טרק GR10 פירנאים

ביוני-יולי 2016 עשיתי 11 יום מתוך ה GR10 – מסלול לאורך הפירנאים הצרפתיים. המסלול כולו אורך כ 50 ימים לאורך כ 800 ק”מ כאשר הבחירה שלי הייתה בפירנאים המרכזיים , להבנתי אחד מהחלקים היפים של המסלול. אורך המסלול שלי היה כ 190 ק”מ.

הספר בו נעזרתי היה THE GR10 TRAIL בהוצאת CICERONE ועבור המסלול שלי רכשתי שתי מפות של IGN : מפה מס' 4 (BIGORRE) ומפה מס' 5 (LUCHON).

יום ההגעה 28.6.2016

נקודת הפתיחה שלי לפירנאים הייתה העיירה Lourdes. ללורד הגעתי בטיסת פנים מפריז. לורד הנה עיירה לא גדולה אבל לא חסרת עניין. בעיירה כנסיות רבות וצליינים רבים מגיעים אליה, מכיוון שהסיפור אומר שבמערה שבעיר התגלתה למישהי בשם ברנדט מריה הקדושה. הקומפלקס של המערה והכנסיות אכן מרשים, רבים עומדים בתור להיכנס למערה ולנשק את קירותיה, מדליקים נרות ועוד. לורד היא נקודת הזינוק שלי לטרק בפירנאים שיתחיל מחר.

יום 1 : 29.6.2016 מ Arrens-marsous ל refuge d'llheou

היום בבוקר לקחתי אוטובוס ב 8:15 מלורד, בה ישנתי, ל Arrens-marsous שמהווה את נקודת הפתיחה שלי לטרק. את האוטובוס הזמנתי מראש (מהתכתבויותיי במייל שבעקבותיהן התקשרתי לחברת האוטובוסים כדי להזמין מקום, נאמר לי שיש לבצע זאת מראש) והיום הבנתי למה : הייתי לבד לגמרי על האוטובוס. מנקודת ההתחלה שלו בלורד ועד לנקודת הסיום (45 דקות) לא עלה איש. אם לא הייתי מזמין את האוטובוס הוא פשוט לא היה יוצא (טלפון של חברת האוטובוסים : 0800 65 65 00

או מהארץ 0033 800 65 65 00).

הגעתי לארנס מרסוס בשעה 09:00, קניתי בגט וגבינה והתחלתי לצעוד. אחרי מספר דקות הגעתי לגשר אבן שם זיהיתי את הסימן של ה GR10 (אדום ולבן) ומפה מתחיל המסלול שלי היום.

אחרי עלייה לא ארוכה הגעתי למקום בו ה GR10 היה חסום (בדיעבד התברר לי שזה בגלל עצים שחוסמים את הדרך) ולכן השלט במקום מורה ללכת דרך ה Tour du Val D'azun. מעקף זה האריך לי את הדרך ועשה אותה קשה הרבה יותר בגלל טיפוס לגובה 1529מ' שלא היה צפוי. הרגשתי שכוחותיי תשים כשהגעתי ל Lac d'Asting היפה, אבל עדיין רוב היום לפני. בנוסף, בעקבות גשם שירד בלילה הדרך והצמחייה רטובים לחלוטין ואני הולך עם נעליים ספוגות במים לחלוטין ועם מכנסיים רטובים עד הברכיים (הכול מהצמחייה...).

לאחר מנוחה קצרה באגם (מצפה לי יום ארוך והתחלתי אותו יחסית מאוחר לכן אני קצת לחוץ ולא מאפשר לעצמי הפסקות ארוכות) אני מתחיל לטפס ל col d'llheou. מדובר בדרך יפה מאוד אבל גם קשה מאוד (מאוד!). אני כמעט ולא פוגש באנשים לאורך כל היום (אף אחד לא הולך לכוון שבו אני צועד ומעט מאוד אנשים חולפים על פני לעתים רחוקות בכוון השני), השביל לא ממש ברור וכל מספר צעדים אני עוצר כדי לחפש את הסימן הבא ולוודא שאני עדיין נמצא על השביל (והרבה פעמים מתברר לי שאני לא מכיוון שיש הרבה שבילי עזים הדומים זה לזה), כתמים של שלג פזורים אי פה ואי שם אך אני לא נאלץ ללכת בתוכם ומדי פעם אני רואה מספר מרמיטות שמנות במיוחד. בדרך מתחיל גשם וקצת ברד ואני ממהר להוציא את מעיל הגשם שלי ומכסה את התרמיל בכיסוי שלו. אני מעט נרטב אבל לא באופן רציני. אני מגיע ל col (מעבר הרים, פס) עייף מאוד אך מרוצה כי מדובר בדרך יפה.

