מבוא, הקדמה ופרולוג זה בעצם אותו הדבר, לא?
'לאן נטוס בקיץ?' היא שאלה אותי אי שם בחודש ינואר
'אוסטריה' הכרזתי והיא עיקמה את האף.
'שוב פעם?... היינו שנה שעברה, וגם לפני 3 שנים, לא נגוון קצת, בעל?...'
אז הימים הם סוף ימי הקורונה זצ"ל
והשיקול העיקרי, בנוסף לשיקולים ה-'רגילים' (טיסה נוחה במחיר סביר, עלויות, וכמובן רמת האטרקטיביות) היו 'שיקולי הגבלות קורונה'
כאמור - אוסטריה היתה בין הראשונות שהסירה הגבלות (אחרי אנגליה) ובעקבותיה שוייץ, ישראל, גרמניה ועוד - וזה היה 'סימן' שטסים לאוסטריה.
כרטיסים באל-על הידועה לשימצה, ב-200 דולר לכרטיס (הכל דפק כמו שעון...), 18 לילות שחולקו ל-4 מקומות לינה: לילה ראשון בוינה, 7 לילות בשלדמינג, 5 לילות בהיילינגבלאט בכניסה לגרוסגלוקנר ו-4 לינות באגם מילשטט בקרינתיה.
שלדמינג ישבה אצלי על הראדאר כבר מספר שנים - יעד אידיאלי ומושלם לטיולי משפחות, בגלל כרטיס ההטבות האיזורי שלו 'סאמר-קארד', שמאפשר כניסה חינם לכל הרכבלים באיזור, אטרקציות, בריכות, אגמי רחצה ועוד ועוד.
הכרטיס אינו ניתן לרכישה אלא ניתן בחינם על-ידי חלק מהלינות באיזור -
מומלץ מאד לחפש לינה שנותנת את הכרטיס - חוסך מאות יורו למשפחה!
האיזור עצמו מקסים, שופע אינספור מסלולי הליכה מהממים, אגמים, מפלים, והמון אטרקציות משפחתיות, והכל במרחקי נסיעה קצרצרים של 15-20 דקות נהיגה משלדמינג עצמה.
לא ברור לי איך האיזור הזה נשאר יחסית מחוץ לראדאר של משפחות ישראליות.
נקודת הלינה השניה שלנו - הכפרון heiligenblat im grosglockner -
הייליגנבלט זה לא ממש יעד אופייני לטיולי כוכב למשפחות ישראליות.
הוא יושב על 'קצה הכביש' - ממש בכניסה לדרך האלפינית גרוסגלוקנר, זה כפר קטנטן, אין בו ממש מבחר של אטרקציות משפחתיות טיפוסיות: פארקי מים, מגלשות הרים, פארקי חבלים וכו'.
מה כן יש בו? נוף מפעים וטבע פראי.
מכיוון שזוהי הפעם השישית שלנו באוסטריה, חיפשתי בדיוק את זה.
מגורים בכפר קטן בטבע מפעים, שיאפשר טיולים ברגל מהכפר עצמו לכמה ימים
נקודת הלינה השלישית שלנו היתה ב-delach על אגם מילשטט בקרינתיה.
כאמור, ביקור שישי וגו', ורצינו כמה ימים בסוף של לטייל ולנוח על יד אגם.
היה חשוב לי לינה שתהיה במרחק הליכה קצר מהמים, ולא היה איכפת לי לחזור לאגם מילשטט שהיינו בו לפני 3 שנים -
קצת עלינו ועל איך אנחנו מטיילים
אנחנו בני ארבעים פלוס, ניצן בן 10.
אם במשך שנים חיכיתי שניצן יגדל כדי שאוכל לתכננן מסלולים רגליים יותר ארוכים ומאתגרים אז היום הוא כבר שועט בעליות איתי - אבל זה רק בתנאי שהוא מוצא אינטרס כלשהי בלהגיע לקצה ההר.
תכנון הטיולים שלנו כיום זו מערכת מורכבת של איזונים ובלמים עדינים בין 'טיולים רגליים בטבע' לבין 'אטרקציות' - מאד משתדלים שכל יום יתחיל במסלול הליכה/רכיבה ואחכ אטרקציה - ימים עם מסלול ארוך/מאתגר במיוחד בד"כ ילוו למחרת קליל יותר עם יותר אטרקציות.
או כמו שהגאון הקטן הגדיר את זה כשסיפר לאחד מחבריו כשחזר לארץ: 'להורים שלי יש מן קטע כזה שצריך בתחילת הטיול לעשות הליכה ברגל ורק אח'כ אפשר לעשות משהו כיפי...'
פתיח בוינה
וינה נבחרה בגלל הטיסות הזולות ובגלל הרצון 'לחסוך מדינות' (סוף ימי קורונה, כן?...) מה שהתגלה בדיעבד כשיקול כלכלי לא מאד נכון - את המחיר שחסכנו על מחירי הטיסה הנוחים שילמנו בריבית דה ריבית על מחירי שכירת רכב מטורפים (!!!) - בכל אופן, אף אחד מאיתנו לא מתלונן אף פעם על היום וקצת שקיבלנו בוינה.
נחתנו בערב, ניצן בעיקר התלהב מהערוצים בטלויזיה בחדר ואנחנו יצאנו 'לשתות משהו' בעיר בלעדיו (איזה כיף שהוא כבר גדול?... :-)
למחרת עשינו בוינה את 'הדברים הרגילים שעושים בוינה' - בית המוסיקה haus der music, האקווריום (haus de meer), וכמובן פראטר הבלתי נמנע.
