרכז ספרד או דרומה, אך בצפון – זהו זמן לחופשה מושלמת... פערי הטמפרטורות נעו בין 43 מעלות במדריד, ל- 24 בשמורת פיקוס דה אירופה שבצפון, ובלילה קר! בספרד בקיץ אור היום נמשך עד 9:30 בלילה, מה שמאפשר להנות משעות רבות של בילוי בחוץ.

כשעתיים נסיעה צפונה ממדריד, נכנסנו לטיול בפארק מונסטריו דה פיאדרה, שעתיים נפלאות בטבע שבכל פעם מפתיע בשינויי הנוף שבו: מפלים שוצפים, כרי דשא, מצוקים בצבע אדום עם מפל ענק, מנהרות חצובות בסלע, מערות, בריכות דגים וחורש. השבילים בפארק מסודרים להפליא, כך שאמנם מטיילים בטבע – אבל בדרך שכל אחד יכול.

למי שזמנו בידו, מומלץ מאוד להשאר ללון במנזר עתיק שהוסב למלון, שוכן בפאתי הפארק. בכל מקרה, גם אם לא לנים בו – שווה להכנס ולבקר בו.

http://monasteriopiedra.com/the-park/

יומיים בעיר סרגוזה, בירת חבל הארץ העצמאי – ארגון, שוכנת על גדות נחל האברו.

עיר נהדרת, נעימה, מסודרת, יפה... ולא חסר בה דבר. לטעמנו, הרבה יותר שווה ממדריד עצמה... עם מלון במרכז, הנגישות לאומנות, אדריכלות, שוק אוכל קטן, עתיקות וסתם שיטוטים בשדרות מוצלות עצים היא כייף גדול.

על מה לא לוותר בסרגוזה?

בזיליקת פילאר היפיפיה... חובה גם להכנס פנימה (ואם הגעתם בשעת תפילה או מיסת יום ראשון, הרווחתם), וגם לטפס למגדל (במעלית בלבד... כי אין דרך אחרת), משם אפשר לראות את יפי צריחיה הצבעוניים, הנהר והעיר. ההנאה מהבזיליקה הזאת לא נפלה בהרבה מחוויית הביקור בדואומו של פירנצה...

קתדרלת לה סאו La Seo Cathedral – משום שבתוכה ממוקם מוזיאון שטיחי הקיר המרשים – The La Seo Tapestries. לא להאמין איך השתמרו שטיחי הענק מהמאה ה- 15, המנציחים סיפורים דתיים, שרבים מוכרים גם לנו. סיפור מגילת אסתר בולט במיוחד. האכזבה היחידה (כמו שחווינו פעמים רבות בספרד) היא העובדה שאין תרגום מסודר לאנגלית. היות ויורם דובר ספרדית, יכולנו להנות ולהבין הכל, אך אם אינכם דוברי השפה, הספרדים מחוץ למדריד לא מאוד מכווני עולם גלובלי...

מוזיאון נוסף נפלא, הוא מוזיאון גויה – Museo Goya, שמספר את סיפורו של האמן האמיץ, החריף והביקורתי, שצייר בגאון במאה ה- 18 את איוולת המעמד העליון ובית המלוכה אל מול העוולות החברתיות שפשו בספרד באותה התקופה. יצירותיו המקוריות מוצגות במוזיאון, ואי אפשר שלא לסיים את הסיור בו במחשבה על המסרים ובהערכה כלפי האמן וחייו.

ביציאה מהעיר, ניצב האלבופירה, ארמון מוסלמי בסגנון אנדלוסי (סגור בחמישי). המבנה מרשים מאוד, אך הכניסה אליו מיותרת. נכנסנו, סיירנו, הבנו. ממש לא חובה...

פארק אורדסה בפירנאים הספרדים

הרי הפירנאים נפרשים כגבול גאוגרפי בין ספרד וצרפת, וגם בתוך ספרד עצמה הם מפרידים בין הקטלוניים במזרח והבאסקים שבצפון-מערב, שתי קבוצות אתניות ספרדיות ששומרות על אופיין הייחודי וזהות עצמאית.