מה col אני יורד ל refuge d'llheou שם אני הולך לבלות את הלילה הראשון של הטרק, על שפת האגם המהמם. אין ספק כי מדובר בבקתת הרים מרשימה (מבודדת, אין קליטה למכשיר סלולארי, נוף יפהפה) במיוחד. בכל הבקתה היינו שני אנשים – צרפתייה בת 18 (ליזה) שמסיימת מחר שבועיים של טרק לבדה ואנוכי. היא מספרת לי שבתחילת היום התעלמה מהשלט לעקוף את ה GR10 כי פחדה להתברבר, טיפסה קצת על העצים שחסמו את הדרך אך מדווחת כי זה לא היה נורא. התרמיל שלה שוקל 14 ק”ג כאשר היא נושאת שק שינה, גזיה ואוהל. התרמיל שלי שוקל 13 ק”ג ללא כל אלה!

הארוחה בבקתה נחמדה, מקלחת עולה 3 יורו, חשמל יש בצמצום (כמה שיספיק ממה שנקלט מהשמש במהלך היום) והבעלים סך הכל נחמדים. אני די מופתע ממיעוט המטיילים (בשנה שעברה טיילתי בטור מון בלאן באותה התקופה והבקתות היו יחסית מלאות) ובעל המקום אומר (ליזה מתרגמת עבורי, הוא לא יודע מילה באנגלית...) שבשיא העונה הבקתה תהיה מלאה והוא אף ייאלץ לשים מזרנים על הרצפה). הוא מפתיע אותי ואומר שאני הישראלי הראשון שישן בבקתה.

לסיכום, מדובר ביום ראשון ארוך מאוד (9 שעות, 20 ק”מ, צבירת גובה כולל של 1590 מ' – בדיעבד מסתבר שזה היום בו טיפסתי הכי הרבה בכל הטרק), יפה מאוד, הגעה לגובה של 2242 מ', מאוד ירוק, מס' אגמים בדרך כאשר השניים האחרונים ליד הבקתה בה אני ישן.

מכיוון שאין dry room כמו בטרקים בסקוטלנד, אני מגיע מאוחר (18:00) ובחוץ ערפל ואף טפטוף אני נאלץ ליבש את נעלי הרטובות מאוד באמצעות כך שאני מוציא את רפידות הנעליים ומכניס עיתונים לתוך הנעליים למשך הלילה. אין ספק שזה עשה עבודה טובה, אם גם לא מושלמת.

יום 2 : 30.6.2016 refuge d'llheou ל Chalet du Clot

היום מתחיל בירידה נעימה ויפה לעיירה הגדולה יחסית Cauterets. אני נפרד מהאגמים והולך בנוף פסטורלי של הרים ירוקים ונהר, כאשר בדרך אני רואה סוסים, פרות ועזים הנטועים בכל מקום. אני מגיע ל Cauterets לאחר כשלוש שעות ומכאן אני בעצם נפרד מהדרך הרגילה של ה GR10 ומתחיל וריאנט של שלושה ימים, שמומלץ מאוד (וגם אני בדיעבד ממליץ עליו). אני עושה הפסקה לאחר התברברות קטנה בתוך העיירה (עיירה נחמדה מאוד) תוך ניסיון למציאת המשך השביל לנקודת הסיום שלי היום : Pont d'Espange. אני מוצא את המדרגות שלצד הבית הכחול (לא רחוק מנקודת המידע לתיירים, ממש במרכז העיירה) ועולה ל La Raillere. העלייה מתונה ובשביל רחב אך לא מעניינת. מהנקודה הזאת (חזרנו לסימוני ה GR10) ועד ל Pont d'Espange העלייה הופכת קצת קשה יותר (לא באופן רציני) אבל פשוט מהממת. היא נקראת דרך המפלים, כאשר לכל אורך הדרך שוצף הנהר בחוזקה ולאורכו נצפים מספר לא מועט של מפלים, בהם שלושה מרכזיים : Cerisey,Bousses והמפל האחרון ב Pont d'Espange. אני ממליץ על הדרך הזאת גם למי שלא עושה את הטרק או את הוריאנט – סתם כטיול של יום.

