יומן מסע סלובניה קרואטיה ונגיעות אוסטריה ואיטליה -;קיץ 2011
משתתפים: משפחת כהן
אבא יובל
אמא חני
בר בת 9
גבע בן 7
ארבל בת 5

 27/6
יום של טיסה. השכמה ב03:00 כדי להגיע לנתב"ג לטיסה שיוצאת ב 06:30 לוינה.
הטיסה יצאה בזמן. הילדים התרגשו ונהנו. בוינה היינו אמורים להמריא כעבור 3 שעות לזאגרב אך הטיסה התעכבה בשעה נוספת. שדה התעופה בוינה קטן ולכן היה צורך בהרבה יצירתיות כדי להעביר את הזמן. בדיוטי פרי בוינה קנינו שוקולד והילדים קיבלו מתנה מטוס מנייר -; זה עזר להעביר את הזמן
זאגרב זה שדה תעופה עוד יותר קטן. לאחר קבלת המזוודות מיהרנו לקבל את הרכב שהשכרנו באמצעות אלדן. הזמנו סקודה אוקטביה אוטומטית ושידרגו לנו לפאסט אוטומטי דיזל- לא התלוננו.
בארץ עשינו ביטוח של אלדן, ובזאגרב הוספנו עוד 70 יורו עבור ביטוח למרכב תחתון.
כשיוצאים מהשדה פונים ימינה ולאורך הכביש חונים מכוניות של חברות ההשכרה השונות ושלטים קטנים מסמנים לאיזו חברת השכרה המכונית שייכת. הגענו העמסנו ונסענו לבלד . הנסיעה באוטוסטראדה קלה ונוחה. כמובן שאסור לשכוח שבמעבר גבול יש לקנות את המדבקה שמאפשרת נסיה באוטוסטראדה בסלובניה. ולאחר שעתיים וחצי הגענו לדירה המדהימה בכפר הסמוך מאד לבלד ג'רמנק (10 דקות הליכה מבלד). הדירה מדהימה בקומה 2 וכוללת 2 חדרי שינה מטבחון מאובזר (אין מיקרו) אבל הרבה כלים ומאד נוח. אמבטיה ומכונת כביסה ובעיקר זוג פנסיונרים גדושים ברצון טוב. כיבדו את הילדים בארטיקים ואותנו בהמון עצות טובות.
Majda, Andrej Ambrozic
4260 Bled, Partizanska 36a
tel:++386 45 742 755
mobile:++386 31 26 8888.
60 יורו ללילה
הכנו ארוחה משפחתית (פסטה ברוטב שמנת) והילדים ישר נרדמו ואנחנו לא הרבה אחריהם
 28/6
השכמנו קום (כי הלכנו לישון מוקדם) ונסענו לערוץ ווינטגר






זהו מסלול הליכה נוח על גשרוני עץ בתוך מפלים ומעל זרימת מים בצבעים כחולים יפיפיים. היינו לבד בערוץ. למרות מזג האוויר החמים בערוץ היה קר, לכן חשוב להביא בגדים בהתאם. הערוץ מדהים אך אדי וקצף המים פלוס הקניון התלול מייצרים אקלים קר. היה מדהים ולא סתם זה מסלול חובה. מאוד מתאים למשפחות עם ילדים.
בסוף המסלול יש חנות קטנה. לא מומלץ לקנות שם קפה -; הוא פשוט לא קפה.ובכלל לא לקנות באתרי תיירות מובהקים.
החזרה כמובן לוקחת פחות זמן אבל החוויה עדיין מדהימה במיוחד שהחזרה היא נגד כיוון הזרימה.
משם המשכנו לאגם בלד למסלול רגלי היקפי חלקי באזור הקמפינג. יש שם קטע יפה של גשר תלוי על האגם. מומלץ.
בצהריים חזרנו לנוח בדירה .ואחה"צ נסענו למגלשות ההרים שבבלד. מדובר בהר גבוה בו עולים עם רכבל פתוח אפילו חני עלתה ועשתה תיקון לפחד הגבהים שלה .ויורדים במסלול מפותל עם מכוניות קטנות שנראות כמו בימבה של הילדים.הילדים נהנו בטירוף. ילדים קטנים עושים זאת בליווי הורים. גבע הגבר עשה זאת לבד וארבל איתי ( היא היתה בטוחה שזאת בימבה מהירה במיוחד)
משם המשכנו לקרני- עיירה במרחק נסיעה של 25 דקות מבלד. אך אחה"צ רוב החנויות היו סגורות כך שהיה פחות אטרקטיבי ועדיין המדרחוב היה ציורי ונחמד.
