8-9.11
המשכנו צפונה והגענו לבירת הבשר של אוסטרליה ששמה Rockhampton. רוקהאמפטון היא עיירה מאוד נחמדה, לא ממש גדולה שבאמצע שלה משתרע נהר ענק ויפה. לצערנו לא מצאנו מקום סביר לישון או לחנות בו ופנינו לBooking בחיפוש אחר מלון. מצאנו מלון שלהפתעתנו היה ממש זול ששמו The Criterion Hotel. 75$ לשנינו ללילה. חנינו מאחורה ונכנסנו למלון שמעוצב כמו ימיי הביניים עם שטיח אדום על המדרגות ומסעדה מעוצבת עם עץ ותאורה של פעם. כשעלינו לחדר הבנו בדיוק למה המחיר היה כזה נמוך. המדרגות בדרך לחדר חרקו והתנדנדו, לא הייתה מעלית כמובן. האור במסדרון היה מעומעם, ללא חלונות, והמנורות התנדנדו ממש כמו בסרט אימה. כשהגענו לחדר גילינו להפתעתנו שהשירותים הם ציבוריים לכל הקומה ואם מישהו קיבל חדר בסוף המסדרון, היה עליו ללכת כמה מטרים טובים כדי להגיע לשירותים. בחדר עצמו הייתה מיטה זוגית, טלויזיה שלא קלטה את כל הערוצים. היה חלון אך אי אפשר היה לפתוח אותו וללא תריס או וילון. המקלחת הייתה ממש באמצע החדר, דוש מפלסטיק שעשו טובה לאורחים ושמו שתי דלתות כדי למנוע מהמים לצאת החוצה, מה שלא כ"כ עזר. בשעות הערב ירדנו למטה כדי לחפש מקום לאכול בו ארוחת ערב. היו הרבה אנשים מה שרמז עליו כפאב טוב וכשהסתכלנו בתפריט ראינו שהמחירים קצת גבוהים מידיי בשבילנו. חיפשנו באפליקציית Trip Adviser מקום מומלץ וקרוב לאכול בו. לצערנו כל המקומות היו סגורים (כי מי המשוגע שרוצה לאכול ארוחת ערב בשמונה בערב) אז החלטנו להסתובב ולחפש מקומות ברגל. מצאנו כרגיל כמו בכל מקום באוסטרליה את המסעדות התאילנדיות והסיניות אך גם שם המחירים היו גבוהים יחסית. ממש לפני שהתייאשנו לגמרי שמענו רעש של מוזיקה חיה והחלטנו לנסות את מזלנו. הגענו לפאב ששמו Oxford Hotel מתחת לאכסנייה ששמה Downtown Backpackers שבו הייתה הופעה חייה של נגן גיטרה ששר שירים שאהבנו והכרנו והחלטנו להשאר. בפאב הזה היה מבצע- אם קונים בירה מקבלים סטייק אנטריקוט ב3$ בלבד! זה כמובן ללא תוספות. הזמנו שתי מנות סטייק עם בירה ותוספת אחת של סלט ואחת של צ'יפס. זו הייתה בין הארוחות הכי טובות שיצא לנו לאכול באוסטרליה וגם בין הכי זולות! לא יכולתי להתאפק והזמתי עוד תוספת של סלט שהיה ממש תענוג לאכול.
בבוקר קמנו והחלטנו שלא מיצינו את האיזור. שאלנו בקבלה להמלצה לאטרקציה או מקום שממש שווה לבקר בו והם שלחו אותנו ל Capricorn cavesשנמאות צפונית מרוקהאמפטון.
ע"י ניווט בגוגל מפות הגענו ממש בקלות למערות. הקבלה נמצאת בתוך חנות המזכרות של המערות וכניסה עולה $30 לאדם. למרות שהמחיר הזה הוא כמו מחיר של לילה, יקר, החלטנו בכל זאת להכנס כי קיבלנו המלצה ממש טובה. חיכינו 20 דק' עד שהסיור יתחיל והתחלנו ללכת. בכניסה למערה קפצו להנאתם וולאביס, וזו הייתה הפעם הראשונה שראינו חיות אוסטרליות בטבע. הסיור עצמו לא היה ארוך ולקח כשעה. בפנים המדריכה הייתה ממש נחמדה ועונה על השאלות וסיפרה את הסיפור של גילוי המערה. הסיפור עצמו מאוד מעניין ונחמד אך רוב המסלול המדריכה סיפרה והרחיבה כמה חתונות עושים במערות ואיך עם השנים הפכו את המקום לאולם האירועים הכי נחשק באיזור. זה היה קצת תעשייתי לטעמי והתבאסתי שבמקום לשמוע על הסלע, איך חצבו בפנים ואיך הטבע יוצר מקומות
כאלה מדהימים סיפרו לנו על החתונות ואיך הכלות היו צריכות ללכלך את השמלה הלבנה שלהן רק כדי להגיע למערה הנחשקת. למרות זאת בסוף המסלול הייתה חוויה מיוחדת של מעבר צר, כמעט בזחילה על שש, שנראה כמו מסלול מכשולים שבסופו של דבר הפגיש אותנו עם האורחים המבוגרים שלא יכלו ללכת את החלק הזה במסלול והלכנו על גשרים מחבלים. סך הכל היתה חוויה נחמדה אך שוב, לטעמי, לא שווה 30$.
בסוף היום הגענו לנקודה שלא ציפינו שנאהב כמו שאהבנו- Arlie Beach.
