באיחור קל של כמעט שנה, סוף סוף פוסט על הטיול שלנו לארצות הברית בסתיו 2019, טיול שלכת בניו אינגלנד.

איכשהו לא הגעתי לכתוב עליו עד עכשיו. שילוב של עומס בעבודה וטיול שהיה נחמד ויפה, אבל לא “וואו”. מכורח הנסיבות, הרבה פרטים כבר נשכחו, אבל בזכות Google Maps עם ציר הזמן (מומלץ לאנשים שאינם פרנואידים) והתמונות, הצלחתי להיזכר במסלול ובחוויות העיקריות.

שבועיים בידוד שנפלו עלי שהביאו שני סופי שבוע בהם אני סגורה בחדר ולא יכולה לעשות שום דבר, הביאו אותי סוף סוף להעלות את סיכום הטיול על הכתב.

27.9 – מחיפה לניו יורק

טיסה באלאיטליה במחלקת אקונומי פרימיום נרכשה לאור העובדה שכרטיס בה עלה כמו כרטיס במחלקת תיירים באלעל, וכללה טיסה מתל אביב לרומא במחלקת עסקים. אמנם מחלקת העסקים התגלתה כמחלקה דמויית תיירים עם מושב אמצעי פנוי שמשמש כמגש וכסאות מעט יותר רחבים, אבל גם זה היה נחמד וכלל גם מקום משופר לרגליים. חניית ביניים של שעתיים ברומא ועולים לטיסת אלאיטליה שכללה צוות חמוץ אבל מקומות נוחים. נחיתה בנמה"ת קנדי, מעבר מהיר יחסית בביקורת הדרכונים שחלקה הראשון נעשה במכונות לרישום עצמי ורק בסוף מעבר דרך הפקיד שנהם משהו, איסוף המזוודות שכבר חיכו לנו, ומונית צהובה גדולה דרך הפקקים והמינהרה לתוך מנהטן.

מגיעים בשעת ערב ל Luma Hotel Time Square – מלון קטן באזור שקט כמה מאות מטרים מהטיים סקוואר. חדר עם שתי מיטות קינג, חדיש ויפה. הבעיה היחידה עם המלון – סירבו לקבל שתי חבילות שהזמנו שיגיעו למלון, למרות שבאתר כתוב שמקבלים חבילות עבור אורחים. כאשר שאלנו את פקיד הקבלה הוא הכחיש שהגיעו חבילות.

למרות העייפות הולכים לסיבוב לכיוון הטיים סקוואר, מתרשמים מהאורות הבוהקים, סובלים מההמון הרב, חוזרים למלון ומתמוטטים למיטות.

28.9 – ניו יורק

יקיצה מוקדמת בעקבות הג'ט לג, ארוחת בוקר במסעדת המלון – טעימה אך יקרה, בירור עם פקיד הקבלה מה אירע לחבילות שהזמנו, טלפון לפדקס ותיאום מקום איסוף חדש בקרבת המלון ויוצאים לדרך.

בתכנית הבוקר סיור רגלי. התחלנו בהליכה דרך Bryant Park והמשכנו לאורך השדרה החמישית עד ל St. Patrick's Cathedral. סיבוב קצר בקתדרלה וממשיכים. התכנית המקורית היתה ללכת לתצפית ב TOP OF THE ROCK ® OBSERVATION DECK שבמרכז רוקפלר, אבל הצלם החליט שהתאורה לא טובה לתצפיות ונדחה את הביקור לערב

מחליטים להמשיך לספריה הלאומית לטובת הנסיכה חובבת הספרים. מקום מדהים! עושים סיבוב בכל החדרים שמותר להיכנס אליהם, ומציצים לאזור המוגבל שחוקרים ברי מזל יושבים בו וקוראים.