תכננו יום של טרק מהנה בפארק הלאומי אורדסה ומונטה פרדידו - Parque Nacional de Ordesa y Monte Perdido. תעשו לעצמכם טובה, אל תתפשרו על לינה בכפר טורלה Torla, משם בכל מקרה היציאה לטרק, או לפחות בכפר Broto הסמוך... אנחנו לנו במרחק 50 דקות משם, בכפר פנטיקוסה Panticosa, וזה לא זה... ערב לפני הטרק, וכמובן כשמסיימים אותו אחרי לפחות שש שעות טובות של צעידה, הכי כייף להישפך במלון נעים, אל מול הנוף המדהים של הפירנאים. אז אל תתפשרו...

במאמרים שקראנו לקראת הטרק נכתב שמדובר בכשלוש שעות הליכה, בדרגת קושי בינונית. אם אתם כמונו, אוהבים להסתלבט מתחת לעץ רענן, לעשות הפוגות של נישנושי פירות, להרגע על גדות נהר לקול פכפוך המים – המסלול הזה יקח לכם לא פחות משש שעות, ובשלב מסוים – המסלול נעשה לא קל...

ראשית, יש להגיע לנקודת היציאה למעלה הר פרדידו, אליה תעלו אך ורק באוטובוס היוצא מטורולה. לא תפספסו... זה לב הכפר, על הכביש הראשי. הנסיעה מפותלת, בכביש צר, וטוב שמישהו אחר נוהג בשבילנו. כעבור 20 דק', מגיעים לנקודת היציאה לטרק. יש במקום משרד מסודר עם מידע ואנשי "קרן קיימת". קחו מפה, וצאו לדרך, כשאתם זוכרים שבכל שלב במסלול, אם עייפתם, אתם יכולים לעשות אחורה פנה ולחזור (אפשר גם לחצור בגשר לצד השני של הנהר ולחזור בדרך אחרת, מקבילה).

המסלול המסודר והכבוש של הר פרדידו כולל שלושה מפלים. אל השניים הראשונים ההליכה אמנם מטפסת, אך בקלות: מפל Cascadas אחרי שעה של הליכה, ומפל Gradas Soaso אחרי שעה נוספת. אם אתם בכושר, תמשיכו עוד שעה אל המפל הגדול יותר, זנב הסוס - Cola de Cabalo, אך העליה כבר נעשית קשה יותר, ואין עצים שמצלים כפי שהיה כל השעתיים עד לנקודה זו. הדרך חזרה בירידה ומהנה, שעתיים-שלוש, תלוי היכן החלטתם לחזור על עקבותיכם.

יום נפלא בטבע, מומלץ מאוד!

ללון בפאראדור...

פאראדור אוליט, מלון שהוא מבצר מהמאה ה- 12.

לכבוד יום ההולדת שלי התפנקנו לילה אחד בפאראדור, רשת מלונות טובה, שהם בעצם מבנים עתיקים שהוסבו למלונות. בכפר Olite הקטן והיפיפה, לא רחוק מהכפר טודלה (כן, כן, ממש זה בו נולד בנימין מטודלה המטייל היהודי האגדי, ורבי יהודה הנשיא, ואבן עזרא, ואבולעפיה – כולם ספרדים טובים בני טודלה!). בתוך חומת הכפר וצמוד לארמון המלך, שופץ מבצר מהמאה ה- 12 והוסב למלון.

לינה בפאראדור היא חוויה נחמדה מאוד, המציעה לינה באווירה אחרת. כדאי להזמין חצי פנסיון ולהנות מארוחת שף בערב. יחסית למחירי המלונות בארץ – החוויה בהחלט מומלצת.

בחרו לכם פאראדור על הדרך שלכם, באשר הנכם בספרד. החיפוש קל ופשוט במפת האתר:

http://www.parador.es/en

המשכנו צפונה אל העיר המעניינת גרניקה, עיר שהופצצה כליל במלחמת העולם השנייה ע"י הגרמנים ביוזמתו והזמנתו של הדיקטטור הספרדי פרנקו. פרנקו ביצע טבח אזרחים בעיר הבאסקית, ששאפה לשמור על אורחות החיים הבאסקים המסורתיים ולהבדל בצביונה מספרד.

