בלינג בלינג בדובאי- אחת הערים העשירות בעולם, וויקאנד מסקרן והרבה פחות שופינג ממה שחשבנו.

בדרך לאוסטרליה ובחזרה מהפיליפינים באוגוסט עברנו דרך דובאי בחברת אמירייטס. הסתקרנו לגבי העיר ולכן החלטנו לבקר שוב בעיר שרק חלפנו בשדה התעופה שלה ואין זמן מתאים יותר מסוכות. הדיל- ארקיע, כ 4500 ש"ח לאדם ל 3 לילות במלון המושלם address boulevard. המראנו ביום חמישי ה 13.10 בשעת אחר צהריים צפופה, עם שירות מושלם של טרקלין ארבל באמצעות קוד מפעל הפיס (למנויי זהב ומעלה). עלות של 130 ש"ח לבידוק מהיר בזמן שאתם יושבים בלאונג' ומחכים. רלוונטי מאד בתקופות החגים ובקיץ, פחות רלוונטי בחורף למי שטס בתקופה זו או עושה סקי, כמובן... החלטתי להשתמש בשירות זה אחרי הקטסטרופה שהיתה לי בערב יום העצמאות בטיסה ללונדון- 4 שעות מלחיצות בטירוף בתור בלתי נגמר. ובכן, לא לעניין בכלל ולכן זה שווה כל שקל מבחינתנו. הנציג לקח אותנו עד שערי הדיוטי פרי והיינו משוחררים לכל עיסוקי הקניות אחרי כשעה. במונחי תורי חופשת סוכות זה פינוק אמיתי.

ההמראה יצאה באיחור קל של חצי שעה, אבל הנחיתה היתה באיחור של כמה דקות. חיכו לנו עם העברות שהיו מהירות ונוחות יחסית. אחד היתרונות של המלון בו שהינו, מעבר לכך שהוא נחשב המלון הטוב ביותר בדאון טאון, הוא קרבתו היחסית לשדה (כשחזרנו אתמול להמראה חזרה לישראל, הנסיעה ארכה כ 20 דקות), כך שהיינו הראשונים שהגיעו ליעדם והאחרונים שיצאו לשדה. השירות היה בסדר גמור ושווה את העלות.

צ'ק אין במלון היה נעים ויעיל, והגענו לחדר המפנק מאד עם נוף למגדלי השרד של העיר. מגדלים וכו' לא ממש עושים עליי רושם. אני טיפוס של טבע ובעלי חיים. אבל מעת לעת צריך להכיר עיר חדשה. החדר היה גדול מאד, צחור מאד ונקי מאד. עם שליטה של טאבלט בשירותי החדר ליד המיטה, ערוצי טלוויזיה מגוונים (הרבה ערוצים בערבית, כמובן. אפשר להתחבר לקוד הנטפליקס או הפריים שלכם ולצפות).

חדר האמבטיה עצום- עם יחידה נפרדת לשירותים, אמבטיה ומקלחת. המון amenities בחדר האמבטיה לפינוק- החל ממסרק וסכין גילוח וכלה במוצרים מוקטנים ויקרים להפליא. הכל מאד עשיר ומיועד לספק את צרכי האורחים בלי לחסוך. המיטה, אגב, מעט רכה עבורי כי התרגלתי לישון על מיטה קשה כאבן. מי שרוצה להשוות סטנדרטים- מזכיר מאד את האריה או הבלאג'יו בלאס וגאס.

למחרת- ארוחת בוקר עשירה וטובה במפתיע (כי אני אוהבת במיוחד את ארוחות הבוקר שלנו פה, בישראל). שפע של חלבונים איכותיים, הרבה מנות לצמחונים ולטבעונים, ופירות וירקות טריים. מי שאכל ארוחת בוקר באיטליה, יעריך מאד את השפע בהשוואה. מצד שני, יש הרבה מנות בסגנון הודי, ומי שפחות מתחבר, פשוט צריך לדלג לאיזורים המערביים יותר של הארוחה.

בבוקר אספו אותנו לטיול בוקר פרטי מהישן לחדש- עברנו ב landmarks של העיר לצילום והכרות עם העיר- ראינו את הבורג' חליפה, המסגרת (2 מקומות שתראו שוב ושוב בכל סיבוב שלכם בעיר, פשוט כי הם גבוהים ובולטים מאד ואי אפשר לפספס אם עברתם ליד או אפילו מרחוק). המשכנו לג'ומיירה, ולאיי הדקל המרשימים בהם צפינו ממרומי מגדל סמוך. המון כסף שפכו על פרוייקט הנדסי מרשים, אני רק חשבתי כל הזמן על קרחון יום הדין באנטארקטיקה שעומד להנתק ויכול למחוק איים רבים ברחבי העולם בעליית מפלס המים. במקרה כזה הייתי עוברת מייד לחוף השני... ראינו גם את אטלנטיס- פארק המים. היינו בפארק זהה בנסאו בבהמאס ולכן לא טרחנו ללכת שוב.