שעת צהרים הגיעה ואנחנו מחליטים לנסות את מזלנו לקנות כרטיסים להצגה יומית. משאירים את הנסיכה וחובב החיים הטובים למנוחה במלון, והצלם ואני הולכים לכיוון דוכן TKTs בטיים סקוואר. הנסיכה נתנה הנחיות להצגות מועדפות מבחינתה ואנחנו עומדים בתור שיחסית לא מאד ארוך ומתקדם מהר. בדרך לקופה רואים על שלטים את ההצגות להן נשארו כרטיסים, ומחליטים לקחת הימור בטוח על פאנטום האופרה. לאחר שהכרטיסים בידינו מודיעים לנמים את שנת היופי על מקום המפגש, והולכים לעבר התיאטרון ועומדים בתור ארוך מאד. לאחר איחוד משפחות מרגש נכנסים לצפות בהצגה. עולים למעלה ליציע למקומות שלנו שהם ממש בסדר, מתלהבים מהתאטרון עצמו ומתחילים לצפות בהצגה. למרות שאנחנו בוגרי לא מעט הצגות בלונדון ממש לא התלהבנו מהצגה. אולי זה בגלל הג'ט לג או המושבים הצפופים והבלתי נוחים בעליל. לא נותר לנו אלא להמשיך ולהתפלל לזכות בלוטו של ההצגה המילטון (הילדים מאד רצו לראות אותה) שמילאנו באדיקות מדי יום (ספוילר: לא זכינו). ארוחה משולבת צהרים-ערב אכלנו ב DimSum Palace, נחמד.

בערב הצלם סוחב אותי לסוהו, לחנות נעלים איזוטרית שעובדת עם חומרים טבעיים בלבד והנעלים עשויות מצמר כבשי מרינו... העיקר שהילד מרוצה ויוצא בשלל גדול של שני זוגות נעלים וגרביים העשויות מתערובת של צמר ועץ (?). האמת – יפות ואיכותיות, למרות שהגרביים מגלות נטייה להיעלם במסגרת הכביסה השבועית. את הדרך לשם וחזרה אנחנו עושים ברכבת התחתית שיחסית לרכבות האירופאיות מתגלה כמוזנחת ובעלת נטייה להיתקע, וחוזרים עייפים אך מרוצים למלון

29.9 – ניו יורק

מחליטים לפתוח את הבוקר בדיינר אמריקאי טיפוסי לא רחוק מהמלון – היה בהחלט נחמד ושמנוני. המשך היום מוקדש ל Uptown Manhattan והתחנה הראשונה היא מוזיאון המטרופוליטן. מחליטים לנסות את אופציית ה Uber וקצת מסתבכים עם הוראות ההכוונה למקום האיסוף, אבל בסוף מוצאים את המכונית שמחכה לנו ברחוב צדדי. מגיעים למוזיאון המרשים, קונים כרטיסים במכונות ללא תור כמעט, ומתפצלים כל אחד לאזורים שמעניינים אותו: הנסיכה חובבת הארכיאולוגיה ומצרים העתיקה לאגף המצרי, אני לאמנות המודרנית, והשאר בין לבין.

בסופו של דבר כולנו מתקבצים באגף המצרי לראות האם הנסיכה מיצתה את הביקור. מסתבר שחלק מהממצאים עדיין לא עברו ביקורת מעמיקה שלה ואנחנו נשלחים לעוד שעה שוטטות / ישיבה בקפיטריה. לאחר כחמש שעות יוצאים מהמוזיאון ועוברים לנקודת החובה הבאה – הסנטרל פארק, שם אנחנו תופסים שמש בדשא,אוכלים גלידה מהדוכן הקרוב ומסתכלים על הסנאים.

התכנית להגיע גם ל American Museum of Natural History ירדה מהפרק לאור העובדה שיצאנו מהפארק קרוב לשעה חמש. לארוחת צהרים-ערב החלטנו להמשיך את היום האמריקאי ונסענו בתחתית ל Black Iron Burger שהיה בהחלט נחמד.

להמשך החלטנו על נסיעה ב Staten Island Ferry בשעה שתשלב נסיעה לשם באור וחזרה בחושך כך שניתן יהיה לצפות על קו השמים של מנהטן באור ובחושך. המעבר ליד פסל החירות לא מאד מרשים, אבל התצפית על מנהטן יפה מאד. הנסיעה במעבורת היא חינמית אבל הצפיפות על הסיפונים שצופים החוצה גדולה

30.9 – ניו יורק

היום השכמה מוקדמת (לחלקנו..) – הצלם מעוניין לצלם זריחה מגשר ברוקלין. יוצאים בחמש ומשהו מהמלון, נוסעים כשעה ברכבת התחתית לברוקלין, מתברברים בלמצוא את העליה לגשר, כמעט מאחרים את הזריחה אבל בסוף מוצאים את העליה לגשר. אכן המראות מהגשר מאד יפים בזריחה, והפלוס הנוסף הוא שבשעות האלה ממש לא צפוף.