 29/6
מעבר ורסיץ- נסיעה בנוף הררי מלא עצים וירוק עד. מזג האוויר היה בהיר והראות מושלמת, זה יום נסיעה ארוך בכבישים צרים והרבה פיתולים (צפו בחילות לילדים קטנים.)אנחנו ספרנו 48 פיתולים אבל בסופם מראה עוצר נשימה של טבע פראי המסרב לאילוף.
עצרנו כמובן לחניה במעבר ההרים. (3 יורו חנייה) והמשכנו לנהר הסוצה (soca) למסלול כפי שהומלץ בספר המצויין "המשפחה המטיילת" אך הפעם ההמלצה איכזבה ולא מצאנו את המסלול אטרקטיבי במיוחד.בכל מקרה הנוף ההררי והמפלים הזורמים בכל מקום מזרימים לך כמויות של אנרגיה ושמחה בלב....
משם המשכנו לקובאריד- נכנסנו למוזיאון מלחמת העולם הראשונה שהיה מעניין למרות שהוא מוזיאון מהמתכונת הישנה וקינחנו בהמלצה נוספת מהספר -; מפל קוזאק -; מסלול חובה .
ולטעמי האישי אחד המפלים המדהימים שראיתי -; הדרך, המפל עצמו, הארובה, התאורה החלקית הצבעים של המים משווים למקום תחושה של גן עדן וזו לא קלישאה.
משם המשכנו לרכבת המכוניות שהייתה חוויה חביבה ובעיקר יעילה כי היא מקצרת מאד את הדרך.
היינו רעבים מאד ועצרנו לאכול בבלד במסעדה זוועתית -; מלכודת תיירים. גם ליפול צריך לדעת...
המלצתנו החמה היא לא להיכנס למסעדות עם גדות האגם .לרוב זה מאכזב.
 30/6
ליובליאנה
נסענו למרכז קניות ענק שנקרא btc על מנת להחנות ולקחת אוטובוס למרכז. לא ידענו שיש לקנות כרטיס נטען ורק באמצעותו ניתן לעלות על האוטובוס. הנהג שלא ידע אנגלית התעצבן אבל נתן לנו לעלות בלי לשלם וסלובנית חביבה שלא ידעה אנגלית ניסתה להסביר לנו והובילה אותנו עד הגשר המשולש בעיר העתיקה.
ליובליאנה חביבה אבל לא יותר מזה. השוק היה דליל. עלינו במעלית למצודה. בדיעבד נדמה לי שהיה כדאי לעולת במעלית ולרדת רגלית אך אנחנו עשינו זאת דו כיווני. הילדים כמובן נהנו מהקטע של המעלית. התענוג עלה 14 יורו.
משם חזרנו באוטובוס לbtc הפעם קנינו בקיוסק את הכרטיס. (2 יורו כרטיס והטענה ב 4 יורו) והגענו ליעד. התפצלנו. חני עשתה קניות -; המרכז ענק ומרוב שפע לא יודעים מאיפה להתחיל ואני והילדים הלכנו לאטלנטיס -; פארק מים שמצוי במקום לבילוי של שעתיים עם 2 מגלשות שהילדים מאד אהבו. היה נפלא והתענוג הזה עלה 16 יורו.
בערב הסתבר לי שצמוד לדירה שלנו מתגורר אחיו של בעל מסעדת שאמון שבבלד(קונדיטוריה מפורסמת בבלד לעוגות) וגם הוא בעסק. קניתי אצלו עוגת קרמשניט. נראה לי שגם מחר אקנה -; לכל אוהבי הקרם זו עוגה מנצחת.
 1/7
גיחה לדרום אוסטריה
נסיעה דרך האוטוסטראדה והמנהרה (6.5 יורו) לכיוון רוסג (rosseg) על מנת לא לשלם את האגרה האוסטרית לתשלום באוטוסטראדה יצאנו ביציאה הראשונה מכביש המהיר באוסטריה. ממילא תוך 10 דקות הגענו לפארק החיות ברוסג. בפארק איילים מסוגים שונים. היופי של הפארק הוא התחושה של טבע אמיתי. הטיול הוא ביער לכל דבר כולל עליות וירידות. יש צורך בנעלי הליכה טובות ובסבלנות. אנחנו לא זכינו לראות הרבה בע"ח חופשיים, אבל אלו שראינו יצרו חוויה של האכלה והתרגשות והשילוב של טבע אמיתי, בע" ח חופשיים והאכלה יצרו מפגש מעניין.
