זוכרים שעשיתם משהו בפעם הראשונה? הציפייה למשהו חדש, לא מוכר ולא ברור... בקיצור, דף לבן שמוכן שתציירו עליו! ככה התחילה עבורי חופשת הסקי בקלאב מד ואל טורנס. חזרתי משם עם המון חוויות חדשות וסרטון קצר שאתם חייבים לראות!
אפתח ואצהיר שאיני מחובבי החופשות המאורגנות או חבילות הסקי. הרצון ללכת נגד הזרם ולהוכיח שאפשר גם לבד תמיד בוער בי, ובמיוחד כשאני ניגש למלאכת הרכבת חופשת הסקי שלי. ולמרות זאת, הפעם נפלה בחלקי ההזדמנות להיכנס לגינה המושלגת של השכן מוואל טורנס (Val Thorens) ולבדוק בעצמי את איכות הדשא (והמסלולים)… אחרי חמש שנות ארגון חופשות סקי באופן עצמאי, יצאתי לחוות את חופשת הסקי בצורה הכי שונה ממה שהכרתי עד היום.
בתור אחד שקורא את הבלוגים והדיווחים של רוב גולשי אתר “שלג”, השם "Club Med" תמיד עורר בי סקרנות מוזרה לאורך השנים. כעת, אחרי שחזרתי מחופשה שאליה הוזמנתי להצטרף כצלם וגולש, החלטתי לחלוק אתכם כמה חוויות מחמשת הימים שעברו עלי שם.
הנחיתה הכי רכה באלפים
מאוד מוזרה לי ההרגשה הזו שאני לא צריך לעשות כלום! כבר מרגע הגעתי לוואל טורנס, התייצב לרשותי צוות הקלאב. תמיד היה שם איש שירות שדאג לצרכי השונים, העיקר שלא אצטרך להתעסק בדבר מלבד לגלוש, לאכול ולישון.
עוד בשדה התעופה בז'נבה המתין דלפק של קלאב מד והחלוקה לאוטובוסים הייתה די מהירה. הנסיעה לאתר הייתה ללא עצירות – משהו שאני לא רגיל אליו, מהסיבה שתמיד יש איפה לעצור או לראות משהו מעניין בדרך לאתר הסקי. ברגע שמגיעים למלון, התיקים מעוברים על ידי הצוות לחדר מאורגן ומשם יגיעו באופן "פלא" למפתן דלת חדרכם.
חוויה קולינרית שלא הכרתי
גם את עצמי הפתעתי כאן כשמיקמתי את נושא האוכל לפני הסקי, אבל אחרי החוויה הקולינרית שעברתי, החלטתי שללא ספק מגיע לנושא להיות הבא בתור.
אני לא אדם בררן במיוחד בכל הקשור לאוכל בחופשת סקי. מבחינתי, גלישה היא הדבר העיקרי וכדי שהגוף יעבוד – הוא צריך לקבל כוח. לכן, לא מעניין אותי באיזה צורה או טעם האוכל יגיע – העיקר שהוא יהיה בכמות מספקת. עם זאת, מה שקורה בקלאב מד, הוא בגדר עולם חדש עבורי. ברשותכם, אדלג על תיאור ארוחת הבוקר (אפילו חביתה וסלט הם מעל ומעבר עבורי), אבל החל מארוחת הצהריים, המטבח נותן עבודה שפשוט לא ראיתי דבר כזה בעבר…
מדובר לא רק בכמות ובמגוון, אלא שהאוכל פשוט מעולה! המנות אינן זרוקות כך סתם בסיר, אלא מוגשות בחיוך על ידי איש שירות שלא יחסוך מכם איחולי “בון אפטיט”. תוכלו לגשת בעצמכם לבופה ולקחת מנות מוכנות, אך בנוסף ישנן עמדות בהן יגישו לכם את המנות באופן אישי. בשבילי כל החוויה הזו הייתה חדשה ומאוד מרשימה
באחד הערבים חגג אחד האורחים יום הולדת, מה שהיווה תירוץ טוב לחצי מצוות המטבח (כן, גם השפים) לצאת לקראתו עם עוגה ושירי יום הולדת. היה זה מחזה מאוד יפה שמראה את הרצון לשמח את בעל השמחה. בקלאב יש שתי מסעדות: הראשונה היא למעשה המסעדה הרגילה, המגישה את שלוש הארוחות ומשרתת את כל אורחי הקלאב.
המסעדה השנייה היא ברמה גבוהה יותר (הטבח הראשי עבד בעבר במסעדת שני כוכבי מישלן), ומגישה ארוחת צהריים (הכניסה חופשית והאוכל ללא הגבלה). עם זאת, ארוחת הערב תחייב אתכם ברישום מוקדם (ללא תשלום נוסף). יצא לי לאכול במסעדה פעם אחת, וללא ספק, ערב זה היה משיאי החוויות הקולינריות של חיי – החל מהמנות, דרך רמת ההגשה ועד האווירה היוקרתית.