משם אני שם פעמי ל Chalet du Clot בה אני הולך לבלות את הלילה. מדובר בבקתה טובה ומומלצת עם בעלים אדיב ועוזר.

סך הכול יום של 7:16 שעות (הרשיתי לעצמי יותר הפסקות מן הסתם), 20 ק”מ וטיפוס של 1315 מ'.

יום 3 : 1.7.2016 Chalet du Clot ל REFUGE DE BAYSSELLANCE 

היום צפוי להיות יום לא קל עם עלייה לגובה של 2734 מ'. זוהי הנקודה הגבוהה ביותר במסלול של ה GR10 כולו. אני מברר עם הבעלים החביבים של הבקתה האם יש שלג והאם אני יכול לחצות אותו ללא ציוד מיוחד. הוא משיב לי שלא צריכה להיות בעיה ואם יש לי מקלות הליכה זה מספיק טוב. הוא ממליץ לי לעלות חלק מהדרך בשביל שמתחבר ישר לבקתה, בדרך שהיא דרך שירות של הרכבלים, במקום לחזור אחורה וללכת ב GR10 בתוך היער. מכיוון שאין לי חשק להתחיל עוד יום עם נעליים רטובות אני מקבל את המלצתו, הולך דרומה על השביל ובמקום בו הוא מתעקל באופן חד, אני מטפס על סלעים כדי להגיע לדרך המסומנת אדום על המפה. למרות שזה נשמע מסובך אני פועל על פי הוראותיו ומתמצא ללא בעיה. בהגעה ל Lac de Gaube אני חובר חזרה ל GR10. הדרך יפה, האגם מרשים, ברקע הרים מושלגים וקרחון אחד. אני ממשיך ומטפס, עובר מפלים (איך לא?) ומגיע לבקתה בגובה 2151 מ' Refuge des Oulettes de Gaube.

אני עוצר בבקתה להפסקה בנוף המהמם ופוגש שני נורווגים שהלכו בדרך ההפוכה. אני שואל אותם למצב השלג והאם הדרך ברורה והם מאשרים לי שכן וזה נוסך בי ביטחון מכיוון שיש לי חשש מחציית השלג ומכך שלא אמצא את הדרך.

אני מתחיל את העלייה ומתמלא אופטימיות – היא לא קלה אבל לא כמו ביום הראשון והדרך ממש ברורה. אני רואה מרחוק שני יעלים נמלטים לתוך ההרים ומצליח לקלוט אותם במצלמתי.

לאחר כשעה אני מגיע לשלט שאומר שיש לי עוד שעה עד למעבר ההרים Hourquette d'Ossoue ואני מרוצה מההתקדמות שלי. אבל אז מתחיל השלב בו הדברים מסתבכים..ככל שאני עולה כמות השלג עולה והדרך הופכת פחות ופחות ברורה. אם קודם חציתי את השלג תוך כדי מעבר על עקבות קודמים ובעזרת גלי אבנים המוצבים בצדדים (סימוני השביל מכוסים בשלג..) אני מתקשה לעשות זאת כעת ואני לבד בדרך ולא רואה אנשים באף כיוון. בשלב מסוים אני מתחיל להילחץ כי הכול מסביב שלג והדרך לא ברורה לי. אני מנסה לעלות לנקודה גבוהה ולזהות היכן אני. לאחר זמן מה אני מזהה מישהו מגיע לכיוון שלי. זהו בחור שוודי שעושה טיול של יום ומתכוון להגיע למעבר ההרים ולחזור. אנחנו מתייעצים ומזהים (בעיקר הוא...) את כיוון ההתקדמות. אני מדדה אחריו, שוקע בשלג עד לברכיים , עד שהוא עוצר ומחליט לחזור על עקבותיו בגלל השלג הרב ומכיוון שאין לו מקלות. כשאני מספר לו שהנורווגים אמרו לי שזה די פשוט לעבור את חלק הדרך הזה הוא אומר לי שהנורווגים תמיד חושבים שהכול פשוט.

אני שוב לבד באמצע השלג אבל עם איזשהו מושג על הכיוון בו אני אמור להתקדם. אין ספק שהשוודי נסך בי תחושת ביטחון והוריד אצלי קצת את מדד הלחץ. אם הייתי יודע שזה היום שאותו אני עומד לעבור הייתי שוקל פעמיים אם לעשותו..