בסביבות 8:30 נפגשים עם הנסיכה וחובב החיים הטובים שמגיעים רעננים אחרי שנת לילה טובה בבית קפה לארוחת בוקר קלה. לאחר מכן ממשיכים למרכז רוקפלר לתצפית מ Top of the Rock – ממוסחר צפוף והמוני, אבל חייבים לסמן V על תצפית מלמעלה על ניו יורק

ממשיכים לחוב של אתמול – המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, החלקים של המינרלים והמאובנים זוכים להרבה התעניינות. מבלים שם כארבע שעות וחוזרים למלון.

בערב הצלם וחובב החיים הטובים יוצאים למקום החשוב ביותר בניו יורק – היכל התהילה – החנות של אפל בשדרה החמישית. חוזרים מרוצים מהחוויה, אם כי לא נרשמה הצלחה במה שחיפשו.

1.10 – ניו יורק – מפלי הניאגרה

היום סיימנו את החלק העירוני של הטיול, טסים לבאפלו וממשיכים ברכב.

חוץ ממני זו הפעם הראשונה בניו יורק לשאר החבורה. הילדים ממש לא התלהבו מהעיר. כמו תמיד הם מעדיפים טיולים בטבע. גם יחסית לערים אירופאיות הם פחות אהבו את ניו יורק. לעומת זאת חובב החיים הטובים התלהב מניו יורק והיה חוזר לשם בשמחה לסיבוב מסעדות / חנויות / הופעות.

יוצאים מהמלון במונית לשדה התעופה, טיסה של שעה לבאפלו, אוספים את הרכב – ניסאן Pathfinder חביב, ונוסעים לכוון מפלי הניאגרה. מגיעים לצד האמריקאי של המפלים, צופים על המפלים האמריקאיים ועל המפלים הקנדיים, והילדים לוקחים את הסיור למערת הרוחות וחוזרים רטובים ומרוצים

מזג האוויר מתחיל להתקדר ודקה לפני שנכנסים לרכב מתחיל גשם שוטף. מתחילים לסוע לכיוון המלון , חוצים לצד הקנדי ומגיעים ל EMBASSY SUITES BY HILTON NIAGARA FALLS בו לקחנו חדר בקומה גבוהה עם 3 מיטות זוגיות המשקיף למפלים. המלון ענק, המוני, מיושן, אבל הנוף מהחדר מדהים. הבעיה שערפל מתחיל לאט לאט לכסות את אזור המפלים. הילדים מאד מרוצים כי סוף סוף יש להם מיטה שלמה לכל אחד. אחרי מחקר מקיף על מסעדות מומלצות בסביבה מחליטים לאכול את ארוחת הערב במסעדה ברזילאית שמול המלון – קופהקבאנה. קצת חוששים מה תאכל הנסיכה הצמחונית אבל מסתבר שבר הסלטים + לחמניות תירס שהביאו לה + אננס על שיפוד הוציאו אותה מאד מאד מרוצה. גם הקרניבורים לא סבלו. בסיום הטיול המסעדה הזו הוכתרה כמסעדה הכי טובה שאכלנו בטיול לארה"ב, אבל היא היתה בקנדה...

חוזרים לחדר, מזג האוויר ממשיך להיות גשום אבל הערפל התפזר, ורואים את האורות המאירים את המפלים.

2.10 –מפלי הניאגרה – שמורת Letchworth State Park - איתקה

למחרת בבוקר יורדים לחדר האוכל, חוטפים את השוק של החיים – חדר אוכל ענק, מלא אנשים, מלצרים זעופים בגלל העומס ואוכל בינוני מינוס. מסיימים במהירות, אורזים ויוצאים מהמלון.

יורדים לכיוון המרכז התיירותי דרך ה Incline Railway. חובב החיים הטובים מחליט ללכת ל Niagara's Fury – סרט 4 מימדי על הווצרות המפלים ואנחנו מחליטים לעשות את ה Journey behind the falls (להפלגה למפלים לאף אחד לא היה חשק אחרי שראינו מלמעלה את הסירות העמוסות בתיירים). גם זה מסלול מאד תיירותי. יורדים למנהרות שמהם ניתן לראות את המפלים מאד מקרוב

החלטנו להמשיך הלאה – האזור הזה הממוסחר והמלא בתיירים לא משך אותנו לעשות עוד אטרקציות.