אציין רק שעשינו את כל זה בטמפרטורה של 35 מעלות, לקראת סיומו של גל חום כבד ומעיק שנמשך מזה מספר ימים. ה-'מיר' כעקרון ממוזג, ואני מציין 'כעקרון', כי בפועל יש שם בחלק מהחללים מזגן דרדלה שלא באמת מסוגל להתמודד עם החום.
בית המוסיקה לא ממוזג - אבל היינו בו בתחילת היום ועוד היה ניסבל.
בכל אופן - בית המוסיקה מומלץ מאד! יש שם כמה אטרקציות מגניבות במיוחד, כמו מדרגות שמנגנות ואפשרות לנצח על תיזמורת (ולהנזף קשות ע"י זובין מהטה כשיוצאים מהקצב...), האקוריום מרשים, עם תצפית מדהימה על וינה אבל לא ממש נהנינו ממנו בחום, ופראטר?... טוב הוא פראטר,
אגב - ממליץ מאד לקצוב מראש סכום כסף לפראטר - דוקא בגלל מחיריו ה-'כאילו' סבירים פר מתקן הכסף פשוט נוזל שם בין האצבעות - היינו באחהצ כמעט ללא תורים ואפשר להספיק (ולבזבז..) המון בזמן לא ארוך.
איזור שלדמינג
למחרת לקחנו מטרו לשדה התעופה ואספנו את הרכב השכור. המחיר הכי סביר שמצאנו היה דרך אוטו-שי שבעצם מכרו לנו ואוצ'ר של אוטויורופ, וספק הרכב היה usave - קיבלנו סוזוקי ויטרה היברידית כמעט חדשה לגמרי וסהכ הכל היה בסדר.
אנחנו אחרי שנת לילה מלאה - מה שלא מונע משאר בני המשפחה לעצום עיניים ולהרדם בשנייה שהרכב עולה על האוטוסטרדה.
3 וחצי שעות של נהיגה ישירה ואנחנו בשלדמינג.
היום עדיין חם מאד - ואנחנו עושים מסלול רגלי קצרצר באיזור tetter moore - שבעצם שייך למסלול ה-wild wasser שהוא אחד המסלולים הנחשבים של האיזור.
למעשה מסלול המים הפראיים מתחיל בעיירה שלדמינג עצמה ונמשך לאורך הנהר עד אגם אלפיני בשם riessachsee - אורך המסלול המלא כ-20 ק"מ (קוי), אבל רוב המטיילים עושים את החלק האחרון שלו שהוא החלק האלפיני. גם אנחנו תכננו את החלק האלפיני למחר, אבל הוספנו עוד שני מקטעים קצרים שלו כש-tetter moore הוא אחד מהם.
אחרי הטיול עוצרים ב-hoofer לקניות בדרך לדירה.
אנחנו ישנו פה:
וזוהי ללא ספק אחת הדירות המופלאות שהיינו בה אי פעם בטיול - דירה ענקית עם שני חדרי שינה, שני חדרי מגורים, שירותים כפולים כולל אמבטיה, מטבח מאובזר, לובי בכניסה הכולל מכונת אספרסו, מכונת כביסה ומייבש, אופניים, ושביל הליכה מהמם ממש מעל הדירה. סופר נמצא 3 דקות מתחת לדירה.
הכאילו חיסרון היחידי זה שהדירה לא ממוקמת במרכז שלדמינג - אין מסעדות או 'מקום להסתובב בערב' מחוץ לדירה - מחייב נהיגה קצרה של מספר דקות.
שלדמינג יום 2 - מסלול wild wasser, מסלול gokart ואגם רחצה
התעוררנו למה שאמור להיום יום קיצי, חמים ומושלם, ומיהרנו לעשות את ההמסלול האלפיני של wild wasser.
הנהיגה לתחילת המסלול בעמק מדהים ומהמם ביופיו untertal - ולמעשה הכביש מסתיים במגרש החנייה של תחילת המסלול seeleiten parkplatz.
החנייה (והמסלול) חינמיים אבל הכביש המוביל לחניון הוא כביש אגרה...
יש שתי דרכים לעשות את המסלול: המסלול האלפיני והמסלול הנגיש.
בבגדול, המסלול הנגיש מטפס בדרך סלולה, ו-'פוגש' את המסלול האלפני ב-3 הנקודות העיקריות של המסלול: המפל הקטן, המפל הגדול, ואגם riesachsee בסוף המסלול.
בפועל - מי שלא חייב לעשות את המסלול הנגיש (כסאות גלגלים, עגלות תינוקות, אופניים) - אין שום טעם לעשות אותו - כל הכיף בטיול זה המסלול האלפיני שעובר בגשרים תלויים ומטפס בין אינספור מפלונים, פלגי מים ולאורך הנחל.
המסלול מהמם ושווה כל מטר של טיפוס. מוגדר ברמת קושי בינונית (סהכ 450 מטר טיפוס) - לקח לנו כשעתיים וחצי עד האגם.
האגם האלפיני למעלה - מטריף! וקררררררר.
נכנסתי לטבילה, ניצן אחרי, ואחרינו עוד 2-3 אירופאים, וכולנו ברחנו החוצה די מהר למרות שהיה יום חם!
הירידה דרך השביל הנגיש לחניון לקחה כשעה.
בהמשך היום
עוד הספקנו לעלות על רכבל hochwurzen -
אני עוד הספקתי לעשות סיבוב הליכה קצרצר בפסגה בזמן שאדיס וניצן בעיקר ישבו והמתינו לתחילת מסלול ה-GOKART - לאף אחד מאיתנו כבר לא היה יותר מידי מוטיבציה לעוד הליכה רגלית היום.
המסלול נהדר!!!!