בעיר מוזיאון Fundecion העוסק במחיר של מלחמות בעולם, כמו גם מחיר של הגלובליזציה, השפע, ועוולות אחרות. מוזיאון בהחלט עם מסר חזק, רק ששוב... כמו בכל המוזיאון הקטנים והמעניינים בספרד, התרגום לאנגלית הוא באמצעות דפים מתויקים בקלסר, ואלמלא יורם שלי שתרגם לי הכל, לא בטוחה שהיתה לי סבלנות לקרא את הקלסר עב הכרס...

לא רחוק מהמוזיאון מוצבת רפרודוקציה במוזאיקה של הצייר פיקסו הנושאת את השם גרניקה, ועוסקת בזעזוע העמוק מטבח העם.

ביקרנו גם במוזיאון למורשת הבאסקית, אך בהחלט ממליצים לוותר... דל ולא מלמד דבר.

מגרניקה נסענו כחצי שעה אל העיר Bermeoעיירת חוף גדולה יחסית (שבהחלט יכולה לשמש ללינה ובילוי לילה). עיקר הביקור בה עבורנו היה כנסיית San Juan de Gztelugatxe. הכנסייה ממוקמת על אי/מצוק סלעי שמחובר בגשר עתיק אל החוף, ויש לטפס אליה 241 מדרגות... המשימה לא פשוטה למי שאינו בכושר, אך הנוף מרהיב! אם שמעתם פעמונים מהחוף, אלו המטפסים האמיצים שכמיטב המסורת מושכים בחבל הפעמון עם הגיעם אל היעד.

הכי נוח לחנות באזור המסעדה, שצמודה אליה הכניסה לשביל שיוביל אתכם אל הים והכנסייה. אל תתפתו לחנות לאורך הכביש, כפי שתמצאו שעושים רוב המבקרים.

כארבעים ק"מ מברמאו שוכנת בילבאו, בירת חבל ויסקאיה. הסיבה היחידה לביקור בה מבחינתנו היה מוזיאון גוגנהיים, שבקיץ בו אנחנו טיילנו אירח המוזיאון למעלה מ- 200 יצירות של מארק שאגאל מאוספים פרטיים וממוזיאונים בעולם כולו. התערוכה פרשה את סיפור חייו מהשטייטל למונפארנס בפאריס, נגעה בחיים היהודים וזיקתו החזקה והסבוכה אליהם. בהחלט חוויה מרגשת של פעם בחיים...

הנסיעה מבילבאו אל סנטייאנה דל מאר אורכת כשלוש וחצי שעות, שלא דרך האוטוסטרדה כמובן, כדי לחוות את הנופים הנפלאים בחופיה הצפוניים של ספרד, המצוקים אל מול הים האטלנטי, שדות חקלאיים, כפרים, מגבנות, מאפיות בדרכים, ושפע שלווה... בעיקר שלווה... כל כך נהננו לחזות בזוגות המבוגרים והקשישים שעובדים יחד בשדות, בגינות הירק, נערכים לקראת הסתו והחורף, עורמים את התבן לחיות, צובעים ומטפחים את בתיהם. שלוות אלוהים, כבר אמרנו?

לאורך כל החוף הצפוני, מהפירנאים במזרח, תתקלו בעולים לרגל בכל הגילאים ומכל העולם, המטיילים לאורך קמינו דה סאנטייאגו. תוואי הדרך של המטיילים (או הפאלאגרינו, הצליין) יצוץ מולכם כמעט בכל אשר תפנו בחבל הבאסקים. תזהו אותו לפי סמל קונכייה צהוב דמוי שמש זוהרת על רקע כחול. בראשכם תפנטזו ותתכננו את טיול החופש הגדול: חודש לפחות של צעידה לאורך תוואי קמינו דה סאנטייגו... יש למה לשאוף!

לנוסעים ברכב, כמונו... יש מקומות רבים לעצור ולהנות מהם על הדרך. למשל עיירת החוף קומייאס Comillas, שהיתה מקום הנופש של המלך אלפונסו ה- 12, עם ארכיטקטורה יפה, בתים צבעוניים ומטופחים, פארק ארמון המלך, ובפארק יצירה של גאודי "אל קפריצ'יו". אל עיירת חוף אחרת נכנסים דרך גשר ציורי על פני שפך נהר - San Vincente de la Barquera סאן ויסנטה דה לה ברקרה. כאן ישבנו לארוחת צהריים של דגים טריים אל מול טיילת יפה.