אני ממשיך ללכת בשלג, מזהה שוב את השביל (פחות או יותר) מטפס ומגיע סוף סוף למעבר ההרים Hourquette d'Ossoue.

זהו מעבר הרים בגובה 2734 מ' וממנו אני כבר רואה לשמחתי הרבה את בקתת ההרים (הבקתה המאוישת הגבוהה בפירנאים) בה אני עומד לישון היום.

אני מוותר על התכנון המקורי להעפיל ל petit Vignemale 3032 מ' מכיוון שאני מותש, יש שלג רב מדי, השביל לא מספיק ברור, יש ערפל, ברך שמאל שלי צועקת “הצילו” וההתמצאות שלי לא משהו…

ברגע שאני חוצה את מעבר ההרים מתחילה רוח חזקה להכות בפני בתוספת של גשם וברד. כבר לא אכפת לי מכיוון שאני עוד מעט בבקתה.

היה יום קשה, אני מרגיש בעיקר את הברכיים שלי (השקיעה בשלג לא עשתה להן טוב) אבל הפיצוי היה נוף מרשים מהגבהים, אוויר צלול ואגם ואלה סך הכול הסיבות שבגללן בחרתי לטייל בפירנאים. סך הכול 14 ק”מ, 6:47 שעות וטיפוס מצטבר של 1115 מ'.

הבקתה הנה בקתה אלפינית מיוחד ומרשימה. אין בה מקלחות (לא נורא, יום אחד בלי מקלחת...) וקליטה סלולארית. ארוחת הבוקר מוגשת בין 5:30 ל 7:00 (בכל הבקתות שהייתי עד עכשיו וגם בהמשך – 7:00 זה הכי מוקדם..). אני כותב ביומני ובחוץ מתחיל ברד עז. איזה מזל שהגעתי..

לאט לאט מתחילים לטפטף עוד ועוד מטיילים – ברובם המכריע מטפסי הרים שמגיעים עם ציוד של קרמפונים, חבלים, גרזני קרח וקסדות. הם מגיעים גם מעבר לגבול הספרדי וגם מדרכים נוספות. היחידי שאיתרתי שעושה גם את ה GR10 הוא Josse צרפתי אתו אפגש בעוד כשבוע..

הבקתה יחסית מלאה כאשר כולם צרפתים או ספרדים (חוץ ממני כמובן..).הישראלי היחיד שנוכח בבקתה חוץ ממני הוא יובל נח הררי – ספרו “קיצור תולדות האנושות” מתורגם לספרדית מונח על המדף.

בערב אני יושב בשולחן עם עוד תשעה צרפתים. ממש נחמד, האווירה טובה ויש כימיה. אין ספק שחלק מטרק בהרים הוא האווירה בבקתות בארוחת הערב.

יום 4 : 2.7.2016 מ REFUGE DE BAYSSELLANCE ל Gavarnie

היום במגמת ירידה לגברני. התחלתי את היום בברבור קל בשלג אך אני מתעשת מיד (עם סיוע קל ממטיילים אחרים) ויורד בנוף היפה. הירידה לא קלה אבל גם לא מסובכת ואחרי כשעתיים וחצי אני מגיע לאגם לצד סכר.

גם היום אני זוכה לליווי של מרמיטות..

מכאן ה GR10 פונה ימינה אך קיימת גם דרך רחבה (שרכבים יכולים לנסוע עליה) שמוליכה ישר לגברני. אני בודק בספר ובוחר בדרך הרחבה משתי סיבות : היא קלה יותר וכך אגיע מהר יותר לגברני (ואולי אספיק לצאת היום לסירק דה גברני) וגם מהאגם למטה קיים ערפל כבד ולא רואים ממטר… כך שדי מיותר להסתבך עם הדרך הקשה.

הדרך לגברני אורכת לי כשעתיים רצופות. מדי פעם אני רואה מבעד לערפל את הנהר המלווה אותי מצד ימין. ליד האגם היו מספר רכבים שבוודאי חוזרים מאוחר יותר – אם הייתי צועד מאוחר יותר אולי הייתי תופס טרמפ….

אני מגיע מוקדם ל Gavarnie ואין עדיין אף אחד שיקלוט אותי במקום בו אני עומד לישון : GÎTE LE GYPAËTE (המקום הראשון עם ויי פיי עד עכשיו!)