והיה גם סקי ואפרה סקי...
אתר הסקי ואל טורנס הוא חלק ממרחב הגלישה של שלושת העמקים (Les Trois Vallées) באלפים הצרפתים. תוכלו לגלוש כאן במעלה מ-600 ק"מ של מסלולים (לא כולל אוף פיסט). חלקי האתר השונים מקושרים ביניהם באופן סביר ביותר, ולמרות שניתן למצוא פה ושם גם מעליות משנות ה-60, הן לא יאכזבו אתכם. בתור אחד שאוהב לטייל באתר, בין אם זה במסלולים או מחוץ להם, אני חייב לציין שהאתר הזה פשוט ענק! עד כדי כך שבשלב מסויים הרגשתי שאני הולך קצת לאיבוד. מה גם שאני לא תמיד גולש עם מפה, ואם כבר יש לי אחת, אני לרוב לא פותח אותה.
מעל ואל טורנס ממוקם פאב בשם לה פולי דוס (La Folie Douce), כאשר משעות הצהריים המקום נהפך לאבן שואבת עבור רבים מגולשי הסקי והסנובורד שמגיעים כדי לרקוד וליהנות מאווירה צעירה ותוססת. המוזיקה, ובמיוחד האלכוהול, זורמים כמו מים ונראה שהמקום הוא גולת הכותרת של האפרה סקי באזור כולו.
כחלק מחופשת הסקי ב-Club Med Sensations, כל אורח יכול לבחור ביום הגעתו אם להשכיר ציוד גלישה שמותאם לרמתו, או לבקש ציוד גלישה חדש לבדיקה. בנוסף, ניתן להירשם לשיעורי סקי קבוצתיים (בחינם). כמו דברים רבים בחופשת הסקי הזו, גם נושא השיעורים הוא אלמנט חדש עבורי – מעולם לא למדתי גלישה באופן מסודר, או נכחתי בשיעור סקי.
החלטתי שאני מצטרך לקבוצת A3, שההגדרה שלה היא: כל מי שגולש בכל סוגי המסלולים ורוצה ללמוד לגלוש אוף פיסט. אני גולש בכל המסלולים כבר מספר שנים לא מעטות, והאפשרות לקבל הדרכה ממוקדת וטיפים מאוד קרץ לי.
מבחינתי, היה זה גם סוג של מבחן, שבו יכולתי לקבל (לראשונה בחיי) ביקורת על רמת הגלישה שלי. במבחן התוצאה זכיתי לקבל מחברי הקבוצה ציון של “עובר+” וחותמת מהמדריך. מכיוון שגלישה סטנדרטית במורד המסלול מעולם לא דיברה אלי, שמחתי לגלות שגם חברי הקבוצה האחרים באו לעשות כיף פחות שגרתי... אני בכל מקרה, ניצלתי כל הזדמנות בשביל לבצע איזה תרגיל פה וקפיצה שם...
בזמן החלוקה לקבוצות ביום הראשון ניתן להצטרף לקבוצת דוברי שפה מסוימת, זאת בהנחה כמובן שישנם מספיק גולשים הדוברים את השפה. השיעורים עצמם מתחלקים לפי רמות, ובדרך כלל קבוצות המתקדמים יתחילו מוקדם יותר (באזור 9:00 בבוקר) ואחר כך יתחילו בגלישה קבוצות המתחילים.
השיעור הראשון נגמר סביב השעה 12:00 בצהריים בקלאב עצמו. משם ניתן להמשיך לגלוש לבד או ללכת לאכול, כאשר מסכמים בין שאר חברי הקבוצה מתי ואיפה נפגשים להמשך השיעור אחר הצהריים. כמובן שאין שום מחויבות להשתתפות רציפה בשיעורים, וניתן להצטרף או לעזוב מתי שרק רוצים.
הקלאב ממוקם במורד המסלולים, כך שאין צורך ללכת עם הציוד – פשוט גולשים עד לפתח לחדר הסקי . עבור אכסון הציוד כל אורח מקבל לוקר פרטי משלו, כשבכל אחד מצוי מתקן לחימום הנעליים. בבוקר זה פשוט כיף להכניס את הרגל לנעל חמה ויבשה. הבוקר הראשון מתחיל בצורה ממש כיפית, כאשר צוות האירוח מקבל את האורחים בכניסה לחדר הסקי עם שלט שעליו הכיתוב: “Free Hug”. מעבר לחיבוק בחינם, הם גם מחלקים מפות של האתר ומפזרים לכל עבר חיוכים של בוקר טוב!