החלטנו ליסוע לפארק Letchworth Stateבדרכנו לאיתקה, וזו היתה החלטה מצויינת. הדרך לשם עוברת באזורים חקלאיים עם גבעות ושדות יפים. באזור כמעט ולא היו אנשים, והשקט והטבע נטו ללא אטרקציות תיירותיות היו מה שהזדקקנו לו. עשינו מספר עצירות לאורך הכביש החוצה את הפארק, ובאחד המקומות עשינו גם מסלולון קצר אל מספר מפלים וגשר, ופגשנו איילה חמודה וכמובן סנאים.

לאחר שיצאנו מהפארק המשכנו בדרך שארכה כמעט שלוש שעות לאיתקה, והגענו בשעת ערב למלון המפטון אין בעיירה. המלון אמריקאי קלאסי טיפוסי, חדרים נקיים וחסרי ייחוד וארוחת בוקר בהגשה עצמית בכלי פלסטיק.

3.10 –אזור איתקה

ארוחת בוקר זריזה במלון ואנחנו יוצאים למוזיאון הזכוכית בקורנינג. המקום מקסים ושווה ביקור. תצוגות מאד מעניינות כולל הסברים על אופטיקה ותערוכה של אמנות מזכוכית. נכחנו ב 2-3 מההדגמות שהם עושים וגם זה היה מעניין. מאד נהנינו ושהינו שם כשלוש שעות https://www.cmog.org/

בשל קוצר הזמן דילגנו על Watkins Glen Gorge Trail והמשכנו ל Taughannock Falls – נסענו קודם לחניה העליונה לתצפית למפל שגובהו 66 מטר, ואחר כך ירדנו לחניה התחתונה משם יצאנו לשביל הליכה למפל. המפל והמסלולים היו נחמדים, אבל סימני שלכת עדיין לא היו באזור.

הגענו בערב למלון ולאור העובדה שאנחנו כבר שבוע בדרכים ועדיין לא מצאנו מקום לכבס את הבגדים, החלטנו שהגיע הזמן. מצאנו לנדרומט בשכונה מרוחקת של איתקה, אנחנו הבנות נשארנו לכבס ולייבש את הבגדים, בעוד הבנים נסעו לוולמרט להצטייד בצידנית רכה ונשנושים לדרך. המכבסה התגלתה כהצלחה – מכונות תעשיתיות גדולות ומהירות, אזור קיפול וגיהוץ וכל מה שצריך.

4.10 –מאיתקה ללייק פלסיד

יוצאים אחרי ארוחת בוקר בסגנון המפטון אין לכוון לייק פלסיד, אבל תוך עיקוף דרך העיירה Norwich לביקור במוזיאון למכוניות עתיקות לטובת חובב החיים הטובים. נרשמה שביעות רצון מהביקור והמשכנו בדרך https://www.classiccarmuseum.org

ממשיכים בנהיגה דרך אזורים כפריים לכוון העיירה Old Forge. עוברים דרך שדות צבעוניים, בתים כפריים עם דגל ארה"ב מתנוסס עליהם ובהמשך הדרך מגיעים לאזור האגמים ומתחילים לקבל קצת צבעים של שלכת

בסופו של יום מפרך ומרובה נסיעה מגיעים ללייק פלסיד למלון שלנו High Peaks Resort. המלון יושב בצמוד לרחוב הראשי של לייק פלסיד. פקיד הקבלה לא מאד אדיב (יחסית למלונות אחרים ששהינו בהם), חדר מיושן ולא מאד נקי, ואת נוף האגם שהובטח לנו אפשר היה לראות רק אם יוצאים למרפסת ומתאמצים להגיע לזווית הנכונה. בקיצור – לא שווה את הכסף.