​אני הולך לנקודת המידע לתיירים ושם אומרים לי שהענן ימשיך לשהות בגבהים האלה כל היום ואולי אף יירד גשם. אני מחליט לחכות למחר מכיוון שהסירק הוא אחת האטרקציות המרכזיות שבגללן עשיתי את הוריאנט. את הפיגור שלי אני אצמצם מחר בטרמפ לנקודה הבאה (הבחורה בטוריסט אומרת לי שרבים מדלגים על החלק הזה של ההליכה כי הוא קשה ולא אטרקטיבי). זוג שוויצרים שאפגוש בהמשך עשו את המקטע הזה לאורך יומיים ואישרו לי שאכן הקטע אינו מספיק אטרקטיבי.

אחרי שלושה ימי הליכה מאומצים היה לי יום קל יחסית (אך גם יחסית לא מעניין ...). 15 ק”מ ב 4:37 שעות (כולל הפסקה...) עם גובה מצטבר של 296 מ' בלבד.

יום 5 : 3.7.2016 – Gavarnie

יום פשוט מהמם!

איזה מזל שהתאפקתי וחיכיתי למזג אוויר טוב. שמש, אין אף ענן בשמים והראות מושלמת. אני משאיר את התרמיל הכבד ב GITE ויוצא עם קילוגרם אחד על הגב (אין לי מושג איך מחר אני חוזר לסחוב 13 ק”ג) ל Cirque de Gavarnie. הדרך קלילה ונוחה מכיוון שהמקום מאוד מתויר אבל מכיוון שהיום יום ראשון אני יוצא מוקדם לפני ההמון. אני מגיע אחרי שעה של הליכה קלילה (כ 4 ק”מ) למסעדה שרק פותחת את שעריה ומשם יש תצפית מעולה על Cirque de Gavarnie. זהו קרקס של הטבע. ויקטור הוגו כותב על המקום שמדובר בקולוסיאום של הטבע ובדבר בלתי אפשרי ויוצא דופן. אכן מקום מיוחד.

אני ממשיך ללכת עוד כחצי שעה למפל העצום והמרשים שבתוך הסירק.

מכיוון שכל זמני בידי החלטתי לבלות את יומי בהליכה באזור ולא להסתפק במה שעשיתי. אני חוזר מהמפל לכוון המסעדה ומחליט שביום כל כך יפה אפשר להתפעל מהטבע גם מלמטה (רואים את מבנה הקולוסיאום שהטבע יצר משובץ במצוקים, מפלים ושלג) אבל חבל לפספס תצפיות גבוהות יותר. אתמול ישנו איתי זוג צרפתים (בני 65 ואולי יותר) כשהגבר נראה כמתמצא באזור ואמר לי שאם אטפס ל Refuge des Espuguttes שבגובה 2027 מ' אראה היטב שלושה קרקסים (cirque). אני קל משקל ולכן מחליט לעלות ללא היסוס. בדרך אני חובר לבחור מפינלנד (מורה לפיזיקה ומתמטיקה) שעושה טיולים יומיים ואנו עולים יחדיו. העליה לא קשה (בעיקר בגלל שאני ללא משקל) ומהנה וכשאני מגיע לבקתה אני רואה קרקס וחצי ולא שלושה כפי שהצרפתי הבטיח. רואים באופן מלא את Cirque d'Estaube וחצי מסירק דה גברני. למרות שלא רואים את כל שלוש הקרקסים מדובר בנוף ראוי ויפה ובעלייה יפה.

אחרי מנוחה אנחנו יורדים למטה ואני נפרד מהפיני בצומת השבילים, כשהוא הולך ישירות לגברני ואני חייב לראות עוד פעם את הסירק והפעם תחת שמש מלאה (בבוקר חצי ממנו היה מוצל..). אני שמח שעשיתי זאת ומזכה את עצמי בבירה וסנדביץ במסעדה שלרגלי הסירק – אחד המקומות היותר יפים וחד פעמיים בהם ישבתי , אכלתי ושתיתי.

אני חוזר לגברני, אוסף את התיק שלי ומגיע לנקודה הבאה שלי – העיירה היפה Luz Saint-Sauveur. אני ישן שם ב Gîte d'étape et de séjour Le Regain (מאוד מאוד מומלץ, אירוח לבבי, אוכל טוב, נקי, מקלחות טובות), פוגש זוג שוויצרים שעושים חלקים מה GR10 ויחדיו אנחנו הולכים לפאב לצפות ברבע גמר היורו בין צרפת לאיסלנד. לאחר ה 4:0 במחצית לצרפת אנו מבינים מה תהיה התוצאה הסופית והולכים לישון..

