ראיתי שהרבה שואלים ולא יודעים, אז החלטתי לרכז את ההמלצות שלנו כאן.
יש כאן סיפור מסע של משפחה כמו תמיד, אבל עם צליאק (אי סבילות לגלוטן). כולי תקווה שהבלוג הזה יעזור למשפחות אחרות לטייל ולכייף.
בטיול הראשון חששנו ונתקלנו בהמון בעיות. בטיול השני השתפרנו. אנחנו לפני הטיול השלישי ועושה הרושם ששם אנחנו כבר מתורגלים לחלוטין!
הטיול הראשון - הולנד
פעם שניה שאנחנו בהולנד עם הילדים, הפעם בהרכב קצת שונה.
המשתתפים -; ראשי השבט, האינדאנית הגדולה (הנסיכה) -; 11.5, האינדאני האמצעי (השובב) 9.5 האינדאנית החדשה (הזחל הרעב) שבעה חודשים, והבן חורג לנו צלי (לפני שפונים לקדמן -; זו מחלת הצליאק של השובב שמלווה אותנו באשר נלך)
הוזמנה טיסה ישירה לאמסטרדם (KLM) -; את כל הקשרים הלא קיימים שלנו הפעלנו כדי לקבל את השורה הראשונה. כך הזחל התמקדה בהעפת חפצים אחורה בלבד. הוזמנו מקומות בדה-אמהוף (סנטרל פארקס) ורכב גדול לכל האינדאנים מרובי החפצים.
כמה הערות לבן החורג -; קיים סימון ברור על מצרכים בהולנד. למעשה הסימון הוא "נטול חיטה" ולא "נטול גלוטן". את הגושפנקא המלאה ניתן למצוא רק ברכיבי המוצר ובכל מקרה בהולנדית. לכן, ולאחר התייעצות ארוכה עם העמותה ההולנדית הבאנו את כל המצרכים מהבית כולל צידנית עם פיצות, פיתות ונקניקיות קפואות ו"כשרות". הבאנו גם כילים כשרים (סיר, מחבת ומסננת). לגבי הטיסה -;ההיצע נטול הגלוטן אינו מתאים לשובב המפונק, לכן הזמנו ארוחת ילדים רגילה ומתוכה השובב לקח את המתנה... כל השאר הבאנו מהבית.
כדאי מאד לקחת איתכם את כרטיס המסעדות בהולנדית וכדאי לפנות למרגריט בעמותת הצליאק ההולנדית לשאלות ספציפיות - [email protected] וכן לאתר האינטרנט www.livaad.nl .
הטיסה נחתה ב 9 בבוקר יום שישי והחלטנו לסוע ל Zaanse Sachans. לטעום קצת הולנד על קצה המזלג התיירותי... המלצה עוד מהפעם הקודמת בה היינו בהולנד-; בחנות הנעליים ניתן לקנות נעלי עץ גולמי. אמנם צריך לחכות כדי שהעץ יתייבש, אבל כאשר הוא מתייבש (כמה שבועות) יש תעסוקה מלאה ודי ארוכה הכוללת את שיוף הנעל וצביעתה. התוצאה מאד יפה וניתן למצוא שימושים כיד הדמיון הטובה. אנחנו מחכים בקוצר רוח לייבוש. לאחר שיטוט (כשעתיים) המשכנו לכפר. הזחל הרעב שמחה לזחול ואנחנו בשלב מסוים השתנענו לסופר הקרוב לרכישת מצרכים.
הבן החורג צלי: 1. לפי העמותה ההולנדית מוצרי יסוד כגון שמן, אורז וכו נטולי גלוטן 2. העמותה שלחה לנו כרטיס מסעדות בהולנדית ואנגלית מפורט יותר ממה שניתן למצוא באינטרנט. 3. המסעדה בכפר (המילטון) ערוכה לארוחות נטולות כולל: בשר/עוף/דגים וצ'יפס בערב. בצהרים המסעדה סגורה.
