שלושה ימים בבוקרשט

יולי 2021, חגיגת After covid העולמית עדיין לא נעצרה למרות תחילתו של דלתא, וזה הזמן להכיר עוד מדינה, בטיול משפחתי למקום קרוב, רומניה. טיסות זולות של wizz air, זמן טיסה קצר, ויעד מעניין שכולל היסטוריה, תרבות וטבע. מן שילוב כזה שקשה לומר לו לא, אז נסענו!

הטיסה יצאה באיחור אופנתי, צמיג המטוס נקרע בנחיתה, אבל שום דבר לא הוריד מהמצב רוח הטיולי. לקחנו מונית לדירה ששכרנו דרך Booking, וכאן ביצענו טעות, כי קשה למצוא משהו פחות אמין מנהגי המוניות בבוקרשט, (סליחה על ההכללה, אבל 3 מוניות שלקחנו לימדו אותנו שיש 3 שיטות לעקוץ נוסעים, להחזיר עודף 'לא מדויק', לבצע סיבוב של כמה דקות בשביל לקדם 100 מטר ולומר ''מצטער, אין כניסה לכלי רכב, היעד נמצא ברחוב___, 30 ליי בבקשה...'', או פשוט לבצע משלוח באמצע הנסיעה...), אפליקציות Uber ו Bolt הן הטובות ביותר להתניידות. בהמשך כבר התמכרנו לBolt, ולא רק ברומניה. כדאי להוריד אותם עוד בארץ כי צריך אימות sms.

הדירה ששכרנו מופיעה ב Booking כ Victoria luxury apartment, ואנו ממליצים עליה מאד! גם בבוקינג הדירוג שלה הוא 9.9 והמחיר מצויין. הדירה מתאימה לעד 6 אנשים, אנחנו היינו רק שלושה... עם זאת הוא קצת מרוחק מהאיזור המרכזי, אז לכל דבר יש צדדים לכאן ולכאן.

יצאנו לראות את העיר, ומהר מאד מצאנו את עצמינו בשער הניצחון שנבנה כהעתק לזה שבפריז. עלינו אל גג השער תוך שאנחנו עוברים דרך תצוגה על ההיסטוריה הרומנית, דיוקנו של המלך מתיאש ההונגרי שלחם לפי האגדות בדרקולה-הערפד מוצץ הדם שלטירתו בברן עוד נגיע. הרומנים מחשיבים את מתיאש ל'שלהם', אך למעשה הוא מלך של השכנה, הונגריה. מעל השער ישנה תצפית מרהיבה על העיר עם משקפות. כחובבי ספורט די התלהבנו לגלות שניתן בעזרת המשקפות לתצפת אל תוך האיצטדיון העירוני, שם נערך אימון כדורגל.

המשכנו בשיטוט הכרות בעיר, ומצאנו גם פארק נהדר בשם פארק הרסטראו, ובו אגם גדול הבעיה רק שבחלק הקרוב יותר למיים הניקיון לא משהו, אבל זה לא אומר ששווה לוותר... ליד הפארק נמצא גם מוזיאון האיכר הרומני, תערוכה שמוקדשת לחיים בכפרים הרומניים. המוזיאון היה סגור כשהיינו שם, חבל.

לקראת ערב זה הזמן לעיר העתיקה, שם מתחילים חיי הלילה. מהתרשמות שלנו, את הברים והמסעדות פוקדים בעיקר תיירים, המקומיים יושבים בקבוצות ושותים בירה מתחת לבניני המגורים...

ארמון העם, או ביתו של הרודן ניקולאי צ'אושסקו חיכה לנו למחרת. המבנה האדיר הזה, שמשמש כיום כפרלמנט הרומני נחשב כאחד מהמבנים הגדולים בעולם, הכניסה לשם היא בקבוצות ובהרשמה מראש בלבד. ישנם מספר חברות שמארגנות קבוצות תיירות, אנחנו הזמנו דרך בוקינג סיור מודרך באנגלית. בכניסה לפרלמנט פגשנו את הקבוצה שלנו, 20 אנשים סכ''ה, (10 איטלקים, 5 ספרדים, 2 אמריקאים ו 3 ישראלים). יש צורך בהצגת דרכון בכניסה, ובידוק ביטחוני.