אם חשקה נפשכם בחיי לילה תוססים, לונו בבירת חבל קנטבריה סנטנדר Santander, אך אל תתברברו בעיר. סעו ישר אל אזור ארמון מגדלנה והטיילת המרכזית, המיגדלור, ובהמשך לא רחוק משם המלונות המרוכזים קרוב לחוף. הגעתם אל מעין אילת אלגנטית ספרדית...

הכפר סנטיאנה דל מאר Santillana del Mar הינו כפר עתיק ויפיפה, קטנצ'יק כזה, צפון בתוך החומות... אין כניסה לרכבים. פשוט לשוטט בכפר, ברחובה הראשי והתיירותי לעייפה, הכנסייה הרומנסקית שהיא לב הכפר, גלריות קדרים וחנויות לרוב.

ארבעה ימים בפארק פיקוס דה אירופה – פסגות אירופה

פיקוס דה אירופה הם הרכס הגבוה ביותר בהרי קנטבריה, על אף שהשמורה גובלת בפרובינציות נוספות: אסטוריאס, קסטיליה וליאון.

את הטיול בפארק מתכננים בתוך מסלול מעגלי של כבישים המקיפים את כל השמורה. צריך לבדוק בכל יום מזגי אוויר בשמורה לפני יציאה לטרקים, ואם ערפילי או גשום – לא עולים להרים (יש לשכות תיירות בכל מקום). כאמור, מזג האוויר בפיקוס דה אירופה נעים, ובחודש אוגוסט נע בין 26 מעלות ביום ל- 13 בלילה.

מסנטיאנה דל מאר אל העיירה פוטס שבפיקוס דה אירופה הנסיעה אורכת שעתיים נטו, על כביש 621 עם הכניסה לפארק. היא צריכה להיעשות באור יום, גם בשל הפיתולים בכביש הצר וגם כדי להנות מהנוף הנפלא, לאורך ערוץ נחל דבה, דרך קניון צר Desfiladero de la Hermida, קניון אורדון – Canon del Urdon, והכפר Lebena.

תלוי בשעת היום וההתמקמות שלכם במלון, אפשר להקדיש את הערב לבילוי בעיירה המקסימה פוטס, או אם הגעתם מוקדם מספיק ביום – תוכלו לטפס עם הרכבל Funte de בכביש 185 CA, מיד אחרי הכפרון (שניים וחצי בתים) Cosgaya, שם גם אפשר ללון בקסם של מלונות על הדרך אם לא מצאתם מלון בפוטס.

מהרכבל Mirador del Cable - תפצית מרהיבה על ההרים המחודדים והעמקים של השמורה. קחו בחשבון שיש תור ארוך אך מסודר, והעלות היתה 17 יורו לאדם.

מאזור פוטס – הדרמנו ליעד הבא: Posada de Valdeon כדי לעשות טרק מומלץ היוצא מהכפר Cain אל ערוץ הנהר Rio Cares או – Ruta del Cares. הדרמנו ברכב לכיוון סאן גלוריו, והכביש עולה ועולה ועולה... יש בדרך נק' תצפית רבות, וכדאי לאמץ הרגל של עצירה לפיקניקים ולתצפיות על הנוף היפיפה.

כדי לעשות את הטרק בנהר קארס, הכי פשוט להכנס מהנקודה הדרומית, כאמור דרך הכפר קיין, ופוסאדה דה ולדאון. הנסיעה מפותלת, בכביש צר שאינו מכיל שני רכבים הנוסעים זה מול זה. הנהיגה כאן דורשת זהירות, סבלנות, והתחשבות בנהגים האחרים.

עם הגיעכם לכפר הקטנטן קיין, יש להחנות את הרכב, ומשם לצאת לטרק מעגלי, האורך כשלוש שעות הלוך חזור. תוכלו בכל שלב לחזור על עקבותיכם. המסלול הספציפי הזה קל, מישורי על גובה הצוק, לאורך הנהר הזורם מטה בקניון. הדרך מסודרת, משולטת, ומאוד פשוט להסתדר. זכרו לקחת מים…

אם זקוקים להנחיות נוספות, להלן האתר הרשמי של השמורה: http://www.rutadelcares.org/en/index.php

מקארס חזרנו אל הכביש העוקף של השמורה, ומשם הצפנו לצד המערבי של פיקוס דה אירופה, לכיוון קאנגאס דה אוניס, היא העיירה המרכזית הבאה ממנה נצא לטרקים נוספים.