ניצן בן 9.5 שזה בדיוק הגיל שהוא 'לא לפה ולא לפה'
מצד אחד - רישמית ילדים מתחת לגיל 10 לא יכולים לנסוע ברכב לבד, אלא רק עם הוריהם, בפועל, ניצן כבר ביי פר גדול מידי פיזית כדי לשבת עלי ברכב הזה (עוד מעט ואני אוכל לשבת עליו...)- וכך הוחלט שהוא יקבל רכב משל עצמו ונהגנו לצידו באיטיות יחסית.
את היום סיימנו בשחייה באגם הרחצה המקסים של pichl
שלדמינג - יום 3 - דאכשטיין, חוף רמסאו
ושוב - יום בהיר, שימשי, קיצי, ובעיקר חם (!!!)
עקב התחזיות למז'א הקיצי ובעיקר הצפי לשינוי מזא החל ממחר ליותר שעות גשם/עננים (ספוילר - קרה באופן חלקי מאד...) החלטנו שהיום עולים לאטרקציה העיקרית של המקום - קרחון דאכשטיין.
יש להזמין באתר שעה לעלייה וירידה ברכבל (בעלייה - אי אפשר לעלות שלא בשעה שהוזמנה - בירידה זה לא כזה משנה ואף אחד לא בודק את זה) - כשבאתר ממליצים לתזמן 3 שעות למעלה בקרחון.
הנהיגה לאיזור רמסאו פשוט עוצרת נשימה ביופיה.
למעלה בקרחון עברנו בכל האטרקציות - הגשר התלוי - מדרגות לשום מקום - ארמון הקרח - והליכה בשלג, שמצדיק היטב את הביטוי 'שלג דאשתקד - אפרורי, עייף, ובוצי
המקום מרשים ללא ספק - אבל בעיני over-raited והייתי אומר גם over-priced אלמלא עלינו ברכבל בחינם בזכות הסאמר-קארד שלנו...
הנוף מרשים מאד כמובן, אבל בכל אוסטריה יש מאות ואלפי תצפיות נוף מרשימות - עיקר ה-'קטע' פה הוא כמובן הגשר התלוי וה-'מדרגות' המפורסמות, אבל בכנות, היו לנו ימים מרגשים וחוייתיים יותר בטיול הזה, ובעיקר עמוסים פחות -
ביום יפה, לקחת בחשבון כשעה המתנה בשביל להשיג את התמונה הזו:
אחה'צ בילנו ב-'ramsau beach' - בשחייה באגם הרחצה המקסים ובמגלשת ההרים הכיפית! יש גם פארק חבלים ואומגה במתחם שלא ניסינו.
בלילה התחיל מבול שלא נפסק עד הבוקר
שלדמינג יום 4 - רכבל האוסר קלבינג, מרחצאות בשלדמינג, ומסלול marchenweg
קמים לבוקר מעונן. החום של הימים האחרונים נעלם כלא היה. התחזית 'אוסטרית' - קרירות נעימה סוף סוף, סיכויים לגשם...
אנחנו עולים (בחינם - כלול בכרטיס) - לרכבל hauser kaibling - הנוף, כרגיל, מדהים. אף אחד לא בעניין של מסלול הליכה אז מסתפקים ב-'לשתות קפה בנוף' (סלוגן קבוע בחלק הזה של הטיול בשלדמינג - ככה זה כשכל הרכבלים בחינם - למה להכין קפה בדירה אם אפשר לעלות ברכבל ולשתות על ההר? )
כאמור - תחזיות מזא בבוקר דיברו על גשם שלא הגיע, אבל אני כבר הבטחתי למשפחה מרחצאות עם מגלשות מים, ועכשיו כבר מאוחר מידי לשכנע את ניצן שמרחצאות מקורות שומרים ליום גשום והיום במז"א נעים שכזה אפשר לטייל ברגל - אז אנחנו מבלים את שעות אחה'צ במרחצאות של שלדמינג -
נחמד - לא הרבה מעבר.
יש מגלשה אחת די שווה, וניצן, שרק לפני שנתיים היה 'עף' על מקומות כאלה אמר בציניות ש-'לא הייתי קורא לזה פארק מים אבא, הייתי קורא לזה בריכה עם מגלשה...
אחהצ יצאנו למסלול נוסף שנקרא marchenweg - שיוצא ממש משלדמינג - מדובר במסלול קצר עם נוף מהמם מעל העיר - המקומיים עושים שם ג'וגינג או רוכבים על אופניים או סתם מטיילים עם תינוקות בעגלה! מסלול מקסים מקסים מקסים! את היום סיימנו במדרחוב של שלדמינג.
שלדמינג יום 5 - מסלול הליכה duisitzkarsee, מרחצאות תרמה אמדה
אז זה לא באמת טיול באוסטריה בלי פאלטה תכנונית אחת שקשורה במז"א.
התחזיות דיברו על 'היתכנות לטיפטופים' בשעות הצהריים, וגיל (אני, כאילו?... ) החליט שהיום זה היום הכי נכון לעשות את מסלול ההליכה שהכי פנטזתי עליו בטיול הזה בעמק obertal לאגם הרים duisitzkarsee.
אני חייב להגן על ההחלטה (האומללה...) שלי ולהסביר שמדובר במסלול לא קל, טכנית ופיזית, של 600 מטר טיפוס רציף ללא הפסקה - והנחתי שהכי טוב למצוא לזה יום קריר ומעונן, אפילו מזרזף.
הנסיעה לתחילת המסלול מהממת. מכל עבר מפלים שנוזלים מההרים, פרות לצד הכביש, גשרים שחוצים פלגי מים שוצפים - פשוט נוף מהאגדות.
תחילת המסלול נראית כמו תמונה שפעם, בשנות השמונים, היו שמים על לוחות שנה...
אנחנו מתחילים לטפס.