משם המשכנו לעיירה הציורית ולדן, שיטוט קצר ונסיעה לקלגנפורט. הכניסה נוחה וברורה והובילה אותנו ישירות לכיכר הגדולה עם פסל הדרקון וחניון תת קרקעי בתשלום (שילמנו 11 יורו עבור 3 שעות -; יקר אך לא היה לנו סבלנות לחפש חנייה בעיר.)
העיר יפהפיה והיציאה מהחניון הובילה אותנו ישר למדרחוב ציורי וססגוני כולל הופעות רחוב,בתי קפה לרוב, גלידות משובחות והרבה חנויות -; פשוט יפה.
ליד מק דונלד יש קניון גדול עם הרבה רשתות מוכרות וגם כאלה שלא. חני נהנתה אך הזמן לא הספיק לה (היא קנתה לעצמה רק זוג נעליים אחד) וגם הילדים יצאו מסופקים מהמתנות. כשיצאנו החל גשם ומיהרנו לרכב
בגשם חזרנו באותה הדרך. עצרנו בדרך לאכול בעיקר שניצל וינאי. המנה היייתה ענקית והילדים טרפו. בשמונה וחצי הגענו לדירה המושלמת שלנו.
 2/7
סביבות אגם בוהיני
נסענו תחילה למפל סאביצה. הבטיחו לנו 500 מדרגות אך זה בהחלט לא היה נורא. כשחשבתי שהגעתי לאמצע הדרך הסתבר שהגעתי לסוף -; כלומר למרפסת התצפית. המפל נחמד והדבר שמעניין בו שהמים לא נופלים מראש הצוק כאופייני למפלים אלא מאמצע הדרך -; כאילו המים יוצאים מהסלע עצמו (יוצאים בשצף קצף)
ירדנו ולמטה עשינו פיקניק קטן והמשכנו לאגם בוהיני. טבלנו את רגלינו במים הקפואים כשלידנו ברווזים חביבים ולמרות שהשמיים היו קודרים ומזג האוויר קריר לא ויתרנו על החוויה, ואכן כעבור שעה החל טיפטוף שהתגבר לכדי גשם קל -; לא משהו דרמטי אבל כזה שמשבית את שמחת שיכשוך המים.






משם נסענו לראדולביצה למוזיאון הדבורים (7 יורו) ולא מצדיק את הנסיעה. אמנם יש כוורת דבורים שקופה מעניינת אך לא יותר מזה. גם מסעדת לקטר הסמוכה איכזבה משהו.
חזרנו לבלד להליכה קלה מסיב לאגם ומצאנו את עצמנו מגיעים לקונדיטורית שאמון לטעימה נוספת של הקרמשניט. (לטעמי הקרמשניט של האח טעים יותר וזול יותר)
 3/7
בצער רעב נפרדנו מהאירוח של משפחת אמברוזיש ארזנו ונסענו לתחנה הבאה ברמת פלאנינה







בדרך עצרנו לטיול-; היה מרגש
עלינו ברכבל הסגור ומשם הלכנו ברגל מסלול של 4 שעות. העלייה לפסגה נמשכה כ 40 דקות. זו עלייה קשה אך מעצימה את חוווית הטיול. לחוששים מומלץ להמשיך הרכבל הפתוח ולהגיע ישר לרמת פלאנינה. בדרך עצרנו בפונדק דרכים עם רועה אותנטי בלבוש מסורתי וקנינו שוקו חם לאנרגיה וגם כדי להתחמם -; היה קר למעלה.
בפאלנינה פגשנו את בקתות הרועים, הפרות עם פעמון ופרות בכלל, (פרות לבנות עם כתמים חומים -; פרות יפהפיות), נופים מטמטמים
בר תיארה את המקום בצורה הטובה ביותר -; "גלויה שקמה לתחייה"
ללא ספק הביקור בפאלנינה היה אחד משיאי הטיול שלנו
משם נסענו לחווה -; בה הזמנו דירה. החווה סמוכה לפוסטוניה ומיקומה נוח להמשך מסע הכוכב.
ok, Emilijan
TURISTIČNA KMETIJA HUDIČEVEC
EMILIJAN SIMČIČ
RAZDRTO 1
6225 HRUŠEVJE
SLOVENIJA
TEL. 00386 (0)5 70 30 300
MOB. 00386 (0)41 626 990
info@hudicevec.si
www.hudicevec.si
80 יורו ללילה
בחווה מסעדה ובעיקר מגרש כדורגל ו2 טרמפולינות ענקיות- הילדים לא הפסיקו לקפץ ולהפתעתנו לא התעייפו מהיום הארוך וההליכה המרובה אז בערב קפצנו לאכול בפוסטוניה -; פיצה ושניצל וינאי -; וסוף כל סוף הילדים המתוקים הלכו לישון. ארבל נרדמה במסעדה כמעט תוך כדי אכילת הפיצה.
