יומיים פנויים בין אירוע משפחתי לעבודה-היו כמו הזמנה לקפיצה לחו''ל, שהרי אם יש משהו שלמדתי מהקורונה זה שכאשר מתאפשר לקפוץ לחו''ל-קופצים, כי לכו תדעו עם איזו קריזה תקום הממשלה מחר בבוקר. אחרי התלבטות קצת קשה שהוכרעה לבסוף בהטלת מטבע סגרתי כרטיס לורשה.

את הכרטיס קניתי די מאוחר, כך שהוא עלה כ 150 דולר, סכום גבוה יחסית, בהזמנה מראש ניתן למצוא כרטיסים סביב 60 דולר וגם פחות. טיסת הלוך בבוקר של וויזאייר, וטיסת חזור למחרת בערב של Aegean עם עצירה של שעה וחצי באתונה.

מיד לאחר הנחיתה לקחתי מונית אל ארמון התרבות והמדע, מבנה מרשים שנבנה כמתנת יוסף סטאלין לעם הפולני. במוסקבה ישנם 7 מגדלים כאלה הנקראים 7 האחיות, והאחות הפולנית היא האחות השמינית במשפחה. ליד הרחבה המקיפה את המבנה יש קיוסק קטן, שם קניתי סים של 10 gb ב 5 זלוטי פולני (כ 4.5 ₪), האינטרנט בפולין הוא מאד זול, ואת המחיר הזה תפגשו בכל קיוסק.

עוד בנמל התעופה קניתי כרטיס חופשי לתחבורה הציבורית בתוקף ל 24 שעות, במחיר של 15 זלוטי. מפת התחבורה הציבורית בורשה מחולקת לשני איזורים, איזור 1 ו 2, כאשר איזור 1 הוא בעצם מרכז העיר ששם נמצא איזור התיירות. כרטיס לשני האיזורים עולה 26 זלוטי, אך אין בו צורך שכן איזור 1 מכסה את איזורי התיירות וגם את קווי האוטובוס הנוסעים מ ואל שדה התעופה.

משם המשכתי בחשמלית-רכבת קלה אל מוזיאון לתולדות יהדות פולין. מבנה מרשים, ממול הכניסה לבנין ניצב אנדרטת לוחמי גטו ורשה. אל המבנה ניתן להיכנס ללא תשלום לאחר בידוק בטחוני ולהתרשם מעיצוב המבנה שנועד לתת את ההשראה של קריעת ים סוף. הכניסה אל תוך המוזיאון עצמו כרוכה בתשלום, לא תכננתי להיכנס, אבל בהעדר שילוט ברור מצאתי את עצמי בפנים אחרי שנכנסתי דרך היציאה... בתוך המוזיאון ישנו שיחזור של בית כנסת מרהיב, ומוצגים נוספים שכולם מוקדשים לתולדות יהדות פולין.

למעשה, כל האיזור היה בעבר גטו יהודי ורשה, ולמרות שחומות הגטו לא שרדו, ניתן לראות בכל מקום אנדרטאות, פרחים ונרות לזכרון ההרוגים. כשהיגעתי לשם היה זה באמצע יחסים לא כ''כ טובים בלשון המעטה בין ישראל לפולין, אחרי שהאחרונה חוקקה את חוק הרכוש שלמעשה מגביל זכאות של ניצולים יהודים לקבלת פיצוי על נכסיהם ממלחמת העולם השניה, ושר החוץ יאיר לפיד בתגובה החזיר את השגריר הישראלי מורשה. אי אפשר שלא להבין את הפולנים, כאשר בכל יום כשהם יוצאים מביתם הם נתקלים בכיתוב 'כאן נרצח X ע''י פולנים בשנת 1944' כאשר בפועל ארצם בכלל הייתה תחת שילטון גרמני.

ביטוי לקונפליקט מצאתי בשני לוחות זיכרון, באחד כוסתה המילה 'פולנים' במתכת עליה נחרט 'נאצים', אולי כתוצאה של חוק השואה שקבע כי אסור להאשים את פולין באחריות לרצח היהודים בשטחה, ואילו על לוח אחר הוסרה המתכת, מה שמלמד על 2 התפיסות הונות בתוך הפולנים עצמם בשאלת האחריות למעשים במלחמת העולם השניה.

נקודה ישראלית נוספת בורשה מצאתי דווקא במשהו מודרני, בית אתגר קרת, בית שע''פ גינס הוא הבית הצר ביותר בעולם, שנבנה ע''י הישראלי אתגר קרת. הבית פתוח לביקורים בימי שבת בתיאום מראש, ומבחוץ לא ניתן לראות הרבה, זה נראה יותר כמו קופסת מתכת, אבל בכל זאת גאווה לאומית...

מפה לשם הגיע הערב, והיגעתי אל המלון לבצע צ'ק אין ולהניח את תיק הגב. CHMIELNA HOTEL במרחק לא גדול מקניון זלוטי וסמוך ללא מעט ברים, עם מחיר הוגן, סביר בסך הכל, בטח ללילה אחד.

לפני שהיגעתי לורשה, הייתי בטוח שמדובר בעיר ישנה ומוזנחת, אבל מייד אחרי שיטוט קצר בעיר גיליתי עיר נהדרת, גורדי שחקים יחד עם סגנון עתיק יותר, ואף מילה על הזנחה. גם האיזורים הפחות מתוירים-נקיים, וכחובב גרפיטי התלהבתי מהיצירות של אוהדי מועדון הכדורגל לגיה ורשה...

לאחר קפה ומקלחת של בוקר היגעתי אל העיר העתיקה, במוזיאון שממוקם בארמון ישן מוצגים פריטים מעניינים מההיסטוריה של פולין, כולל כתרי המלכים. הברביקן-חומות העיר העתיקה נותנים אווירה מיוחדת, בכיכר במרכז העיר העתיקה עומד עמוד עם פסל של בת ים האוחזת בחרב, היא קשורה לאיזושהיא אגדה מקומית, גם אנדרטאות לזכר גיבורים פולנים לא חסר.

בשעה 12 בצהריים נערך בגן הסקסוני טקס החלפת משמרות בקברו של החייל האלמוני. בשעה 12 התאספו במקום אנשים רבים, אך הטקס היה מאד רשמי ורציני, לא כמו זה שבאתונה לדוגמא...

קראתי הרבה על רובע פראגה, אבל לא התלהבתי ממנו יותר מידי, כך שדי מהר מצאתי את עצמי לוקח bolt לקניון במרכז ורשה...

זאת היתה קפיצה קטנה לורשה, ואם אתם בדרך לשם, אז רק אוכל להמליץ לכם לא להסתפק ב 30 שעות, אלא קצת יותר... נסיעה טובה!