הטיפוס קשוח.
דרך אלפינית תלולה בתוך יער, הרבה סלעים, הרבה בוץ, השיפוע לא קל. ככל שעולים רואים פחות ופחות ולמעשה רוב הטיפוס היה בתוך ענן.
למעלה - לאגם ההרים המהמם שראיתי בגוגל-פוטוס - אין זכר.
אנחנו נמלטים ל-'hutte', מתחיל גשם זלעפות, וקר! האגם בתוך ערפל סמיך. בארץ, במז"א כזה אני לא יוצא מהבית אפילו כדי להוריד את הזבל.
העלייה לקחה קרוב ל-3 שעות של טיפוס קשה ומתמשך - הירידה מהירה יותר, ובגשם השוטף שעשינו אותה מצריכה זהירות רבה -
אני חייב לציין את אדיס וניצן שלקחו את כל העניין די בקלילות והמשיכו לחבב אותי למרות הפדיחה התכנונית שלנו. ממליץ מאד לגגל את המקום כדי לראות איך הוא אמור להראות במז"א יפה...
את שעות אחה"צ בילינו במרחצאות therme amade - החביבים כל-כך על העם היושב בציון. זו הפעם השניה שלנו במרחצאות האלו, היינו בהם גם בקיץ שעבר - וכמו אז, גם הפעם לא ממש התחברנו למקום. הוא אומנם גדול ומרשים, והמים נעימים, אבל צפוף ועמוס, התורים למגלשות ארוכים, ועברית מכל עבר...
אולי אנחנו צריכים להסיק את המסקנות שלנו לגבי המקום הזה?...
שלדמינג יום 6 - reiteralm, שחייה באגם, ו-tallbachklamm
מתעוררים ליום שימשי, בהיר ומושלם!
נוסעים 5 דקות לרכבל rieteralm.
אומר כבר עכשיו שזה היה יום מושלם מתחילתו ועד סופו: הנוף המטריף מהרכבל (החינמי... כלול בכרטיס...), הטרמפולינה המגניבה בתחנת ההר של הרכבל, ובעיקר מסלול ההליכה המקסים שעשינו שם ל-3 האגמים. מסלול כיפי, מגוון, חלקו מרהיב ביופיו, וחלקו כולל אטרקציות נחמדות כמו אגם שצריך לחצות אותו בעזרת רפסודה שמושכים בחבל.
קשה לי להעריך את אורך המסלול - עשינו בו עצירות מאד ארוכות באגמים, אבל סהכ הוא די קל עם עליונת אחת קצת יותר קשוחה בין שני האגמים.
אחרי שירדנו לרכבל הלכנו (שוב..) לשחות באגם pichl 'שלנו' (אגב - חינם - כלול בכרטיס), ולקראת ערב עוד הספקנו לעשות טיול שקיעה בערוץ talbachklamm
המסלול הזה היה אחת מההפתעות הנעימות של הטיול: ממש באמצע העיר מתחיל מסלול הליכה לאורך הנחל עם כמויות מים מטורפות! בשעות חשיכה נדלקת תאורה מרהיבה על המפלים! לקראת סיום המסלול, נפתחו ארובות השמיים וגשם זלעפות מטורף הבריח אותנו בריצה פראית בחזרה לרכב, ומשם לארוחת ערב במדרחוב של שלדמינג ולדירה.
שלדמינג יום 7 - רכבל planai, מסלול giglachseen
שוב יום חמים וקיצי ואנחנו עולים לרכבל planai (חינם בכרטיס, כבר ציינתי) -
האוסטריים תכננו את תחנות ההר שבכל אחד יש 'משהו' - באחד יש כדורי זורבינג, בשני טרמפולינה, ובשלישי קארטינג, ובפלאניי? את כל מה שלא שמו בכל האחרים....
בקיצור - תחנת ההר היא גן עדן אחד גדול למשפחות עם ילדים. היינו שם חצי יום והיה קשה מאד לנתק את ניצן מהמקום הזה. אינסוף אטרקציות שונות ומשונות, ממסלולי רכיבה ברמות שונות, דרך מסלולי כדורי דיסקית, מסלולי נינג'ה קטנים, מגלשות, טיפוס, ועוד ועוד ועוד.
אני עושה מסלול הליכה רגלי חזרה לתחנת הקרקע (שאר המשפחה חושבת שאני מוזר ומעדיפה לרדת ברכבל...) - ואנחנו ממשיכים למסלול האחרון שלנו באיזור שלדמינג - כי מחר עוזבים.
אנחנו נוסעים בדרך מהממת לכיוון giglachseen - זה כביש אגרה שמסתיים לאורך במגרש החנייה של המסלול - אני משכשך רגליים בנחל ומתחילים לצעוד לאגם המהמם.
מחר נפרדים מאיזור שלדמינג לכיוון איזור הגרוסגלוקנר
יום מעבר משלדמינג לקרינתיה לאיזור הגרוסגלוקנר
קמים לבוקר מעונן -
התחזית מדברת על התבהרות בהמשך ואנחנו נפרדים מהדירה שלנו בשלדמינג ונוסעים לכיוון פלכאו.
זו הפעם השישית שלי באוסטריה ואודה ואתוודה שמעולם לא הייתי בפלכאו.
ובכן...
אכן מדובר בעיירונת יפה :-) ואנחנו מחנים במגרש החנייה של מגלשת ההרים שלה, ועושים 3 פעמים את הירידה בה, שומעים עברית מכל עבר ואפילו קוראים שלטים בעיברית שאומרים 'להאט' בסוף המסלול...