משם המשכנו לשווקים השונים (תתמקחו, תתמקחו, תתמקחו). בעברי הרחוק הייתי מתמקחת אומנית, אבל פה משום מה לא חשבתי להתמקח וחבל. מעבר לכך שהם יציקו לכם במיוחד בשווקים- ירססו עליכם בושם (הבשמים באיחוד האמירויות הם על בסיס שמן ולא אלכוהול מסיבות דתיות) או ינסו להכניס אתכם לדוכן שלהם שמוכר החל ממזון וכלה בפשמינה. אני מעדיפה לקנות בחנות מסודרת, נקודה. בסופר מרקטים יש מוצרים משובחים אם אתם פחות בעניין של להפוך לשלולית מהחום ולהדוף סוחרים אגרסיביים מדיי. אל השווקים הגענו בסירה שהינה חלק מהחוויה. אנשים רבים, גם מערביים, היו לבושים בבגדים האמירתיים. לי היה קשה להבחין מי אמירתי מקומי ומי אחד מהעובדים הזרים שלבוש כמו אמירתי. כמובן, באירופאים שהתלבשו דומה, אי אפשר היה שלא להבחין.

בדרך עצרנו בקניון קטן city center משהו, חנויות שוות לכל נפש במחירים עממיים וקארפור ענק שעשינו בו השלמות.

צריך לזכור שבאיחוד האמירויות הכל מיובא, אז אם אתם מוצאים את המוצר הזה זול יותר אצלנו, עדיף אצלנו. מצד שני, אם אין את המוצר כלל בישראל- זו סיבה טובה לרכוש אותו. יש בשווקים שבבי מנטה לבנים שנראה לי שיכולים לפתוח את הסתימות באף לחולה השפעת הקשה ביותר. חומר אכזרי ממש אבל שימושי.

חזרנו למלון בשעה שלוש בערך, ומשם הלכנו דרך המלון ל dubai mall הסמוך. אחד היתרונות במלון הינו קרבתו גם לקניון וגם לבורג' חליפה- לא חייבים לצאת החוצה לרחוב. זה ממש מתאים, והרגשתי שישנו בלב מרכז העניינים. מתאים.

בילינו בקניון המרשים והעצום (מדובר בקניון הגדול בעולם לדבריהם). בקניון יש המון אטרציות- האקווריום והמזרקות. צללתי ושנירקלתי בחופים היפים בעולם, גם עם כרישים וגם עם כרישי לוויתן, אז לאחר התייעצות עם המדריכים המקומיים החלטתי לוותר. סביב האקווריום עצמו ניתן לראות המון תיירים מצלמים ועושים סלפי. יש שם החלקרח, אולם קולנוע עצום, מעבר לבורג' חליפה והמון חנויות בטווחי מחירים שונים= ממחירים סבירים יחסית (דקאתלון, זארה, h &m, reserved), ועד גוצ'י, בלמיין, פאטק פיליפ ועוד.

משם יצאנו במונית (שימו לב- התור למוניות יכול להיות מאד ארוך, ואז אתם יכולים לפספס את היעד). במקרה שלנו היינו אמורים להגיע למופע לה פרל la perle. מרחק כ 15 דקות מהקניון, אבל לא בזמני הפקקים. בשל תור ארוך מנשוא לקחנו את חלופת המונית הלקסוס- דהיינו קיצור תור מיידי. בעלות של 120 דירהם. בחזור, המונית הרגילה עלתה לנו 25 דירהם. ראו הוזהרתם להגיע בזמן.... עלה לנו עוד כ 100 ש"ח האיחור הזה וגם אז פספסנו רבע שעה מההופעה שהיתה סירק דה סוליי בנוסח דובאי. כולם היו מאד מאד צנועים על הבמה והרבה פחות עור חשוף ממה שרגילים בוגאס. מופע נקי ונחמד, באיכות גבוהה ותחושת היי טק. שילמנו כ 70 דולר לכרטיס ב viator.

מילה על קוד לבוש- הזהירו והזהירו והזהירו ואכן הלכנו עם בגדים שמכסים את הכתפיים והברכיים. אף אחד לא שמע על קוד לבוש במקומות שהסתובבנו בהם, גם בחוץ. היו אנשים שהיו לבושים קצר מאד וחושפני מאד בכל מקום כמעט. כמובן, יש המון אמירתיים או מוסלמים שמסתובבים עם הלבוש המסורתי. הכל שוכן יחד במין מיקס-מאץ' של מזרח ומערב, דתי מאד מול חילוני מאד שהוא חלק מהמרקם. עברית, אגב, נשמעת בכל מקום.