השדרה המובילה לארמון, צולם מתוך מרפסת הארמון

בשדרה המובילה אל הארמון נמצא גן מזרקות מדהים, בערב, 20:00, נערך במקום מופע מוסיקלי מואר. גם פארק גדול נמצא על יד המבנה, בו נחים כשמתעייפים...

את הבוקר שלמחרת פתחנו, איך לא, בבדיקת קורונה. בבוקרשט ישנו מרכז לבדיקות קורונה בקרבת הפרלמנט, בשם Complet mebical הפועל 24 שעות. אין צורך לתאם מראש, אך התשלום באתר זול יותר, כ 190 ש''ח. בדיקת אנטיגן עולה 99 ליי. לתיאוםhttps://www.completmedical.ro/

גם קניות הם חלק מטיול, אז יצאנו במטרו לקניון Afi, קניון בבעלות אפריקה ישראל והוא הגדול ביותר ברומניה. מלבד הזדמנות לערוך קניות במחירים שווים, הקניון עצמו מרהיב ויש בו אטרקציות גם בעבור ילדים. חיפשנו שם קארטינג, בידיעה שנכון ל 2019 היה כזה במתחם, אך כנראה שכבר לא. כל מי ששאלנו כולל עובד מקומי דובר עברית לא יכל לספק מידע. אגב, בקניון גם מוצעת מפת הקניון בשפה העברית.

בראשוב, ומצודת דרקולה בבראן

להגעה לבראשוב יש כמה דרכים, נהיגה עצמית, נהג מקומי נסיעות מאורגנות או רכבת. מאחר והקו המנחה שלנו בטיולים הוא לחוות כמה שיותר את החוויה המקומית בחרנו, איך לא, ברכבת. נסיעה של 3+ שעות כשברקע מתחלפים כפרים ונופים, מקומיים עולים למכור תוצרת חקלאית במהלך הנסיעה, וחובת עטיית מסכה שלא בדיוק הייתה, כרטיסנים שלא יודעים מילה באנגלית ורומנים שקופצים מהרכבת עוד לפני שהיא נעצרת בתחנה (על דלתות אוטומטיות עדיין לא שמעו כאן), קשה להחליף חוויה כזאת גם אם יש אחרות נוחות יותר.

07:55 בבוקר והרכבת יוצאת לבראשוב, התכנית שלנו היא להגיע מהרכבת לקסטל בראן, הלא היא מצודת דרקולה המפורסמת. אין באמת קשר בין דרקולה למצודה ההיא ספיציפית, אך צילומים לסרט שנעשו במצודה זו הפכו את המקום למוקד עליה לרגל של תיירים מכל העולם.

פקידת התחבורה הציבורית בבראשוב הייתה מאד נחמדה, אבל לא דוברת אנגלית. כנראה שמישהו כבר הכין אותה לכך, והיא מסרה לנו דף בתרגום גוגל שמימנו היינו צריכים להבין שקו xx יביא אותנו לשם. עד היום אנחנו לא מבינים למה התכוונו בדף, כי קו xx לא הביא אותנו לשם, וגם לא לאיזור. למעשה אין כלל תחבורה ציבורית לאיזור, בראן הוא כפר נידח שאילולי דרקולה איש לא היה דורך בו.

ירדנו מהאוטובוס בפאתי בראשוב לאחר שהבנו שככה לא נגיע, עצרנו אוטובוס נוסף ושאלנו את הנהג איך מגיעים. הנהג הקדיש לנו לפחות 2 דקות, כאשר אף אחד מהנוסעים אפילו לא עושה פרצוף. הלואי עלינו.

לאחר שיטוט עצרנו נהג מונית, ובעזרת סימני ידיים וכתיבת מספרים באוויר הצלחנו לסגור על נסיעה הלוך חזור כולל המתנה במחיר סביר. לאחר נסיעה של כחצי שעה היגענו למרגלות המצודה.

