"עכשיו זה עכשיו, אחר כך זה אחר כך" (היראיאמה, בסרט "ימים מושלמים).
"Serenity now" (פרנק קוסטנזה, סיינפלד)
"כשיוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (ד"ר סוס).
בחודש יוני 2024, יצאנו מיכל (אשתי) ואני לטרק בדרום מערב אנגליה. מדובר בטרק שלו, ירוק מאוד, שקט עם מספר מטיילים מצומצם מאוד, אם בכלל. סגנון מאוד שונה מהטרק בנורבגיה שעשינו בשנה שעברה או מטרקים באלפים, דולומיטים או פירנאים. אין עליות מורכבות, אין מפלים, קרחונים או פסגות מושלגות. מרחבים ירוקים עצומים, סוסי פוני, פרות וכבשים והרבה מאוד שקט שקשה מאוד למצוא.
מזג האוויר האיר לנו פנים לאורך כל הטרק. לא ירד עלינו גשם לאורך המסלול וכשהוא ירד לעתים, זה היה בלילה או אחרי שסיימנו ללכת.
הטרק נוח מאוד במובן הזה שאנו מטיילים עם תיק יום על הגב. אנחנו משתמשים בשירות הקפצת מזוודות שעובד כמו שעון.
הטרק עובר בשני פארקים לאומיים : Dartmoor ו Exmoor והוא חוצה בעיקר את מחוז DEVON אך מסתיים ב SOMERSET. ניתן ללכת מחוף אל חוף אך אנחנו מתחילים ב Ivybridge.
אנחנו צועדים כ 150 ק"מ בשבעה ימים, עם יום אחד ארוך יותר מדי, אבל סך הכל בשבילים יפים וללא קשיים טכניים או עליות ארוכות. עם זאת, הניווט עלול להיות מורכב לעתים. ביומיים הראשונים אין כמעט בכלל סימון שבילים, לעתים אין בכלל שבילים ברורים, ומכיוון שהייתי מודע לכך הורדתי מראש בתצורת off line את המסלולים באפליקציית all trails וגם ב gpx. לא הייתי מסתדר בלי לפחות אחת מהן (אני הורדתי את שתיהן ליתר ביטחון מכיוון שהלחיץ אותי חוסר הסימון של השבילים).
אנו מגיעים ל Ivybridge ביום ראשון (23.6.2024) אחרי הצהריים, ברכבת מלונדון (לאחר שללונדון הגענו אחרי הופעה של STING ב Thetford. מאחר ומדובר ביום ראשון בשעות אחרי הצהריים – ערב , הכל סגור. אפילו בפאב בו ישנו - The Sportsmans Inn – הפאב סגור והם משאירים לנו מפתחות בחניה האחורית בתוך תא טלפון אדום. אנחנו אוכלים במסעדת take away סינית, לוקחים את האוכל לפאב שכן פתוח אך לא מגיש אוכל, מזמינים בירה ויושבים בחצר הפאב לאכול.
יום 1 – 24.6 – מ Ivybridge ל Scorriton
יום מקסים, שקט וקל. אנחנו מתחילים לצעוד לאורך הכביש לכוון בית הספר, ונתקלים בתלמידים רבים העושים דרכם ליום הלימודים. אנו ממשיכים לעבר ה Stowford mill ומהר מאוד יוצאים מהעיירה ונכנסים לשמורת Dartmoor.
מזג האוויר נהדר, מעונן, ללא טיפת גשם כל היום (מזג האוויר ימשיך להאיר לנו פנים לאורך כל המסלול). השמש לא קופחת על ראשנו. יותר מזה לא יכולנו לבקש. בספר מומלץ לבחור בדרך האלטרנטיבית הנמוכה במקרה של מזג אוויר סוער, אך לנו אין צורך בכך.
החל מהכניסה לשמורה אנו צועדים על שביל רחב וברור (נטול סימונים) במשך למעלה מעשרה ק"מ. המרחבים עצומים, הכול מסביב ירוק, שקט ושלו, ההליכה מונוטונית, השבילים כמעט ריקים לאורך כל היום ואין מי שיפר את השלווה. מיכל אומרת שהמסלול מלמד אותנו להעריך את הטבע הפשוט והיפה. לאחר שהתרגלנו (גם בטרק בשנה שעברה בנורבגיה) לחכות לריגושים ונופים שומטי לסת אנו לומדים להעריך את היופי והשלווה. ממש יום של הליכת ריטריט, התנתקות ממירוץ היום יום. והמסלול לא קשה בכלל. בדרך אנחנו רואים הרבה פרות, סוסים וכבשים.