סדר היום הצליאקי כלל -; ארוחת בוקר מסודרת בדירה, ארוחת צהרים מאולתרת (בד"כ פיצה או נקניקיות) וארוחת ערב מסודרת במסעדה או בחדר -; כשלשובב הכנו שניצלים ופסטה ולנו הבאנו בטייק אוואי מנות מאחת ממסעדות הכפר.
ביום שבת חיכו לנו פסטיבל מקומי. בספטמבר קצת קשה לגלות אותם (יש פחות פסטיבלים). הם מתקיימים בדרך כלל בימי שבת וראשון. הפסטיבלים מבחינתנו הם המוזיאון הפתוח הכי טוב שיש. טיפ קטן: בהולנד התיירות מסומנת ב VVV . כמעט לכל עיר/עיירה ניתן למצוא אתר תיירות. למשל אתר התיירות של zeewolde (העיר בה נמצא דה אמהוף) הוא: www.vvvzeewolde.nl -; מקור מידע מצויין לפסטיבלים המקומיים.
אנחנו מצאנו כפר נחמד במרחק של כשעה וחצי נסיעה בשם OMMEN בו התקיים יריד.
באותו הכפר יש מסלול סיפור -; בדומה למסלולים השוויצריים שאנחנו כל כך אוהבים עם טוויסט הולנדי... ישנה ערכת טיול אותה רוכשים בלשכת המידע. הערכה בהולנדית, אבל היו מספיק ציורים להמחשה. בעקבות הגשם הקל שזרזף דחינו את הטיול.
היריד היה הצלחה -; ראינו שם אמנים בפעולה, מבוך תירס, מרוץ כלבים (כל כלב רץ לכיוון שהוא בחר. אחד פשוט החליט שהוא עושה את צרכיו במקום...) והכנת "פרצוף" מדלעת לקראת ההאלווין...
ביום ראשון, היום הירוק, הוחלט לסוע ל ZOWLLE לפארק האקולוגי אקודורם. בפארק מגוון גדול של פעילויות שכולן נוגעות להתפתחות העולם והאדם.זהירות! הכל בהולנדית... לפני שהגענו הדפסנו תרגום של האתר באנגלית וכך היה לנו בסיס מידע לגבי כל תחנה. הצוות במקום נחמד במיוחד והם ענו לנו על כל השאלות. הפארק מקבל כרטיס מוזיאונים.
תכננו גם להגיע לפסטיבל מקומי, אבל הילדים כ"כ נהנו בפארק שויתרנו.
ביום שני -; ירד גשם ולכן הוחלט על שינוי כיוון. יצאנו לעבר טירת מיודן -; שם מאד נהננו לשחק שוב(ושוב) בכל המשחקים האינטראקטיביים. לאחר מכן הילדים דרשו לחזור לכפר ולבריכה המדהימה -; למגלשות, לזרמים ולגלים. היה לנו יום קל ורגוע.
ביום שלישי שמנו פעמנו להארדוויק -; כבר הכל נכתב בעבר, כך שלא נחזור. בצהרים הצפנו מעט למוזיאון התעופה אבל למרבה האכזבה הסרט התלת מימדי "רץ" רק עד הצהריים כך שלא ראינו אותו. כיוון שהביקור במקום היה קצר (מאד) הצפנו עוד קצת למרכז הקניות בבטביה.
ביום רביעי שטוף השמש החלטנו לסוע לאפטלינג. שם נהננו מאד והילדים חזרו על כל מתקן כאוות נפשם.
יום חמישי -; אמסטרדם. בבוקר נסענו למוזיאון נמו. האינדאנים צהלו ושמחו בעיקר מהמעבדה והחליטו למצות את כל הניסויים שם. לאחר מכן נסענו לבית אנה פראנק. מאד התרשמנו מרב הגווניות של הבאים לשם. דרך אגב -; נסענו ביום חול, ועקב חשש לזרזוף וזחל רעב ומנוזל קצת החלטנו להגיע עם הרכב לתוך אמסטרדם. בזכות ה GPS הסיפור היה פשוט מאד. חנינו ממש ליד מוזיאון המדע ואח"כ מרחק שני צעדים מאנה פראנק. לא היו לנו פקקים כלל וכל הסיפור עלה כ 30 יורו.