היעד הבא שלנו - מסלול הליכה קניון Groppensteinschlucht - המסלול מוגדר דרגת קושי בינונית עם 400 מטר טיפוס - אבל אחרי המסלול שעברנו לאגם ההרים בגשם ובערפל המסלול הזה כבר מרגיש 'קטן' עלינו - מה גם שרוב הטיפוס הוא במדרגות ולא במסלול הרים אלפיני.
המסלול מקסים מקסים, הקניון שופע מים וסהכ לקח לנו כולל הקטע האחרון של הליכה חזרה לרכב בנוף מטריף - כשעתיים וקצת.
קצת לפני היילגנבלט - עוד הפסקנו לעצור לטיול קצרצר במפלי Gartl Waterfall - קצר, קליל, מקסים, ומותאם לכאלו שרוצים את המפל שלהם בלי הרבה מאמץ - כלומר קרוב לרכב.
מפה אנחנו בדרך ללינה שלנו ב-5 הלילות הקרובים בכפר heiligenblut im grosgluckner
קצת על heligenblut
כאמור, כשהתחלתי לתכנן את הטיול, אחרי 5 טיולים קודמים באוסטריה, חיפשתי נקודת לינה אחת שתהיה 'עם נוף מטריף בקצה העולם...'
פינטזנו על מקום שנוכל, אם נרצה, לשבת במרפסת עם בקבוק יין (או עם נינטנדו סוויצ', תלוי את מי שואלים), אפילו יום שלם, ולהנות מנוף מרהיב.
המיקום שלה, למרגלות הר הגרוסגלוקנר, בכניסה לדרך האלפינית, לא ממש לא יעד קלאסי ל-'טיול כוכב למשפחות' - אין בה אטרקציות, פארקי מים, פארקי חבלים וכו', היא פשוט כפר קטן שממוקם בנוף מ-ט-ר-י-ף ונקודת מוצא מושלמת לאינספור מסלולי הליכה ממש מהכפר עצמו.
החשש היחידי שלי היה שניפול על ימים חורפיים - היא לא ממש משופעת באופציות ליום חורפי - בחורף שכנעתי את עצמי ש-'מקסימום נשב בגשם על המרפסת עם כוס תה ונבהה בנוף המטריף...'
בפועל ישבנו עם כוס תה במרפסת ובהינו בנוף המטריף בשעות הערב כי גם בהיליגנבלט היה לנו מזא מושלם.
אנחנו גרנו ב-AppHaus Sonne -
דירת מרווחת עם 2 חדרי שינה ענקיים ומרפסת עם נוף מהמם!
קצת הפריע לנו שבאמצע הטיול - 3 ימים לפני שהגענו לדירה קיבלנו מייל ש-'מזכיר' לנו להביא איתנו סדינים.
אז שילמנו על סדינים - ובנוסף, מהביקורות בבוקינג, מסתבר שאורחים אחרים התבשרו במהלך הטיול שהם צריכים גם לשלם על חשמל...
הייליגנבלט - יום 1 - בדד אלך, רק תפילה אסע
מתעוררים ליום חצי מעונן.
התחזיות מדברות על התבהרות בהמשך היום, לקראת גל קיצי חדש שיתחיל ממחר.
אני, סייח צעיר בשיא אונו, כבר רעב 'לקרוע את העיר'.
אבל אדיס וניצן ממש לא. הם עייפים. יש להם זמן.
9 ימים באוסטריה, שבכולם יצאנו בבוקר מוקדם וחזרנו מאוחר בערב.
אדיס רוצה 'יום מנוחה' עם כוס יין במרפסת המהממת.
ניצן גם רוצה 'יום חופש'. פחות איכפת לו מהמרפסת המהממת ויותר מהנינטנדו המהמם.
אני יוצא לטייל לבד ומחבר שני מסלולי יום למסלול אחד ארוך.
אני מטייל לאורך הנחל ומתחיל לטפס לנקודת תצפית Aussichtsplattform
משם טיפוס לכנסיית Bricciuskapelle
משם מסלול נוסף לכיוון Gipperkapelle ואז ירידה חזרה להייליגנבט.
סהכ הליכה של קצת יום מ-20 ק"מ עם 900 מטר טיפוס מצטבר
-המסלול היה מטריף ביופיו ומגוון מאד - כלל הליכת עמק לצד הנחל בין כרי אחו ופרות, דרך טיפוס תלול ביער ועד להליכה על קצה הצוק עם תצפית מרהיבה על העמק למטה וההרים מסביב.
ועוד תמונה אחת אחרונה מהיום המהמם הזה:
הייליגנבלוט - יום 3 - דרך הגרוסגלוקנר, ושחייה באגם בצל-אמ-סי
אנחנו מתעוררים ליום בהיר לחלוטין ללא עננים בשמיים.
פסגת הגרוסגלוקנר המושלגת מנצנצת אלינו מהחלון של הדירה.
למען האמת - מעולם לא התלהבתי 'לעשות' את הדרך האלפינית גרוסגלוקנר, וגם בטיול הנוכחי, כשאנחנו גרים ממש בכניסה לכביש האגרה - הוא לא היה בתכנונים.
לנו פחות 'נכון' לספוג נוף תוך כדי נהיגה במכונית ועצירה במקומות מאורגנים לתמונה...
אבל האופנועים שהסתערו קדימה השקם בבוקר ממש מתחת לחלון חדר השינה שלנו, ההר המושלג, השמיים הבהירים, עשו לנו חשק - והחלטנו שהיום זה היום!
ב-09:00 כבר התייצבנו בעמדת התשלום בכניסה לגרוס, וחזרנו הביתה מאוחר - ממש בחושך.
אין הרבה מה להוסיף על היום הזה: הכביש מהמם. כל פיתול שלו מרהיב ביופיו. הזרקה לוריד של טבע מטורף, ועוצמתי.