החצי השני של היום מתנתק מהשביל הרחב ועובר לשבילים לא ברורים ולא מסומנים. כאמור, בזכות מזג האוויר ואפליקציות הניווט אנחנו לא מתקשים.
אנחנו עוצרים ליד אגמון pit (dis) שנשפך מה left lake
ובהמשך יורדים לנהר ה Avon וחוצים אותו באמצעות ה clapper bridge המקסים. הנוף הופך פראי יותר, מרחבים עצומים אינסופיים של ירוק, נוף פתוח. איזה יופי.
לאחר שחצינו את הגשר יש לפנינו עליה מתונה וכשאנחנו מגיעים לפסגתה מתגלים לעינינו השדות המעובדים של דבון הכפרית. אנו נפרדים מהנוף הפראי ויורדים להפסקה לצדי נהר Mardle הזורם ביער מקסים, כשפריחה סגולת פעמונים מסביב.
אנחנו ממשיכים לצעוד בשביל מיוער ומקסים לכוון Scorriton.
Kevin , הבעלים המקסים של פאב ה Tradesman's Arms, מקבל אותנו בלבביות ומופתע לגלות שאנחנו מישראל. הוא אומר שיש אנשים רבים מהעולם המגיעים למקום, אבל אנחנו הראשונים מישראל שהוא פוגש. קווין היה לונדוני במשך עשרות שנים, עבד בחברת ביטוח גדולה וחלומו היה לקנות פאב. הוא הגשים את חלומו.
אנחנו יושבים על כוס בירה בחצר הפאב, מול הגבעות המוריקות, וקווין מספר לנו שבמרחק קצר יש בית קברות בו טמון אנס ורוצח מלפני 300 שנה. האגדה מספרת שיש גדר שמונעת מכלבי הציד (Hounds) להיכנס ולאכול אותו. זה היה הבסיס של ארתור קונן דויל לכתוב את הספר "כלבם של בני בסקרוויל" (שרלוק הולמס) שנכתב בהשראת Dartmoor.
20 ק"מ , 6.5 שעות, 522 מ' עלייה כוללת.
יום 2 - 25.6 - מ Ponsworthy ל Chagford
יום חם וקצת יותר מעייף. קווין מקפיץ אותנו ברכבו, לאחר ארוחת הבוקר ל Ponsworthy, מכיוון שאנחנו אמורים להגיע היום ל Chagford ומדובר על הליכה ממושכת של למעלה מ 30 ק"מ. בדרך הוא עוצר ליד ה Dart river היפה, במקום בו נפגשים ה West Dart River עם ה East Dart River. מקום מקסים.
אנחנו נפרדים מקווין ב Ponsworthy ומתחילים ללכת בדרך מיוערת ושלווה לאורך נהר ה West Webburn.
בהמשך אנו עוברים ללכת על כבישים קטנים, נתקלים בסוסים (פוני?) ומגיעים לעיירה המקסימה Widecombe in the moor עם הכנסייה המקסימה ובית הקפה המצוין (והמתויר) בו אנחנו מתענגים על קפה קר ועוגת גזר משובחת.
מכאן עלייה תלולה לכוון ה moors (אדמות בור) עם המרחבים הפראיים והאינסופיים. אנחנו עולים ועולים ומגיעים ל Hameldown Tor ומשם יורדים לאתר ארכאולוגי מתקופת הברונזה, Grimspound, שנחשב על ידי רבים לאתר הפרהיסטורי הטוב והמשומר ביותר בדרטמור.
אנחנו יורדים מהאתר, מטפסים ל Hookney Tor , חוצים את הכביש ליד הצלב של בנט (אין קשר לראש הממשלה לשעבר), Bennets Cross, שמתוארך למאה ה 13, ועולים שוב לדרך ארוכה באדמות הבור הבלתי נגמרות, להליכה מעייפת וחשופה לשמש. הדרך לא מסומנת כלל. לקראת סוף החלק של ההליכה באזור הפראי והיפה הזה, אנחנו מתקרבים לכביש קטן ונתקלים בהרבה סוסים, פרות, כבשים ועופות שונים. ממש סוואנה!
אנחנו נפרדים מהאיזור הזה וממשיכים בדרך ארוכה בשבילי יער מוצלים ובשבילים כפריים, כשהעצים עוטפים את הדרך משני הכוונים וסוככים עליה.