 4/7
מערת פוסטוניה
מסחטת הכסף והתיירות הראשית של סלובניה, אבל שווה .
שמעתי פטריוטים ישראלים שאומרים שמערת הנטיפים שלנו לא פחות יפה אבל יש גבול לגאווה הלאומית. מערת פוסטוניה היא חויה. הגודל הוא בלתי נתפס והופך את החוויה לחסרת גבולות וכמובן שמבחינת הילדים הנסיעה ברכבת הפכה את החוויה למושלמת (רכבת שדים רק בלי השדים)
משם נסענו לסופר. בפוסטוניה יש את כל הרשתות אך החלטנו דווקא להכנס לרשת שראינו לראשונה רק פה hofer שהתגלתה כזולה. קנינו הרבה מצרכים, המבורגר ופסטות. חזרנו לחווה שבמרחק 7 דקות נסיעה. הכנו ארוחה ובינתיים הילדים המשיכו לקפץ בטרמפולינה
אספנו כוחות ואחרי הצהריים נסענו לפיראן. 45 דקות נסיעה מהחווה.פיראן מזכירה במשהו את ונציה רק בלי תעלות המים. חוף המים בנוי מרציף בטון וזה משעשע לראות את כולם משתזפים על הבטון. לבשנו בגדי ים ונכנסנו למים אבל הים היה גלי והגלים התנפצו על הרציף אז החוויה היתה קצרה.
רצינו לקנות גלידה וגילינו שבפיראן מוכרי הגלידות אנטיפטים ולא מסכימים שנטעם את הגלידה לפני שנבחר -; אז ויתרנו וחזרנו לחווה.
 5/7
טרייסטה איטליה
בבוקר התעוררנו מקדם והילדים יצאו לטרמפולינה (כרגיל) מאוחר יותר בעת טיפטוף קל נכנסנו לאוטו ונסענו לאיטליה כל הדרך ירד גשם שוטף חיפשנו קניון בטרייסט מפני שלא העזנו לצאת בגשם החזק שירד בחוץ בעקבות המלצה מאתר המטייל הגענו לקניון טורי דה יורפ (TOUR THE EUROP) -;סמוך לנמל
מקום חביב ליום גשם רוב החנויות הם איטלקיות ורובן במחיר שפוי.
לאחר מכן השמש האירה פניה והחלטנו להכנס לעיר. היה קשה למצוא חנייה אך האיטלקים החביבים שלא יודעים אנגלית סייעו בידנו. חנינו בסופו של דבר בחניה מסודרת בתחנת האוטובוס המרכזית.
מול התחנה ישנה פיצריה מקומית . הזמנו 2 פיצות שאכן היו טעימות ועשויות בתנור עצים אמיתי, אך השרות היה מגעיל. הפיצות עלו 8 יורו ולקחו מאיתנו עוד 9 יורו על שרות .
בכל מקרה שיטוט בעיר היה מאכזב. אולי כי לא הגענו לטיילת היפה.
משם החלטנו לנסוע ולשוטט בהרים, אך שוב מזג האוויר התקדר, הגענו עד אידריה, הנסיעה הייתה אמנם יפה אך עבור הילדים היה זה יום מייגע. (בדיעבד היינו צריכים לבחור מערה נוספת באזור).
 6/7
חצי האי האיסטרי
תחילה רצינו לנסוע לרוביני, אך במהלך הנסיעה החלטנו שמבחינת הילדים זה לא ממש משנה אם העיר ציורית יותר או פחות. כך שעצרנו בפורץ.