עשינו שני מסלולוני הליכה לא ארוכים. אחד בנקודת עצירה 3 - למפל מקסים ואז ירדנו לאגם אלפיני מהמם ביופיו, ונקודה שניה היתה הירידה לאגם הקרחונים של קרחון פרנץ יוזף וחזרה.
בסוף הכביש המשכנו לצל-אמ-סי, עשינו עצירה קצרה בחוף המהמם של האגם לשחייה וחזרנו חזרה שוב באותה דרך בכביש האלפיני
זה היה יום מהמם ומושלם שהוכיח לי שלפעמים ה-'עדר' צודק ואני מיוחד ומתחכם וטועה לפעמים :-)
הייליגנבלט - יום 3 - מסלול הליכה alpe-adria, ובריכה אקולוגית
עוד יום קיץ בהיר, חם ושימשי, ואנחנו מתכננים מסלול הליכה.
המסלול אותו תכננתי הוא מקטע מס' 2 של מסלול אלפ-אדריה.
מדובר במסלול ארוך - של 750 ק"מ, החוצה 3 מדינות (אוסטריה, איטליה, וסלובניה), ומחולק ל-43 מקטעים.
מקטע מספר 2 יוצא ממש מפתח הדירה שלנו.
המקטע מוגדר ברמת קושי קלה-בינונית, וכולל 450 מטר טיפוס מצטבר, כ-14 ק"מ הליכה. לא משהו שאמור להיות קשה מידי.
אנחנו מתעוררים עם שעון מעורר - היום אמור להיות חם, ואנחנו רוצים להתחיל את המסלול מוקדם בעיקר מכיוון שרוב העלייה הקשה של המסלול היא בתחילתו ואנחנו רוצים לסיים עם העליות לפני שנהיה ממש חם.
המסלול מקסים-מקסים-מקסים - אך למרבה הצער באיזשהו שלב איבדנו את הסימון והלכנו לאיבוד.
ובכן, מה עושים ישראלים במקרה כזה? מאלתרים כמובן! (מי אם לא סחבק ניווט בגבעות גורל בקורס מפקדי תותחנים בשיבטא? ומי אם לא סחבקית צעדה ברגל מאתיופיה לסודן ולא התברברה אפילו פעם אחת?...)
אז התחלנו 'לחתוך', 'לקצר' 'לאגף' 'לקמבן' ובאיזשהו שלב, כששני כלבי פיטבול משוחררים ומזילי ריר החלו לשעוט לעברנו הסקנו שכנראה אנחנו בתוך חווה פרטית ואולי כדאי פשוט לכנוס לאוטוסטרדה - וכך עשינו, ומשם לקחתי אוטובוס לדירה לאסוף את הרכב...
את שאר היום (החם!!!!!!) העברנו ב-Naturbad Großkirchheim - בריכת שחייה אקולוגית שיצרו ממי הנהר וממוקמת לה בנוף מטורף מהאגדות -
בדרך חזרה הביתה עוד הספקנו לעשות טיול קצרצר במפל Jungfernsprung -
קצר, קליל, מקסים, ומומלץ לעצלנים - המפל נמצא 7 דקות הליכה מהחניון.
הייליגנבלט - יום 4
בבוקר - מעט מעונן - בהמשך אמור להתבהר -
אנחנו צועדים מהדירה 5 דקות ברגל לתחנת הרכבל של הייליגנבלט Schareck cable car
עולים ברכבל לנקודת ההר בנוף מ-ט-ו-ר-ף - באמת שנגמרו לי כבר המילים לתאר את המראות שרואים מהתצפית למעלה.
עושים סיבוב בפסגה ומזהים את נקודת התצפית בדרך האלפינית שעצרנו בה יומיים קודם.
אח'כ מתחילים במסלול ירידה לנקודת האמצע.
אני בדכ לא מאד אוהב מסלולי ירידה מנקודות ההר של רכבלים - לרוב הולכי הרגל 'מקבלים' את המסלולים הפחות 'שווים' - כלומר אלו שיורדים בעיקר דרך היער, ולא עם הנוף הפתוח, אבל המסלול הזה מרהיב ביופיו, אנחנו עוברים דרך מפלונים, חוצים פלגי מים בתוך אחואים מרהיבים, וזוכים לפריחה מטריפה בצהוב, לבן, סגול ואדום, על רקע הירוק וההרים מכל עבר.
פשוט מהמם!!! אחד המסלולים השווים והמתגמלים שהיו לנו, והבונוס - כולו בירידה מתונה ונעימה
סה'כ הצעידה מתחנת ההר לתחנת האמצע לקחה לנו קצת פחות משעתיים - את השלב השני, מתחנת האמצע לתחנת הקרקע אנחנו עושים ברכבל.
למטה - שעת צהריים מאוחרת ואנחנו 'יוצאים' מהאיזור שלנו ונוסעים 40 דקות לאיזור לינץ למגלשת ההרים ostirodler - מגלשה מעולה, כיפית ולא נגמרת!!!! והנופים - כמובן מאלפים!!!!
מהמגלשה - לאגם :-)
ואת שעות אחהצ המאוחרות אנחנו מבלים בשחייה באגם tristachersee הסמוך.
יום מושלם מגיע לסיומו - מחר נפרדים מהייליגנבלט וממשיכים ל-4 לילות (אחרונים) באיזור האגמים של קרינתיה - באגם מילשטט
יום מעבר מגרוסגלוקנר לאגם מילשטט - מסלול נטורה מיסטיקה ואחה"צ בחוף של מילשטט
מתעוררים לעוד יום קיצי וחם מאד.