חווית קלאב מד הראשונה בחיי
Val Thorens Sensations הוא מועדון נופש חדיש ומחודש, שנבנה היכן ששכן בעבר מועדון נופש ישן נושן. כבר מרגע ירידתי מהאוטובוס, הבנתי שהפעם מדובר בחופשה שונה ממה שהכרתי, בעיקר בגלל צוות העובדים במקום. ראשית, הקלאב מעסיק עובדים ממדינות שונות, דבר שמקל מאוד את עניין התקשורת וההתנהלות. כך למשל, תמצאו פה שני ישראלים, שני ברזילאים וכדומה. אני מצאתי עובדה זו כמאוד מסייעת וחיובית, ואפשר להרגיש את רצונם של אנשי הצוות לגרום לך להרגיש בבית.
נכון, אנשי הצוות חייבים להיות אדיבים לאורחים (ולעתים גם לחייך אליהם סתם כך ללא שום סיבה), אבל ברגע שאתה אומר להם שלום או מנהל שיחת חולין קטנה במעלית עם איש צוות ובערב מתיישב איתו לארוחת ערב (כן, הצוות אוכלים עם אורחי המלון), היחס כבר לא מתאפיין ברובוטיות, כמו שנהוג לחשוב על אנשי צוות טיפוסיים.
היה לי כיף גדול להכיר אנשים חדשים מהעולם, לשתף חוויות ולשמוע סיפורים אישיים. אפילו מצאתי את עצמי יושב כמעט שלוש שעות בארוחת הערב ומנהל שיחה עם השף.
האווירה הכללית ורמת האירוח הן ברמה גבוהה ואיכותית. לא תמצאו שלל התנהגיות עממיות וחוסר נימוס מצד האורחים, לא משנה מהיכן הם בעולם. בערבים האורחים מתלבשים באופן ייצוגי ומרשים מאוד, לרבות שמלות, עקבים וכיו”ב. לכל ערב יש את קוד הלבוש שלו. למשל, ביום ראשון צריך ללבוש בגדים בצבעי שחור-אדום, ביום שני לבן-שחור וכן הלאה. כמובן שקוד הלבוש אינו מחייב, אבל כן תראו את אנשי הצוות מנסים להיצמד אליו בדרך כזו או אחרת.
הקלאב אינו מותאם לילדים ולא מספק כל שירותי בייביסיטר וקייטנות לילדים במהלך היום. לכן, נדיר לראות משפחות עם ילדים קטנים. הדבר מורגש גם במסיבות בערבים ובאירועים השונים, שמתאימים לקהל מעל גיל 20.
החדרים מחולקים לפי רמות שונות וטווחי מחיר משתנים. החדר שקיבלתי שירת אותי מעל ומעבר – המיטה הייתה ענקית (כמה כואב היה ללכת לישון לבד בגודל הזה). בחדר יש טלוויזיה עם ערוצים או סרטים לבחירה וזה ממש כיף, למרות שבתכל'ס, לא ממש ביליתי בחדר מלבד שינה.
בלובי של המלון תמצאו קיר טיפוס שפעיל מהשעה 15:00 ועד הערב, עם מדריך מוסמך שמעביר אימון קצר לפני ובהמשך מקבלים נעלי טיפוס ולובשים רתמות ביטחון. בצמוד לקיר יש שני אזורי ספא: אחד עם טיפולים (בתשלום) והשני עם סאונות (ללא תשלום).
אחד הדברים שמאוד הפתיעו אותי לטובה היה מנהל המלון, ששימש גם כמנחה מופעי הבידור והמסיבות בתום ארוחת הערב - איפה תראו בארץ מנהל צעיר ואנרגטי מתרוצץ על הבמה ומפעיל את הקהל? ללא ספק, רמת האירוח בקלאב מד גבוהה וללא פשרות.
טיפ: אם אתם לוקחים איתכם מחשב נייד או כול אביזר חשמלי אחר בעל שלוש כניסות לשקע חשמל, תדאגו להצטייד לפני במתאם לשקע אירופאי (לקנות בדיוטי פרי או בסופר בצרפת).
סיכום עם חיוך
עבור חלקכם הפוסט הזה עשוי ליצור רושם מעט חנפני לקלאב מד, בטח לאור העובדה שאת הכל קיבלתי חינם. האמת היא שכתבתי אותו באופן האובייקטיבי, הכנה והאמיתי ביותר – הרגשתי שמי שמגיע לכאן מקבל את התמורה המלאה עבור הכסף ששילם (והסכום הוא מכובד בהחלט).
גם השירות, גם המתקנים ובמיוחד האוכל מצדיקים לדעתי כל אגורה. חופשה במקום כזה מיועדת למי שרוצה יותר מסקי איכותי באתר מוצלח. תמצאו כאן אווירה טובה, שירות מעולה, יחס חם ופינוקים קולינריים שיגרמו לכם ללקק את האצבעות.
גילוי נאות: בחופשה זו הייתי אורח של חברת Club Med במועדון הסקי Val Thorens Sensations.