יום יפה מאוד, ללא משקל על הגב. 20 ק”מ ב 7 שעות. טיפוס של 1353 מ'

יום 6 : 4.7.2016 מ Luz Saint-Sauveur ל Barèges

היה אמור להיות יום קל (בדגש על אמור...) אבל ממש לא היה כזה. העלייה בתחילת הדרך (אני בוחר ללכת בדרך הקשה יותר דרך ההרים ולא בדרך היותר עירונית דרך הכפרים) ממושכת ולא פשוטה, רובה ככולה בתוך יער חביב, אך הברחשים ומיני החרקים לא חסים עלי ועוקצים אותי ללא רחם. היום החם מקשה עוד יותר וזאת למרות שחלק מהעלייה היא בצל. בנקודה מסויימת אני לא בטוח לאן ממשיכה הדרך (למרות שלאורך כל הדרך ראיתי סימני שבילים). מגיע עוד זוג מדנמרק שהגיע לאותה נקודה שלי אך ממקום אחר וגם הם טוענים שראו סימני שבילים לאורך כל הדרך. מוזר! אנו מתלבטים, פותחים מפות, הם מוציאים גם מצפן (מאוד מאוד חשוב בדיעבד!) וחוזרים על הדרך ממנה באתי. אכן היו סימוני שבילים אך הדרך התפצלה ואני הייתי אמור להמשיך ישר ולעבור גדר ולא לעלות לנקודה חשופה יחסית ליד נחל, שכנראה משמשת לקמפינג לנושאי האוהלים, Gue de Bolou. מכאן מסתיימת העלייה והדרך ממשיכה בנינוחות. הנוף חביב, הרים ירוקים והכפרים נראים מהגובה (אין ואוו היום..). הנקודה הבאה שבה אני תוהה לאן להמשיך היא צומת שבילים רחבים עם ריבוי חיצים לכול כיוון. לאחר הצצה שוב במפה אני מבין שעלי לקחת ימינה ויורד לעיירה Barèges. יום חביב, קשה יותר מהצפוי, מתיש ולא ממש מיוחד.15.7 ק”מ, 5:34 שעות, 980 מ' סה”כ.

מחר צפוי אחד הימים הקשים של הטיול ואני מקווה מאוד שיהיו לי אפס טעויות כי מחר אין זמן להתברבר. לדנים היה מצפן מה שמתברר כחשוב מאוד, בעיקר אם מטיילים לבד.

אני מגיע ל Gîte l'Oasis . עוד מוקדם ולא התחיל הצ'ק אין לכן אני הולך לאכול ולשתות בעיירה. בחדר שלי בדורמיטוריס אני פוגש את ביורן וסירי, זוג הדנים מהדרך, שמעתה ועד סוף הטרק אנחנו מתקדמים באותם שלבים וישנים באותם מקומות. גם מיק , האנגלי בן ה 66 , איתנו בחדר, וגם הוא ילווה אותי כמעט עד סוף הטרק.

בסוף ארוחת הערב אני הולך לשלם ובעל המקום מראה לי תמונה של מישהו במחשב שלו ושואל אם ראיתי אותו בדרך. כנראה נעדר בפירנאים. מפחיד..

בלילה יורד גשם זלעפות ואני מתקשה לישון מהרעש. מקווה שמזג האוויר יאיר לנו פנים מחר.

יום 7 : 5.7.2016 מ Barèges ל REFUGE DE L'OULE

יום ארוך ומתיש אבל היום היפה ביותר עד כאן. התחלנו לצעוד יחד (פעם ראשונה שזה קורה לי בטרק הזה) מיק, סירי וביורן כאשר כל אחד אחרי זה הולך בקצב שלו כך שההתחלה נחמדה אבל אין מחויבות להישאר יחד. נפגשים בדרך ובסוף גם בערב לבירה ב Refuge.

מזג האוויר משתפר והופך ממש למושלם. אחרי הליכה של כמעט כשעה מתחיל טיפוס בנוף יפה של הרים ירוקים הנטועים בפרחים צבעוניים ופרות גועות.