למרות שדי הספקנו את מה שתיכננו לאיזור היילגנבלוט נשאר לנו עוד מסלולון קצרצר שנשמר ליום חורפי (שלא הגיע..) בשם natura mistyca -
אנחנו מחליטים לעשות אותו על הבוקר לפני שעוזבים את האיזור - מדובר במסלול משפחתי קליל לצד הנחל, בתוך היער, מטפל למפל וחוזר חזרה דרך כרי אחו מהממים.
מדובר, כאמור, במסלול 'קרקע' - שנמצא בתחתית העמק ולא מטפס להרים כמו בימים הקודמים שלנו באיזור.
תמונה אחרונה מהאחו המהמם בסוף המסלול:
נפרדים מאיזור הגרוסגלוקנר - ונוסעים נסיעה ישירה ללא עצירות של כשעה וחצי לכיוון אגם מילשטט.
יש לי כמה מסלולי הליכה בדרך אבל אין לנו חשק, וחוץ מזה היום חום אימים.
אז ממש כמה דקות לפני הבית מחנים במילשטט ויורדים לחוף המסודר שלה.
בחוף של מילשטט יש מגדל קפיצות למים עם מקפצות בכל הגבהים, מגלשות למים, ספורט ימי, רציף שיזוף מסודר, מתנפחים במים, ניצן עף על המקום בטירוף ובמשך שאר הימים שלנו באיזור לא הפסיק להתעניין 'מתי נחזור שוב לחוף המגניב...'
לי, היה קצר חסרה תחושת אגם 'של פעם' - כלומר דשא, מים, ובעיקר שקט...
אנחנו בסופש, חום אימים, וכל אוסטריה איתנו בחוף. המקום עמוס לעייפה וקשה למצוא מ"ר של דשא לשים בו מגבת.
לקראת אחה"צ המאוחרות אנחנו חוזרים לרכב, ונוסעים כ-5 דקות לעיירה הקרובה dellach - שם נישן ב-4 הלילות הקרובים.
אני יורד, לבד, לחוף של dellach - שנמצא 3 דקות צעידה מתחת לדירה.
אין מגלשות, אין מקפצות, אין אטרקציות. יש רק דשא, אגם, נוף מטריף ושקט ושלווה :-)
אנחנו ישנו ב-Pension zum Mühlrad,
זהו למעשה מלון משפחתי, שממוקם 4 דקות הליכה מהחוף המקסים של dellach.
לחדר מרפסת קטנה עם נוף על האגם שאפשר לבהות בו שעות. אנחנו קיבלנו מעין 'חדר משפחה' שכולל חדר שינה להורים, פלוס חדרון עם מיטת קומותיים לניצן - ובינהם דלת מחיצה
היתרון הגדול ביותר יכול של המלון הזה שפשוט לא מצאנו משהו יותר טוב...
הביקוש למקומות לינה קרובים לאגם הוא מטורף - וגם חצי שנה מראש לא מצאתי משהו שנראה טוב יותר במחיר נורמלי.
החדר די ספרטני. יש מקרר מיני-בר קטנטן, אין מטבחון, יש ארוחת בוקר מאד 'אוסטרית', שכוללת נקניקים, ממרחים מתוקים (דבש, ריבה) ולחם, ורחוקה מאד מהתזונה המוקפדת שלנו שבנוייה על ירקות וחלבונים :-) ולא על פחממות וסוכרים...
אין בחדר מאוורר (או מזגן כמובן..) - בלילה הראשון שהיה עדיין חם - זה קצת העיק, אחכ מז"א נרגע ולא היה צורך.
dellach בדיעבד לטעמי פחות מומלצת ללינה - אין בה ממש 'מרכז', אין לה חנות מכולת ויש לה מסעדה אחת (מקסימה!) על האגם, וזהו.
החוף שלה נהדר - אבל בדיעבד נכון יותר לישון לדעתי בפאתי מילשטט, בסיבודן או בדובריאך הסמוכות.
אגם מילשטט - יום 1 - slow trail feldsee
יום שבו קיבלנו תיזכורת מלבבת מה מזג-האויר האוסטרי יודע לעשות...
מתעוררים לבוקר בהיר וחם מאד (!!!) ונוסעים לאגם feldsee הסמוך.
כבר עברנו בו בטיול קודם בקרינתיה לפני 3 שנים ואפילו שחינו בו, ורצינו 'לעשות לו כבוד אחרון' ולטייל קצת סביבו.
מחנים את הרכב ומתחילים במסלול slow trail שמקיף את האגם.
ה-slow trails הם מסלולים באיזור שמוגדרים קלים מאד, נגישים לעגלות, ויחסית ללא שיפוע.
המסלול מקסים! מספק מראות מהממים של האגם, ואינספור מקומות לקפוץ למים.
אחרי הרבה עצירות לשחייה וצילומים אנחנו מסיימים את הקפת המסלול ושוכרים סירת פדלים - כמובן עם מגלשה :-)
בזמן שאנחנו נהנים מהנוף המקסים וניצן מטפס-מתגלש-מטפס-מתגלש, פתע פתאום, אנחנו רואים איך השמיים הפכו להיות שחורים.
פתע פתאום אנחנו רואים גם שכל הסירות באגם במירוץ מטורף חזרה לחוף, ושאנשים בחוף מתקפלים במהירות.
הטיפה הראשונה שנוחתת לי על האף גורמת לנו לסובב את הסירה ולפדל בפראות לחוף.
אנחנו מחזירים את הסירה.
גשם זלעפות. תופסים את הבגדים שלנו ורצים, יחפים ובבגדי ים, לרכב. בזמן שהחלפנו בגדים ברכב התחילה סופת ברד מטורפת, כולל ברקים ורעמים.