אנו ממשיכים ומגיעים לכביש העובר בסמוך לנהר ה Teign. אנחנו מחפשים מקום לעצירה מכיוון שאנחנו כבר עייפים, אבל אחוזה פרטית עם גדר לא מאפשרת נגישות לנהר. בהמשך אנו מוצאים מקום עם שער, שמאפשר נגישות לנהר המקסים.
אנחנו מסיימים בעלייה ל Chagford וישנים ב Ring O Bells , שם אנחנו גם צופים בערב במשחקה של נבחרת אנגליה ביורו עם עוד אוהדים אנגליים (0:0 מאכזב שזוכה לקריאות בוז של יושבי הפאב).
23.8 ק"מ, 7.5 שעות, 717 מ' עלייה מצטברת
יום 3 - 26.6- מ Chagford bridge ל Morchar Road
יום ארוך קשה ומתיש. מדובר גם ביום החם ביותר (28 מעלות) שכל המקומיים שנפגשנו איתם דיברו על היום הזה.
מכיוון שידענו שמדובר ביום ארוך ויתרנו על ארוחת הבוקר (שמתחילה רק ב 8:30) והשף הכין לנו כבר ערב קודם ארוחת בוקר ארוזה, כשהוא מאחסן אותה בצידנית כדי שתשמור על הקור. התחלנו לצעוד כבר ב 7:00 בבוקר. ההליכה נינוחה, עדיין לא חם. אנחנו יורדים על הכביש מ Chagford ונכנסים די מהר לשביל מיוער ומקסים לאורך הנהר Teign. עדיין קריר, ההליכה שלווה מאוד, בשדה מצד שמאל מתרוצצות מספר ארנבות, וכשאנחנו מתקרבים הן בורחות בדילוגים חינניים.
אחרי כ 50 דקות הליכה אנחנו רואים מולנו את השף של הפאב, צועד עם אוזניות על ראשו לעבר הפאב (חתיכת הליכת בוקר לעבודה!) כדי להכין את ארוחת הבוקר. הוא מברך אותנו לשלום ואנו עוצרים לצד הנהר לאכול את מה שהוא הכין לנו.
אנו ממשיכים ללכת, מתחילים לעלות עם השביל כשערוץ הנחל הרחק מתחתינו מימין. השביל צר ולפנינו עדר של ארבעה סוסים. אין לנו איך לעבור. מימין מורד בשיפוע חד לעבר הנהר ומשמאל מעלה משופע. אנחנו מנסים לעקוף משמאל ולפלס דרכינו בתוך הצמחייה ולפנינו סוס נוסף שיורד לעבר השביל. אנחנו מתחילים לרדת חזרה אל השביל והסוסים מתחילים לנוע , בתחילה לחרדתנו בכיוון ההליכה שלנו אבל אנחנו צועקים להם "לא, לא" ולשמחתנו הם כנראה מבינים עברית ופונים לכוון השני. אנחנו יכולים להמשיך בדרכינו.
התוואי של היום ממשיך לדלג בין שדות מוריקים לבין שבילי יער קסומים.
מכיוון שיצאנו מוקדם ולא הצטיידנו באוכל להמשך היום בנינו על הכפר הקטן והמבודד Drewstington. לאכזבתנו אין שום דבר פתוח. עיירה קטנטונת וחנות הכנסייה סגורה. אחד האנשים מכניס אותנו לכנסיה עצמה כדי לראות אם יש שתייה קרה אבל אנחנו יוצאים בידיים ריקות. ניאלץ לשרוד עם מה שיש לנו (תמרים, עוגיות, nature valley).
כאן אנחנו נפרדים מ Dartmoor ועוברים לדרכי מרכז Devon הכפרית.
אנחנו ממשיכים, עולים שוב על כביש ומגיעים ל St. Andrew. אנחנו מותשים מהחום ועצרים לנוח על ספסל מוצל. לצידו תא טלפון אדום כשבתוכו הדפיברילטור של הכפר.
מכאן הליכה מעייפת וארוכה מאוד לאורך כביש. הליכה ללא נוף (אין שדה ראיה מהכביש) ודי מיותרת. החום הגדול מתיש אותנו ואנחנו לא יודעים איך נסיים את היום הזה. המים שלנו אוזלים ואנחנו מבקשים מגברת חביבה שיושבת בחצר ביתה למלא לנו מים. היא עושה זאת בשמחה.
כשאנחנו יורדים סוף סוף מהכביש נותרו לנו עדיין דרכים שמשלבות שדות ללא שבילים ברורים, שבילי יער מקסימים וגם הליכות על כביש.