למחרת יצאנו עם נהג פרטי ל 10 שעות. עלות- 185 דולר לטיול סטנדרטי (ההבדל ל vip הוא בסוג הרכב). נהנינו מאד מהשירות- הנהג המקסים שהוא גם הבעלים של העסק ליווה אותנו כל היום והמתין לנו בסבלנות בכל תחנה.

העסק נקרא arabian leisure tourism, אפשר בווטסאפ 971561453453+.

התחלנו מהבורג' חליפה- עלינו למעלה בשעת בוקר יחסית מוקדמת. עשינו סיבוב גם בקומה ה 124 וגם בקומה ה 125. המעלית עלתה אכן תוך דקה כמובטח. גבוה מאד, מרשים מאד, והמון בניה חדשה שלא מפסיקה. קצת מזכיר לי את תל אביב חסרת המנוחה. ההבדל הוא כמות הכסף המושקעת במקום. דובאי מאד מאד עשירה. העושר ניכר בכל מקום- בגודל הבניינים, הקניונים, ואפילו אי הדקל שהינו מבצע הנדסי מטורף שהושקעו בו כמויות אדירות של ממון. העיר בלילה כולה אורות ומגדלים.

משם המשכנו לגן הפרחים המהמם. כ"כ נהנינו שם מהיופי והקסם הילדי. פשוט מקסים ומומלץ בחום.

עברנו ל mall of the emirates שחיבבנו פחות. חנויות יקרות מאד יחד עם יחסית מעט חנויות רגילות. לא קנינו כלום. עברנו לקניון deira ושם כבר קנינו מעט. בלונדון אני ממלאת שקיות ממש מהר בגרושים, פה קנינו יחסית מעט, וחזרנו עם מזוודה ריקה כמעט. לחובבי השופינג שמעדיפים לשמור את הקניות יחסית סבירות, סעו ללונדון...

סיימנו במוזיאון האשליות המצחיק להפליא, ממש בעיר העתיקה ותרגישו כאילו עברתם לעירו של אלדין במנהרת הזמן.

עשינו עוד קצת קניות בקניון הסמוך למקום מגורינו, והלכנו לישון.

למחרת- השכמה בעשרים לחמש, ל dune bashing בדיונות ממש קרוב לעומאן. ראינו את הזריחה המהממת על הדיונות האדירות, נסענו ברכב 4X4, דילגנו על ה atv והגמלים שעשינו המון פעמים קודם לכן וחזרנו חזרה לדובאי בתוך 50 דקות. את יתרת היום בילינו בקניון- קניות, ארוחת צהריים מאוחרת במסעדת vapiano שנמצאת ממש ליד הכניסה לבורג' חליפה מהקניון- אוכל איטלקי טעים. פגשתי את המסעדה לראשונה בוורשה בפולין, ואהבתי כבר אז. אכלנו פסטה עם קרם פטריות וסלט ניסואז טרי ומושלם. שילמנו כ 110 דירהם שהם די זהים לשקל.

המרות עשינו בקניון בקומת הקרקע- תשאלו מחיר מראש (למרות שכתוב, אני שואלת כמה אקבל על 100 דולר), לא להמיר בשדה- שער ההמרות מזעזע. לספור את הכסף ואז לצאת. למרות שהתרשמתי לחיוב מעמדות ההמרה בקניון, לדעתי הם טובים ויעילים במחירים הוגנים. רק לוודא ספירת כסף. הבנתי שיש עוקצים בעיר עצמה בסכומים לא מבוטלים כפי שהתפרסם לאחרונה בעיתונים.

עשיתי פוט מסאג' מעולה ממש ליד תחנת המוניות בקניון ומשם המשכנו לגן הזוהר שהיה חזיון של ממש ולפארק הקסמים שהוא בעצם גם כן סוג של מוזיאון אשליות באותו הכרטיס.

חזרנו למלון, ההסעה חזרה למלון הגיעה באיחור, אבל ס"ה זה היה בסדר. הטיסה יצאה באיחור של שלוש שעות וחצי. הודיעו לנו מראש על עיכוב של שעה וחצי ואחרי כן היה עיכוב של עוד כמעט שעתיים.

נחתנו בישראל מחוקים, אבל המזוודות הגיעו בזמן. לא היו מוניות כלל בתחנת המוניות ועליתי לקומה 2 לקחת gett שהגיע מייד. דובאי עיר מרשימה מאד, עם דגש על עיר. נהנינו. הרגשנו בטוחים בכל מקום והתחושה היתה שכמעט כולם מאד שמחים שהגענו לבקר.

90% מהתושבים בדובאי אינם מקומיים ואינם זכאים לאזרחות, יש תושבים רבים על ויזת עובד שהם הודים, פקיסטנים, וממדינות שונות באפריקה. כולם מדברים באנגלית טובה ונראה כי השפה השלטת היא אנגלית ולא ערבית. יעד מעניין מאד לסופ"ש קצר וגם ארוך יותר.