ככל שאני צובר יותר גובה הנוף הופך יפה יותר ויותר. בדרך עוברים מספר אגמים יפים (היום הזה טומן בחובו מספר רב מאוד של אגמים יפים) כמו Lac de Madamete

אבל השיא מגיע במעבר ההרים col de Madamete שם, בגובה 2509מ', הנקודה הגבוהה ב GR10 (פרט לוריאנט שעשיתי) נראים הרים מושלגים ואגמים – פשוט נפלא!

גם הירידה מזמנת הליכה לצד מספר אגמים כאשר אגמים נוספים נצפים כמעט בכל כיוון.

ההליכה למעבר ההרים השני col d'Estoudou (היפה בעצמו וצופה לאגם עם סכר ענק) עוברת בחלקה ביער וכמעט ללא סימני שבילים. אני לבד לגמרי בשלב הזה ופותח מפה כדי לוודא אם אני על הדרך. בסיוע שני צרפתים (שגם אותם אפגוש בהמשך) אני מבין שאני על הדרך, צופה על אגם Oredon ויש לי עוד כברת דרך עד לירידה לאגם שלצידו אשן הלילה – Oule.

אני ממשיך ומגיע למעבר ההרים האחרון להיום (גם מכאן יש תצפית יפהפיה) ויורד במשך קצת פחות משעה ל Lac de l'oule עם עוד רבע שעה של הליכה ל REFUGE DE L'OULE, שם מחכה לי בירה קרה, אפילו לפני המקלחת.

יום מהמם ביופיו לאורך 23.77 ק”מ שארך 9.5 שעות עם טיפוס של 1474 מ'.

יום 8 : 6.7.2016 מ REFUGE DE L'OULE ל Azet

מיק ואני מתחילים לצעוד יחד. היום מתחיל בעלייה ל col de protet. אין צורך ללכת ל GR10 מכיוון שיש עלייה ל col משביל סמוך לבקתה. הדרך מסומנת במפה אך לא בשטח אבל היא די ברורה. מעבר ההרים חביב בעיקר בגלל שאנחנו נמצאים מעל הענן, מה שמוסיף לנופך הדרמטי של הנוף (אבל עוד מעט אנחנו עומדים ללכת לתוך הענן ולא לראות דבר..)

הענן מתחיל לעלות אט אט ואני מתחיל לרדת לכיוון Vielle Aure (חצי שמאלה מה col) מה שגורם להליכה ארוכה יחסית בתוך הערפל בלי לראות שני מטרים קדימה. מזל שסימני השביל טובים בשלב הזה של ההליכה.

לאט לאט מתפזר הענן והדרך היורדת בחדות לעיירה ברורה, אם גם יורדת חדות בתוך יער בוצי , מה שגורם לי להחלקה מפוארת.

ב Vielle Aure אנחנו עוצרים לעצירה ארוכה מאוד בסופרמרקט ואחר כך ממשיכים בעלייה של כשעה בחום רב לעיירה הקטנטנה והחביבה Azet.

בספר הקטע הזה מסתיים ב Vielle Aure אך אני ממשיך כאמור, מה שאומר שמחר יהיה יום קצר במיוחד.

אני (וגם מיק, סירי וביורן) ישן ב La Bergerie – בקתה מקסימה עם נוף מהמם ואירוח נהדר. תמורת 35 יורו זכיתי למיטה, ארוחת בוקר וארוחת ערב שכללה יין, סלט, סטייק וגלידה עשירה ומעולה. אין ספק העסקה הטובה ביותר עד כאן.

חוץ מזה זהו המקום הראשון עם טלוויזיה כך שאפשר לראות את חצי גמור היורו בין פורטוגל לויילס (2:0 לפורטוגל)

סך הכול 21.75 ק”מ ב 7:18 שעות (כולל הפסקה ארוכה) וצבירת גובה של 1134 מ

יום 9 : 7.7.2016 מ Azet ל Germ

היום הקצר והקל ביותר עד עכשיו, פחות מ 11 ק”מ נינוחים מאוד ויפים. העלייה ל Couret de Latuhe נינוחה, היום יפה וההרים הירוקים מסביב משובצים בעדרי פרות, כפרים קטנים ומספר קרוונים המתמקמים על הכביש ותופסים מקום לקראת הטור דה פרנס שיעבור כאן עוד יומיים.