אנו מסיימים את היום בצעידה קצרה על כביש סואן (כבר לא הכבישים הכפריים הצדדיים והשוממים) וכמעט חסר שוליים ונדרשים לנקוט משנה זהירות בדרך ל Devonshire Dumpling שב Morchar Road. גם כאן אנחנו לבד, כמו בפאב הקודם. בערב מתקבצים מקומיים לאכול אך רוב החדרים אינם מאויישים.
30 ק"מ, כ 700 מ' גובה מצטבר, יותר מ 10 שעות הליכה.
יום 4 – 27.6 – מ Morchar Road ל Withridge
יום מקסים מקסים, שלו וקל. אחרי היום הארוך מאוד של אתמול, בחום הגדול, אנחנו חוזרים למזג אוויר קריר, קצת רוח, אין גשם – ממש אידיאלי.
אנחנו יוצאים מהפאב החביב , הולכים לאורך הכביש הסואן כחמש דקות ומיד חותכים בין הבתים לשביל המיוחל. אנחנו עדיין בין שני הפארקים הלאומיים וממשיכים ללכת בשבילים הכפריים של Devon ובשבילי יער מהאגדות.
חלק גדול מהדרך עוברת בשדות חקלאיים (בהבדל משדות הבור הלא מעובדים של Dartmoor) ובשבילי יער. היום (וגם אתמול) יש כבר הרבה יותר סימוני שביל, בהבדל מהיומיים הראשונים, ובשדות, למרות שאין תמיד ממש שביל, הדרך ברורה מאוד.
את הפסטורליה המושלמת מפרים מטוסי קרב ומסוקים מרעישים שחולפים מעל לראשינו (כנראה אימון) ומזכירים לנו את המלחמה שבארץ, שממנה התרחקנו לאסקפיזם של שבועיים.
אנחנו מגיעים ל Morchard Bishop שם אנחנו עוצרים לקפה ולהצטיידות במכולת קטנטנה ומקסימה. ברקע ברדיו שיר הנושא של הסדרה "שקרים גדולים קטנים".
השדות הפתוחים, היערות ולעתים בתי הכפר הציוריים משדרים שלווה מדהימה, ואנחנו סבורים שהתושבים כאן נמצאים במיינדפולנס ובריטריט תמידיים.
השדות בהם אנחנו עוברים משובצים בפרות ובכבשים.
בשלב מסוים אנחנו חוצים כביש כשמגיעה לעברינו בחורה צעירה שאומרת שיש עדר כבשים שמגיע ואולי כדאי שנחכה בצד הכביש עד שהם יעברו. לאחר שניות אנחנו מבינים שהיא מנומסת ומבקשת מאיתנו להמתין כדי שלא נבהיל את הכבשים. מסתבר שהיא הרועה של העדר, מקל בידה ומגפיים גבוהים לרגליה.
אנחנו מגיעים מוקדם מהרגיל ל Witheridge בשביל יער קסום. קראתי באתר של ה Two moors way בפייסבוק שיש כאן דרך שנחסמה לצורך עבודות, אך הדרך האלטרנטיבית מסומנת בבירור ואי אפשר לטעות.
אנחנו ישנים בפאב ה Mitre Inn הנהדר. פאב אנגלי מקסים, האוכל בארוחות הערב והבוקר נהדר, יין טוב. אווירה מהממת. איזה כיף.
17 ק"מ, 6 שעות, 497 מ' צבירת גובה.
יום 5 – 28.6 – מ knowstone ל Tarr Steps
מכיוון שאנחנו לא רוצים ללכת היום שוב מעל ל 30 ק"מ, ביקשנו אתמול מהברמן להזמין עבורנו מונית שתחסוך לנו חלק מהדרך. אנחנו מגיעים עם המונית ל knowstone ומתחילים לצעוד משם. היום נגיע לפארק הלאומי Exmoor.
אנחנו צועדים כרגיל בין שדות וחוות נטולי שבילים, עולים שוב על כביש מעצבן, אבל אז עוברים לשבילי יער יפים ושדות בדרכנו לנקודת היעד המקסימה Tarr Steps שבפארק הלאומי Exmoor.
כבר כשאנחנו מתקרבים אנחנו מרגישים בשינוי. Tarr Steps הוא האתר המתויר ביותר ב Exmoor ולכן אנחנו רואים יותר מטיילי יום (אל דאגה, עדיין לא המונים, אבל יותר ממה שראינו עד כה).