הנסיעה עוברת הפעם בדרך דרמטית לא פחות, במעבר ההרים Puerto del Ponton. כאן הכביש מתחלף ל- 243, 244 הנחשב למקטע היפה בשמורה: כעשרה ק"מ של דרך מפותלת ועקלקלה עד לכפר Oseja de Sajambre. לטעמנו, כל הדרכים בשמורה היו מרהיבים באותה המידה...

לפניכם יופיע שלט חום: Desfila de Los Beyos – מעבר הרים קניוני של עשרה ק"מ, שכולו נחצב ע"י נהר הסייה Sella. בסוף המקטע יש גשרון קטן ובית קפה-מסעדה לרענון.

טיול באזור קאנגס דה אוניס – הקובדונגה ואגמיה

קאנגאס דה אוניס היא עיר פשוטה בחבל אסטוריה, אך גם תיירותית ועמוסה בשל מיקומה. אין מה להתעכב בה ממש, למעט ארוחת צהריים או ערב במרכז העיר, שם מחוץ לכל המסעדות תמצאו מלצרים מוזגים ביד אמן את הסיידר גבוהה יותר משהמרוקאים מוזגים את תה הנענע המתוק, והם קולעים בול אל תוך כוסות הסיידר הדקיקות. זהו ה- Cidre האסטורי המסורתי, הקר והחמוץ, על שמו המסעדות בחבל נקראות בעיקר "סידרייה".

מבחינת לינה, אנחנו בחרנו ללון בכפרים שסביבה, שם יש שפע צימרים, ועל הדרך בין הכפרים יש שפע מלונות קטנים וחביבים. תושבי האזור מתפרנסים בעיקר מתיירות, ובעונה המחירים לא זולים. קחו בחשבון שמדובר בחוויה כפרית אמתית, ועם עלות השחר צפוי להעיר אתכם איזה תרנגול...

האטרקציה המרכזית של האזור הצפון מערבי של פיקוס דה אירופה, ודי לקראת סופו של המסלול המעגלי בפארק, היא האגמים בקבדונגה. זהו אחד מטיולי הטבע היפים ביותר שעשינו בצפון ספרד, ואסור לוותר על המסלול הארוך והמעגלי שבפסגת ההר. המסלול המלא אורך שעתיים וחצי נטו, ותוסיפו לזה כמה זמן שידרש לסטלבט הכל כך מתבקש במקום הזה…

הנסיעה אל פסגת ההר היא באוטובוסים מאורגנים היוצאים כל רבע שעה מנקודה שנקראת Pedos El Bosque, שם מספר מתחמים המסומנים באות P לחניית הרכבים ותחנות איסוף האוטובוס. אנחנו עלינו ב- P2, העלות היא 11 יורו, כולל חניה. האמת, שהנסיעה באוטובוס עם נהג מיומן מומלצת, גם אם בשאר ימות השנה מותרת הנסיעה העצמאית... הכביש צר ומפותל מאוד, לא פעם נדמה שתיכף נופלים לתהום. התאום והקשר בין הנהגים שמטפסים, לאלו שיורדים הכרחי, ולא ברור איך אפשר בלעדיו. לאורך כל הדרך רוכבי אופניים לרוב עולים, יורדים, וביניהם גם עשרות פרות רועות. שלושת רבעי נסיעה בערך – והגעתם לתחילת המסלול, הנקודה בה כולם יורדים.