חנינו בחניון המקורה של רשת הסופרמקט kuznom (ללא תשלום) והלכנו ברגל 10 דקות והגענו למרכז העיר. פורץ אכן חביבה וציורית והרחוב הראשי של העיר העתיקה מדליק ממש
התרחצנו בחוף. בצמוד לנמל קיים חוף עם מזח שמאפשר מעין שחייה בבריכה ולא כמו בשאר החופים העירוניים שישר יורדים למים העמוקים. היה נחמד מאד. (בהמשך שנסענו לאורך החוף ראינו מלא חופים ואולי היה אפשר לוותר על רחצה עירונית ולמצוא פינה פראית אך אנו העדפנו למצות את פורץ ולא להרבות בנסיעה)
מפורץ נסענו 5 דקות לכיוון טרה. סמוך לטרה קיים מגרש קרטינג מדליק. במקום יש מגרש קרטינג מקצועי ומגרש לילדים וגם מגרש לטרקטורונים ועוד.
לקחנו קרטינג מקצועי עם 3 מקומות, כך שאני נהגתי ורכבתי עם 2 ילדים והחלפנו בינהם. היה מדליק כי זה ממש נותן תחושה של פורמולה. כולם חבשו כובעי גרב מקצועיים וקסדות שיותר כבדות ממשקל הגוף של הילדים.
הילדים נהנו אך טיפה התאכזבו שלא נהגו בעצמם. (אז אולי שווה היה לאפשר להם לעשות את המגרש הקטן ).
סיימנו את היום בקניון הגדול בקופר shoping center וקנינו עוד בגדים. בקומה העליונה אכלנו טוב וקצת אחרי תשע בערב חזרנו לחווה.




 7/7
רייקה
עזבנו את החווה ואנחנו בדרך לאגמי פליטוויצה. לאחר התלבטות החלטנו לעצור בדרך ברייקה ולא באופאטיה כי חופים ועיירות ציוריות כבר ראינו וחשקה נפשנו לראות דווקא את המקומי והאותנטי.
התאכזבנו לגלות ששוק הדגים כבר סגור אך המדרחוב הראשי (קרוז) היה חביב.החלפנו כסף בבנק, נהנו מהחנויות וגולת הכותרת הייתה פיצריה משובחת. (ברסרה) הפיצריה נמצאת כ 70 מטר צפונית לturist information רואים סמטה קטנה עם ציורי דולפין . האווירה במסעדה מגניבה והכי חשוב הפיצה מעולה.







משם קפצנו לקניון גדול שנמצא ברייקה. הקניון באמת גדול אך חני לא מצאה משהו (כנראה היא כבר ראתה יותר מדי חנויות).
משם מיהרנו לאזור פליטוויצה. התחלנו לחפש צימרים קצת מאוחר אבל בסוף מצאנו דירה מדליקה לאמיצי לב בכפר הקטן biljevina שלא מופיע במפה ליד הכפר הקטן kuselj שכן מופיע במפה (35 יורו ללילה)
הדירה היא פשוטה מאד, 2חדרי שינה גדולים ומטבח, אסלה שבורה ומקרר ישן אבל ויש אבל גדול -; מארחת חביבה ובעיקר חווה אמיתית. גב הדירה הוא למעשה רפת של 4 פרות , 3 חזירים, 2 עיזים וארנבת אחת.. בעלת המקום ישר חלבה לנו פרה ובישלנו את החלב והיה לנו את החלב הכי טרי בעולם. בנוסף לזה היא הביאה לנו גבינה מעשה ידיה שהיה משובח., בנוסף לזה היו מלא חתלתולים ובמבי אחד שהיא אימצה כי האמא שלו נדרסה. לילדים זה ממש לינה בגן חיות.
הצימר נמצא על כביש קטן במיוחד כ 20 דקות נסיעה מהאגם. הכביש מתפתל לו בינות היער -; כביש קסום והצימר רחוק כ 10 דקות מאזורי הצימרים הצפופים.
 8/7
אגמי פילטוויצה






מה לא נאמר ולא נכתב על הפלא הזה. לא ארבה במילים כדי לא ליפול בפח הקלישאות החבוטות, רק אומר שעד היום חני צילמה כ 300 תמונות והיום היא צילמה כ 150 תמונות. ועדיין התמונות לא מצליחות להעביר את העוצמה של המקום.
לפי ההמלצה של הספר עשינו את המסלול H שהתגלה כמסלול מוצלח במיוחד.
כמה הערות: ההליכה מהחניה לשאטל הפנימי לוקחת כ 10 דקות ולא ברור לי למה השאטלים לא מתחילים ומסתיימים בחניון עצמו.
בסוף השייט מומלץ לקיים הפסקה משמעותית לאגירת כוחות. באחת המסעדות מוכרים עופות בגריל מסתובב על פחמי עצים אמיתי -; הריח משכר והמראה מלבב.