במקום השתרך תור גדול של מבקרים שהמתינו לקניית כרטיסים, אך לנהג המונית הרומני היה מקצוע מיוחד, עקיפה בתור. צייתנו לדבריו, השד יודע איך, אבל תוך כמה דקות היינו בפנים, מדלגים על כל התור.

המצודה עצמה מעניינת ויפה יחד, עם דיוקנים של דרקולה וערפדים שנמצאים בכל מקום, סצנות עינויים ואנשים משופדים. במקום ישנה מעלית לקומה התחתונה בתשלום נפרד, במעלית עצמה יש מיצג שמנסה להשרות אימה, ובקומה התחתונה יש אנימציות שאמורות להפחיד, לדעתי זה לא שווה את המחיר. באיזשהו מקום ידענו שכל הסיפור של טירת בראן נוצר כדי למשוך תיירים למקום, אבל בסופו של דבר התיירים יוצרים אווירה.

בסיום הביקור ירדנו לכניסה, שם ממוקמים דוכני מזכרות רבים שבכולם מככבים דרקול וסצנות דם, קנינו כמה כוסות לקפה, ומצאנו את הנהג שלנו שהמתין בסבלנות מרובה. הנהג היה כבן 60 ולא יכולנו להימלט מהמחשבה שהאדם הזה חי בתקופת הרודן צ'אושסקו שתחת שילטונו רעבו האזרחים ללחם, הוא ודאי יודע להעריך את צורת החיים שאנו רואים בה דבר המובן מאליו.חזרנו למרכז העיר העתיקה, שם הלכנו לאיבוד בין בתים ומבנים, כיכר העיר העתיקה והסביבה. הכל צבעוני ומרהיב, שפשוט אפשר להסתובב ולא להפסיק לראות.

מרכז העיר העתיקה בבראשוב

לאחר שוטטות ארוכה המשכנו לכיוון הרכבל בו עולים להר טמפה. על גבי הר טמפה מתנוסס כיתוב ענק עם המילה בראשוב, רק כשעלינו ללמעלה באמצעות הרכבל הבנו עד כמה הכיתוב גדול. מלמעלה נשקף נוף של העיר שנראתה כמו פסיפס צבעוני גדול. מנקודת הרכבל למלכה ניתן גם לצאת למסלולי הליכה באיזור, אנחנו העדפנו לשבת לשתות בקפיטריה.

לאחר שמיצינו (סיימנו לשתות...) ירדנו חזרה ללמטה, המשכנו לעבר הסמטה הצרה ביותר באירופה, מעין שביל חירום שנבנה בין בלוקי הבניינים כדי לפלס מעבר לכבאים בשעת שריפה. את הסימטה מעטרות כיתובים רבים של מטיילים שהשאירו מזכרת, וכמובן גם בעברית.

משם המשכנו לבית הכנסת, בית הכנסת הוא יפה ומרשים, הוא מבנה חדש אך גולת הכותרת היא החלונות, כאשר בכל חלון מצויירים סמליהם של כמה ערים בישראל.

מפה לשם היום החל להסתיים, שוטטנו עוד קצת והתחלנו להתקדם לכיוון תחנת הרכבת. לשמחתינו, בנסיון הכושל להגיע לבראן באמצעות אוטובוס רכשנו כרטיס של 2 ניקובים כך שיכולנו להשתמש בו לנסיעה ממרכז העיר לכיוון התחנה. הפעם הרכבת איכזבה אותנו, קרונות חדשים מודרניים כמו כל מקום באירופה, חבל כי התאהבנו ברכבת הישנה בהלוך.

היגענו מאוחר לבוקרשט, וגם לא ישנו יותר מידי, כי מוקדם בבוקר יצאנו לשדה (הפעם כבר עם Bolt) לטיסה חזור לת''א, מתכננים את הטיול הבא...


לסיכום בכמה מילים... בוקרשט נהדרת, אבל בראשוב מדהימה, אהבנו אותה יותר מהבירה, יש בכל איזור טרנסילבניה קסם מיוחד. קחו את זה בחשבון אם אתם בדרך לרומניה...