אחרי כמה דקות של נהיגה עצרתי לצד הדרך כמו רוב האוסטרים - פשוט לא היה אפשר לנהוג בברד המטורף הזה
נכנסנו לסופר, קנינו ארוחת צהריים מוכנה וחזרנו לחדר.
אחהצ המאוחרות - כשהגשם נפסק, יצאתי (לבד) למסלול slow trail קצרצר נוסף שנמצא כ-7 דקות נהיגה מהדירה - מסלול zwergsee שמטפס לנקודת תצפית מהממת על אגם מילשטט.
יום 'מרתק' מגיע לסיומו.
אגם מילשטט - יום 2 - אגם אפריץ, מסלול רכיבה, ומרחצאות villach
התחזיות מדברות על גשם, אבל בבוקר די נעים ושימשי ואנחנו מחליטים על מסלול אופניים באגם affritzersee הסמוך.
בחנות הספורט היחידה בעיירה המוכרת אומרת לנו 'פולי בוקד...'
היא מסתכלת עלינו במבט מתנשא שלא לומר גזעני שלא לומר אנטישמי ואומרת שהיום כבר אין, אפשר מחר, אבל 'רק אם אנחנו רוכבים מיומנים, כי צריך היי-טקניקס בשביל המסלולים פה...'
אז טיילנו קצת בעיירה affritzer am see - ושוב התפעלנו כמה הכל יפה פה, הנחל הקטן שזורם לאגם, הפרחים באדניות בבתים, החצרות הפורחות, וכמובן קפצנו למים לשחות.
אחכ חזרנו לאגם 'שלנו' ועצרנו בדובריאך ה-'שכנה' - היא קצת יותר גדולה ושם כן מצאנו אופניים להשכרה. רכבנו קצת מסביב לאגם - אבל היתה כבר איזשהי תחושת עצלות של 'סוף טיול' - ניצן רטן ש-'קשה לו' והוא עייף, אז רכבנו עוד קצת בשדות מסביב לדובריאך, והחזרנו את האופניים -
בינתים השמיים כבר נהיו די אפורים והתחילה רוח.
'ריח של גשם באויר' היה ודאי מתפייט לו כתב מהדורה, מה שלא מנע מניצן להתחיל לרטון ולהכריז ש-'עוד מעט נגמר הטיול והוא בקושי שחה... (!!!)' אז נכנסנו לחוף הציבורי של דובריאך...
הצוות שם היה בשלבים אחרונים של קיפול הכיסאות והציוד אבל היו עוד אנשים במים וגם אנחנו קפצנו לשחייה עד שהתחיל הגשם.
באוטו התלבטנו מה לעשות - אנחנו כבר די בסוף הטיול, ואיכשהו דוקא קרינתיה שאמורה להיות קיצית ושימשית, בינתיים מספקת הכי הרבה גשם ועננים -
ממגירה עלומה בירכתי המוח פתאום נזכרתי במרחצות ווילך שנמצאת לא רחוק מפה.
אז נסענו לשם ובילינו שם עד הערב.
המרחצאות שוות מאד!!! המים חמימים, מגוון יפה של מגלשות מעולות, כמעט ללא תורים, הכי נקי, מבריק, ויחסית לא עמוס. קצת היו חסרים לנו 'שמעעעעעון' או 'דפנננננה' שהתרגלנו לשמוע במרחצאות האוסטרים והחלטנו מייד שכשנחזור לארץ אנחנו חייבים לעצמנו חוויה מתקנת בימית 2000.
אגם מילשטט יום 3 ואחרון - נקיק גרליצן, ופרידה מרגשת מהחוף בדלאך
קמים למז"א אפרורי קריר ומטפטף.
אמור כנראה להשתפר במהלך היום.
אנחנו נוסעים לאיזור אגם פרגרסי - למסלול הליכה Garnitzenklamm -
מאד רציתי לעשות את המסלול הזה שנחשב לאחד ממסלולי הקניון היפים בקרינתיה.
בביקורות על המסלול בגוגל יש לא מעט אזהרות לא לעשות את המסלול עם ילדים מתחת לגיל 12 -
אנחנו מצאנו את האזהרות מעט מוגזמות. יש קטעים שמצריכים זהירות תוך כדי התקדמות עם יתדות וחבלים אבל סהכ לילדים שמורגלים בהליכה, המסלול סהכ לא ממש קשה - ומרהיב ביופיו.
במקומות מסויימים במסלול יש אפשרות (ביום יפה..) לרדת לטבול בבריכות של הנחל - כשטיילנו היה עדיין די מעונן וסגרירי.
סהכ המסלול לקח לנו כ-3 שעות וקצת (בערך הזמן שרשום בשלטים), כשבינתיים מז"א אכן החל להתבהר.
את אחהצ האחרון שלנו באוסטריה 2022 בילינו בחוף ה-'צנוע' והמקסים שלנו בדלאך - כי אין דרך יותר טובה לסיים טיול מאשר לשחות באגם. בעיקר לא למשפחה שלנו :-)
פרידה
למרות שאל-על פינקו אותנו ב-3 שעות נוספות של חופשה עם הודעה יום לפני על דיליי בטיסה -
כמיטב המסורת הפקרית גם בטיול הזה היום האחרון השתבש - כלל התברברות אינסופית בקלגנפורט (כולל ויכוחים מי אשם בהם - הנהג או המנווטת..) , נסיעה מייגעת בפקקים, חיפוש סרק אחר 'חוף אחרון ודי לטיול הזה...' עוד פקקים, הגעה בלחץ זמן לשדה התעופה... ו... זהו פחות או יותר.
שנה הבאה אם ירצה השם, ואם לא תצוץ לה איזה מגיפה, ואם שום דבר לא ישתבש - אנחנו בשוייץ.
to be continue