תחילת המסלול היא משותפת למי שבוחר לעשות את המסלול הקצר ולמי שבוחר במסלול הארוך. אין להיבהל ממאות האנשים בעונה שממלאים את השבילים, 90% מהם שם רק למסלול הקצר. כשתמשיכו הלאה אחרי האגם הראשון – אגם ארקינה Lego La Ercina, תטיילו בשלווה ועם מעט מאוד אנשים. ממשיכים על המסלול בדרך הנקראת Vega de Enol (ווגה היא אחו בספרדית), אל עבר האגם אנול Lago Enol ולכל אורך הדרך תצעדו עם פרות רועות, תחצו אחו רחב ידיים עם כבשים, גדיים ופרות שעל צווארן תלויים פעמונים, והצליל המשכר הזה עם הרוח והירוק באוויר הנקי של פסגת ההר פשוט מושלם... כאן פשוט רבצנו בלי חשק לעזוב, שרים לנו את הזמן הכפרי הדשן הרחום של אריק איינשטיין, במילותיה של לאה גולדברג. למקום הזה בדיוק התכוון כנראה המשורר…

בכמה נקודות תמצאו בקתות רועים קטנות, שמוכרים גבינות תוצרת עצמית. אנחנו פגשנו את עמליה, רועת הצאן בת ה- 85, שסיפרה לנו שממאה רועים נותרו רק חמישה כיום. היא הזמינה אותנו אליה לבקתה, שני מטר על מטר וחצי, הכוללת מיטה, מעליה מדפים עם גבינות מתייבשות, חביות של קטניות שהן התזונה העיקרית בחודשי השהות על פסגת ההר, קמין קטנה שמשמשת גם לבישול. התרנגולות נכנסות ויוצאות בחופשיות אל הבקתה, כשמתחיל השלג, היא יורדת לכפר קובדונגה שלמרגלות ההר, וכך חיה את חייה בין הכפר שלמטה לאחו שלמעלה... והיא בריאה ומאושרת, ומרגישה שיש לה הכל...

קובדונגה הוא גם שם הכפר למרגלות ההר. יש בו מפל גדול, בזיליקה גדולה ומיוחדת שאפשר לראות בדרך המטפסת אל האגמים, מערה קדושה וכנסיה חצובה בהר– La Santa Cueva וכן הכנסיה היפה – Santuario de la Virgen de Covadonga. משם - עד לצוק המפורסם נאראנחו דה בולנס Naranjo de Bulnes. אפשר לרדת מהאוטובוס בתחנה בכפר ולבקר במקומות האלה. אנחנו החלטנו לוותר ולהשאר עם חוויית הטבע החזקה מהפסגה…

לה ריוחה, חבל היין של ספרד

מפיקוס דה אירופה יצאנו בבוקר דרומה אל לה-ריוחה, כארבע שעות נסיעה. לה ריוחה היא הקהילה האוטונומית הקטנה ביותר באי האיברי, משתרעת על 120 קילומטר מדרום לנהר אברו, בעמק מוקף הרים. ולמרות גודלה, היא מחולקת לשלושה תתי אזור גאוגרפיים, כאשר העיקרי בה הוא אלווסה הבאסקי Alavesa, שם מרבית היקבים. חוויית הסיור בין היקבים היא גם חוויה של סיור אדריכלי – היסטורי ועכשווי.

בירתו של החבל היא העיר לוגרוניו Logroño המקסימה. מאוד נהנו לבלות בה... לקחנו מלון בלב העיר, ובכל ערב יצאנו לסצנת הברים והטאפאסים באמת הכי מרשימה, אוטנטית ותרבותית שחווינו בספרד, גם מביקורים קודמים בברצלונה או מדריד (למעט שוק הטאפאסים שם, סאן מיגל... לו, אין כנראה מתחרים). בלוגרניו, יש רשת רחובות קטנים, כשהמרכזי בהם רחוב לורל – Celle del Laurel - רחוב קטן, צפוף, עמוס בברים של פינצ'וס – הוא הטאפאס של חבל הבסקים. לא פעם תהינו: אנשים פה לא רעבים...? כמה אפשר לחיות על הביסים הקטנים האלה?!

יש מספר יקבים שלא מפספסים, משום היותם חוויה מלמדת ואחרת, שהיא מעבר לטעימות יין לה ריוחה משובח.

יקב ומוזיאון Dinastia Vivancoשבעיירה בריונס. יקב עשיר ומושקע. המוזיאון מקיף את היסטוריית תעשיית היין הספרדית, מלמד איך מכינים חביות, מציג אוסף מטורף של פותחני יין מדגמים שונים ומשונים, התנסות באיבחון ארומות יין וכמובן – טעימות... אחרי 6 בערב הכניסה למוזיאון וליקב היא בחינם.