הגשר של Tarr Steps חוצה את River Barle. מתארכים את בנייתו לימי הביניים. כל אבן בו מסומנת כדי שאם יהיה שיטפון, כמו שהיה ב 1952, ואבנים ייסחפו, ידעו לאן להחזירן. האגדה אומרת שהשטן בנה את הגשר וכשהוא שוכב עליו להשתזף, אף אחד לא יכול לעבור. אנחנו עברנו. כנראה שהוא לא השתזף היום.
אנחנו אוכלים את הסנדביצ'ים שקנינו לארוחת הצהריים בפינה יפה מול הגשר ואז ממשיכים כמה צעדים למלון ה Tarr Farm Inn היקר והמפנק.
14.5 ק"מ, 4.5 שעות, 489 מ' עלייה מצטברת.
יום 6 – 29.6 – מ Tarr steps ל Simonsbath
ואוו. איזה יום! בלי ספק היום הכי יפה ומהמם עד עכשיו. תענוג צרוף.
לאחר ארוחת הבוקר אנחנו מתחילים בצעידה מוצלת ונעימה לאור הנהר (River Barle) ואז מגיעים למקטע שכאשר יש גשם רב הוא בלתי עביר. כרגע חסמו אותו כדי להקים גשר שיאפשר מעבר בכל מזג אוויר. גם כאן, המעקף שיצרו מסומן בצורה מעולה ואי אפשר לטעות, ולמרות שהוא מוסיף לנו 1.5-2 ק"מ, כולל עליות וירידות, הדרך יפה ולא קשה. אחרי המעקף אנחנו חוזרים לנהר ועוצרים להפסקת תה.
אנחנו ממשיכים ללכת עד לכפר Withypool שובה הלב ועוצרים לעוד הפסקה ליד הנהר , הפעם עם שתייה קרה שקנינו במכולת הסמוכה.
המשך הדרך עולה לאדמות הבור (Moors). שדות עצומים ובלתי נגמרים שמרחיבים את הלב- מרחבים אינסופיים, יפים ומשובבי נפש. כנראה שסיימנו לחצות את השדות המעובדים של החוות הרבות.
אנו מרימים את עינינו ורואים מרחוק עדר גדול של סוסי פוני. אנחנו יורדים מהשביל ומתקרבים אל העדר, כדי לראות את הסוסים טוב יותר וכמובן כדי לצלמם.
אנו יורדים שוב לנהר המקסים שמלווה אותנו כמעט לאורך כל היום.
קצת לפני ההגעה ל Simonsbath אנו רואים את חורבות Wheal Eliza – מכרה נחושת שפעל מ 1846 עד 1857, כשהמפעילים שלו היו ממקימי Simonsbath.
אנו מסיימים את היום ב Exmoor Forest Inn החביב, שם אנחנו ישנים.
20 ק"מ, 6.5 שעות, 514 מ' עלייה.
יום 7 – 30.6 – מ Simonsbath ל Lynton
היום האחרון של הטרק הוא גם הקר ביותר, אך למזלנו גם הוא ללא גשם (לאחר לילה גשום).
אנו יוצאים בשבילים מיוערים ועוברים די מהר לחצות עוד שדות moors נרחבים ויפים.
הפעם אנחנו זוכים לראות מספר סוסי פוני של אקסמור ממש על השביל לידינו.
המשך הדרך בגבעות ירוקות ולאורך נחל Hoaroak Water . כשאנחנו חשופים ברכס הגבעות, הרוח חובטת בפנינו אך ככל שאנחנו יורדים הרוח מתמעטת.
אנו חוזרים לשבילים המיוערים ומתחילים לטפס לכוון הרכס ממנו נרד ל Lynmouth. אנו מתקדמים וצופים לכוון המפרץ. Lynmouth למטה ו Lynton למעלה. המפרץ נשפך לתעלת בריסטול ולים הקלטי. בצד השני של התעלה רואים את ויילס.
אנו מגיעים ל Lynmouth השוקקת והמקסימה, נכנסים למוזיאון/חנות עם מודלים של רכבות (שמופעלות עבורנו בכניסתנו), מסתובבים במרכז העיירה ומצטלמים ליד פסל "The Walker" שהוא הסיום הרשמי של ה Two Moors Way.
מי שממש רוצה יכול להתחבר כאן ל South West Coast Path.
אנו עולים ל Lynton , שם אנחנו ישנים, באמצעות ה cliff railway.
16.5 ק"מ, 5.5 שעות, 439 מ' עלייה מצטברת.
למחרת אנחנו יוצאים להליכת בוקר של כארבעה ק"מ ב Valley of Rocks
תם ונשלם. היה מושלם.
רמי
