שוויץ היא מסוג המקומות הקסומים שמענג לחזור אליהם שוב ושוב. פסגות הרים מושלגות, ירוק מוברש בעיניים, בתי עץ כפריים. הפעם טסנו לשוויץ בתחילת יוני ומזג אוויר חמים ביותר קיבל את פנינו, כל כך חמים שגילינו שכל הסוודרים והמעילים התרמיים שהבאנו לא שימושיים כמו חולצות קרות וקרם הגנה נגד השמש.
היות והיינו בשוויץ בעבר, החלטנו להתמקד הפעם באזור גרינדלוולד – קנטון ברן בו טרם ביקרנו. כשעה וחצי משדה התעופה בציריך. למרבה הצער, הטיסה לציריך בוטלה במפתיע ובמקום טיסה ישירה היינו צריכים לטוס באמצעות קונקשיין לוינה ומשם לציריך, כך שמקום 4.5 שעות טיסה הגענו כעבור 6 שעות. לסופ"ש קצר בו כל שעה משחקת תפקיד זה היה עיכוב משמעותי. אבל מזג האוויר הלבבי ואור יום עד השעה 22:30 בערב אפשרו לנו לנצל כל דקה בחופשה לטובת שוטטות וטיולים.
עם הגענו ציריך בצהריי היום שכרנו רכב ונסענו מציריך לעיר הציורית תון. לאחר חנייה בלב העיר, ניווטנו דרכנו בשביליה לעבר הטירה, סימן ההיכר של היעד, רק כדי לטפס עשרות מדרגות ולגלות שהטירה בשיפוצים. הבשורות המשמחות - מסביבת הטירה נשקף נוף מהפנט ממעוף הציפור לעבר הגגות האדומים של בתי המקום. עיר פוטוגנית להפליא, פנינת חמד אמתית עם נהר בגוון טורקיז צלול שחוצה אותה ולצדו פארק פסטורלי וטיילת שעוברת בין צמחייה עשירה, בתי קפה בוטיקיים ואווירה ססגונית של החיים הטובים שמשלבת בין כפר לעיר.
מהעיר תון נסענו ללון בגשטאט, כפר נופש שג'ולי אנדרוז אמרה עליו: "Gstaad is the last paradise in a crazy world". צדקה אנדרוז. גשטאט הוא כפר אגדי, אינטימי ומוקף הרים. למעשה, הגענו לכאן כי רצינו ליהנות מהאטרקציה הסמוכה - glacier 3000 המוכרת בגשר שמציע פנורמה 360 מעלות. התארחנו במלון משפחתי בו האם מנהלת המלון, האב הוא השף במסעדה והבת היא המלצרית. למחרת, לאחר ארוחת בוקר ביתית, נסענו לקרחון אליו עולים ברכבל. הגשר הפנוראמי מעט מטלטל וממריץ את האדרנלין בגוף ומלבדו תמצאו כאן אוטובוס שלג, מזחלות כלבים (בעונה בלבד, מסלולי טיול אלפיניים, רכבת הרים אנרגטית והכל מול נוף מרהיב מושלג להפליא גם בתחילת חודש יוני.
מהפסגות ירדנו לקרקע וקבל את פנינו גשם, מבול שוצף, לא אופייני לבהירות ששרתה כאשר הגענו והיה קשה לנצל את המשך היום מלבד נסיעה לגרינדלוולד ובילוי נעים במלון המשפחתי השני בו בנוסף לזוג גם צוות של עובדים לא מתוך המשפחה. המלון במיקום נהדר, מתחת לרכבל שמגיע להר פירסט. כאשר השכמנו קום שתינו קפה תוך כדי התבוננות ברכבל. אור השמש שקיבל את פנינו בישר לנו שהיום יהיה חמים ונעים וכדאי לנצל כל רגע, כי בשוויץ מזג האוויר בלתי צפוי. לרגע חם ושמשי ורגע שני מבול זלעפות.
השקנו את היום בקניון ולא מהסוג בו מגהצים את האשראי על ביגוד חדש אלא glacier canyon. מסלול נוח שמתאים גם לעגלות ועובר בין מנהרות לאורך סלעי הקרחונים על גבי גשרונים מעץ ולחובבי ההרפתקאות – סוג של טרמפולינה מרושתת שמאפשרת "לקפוץ" מעל המים. אנחנו העזנו בצעדים ספורים בלבד, אבל יש מי שגם קיפצו והגיעו לקצה. בימי שישי אגב מתקיים מופע אורות עם אפקטים מרהיבים בקניון הקפוא.
משם החלטנו שאנחנו רוצים להרגיש שהזמן עצר מלכת והחלטנו לקחת רכבל ורכבת שמגיעים בתזמון מושלם כיאה לשעון השווייצרי המתקתק לעיירה Murren אליה אין כניסה עם רכבים. שקט ושלווה כמו שאפשר לדמות רק בגלויות. קפה נהדר, אוכל שווייצרי במיטבו, שלל חנויות קטנות ומטריפות, נקודות תצפית ועוד רכבלים שמגיעים להרים אבל בשל הראות הלקויה החלטנו ליהנות מהעיירה עצמה ולא להעפיל להר נוסף. את היום קינחנו בעיירה המפורסמת אינטרלאקן השוכנת בין שני אגמים, עיירה סופר תיירותית אבל מצדיקה הגעה. מזמנת שלל פינות קסומות לאתנחתא, בתי קפה ומסעדות, מרכזי קניות לחובבי הז'אנר – סיום כיף שנראה כמו ציור ליום מענג.
את יומנו האחרון Grindelwald בילינו בהר פירסט, ברכבל שעולה אל ראש ההר. למעלה מגוון מסלולים חווייתיים כולל עוד גשר שעובר למעלה ומאפשר עמידה על רצפת זכוכית שמעניקה תחושה של ריחוף בין שמיים לארץ. לאחר מכן נסענו למוזיאון הפתוח Ballenberg שגודלו כשל עיירה או כפר. היה ברור לנו שלא נספיק לראות אפילו חצי ממנו, אבל ניסינו בכל זאת. המקום מדמה כיצד חיו בעבר בשוויץ עם מבנים שהם תעתיקים מדויקים של סגנונות וצורות חיים שונות, לצד מסעדות, גלידריות, רפתות והכל בחורש טבעי ויערות מסתוריים. מיקסמנו את היום וגמענו מהיופי של שוויץ.