לנו לקח המסלול כולל השאטלים -; כ 6 שעות
ארבל הקטנה הייתה ענקית והלכה את כל המסלול והייתה מאד גאה בעצמה וגבע ובר היו מושלמים כתמיד- כולנו נהנו מאד -; מהנופים, מהשייט, מההליכה ומהגיבושון המשפחתי.
הדבר המפתיע -; השעה כעת 21:15 -; הייתי בטוח שהילדים יפלו וישנו אך לא כך -; הגענו לחווה הם קיבלו אנרגיות נוספות- חליבת פרות, ליטוף חתלתולים וטיפול בבמבי -; הילדים מאושרים.
 9/7
מעבר לנובו מסטו
בדרך עצרנו ברסטוקה. היה נחמד אך עושה רושם שהמקום קיים בזכות התיירים ולא כל כך בזכות עצמו. מלא חנויות מזכרות ובכל זאת אי אפשר לעבור שם ולא לעצור.
המשכנו לכיוון סלובניה באוטוסטראדה. עמדת התשלום בכניסה לזאגרב הייתה פקוקה (4 ק"מ ושעה). חשבנו שגם המעבר לסלובניה יהיה פקוק וניסינו למצוא דרכים חלופיים אך הסתבכנו וחזרנו לדרך המלך ולא היה פקק. הכניסה לסלובניה הייתה חלקה.
התחלנו לחפש לינה באזור תרמה צאטז ובסוף עייפים, מותשים ועצבנים התמקמנו במלון דרכים מעופש, אבל אחרי 10 דקות החלטנו שזה מוגזם והמשכנו לנובו מסטו, שם הגענו לדירה מדהימה -; מאובזרת ונעימה -; זה בעצם מלון דירות סמוך לעיר העתיקה המקסימה של נובו מסטו.
www.ravbar.net
+386(0)73730680
80 יורו לילה
בערב חצינו רגלית את הגשר שעל נהר הקרקה שמקיף את העיר העתיקה ושוטטנו בסמטאותיה -; היה נחמד ביותר עד שארבל לא יכלה יותר -; חזרנו למלון עייפים ביותר מיום שלא עשינו בו הרבה.
 10/7
תרמה צאטז
כל היום הוקדש לתרמה צאטז- פארק מים ענקי -; 20 דקות נסיעה מנובו מסטו.
היום יום ראשון המחירים יקרים יותר אך רצינו לסיים את הטיול בכייף מוחלט עבור הילדים. (מחר חוזרים לארץ) הפארק בנוי מ2 מתחמים- סגור ופתוח. אנחנו שילמנו עבור החלק הפתוח בלבד. (כך שאת ספינת הפיראטים שרואים בספר לא ראינו) אבל נדמה לי שלילדים זה לא ממש הפריע. הם נהנו בטירוף מכל המתקנים.
הדבר המדהים שלמרות שהיה צפוף מאד וכל האנשים מנסים למצוא פינה מוצלת להתמקמות, במתקנים שרר סדר מופתי והתורים היו קצרים יחסית.
היינו במקום 7 שעות והזמן טס. חזרנו לנובו מסטו, אכלנו על גדת הנהר ונרדמנו.
 11/7
היום האחרון
בבוקר נדלקה נורת השמן ברכב הנפלא שלנו, אז בדקנו ואכן אין שמן, אז בתחנת דלק סמוכה הוספנו שמן. (בסוף היום כשהחזרנו את הרכב הבאנו את הקבלה וקיבלנו את הכסף בחזרה)
השלמת קניות בנובו מסטו- בנובו מסטו קיים קניון גדול עם כל המותגים. היה מצויין לסיים ברגוע עם קניות לכל אחד וכולם קנו ושמחו.
המשכנו לעוד מרכז מסחרי לקניית גמדים סולאריםם נטענים עי השמש , נחמדים לגינה, קניית ממתקים אחרונה, חציית הגבול לזאגרב, ממלאים דלק במכונית
מגיעים בדיוק בזמן לשדה התעופה, מוסרים את המכונית וטסים בדיוק בזמן. גם בוינה הכל מתקתק ותוך שעה אנחנו בטיסה לארץ. הילדים בהיי ורק בעשר בלילה נרדמים.
נוחתים בבן גוריון ב00:45.
מגיעים הביתה ב02:30.
צריך להכין תכנית לשגרה.....
 סיום שהוא התחלה לתכנון של הטיול הבא כי המסקנה המובהקת של הטיול היא שטיול משפחתי לחו"ל היא חוויה מנצחת...