5.10 –אזור לייק פלסיד

תחזית למזג אוויר יפה מוביל אותנו להחלטה לצאת לכוון ה Whiteface mountain ולהמשיך בסיבוב דרך כבישים נופיים נוספים. עושים עצירה ב Copperas Pond לסיבוב צילומים המלווה בערפל מדאיג

ממשיכים לכיוון ה Whiteface mountain ומחכים בתור מכוניות כדי לשלם ולהתחיל את העלייה. למזלנו מזג האוויר מתבהר והשמים כמעט נקיים מעננים

תוך מספר דקות משלמים ומתחילים לטפס במעלה ההר. הכביש יחסית טוב ונוח וככל שעולים למעלה מתחילים לראות שלג על צמרות העצים שמסביב ולצידי הדרך. מגיעים לסוף הדרך עם טור ארוך של מכוניות. למזלנו מצאנו מקום חניה לא רחוק מהפסגה אבל נראה שלמצוא חניה בשעות יותר מאוחרות זו משימה מאתגרת. הנוף מלמעלה מדהים , יערות בשלכת ואגמים כחולים.

חובב החיים הטובים מודיע שהוא מתנחל בבית הקפה, והילדים ואני בוחנים את המסלול. מסתבר שהמעלית שאמורה להיות שם אינה פעילה, ויש מסלול רגלי לפיסגה. כבר בתחילת הדרך לאור כמויות השלג והקרח שעל המסלול אני מחליטה לפרוש ולהצטרף לישיבה בבית הקפה עם שוקו חם. הילדים חוזרים ומספרים שהמסלול היה חלק ביותר, היו פקקים של אנשים במדרגות ובסוף הנוף מאד דומה למה שרואים מאזור החניה.

מתחילים בנסיעה למטה בזהירות, וביציאה פוגשים מולנו טור עצום של מכוניות שמחכות להיכנס. מזל שהגענו יחסית מוקדם.

עוצרים ברחבה הקטנה שבצומת עם מספר חנויות, בודקים את המצאי בשוקולד ארידונדק, מתאכזבים וממשיכים הלאה. התחנה הבאה היא ב Whiteface Ski Resort שם אנחנו לוקחים את ה cloudsplitter gondola ride למעלה ההר ושוב תצפית מקסימה על הרי הארידונדק בשלכת.

מקנחים בנסיעה בכביש 73 הנופי ומגיעים לקראת ערב למלון.

6.10 –אזור לייק פלסיד

משכימים (חלקנו) בחמש ומשהו לפנות בוקר לסיור זריחה ליד האגם. הזריחה מרשימה מעל האגם וכך גם העצים שמכוסים בעלים אדומים

ארוחת בוקר בבית קפה ברחוב הראשי שבעיירה, וממשיכים למסלול הליכה ל Cobble lookout. המסלול עובר דרך יער מלא עלי שלכת, ובסופו נפתח לנוף מרהיב של הרים אדומים-סגולים בשלכת. מסלול די קל באורך של כ 4 ק"מ

מסיימים את היום בסיבוב רגלי ברחבי העיירה

7.10 –מלייק פלסיד לוורמונט

לאחר ארוחת בוקר בקרפרייה מקומית, אנחנו יוצאים לדרך לכיוון וורמונט. השלכת משנה את צבעיה לגוונים יותר צהובים, לצידי הדרך נחלים ומפלונים והגשם מזרזף ללא הפסקה

עצירה קצרה במפלי Barlett

ממשיכים ישירות לעיירה ברלינגטון שם מקום הלינה הבא שלנו Green Mountain Suites – מלון דירות מקסים, הכולל בימות השבוע גם סוג של ארוחת ערב קלה – כל יום יש משהו אחר (יום סלטים, יום מרקים וכו') נחמדה מאד. גם ארוחת בוקר כלולה במחיר. הפעם סוף סוף מדובר בדירה עם שני חדרי שינה – שדרוג מבורך אחרי שהייה של ארבעתנו בחדר אחד במהלך הטיול עד כה. מתארגנים בדירה ויורדים לטעום את ארוחת הערב – לא ארוחת גורמה אבל בהחלט משהו נחמד לשבוע בלי לצאת מהמלון.