הבן החורג צלי: בהולנד יש חנויות שבהן יש תוצרת SCHAR. בדרך מהכפר לאמסטרדם מצאנו סופר כזה. בבוקר קנינו "אחד מכל דבר" ועד הערב השובב טעם, ובדרך חזרה עצרנ לרכישה " מרוכזת" יותר של מה שהוא אהב יותר (את בטוחה שהפתי בר האילו נטולי גלוטן??). דרך אגב -; בסופר היו מצרכים נוספים עם סימון, אך הם היו מקומיים וכאמור -; החלטנו מראש לא להסתמך על הסימון ההולנדי. כדאי להכנס לאתר של SCHAR ושל DS ולבדוק היכן יש סופרמרקטים עם התוצרת שלהם באיזור בו תשנו. (DS ביא חברה קשורה ל SCHAR ויש לה מוצרים קפואים טעימים כמו פיצה וטילונים)
יום שישי -; מזג האויר שוב לא האיר לנו פנים וקצת התלבטנו. החלטנו להתחיל בתצוגת פסלי חול -; תצוגה מדהימה של פסלי חול ענק ואפילו רכבל לדיווש עצמי שממנו ניתן לראות את פסלי הענק מלמעלה. התצוגה היתה בעיירה שכוחת אל שה GPS לא הכיר, אך תוך ניווט במפה רגילה ושילוט מצוין הגענו ללא בעיה. לאחר מכן הילדים בחרו לסוע לפארק הוג קטרין -; פארק שעשועים קטן, אך האינדאנים האינפנטיליים שלנו לא ירדו מרכבת ההרים שעתיים וחצי. לזחל נמצא מקום זחילה בבריכת כדורים ולנו נמצא זמן רב לשתות שוקו בשקט.
יום שבת - וואליבי -; יום הכיף הגדול של האינדאנים חסרי הפחד. לזחל הרעב היה פחות היכן לזחול, אם כי נרשמה התלהבות מכל הרעש והמהומה מסביב.
יום ראשון -; אוטרכט -; בתחילה למוזיאון הרכבות ואח"כ למוזיאון תיבות הנגינה. מוזיאון הרכבות כבר היה קצת קטן על הגדולים, אם כי העברנו בו שלש שעות בכיף. מזיאון תיבות הנגינה מדהים - והם היו מרותקים להסבר וההדגמה באנגלית (ולא - הם לא יודעים אנגלית, הכל כולל הדגמה כך שלא צריך הרבה מילים). הזחל כל כך נהנתה עד שבאמצע נגינת עוגב רועמת ראשה צנח והיא שקעה בתנומה ארוכה.... כל השאר נשארו עירניים להפליא. מומלץ מאד הפעילות בסוף בה מנקבים כרטיס מיוחד ויש מכשיר שבו ניתן לשמוע את המנגינה שנוצרת מהניקוב.
יום שני -; לפרידה - שוב גשם, ולכן מלון ומרכז קניות היו סיום מוצלח.
הבן החורג בפעם האחרונה - פישלנו. הכל כבר היה ארוז, עשינו צ'ק אאוט ורק אז גילינו שהמסעדה במלון, זו שמגישה מנות נטולות סגורה בצהריים. זה היה הרגע היחיד בטיול שהרגשנו חסרי אונים. אין לו אוכל. והטיסה בלילה. לאחר מחשבה מהירה והוחלט להכריז על יום מתוק במיוחד. אכלנו יום שלם חטיפים וממתקים. היו מי שנהנו יותר והיו מי שנהנו פחות מהסידור הזה...
להתראות בטיול הבא!