בעיירה אלסייגו Elciego נמצא יקב מרקס דה ריסקל Marqués de Riscal המפורסם באדריכלות שלו פרי מוחו הקודח של פרנק גרי, מי שבנה את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. היקב הוא גם מלון יוקרתי מאוד המציע ספא וינותרפי. הסיור המודרך ביקב ובמרתפי היין העתיקים והעמוסים חביות הוא חוויה שלא כדאי לפספס.

עוד מקום שחובה לבקר בו הוא העיירה לה גוורדיה – עתיקה ומיוחדת מאוד. אין כניסה לרכבים, חונים מחוץ לחומות ומטיילים בה ברגל, בין בתי הקפה, המאפיות הקטנות, ברי הפינצ'וס והכי חשוב – רשת הייקבים העתיקה שבנויה מתחת לעיירה מימי הביניים, כמו עיר מתחת לאדמה, ואין לכך רמז בעיר שמעל…

מלה גוורדייה אפשר לראות את היקב המיוחד והמודרני איסיוס Bodega Ysios,על רקע הרי חבל קנטבריה, והעמקים עם מרבדי הכרמים שבהם. איסיוס הוא היקב שכשצופים בו נראה כמו תמונת פיקסלים לא ברורה... הוא נבנה ע"י האדריכל הספרדי סנטיאגו קלאטרווה, מי שגם תכנן את גשר המיתרים בכניסה לירושלים.

זהו... מלה ריוחה המשכנו להדרים חמש שעות לערך עד מדריד, אחרי שבועיים עשירים בחוויות וטעימות לנפש, לגוף, למחשבה ואיך לא... לחיך.

חוות דעת על מלונות בהם שהינו:

שבועיים בצפון ספרד היא חופשה לא זולה. השתדלנו לסגור מלונות שנעו בין 80-100 יורו ללילה, וזה לא היה קל, בהתחשב בעונה.

מרוב המלונות נהננו, למעט שניים מהם כדאי להמנע: מלון Sabocos בכפר Panticosa שבפירינאים, ובפיקוס דה אירופה צימר בכפר Corao שליד קאנגאס דה אוניס – Hotel Rural El Espino. בשני המקרים, המחיר היה רחוק מלהצדיק את מה שמקבלים בתמורה…

מלונות מומלצים ממסלול הטיול שלנו (רק אלו שבאמת בלטו):

במדריד: Hostal Central Palace Madrid, ממש צמוד לארמון המלך, בסביבה נעימה, מרחק הליכה לכל מקום, אם כי לא בצנטרום (10 דק' הליכה מכיכר סול). קיבלנו חדר סויטה בקומה העליונה, רצפת עץ, עיצוב כפרי נעים, כלי מיטה נוחים. מלון שבהחלט נשמח לשוב אליו. והמחיר זול יחסית למדריד.

בחזור, בחרנו מלון נוח, קרוב לשדה התעופה, וכך גם גילינו שכונה שקטה ונעימה במדריד, שלמרות השקט שבה - מציעה מבחר פאבים ומסעדות באווירה שכונתית חמימה. בהחלט מלון מומלץ ללילה שלפני טיסות: Hotel Tach Madrid Airport

בסגרוזה:

Hotel Catalonia El Pilar – מלון מעולה, מרכזי, מעוצב מודרני, נקי ומגיש ארוחות בוקר עשירות במיוחד.

בפיקוס דה אירופה:

רבע שעה דרומית מפוטס, Hotel Cosgaya, על כביש 621 – לקום בבוקר ומכאן להמשיך לרכבל הקרוב. מלון קטן ומתוק, נוח ונעים, חדרים נקיים וחמימים. על ידו יש עוד שני מלונות דומים. למרות שהוא על הכביש הראשי – מאוד שקט ושלו.

בלגרוניו לה ריוחה:

מלון בלב העניינים, אך לא על רחובות הברים ממש: Hotel Boutique Marques de Vallejo. חדרים מודרנים, מוארים, לבנים. ארוחת בוקר עשירה בתוספת תשלום.