8.10 –וורמונט

לאחר ארוחת בוקר נעימה במלון, יוצאים לכיוון הר מנספילד. מזג האוויר בהיר ומאיר פנים, והנופים מסביב יפהפיים. מגיעים לתחנת התשלום ומתחילים את העליה. בתחילה הכביש במצב טוב, אך בהמשך הוא הופך לדרך עפר צרה ומתפתלת המאפשרת מעבר של רכב אחד. עלייה מאתגרת ועוד יותר מאתגרת הירידה. מלמעלה שוב נוף מדהים של הרים מכוסים בעצים בשלכת

ממשיכים ליסוע ל Smugglers Notch - מעבר הרים יפהפה בין עצים צהובי עלים שסוגרים על הכביש הצר

אחרי חיפושים אחר מקום לאכול בו צהרים מוצאים איזו מסעדה נטושה ב Resort באזור. תוך כדי אוכל בודקים אם יש אטרקציות באזור עבור הנסיכה האקסטרימית ומוצאים את ArborTrek Canopy Adventures – אומגה בין צמרות העצים. הנסיכה ואני נוטשות את ארוחת הצהרים באמצע, ממהרות להגיע למקום לפני שייסגר, והנסיכה מצטרפת למשפחה סינית מרובת ילדים לגלישה בין העצים. אני חוזרת לקחת את חובב החיים הטובים והצלם שסיימו בינתיים את ארוחת הצהרים, ומחכים לנסיכה שחוזרת מלאת חוויות. עייפים ומרוצים חוזרים למלון.

9.10 –וורמונט לניו המפשיר

יוצאים לדרך הארוכה לכיוון ניו המפשייר. נוסעים דרך כביש 232 דרך Groton State Park. יורדים מהכביש לכיוון OWLS אל Owl's head mountain. דרך צרה מאד אך קצרה עד לחניה, ומשם מסלול קצר לנקודת תצפית מקסימה על האגם והיערות בשלכת שמסביבו

ממשיכים בכבישים הצרים ועוברים דרך העיירה Bath כי חייבים לראות לפחות את אחד הגשרים המקורים של ניו אינגלנד. הגשר אכן מספק את הסחורה, עוצרים למספר דקות לסיור על הגשר וממשיכים הלאה

העצירה הבאה היא ב Beaver Pond – אגמון מקסים בין ההרים

עולים על כביש 112, הלא הוא ה Kancamagus המפורסם. עוצרים ב Lincoln Woods Visitor Center לשלם על החניות בנתיב, לקבל מפה ואינפורמציה על נקודות העצירה המומלצות. מקבלים את כל האינפורמציה הנדרשת מהרנג'ר האדיב וממשיכים בדרך. הנופים הופכים להיות יותר דרמטיים והשלכת הרבה יותר צבעונית. ההרים צבועים באדום צהוב וסגול והמראות מרשימים.

עצירה ראשונה ב Hancock Overlook לתצפית.

ממשיכים ל Sugar Hill Overlook

ממשיכים ל מפלי Sabbaday שעמוסים במטיילים

ומשם ישירות למלון Residence Inn North Conway – מלון דירות מקסים המקושט לקראת ההלואין. המלון מאד מומלץ, קיבלנו דירה עם שני חדרי שינה ושני חדרי אמבטיה – תענוג אמיתי. את ארוחת הערב עשינו באחת מהמסעדות ברחוב הראשי של העיירה.

10.10 – ניו המפשיר

לאחר ארוחת בוקר במלון, אנחנו נוסעים מספר דקות ל Diana Baths ועושים את המסלול למפלים ולבריכות.

ממשיכים ל Franconia Notch state park ועולים ברכבל להר Canon לתצפית נוספת מדהימה

ממשיכים לכוון The Basin ולמסלול ההליכה יוצאים רק הילדים, בעוד אנחנו נחים ברכב ונהנים מהנוף באזור

מגיעים די מאוחר למלון ומכינים ארוחת ערב במטבחון המאובזר

11.10 – ניו המפשיר

היום חובב החיים הטובים מחליט להישאר בעיירה ולנצל את היום לקניות. הילדים ואני נוסעים לכיוון הר וושינגטון. מזג האוויר בהיר ויפה והראות מצויינת. הנופים בדרך יפים

מגיעים לכניסה לדרך להר, משלמים ומקבלים את המדבקה המפורסמת. הדרך למעלה למרות האזהרות טובה יותר מעליות קודמות לתצפיות שעשינו בטיול. מגיעים למעלה, הרוח מטורפת.

התצפת מלמעלה מדהימה אם מצליחים לעמוד ברוח החזקה

לאחר תצפיות מכל הזוויות כולל על הרכבת שמטפסת על הצד השני של ההר, אנחנו פורשים לבית הקפה בפסגה להתחמם עם עוד מטיילים רבים עם קערת מרק.

חוזרים ל North Conway וגם אנחנו הולכים למסע קניות ב Settlers Green Outlet Village.

12-13.10 – בר הרבור מיין

הבוקר כולל השכמה מאוחרת, התארגנות איטית, ויציאה לדרך הארוכה לכיוון בר הרבור במדינת מיין. הנסיעה די ארוכה ולא כל כך מעניינת, ולקראת אחר הצהרים מגיעים למלון שלנו Bar Harbor Inn. המלונות בבר הרבור יקרים יחסית לאזורים אחרים, וההגעה שלנו ב Columbus day הופכת את המצאי לקשה יותר ולמחירים גבוהים.

המלון ממוקם על חוף הים, צמוד למסלול ה Shore Path. הנוף מהחדר יפהפה

מתארגנים בחדר ויוצאים לטיול שקיעה ב Shore Path – מסלול הליכה יפה ונוח לאורך הים

למחרת בבוקר הצלם קם בחמש על מנת לצאת לטיול זריחה לאורך החוף. הוא מקבל סירוב מכל שאר בני המשפחה להצטרף אליו ויוצא לבד. חוזר עם צילומים מרשימים וסיפורים מסמרי שיער איך ירד בסלעים לכיוון החוף וכמעט לא הצליח לעלות בחזרה.

בהמשך הבוקר כולנו מתארגנים ויוצאים לכוון פארק ארכדיה שהוא הסיבה העיקרית לבואנו לבר הרבור. מנסים לעלות ל Cadillac Mountain אבל ערפל על הפיסגה מאלץ אותנו להסתובב ולרדת כלעומת שבאנו.

מתחילים את המסלול המקיף של פארק אכדיה, עוצרים מדי פעם בנקודות עניין על החוף

לאחר סיבוב מקיף ברכב של הפארק, מגיעים לנקודת ההתחלה של מסלול לאורך החוף ליד בר הרבור, ומגיעים עד ל Mt Desert

אחר הצהרים בשעת השפל הולכים דרך Bar Harbor Land Bridge לאי שמול לעיירה, ואשר בשעת השפל אפשר להגיע אליו ברגל. צריך להקפיד לבדוק את שעות השפל ויש לקחת בחשבון הליכה של לפחות שעה הלוך וחזור. ההליכה נחמדה, יש לא מעט אנשים במסלול, מגיעים לאי והנסיכה מתעקשת להמשיך פנימה לתוך האי ופוגשת מספר צבאים

בערב מסתובבים קצת בבר הרבור, עיירה קטנה ונחמדה, חנות הפופקורן המקומית מומלצת

14.10 – בר הרבור מיין

מתעוררים בבוקר לספינת נוסעים שחונה לנו מול החלון, הולכים לאכול ארוחת בוקר במלון שלא כוללת מנות חמות אבל מבחר המאפים מעורר תאבון

משאירים את חובב החיים הטובים ליום עירוני בבר הרבור, ויוצאים שוב לכוון פארק אכאדיה. עוברים אזור ביצה עם צבעי שלכת מקסימים

וממשיכים ל Jesup Trail – שביל שחלקו על גשרי עץ מעל אזור בוצי וחלקו שבילים מכוסים עלי שלכת. מקסים

את היום מסיימים בניסיון נוסף לעלות להר הקדילאק – והפעם נרשמת הצלחה ולמרות מעט ערפל מגיעים לפסגה ורואים משם מראות יפים של היערות, הים והאניות

15.10 – מתחילים להדרים

לא היו לנו תכניות מראש ליומיים האחרונים שיש לנו עד הטיסה. החלטנו לזרום לפי ההתפתחויות – או לחזור לניו יורק או לטייל לאורך החוף דרומה. לאור העובדה שהילדים לא התלהבו לחזור לניו יורק, וכן שלא זכינו בלוטו הכרטיסים להמילטון לתאריכים האלה, החלטנו להתחיל ליסוע דרומה לכיוון ניו יורק, ולעצור במגדלורים לאורך הדרך.

המגדלור הראשון שעצרנו בו היה ב Bug Light Park ובו מגדלור קטן וחביב

אחר כך המשכנו למגדלור של פורטלנד – מה שגרר התברברות לא קטנה בעיר וכניסה לפקקי תנועה. לא בטוח שהיה שווה

החלטנו ללון ב Rhode Island לשני לילות על מנת להיות במרחק לא רב מניו יורק והטיסה הביתה. הזמנו מלון דרך Booking, ונסענו כבר בשעות הלילה ועם גשם שוטף לכיוון המלון. עם הגיענו למקום של המלון לפי Google Maps מצאנו מלון עם שם אחר. עושים סיבוב מסביב אבל לא רואים שום מלון באזור עם השם של המלון שלנו. בסופו של דבר מתברר שהמלון החליף בעלים ושינו את שמו, אבל השלטים היו עדיין של המלון הישן. קיבלנו חדר נחמד מאד וצנחנו למיטות עייפים.

באמצע הלילה נשמע לפתע קול אזעקה. מבולבלים אנחנו מתלבשים מהר ויורדים במדרגות לקבלה, שם מסתבר שהופעלה אזעקת האש, לא ברור מאיפה, אבל הם חייבים לחכות למכבי האש שיגיעו ויגידו שהכל בסדר כדי שנוכל לחזור לחדרים. בילינו רבע שעה הזויה בלובי, חזינו בכבאים האמיצים מגיעים עם חליפות וקסדות ומסתערים על המלון, ובסוף חוזל"שנו – אכן לא היה כלום וחזרנו לחדר לנסות להירדם שוב.

למחרת אחרי ארוחת בוקר טובה במלון, חובב החיים הטובים החליט שהוא רוצה לעשות סיור ב Newport ברכבת תיירים, וtנחנו החלטנו על מסלול קצת יותר אתגרי.

התחלנו ב Breakers – אחוזה מפוארת מהמאה ה 19. לצערנו הגנים שאמורים להיות מאד יפים היו סגורים, בניגוד למה שהיה כתוב בפרסומים.

משם המשכנו ל Cliff Walk – הליכה של מספר קילומטרים לאורך מסלול הצמוד לצוקים שעל החוף.

לאחר מכן נסענו ל Ocean Drive – נסיעה לאורך החוף ליד האחוזות של היפים והמפורסמים של האזור. שם הבחנו ברכבת התיירים עומדת בתחנה, ומי אם לא חובב החיים הטובים משוחח עם הנהג והמדריך. הצצנו לבתים המדהימים שעל החוף, בחרנו את החביבים עלינו, וחזרנו למרכז Newport לאסוף את חובב החיים הטובים מתחנת הסיום.

את היום סיימנו בקניות הכרחיות בוולמאט ואריזת מזוודות לקראת הטיסה. זהו, מחר חוזרים הביתה

סיכום

לקח לנו הרבה שנים להגיע לארצות הברית בפורום משפחתי. איכשהוא זה נראה תמיד רחוק מדי, תיירותי מדי, ממוסחר מדי. אבל כשהחגים נפלו ברצף מצויין על אוקטובר, הרעיון של טיול שלכת וסוף סוף לטייל באמריקה קרם עור וגידים.

לסיכום, ארה"ב אכן ממוסחרת מדי. הכל מסודר ומאורגן, שלטי ענק לאורך הכבישים בכל מקום, הרבה ג'אנק פוד והרבה מאד תיירים. מאד שונה מאיסלנד ואיי פארו שבהם היינו בשנים האחרונות. מצד שני, יש גם יתרון בזה. אין בעיה למצוא מקומות לינה לכל כיס, תמיד יש מקום שניתן לעצור ולאכול וגם אם רוצים פיקניק אין בעיה להצטייד בהתאם. הכבישים טובים ונוחים, האמריקאים אדיבים ומנומסים והטיול הוא מאד נוח. השלכת היא אכן מראה עוצר נשימה ואין ספק שהתקופה היתה מצויינת.

כמעט את כל הלינות הזמנו מראש. המלונות נראים מאד דומים ורובם חסרי אופי, אבל יש בחדרים כל מה שצריך ובמחיר לא יקר.

לסיכום, כנראה שהטיול הבא (כשאפשר יהיה לצאת סוף סוף מהארץ) לא יהיה שוב לארה"ב.