הירידה ל Loundenvielle סבירה ויפה עם הפנים לאגם (הלא כל כך נקי). אנו עוצרים לעצירה ארוכה בכיכר המרכזית של הכפר מכיוון שהיום קצר וזמננו בידינו. העלייה ל Germ אורכת לי 45 דקות (במקום כשעה על פי הספר) ונדמה לי שזו אחת הפעמים הראשונות שאני הולך בקצב של הספר או יותר מהר (בימים הראשונים הלכתי תמיד יותר לאט מהקצב של הספר).

ההפתעה הטובה מצפה לי עוד כמה דקות. אני ישן ב Centre de Montagne de Germ וזהו המקום הכי מפנק שהי לי עד כה : החדר והמזרן נפלאים (עוד שני אנשים בחדר – מיק ועוד גרמני, שעושה חלקים גדולים של השביל כי הוא בן 60 וכבר פרש, אז יש לו זמן...), יש בריכת שחייה עם נוף מהמם להרים (ומספיק חם כדי להיכנס לשחות) , מקלחת מעולה ובערב יש טלויזיה וחצי הגמר של היורו בין גרמניה לצרפת.

אחרי הצהריים אנחנו יושבים בבר שנפתח ב 16:00, מול הנוף המהמם, שותים בירה ומשוחחים כשברקע קולה של הזמרת הצרפתיה שעושה חזרות לקראת ההופעה שלה בערב, בליווי גיטרה ופסנתר. רגע קסום! העננים השחורים מתחילים להתקבץ, נשמעים רעמים והיום מתקרב אל קיצו.

10.5 ק”מ ב 4.5 שעות (כולל הפסקה ארוכה). 771 מ' צבירת גובה.

יום 10 : 8.7.16 מ Germ ל Lac d'Oô

היום מתחיל עם גשם קל שמתחלף די מהר לשמש קופחת. הדרך היפה כוללת הרים ועמקים ירוקים, פריחה יפה ומרמיטות מתרוצצות. העלייה הנינוחה ל Cabane d'Aourtiga מתחלפת לעלייה תלולה מאוד, קשה ומתישה למעבר ההרים Pas de Couret d'Esquierry בגובה 2131 מ'. אני נח שם ארוכות אחרי שהעלייה לקחה לי כשלוש שעות (לוחות הזמנים מתאפסים לפי הספר, לא להרבה זמן...). זו הייתה העלייה הקשה ביותר עד כה.

מכאן מתחילה ירידה לא קשה מדי ל Auberge d'Astau שבחלקה עוברת ביער יפהפה , כאשר בחלק מהדרך אני דורך על שביל על מצע גדול של עלים שנשרו והתחושה ברגל פשוט נפלאה, כאשר אתה דורך על שביל רך וגמיש במיוחד.

אני מגיע ל Auberge די עייף ועוצר להפסקה ארוכה, אבל הבעיה עם ההפסקות הארוכות היא היכולת לגייס כוחות ולהתחיל לצעוד שוב. כאן אני פוגש עם מסייה Josse, איתו ישבתי לארוחה ב REFUGE DE BAYSSELLANCE לפני מספר רב של ימים. מדהים איך הפגישות כאן מרגשות למרות שלא תמיד אתה מצליח להכיר את האנשים שאתה פוגש באופן עמוק.

מכאן העלייה היא על דרך ברורה ורחבה עד ל Lac d'Oô שם אני ישן ב Refuge על שפת האגם היפה עם המפל המרשים שבקצהו.

בערב אנחנו חוגגים את יום הולדתה של סירי (בת 23) עם מה שהרפיוג' יכולה להציע (יין..).

17.17 ק”מ, 7 שעות, 1176 מ'.

יום 11 : 9.7.2016 מ Lac d'Oô ל superbagneres

איזה יום נהדר לסיום. אני מתחיל ללכת ב 7:20 בבוקר כאשר יש יום יפה ונקי מעננים. אני נפרד מסירי ומביורן (כאן נפרדות דרכינו) כאשר ממיק אפרד מחר בתחנת הרכבת בלושון (אינני יודע זאת כרגע).

העלייה ל Hourquette des Hounts-Secs איננה קלה אבל בודאי שלא קשה כמו העלייה של אתמול. אני עולה בחסות הצל שההרים מספקים לי וככל שאני עולה הנוף הופך יפה יותר.

בדרך אני עולה ל col d'Espingo שזו סטייה קצרה של פחות מ 10 דקות מה GR10 אבל הנוף שווה את זה – עמק סגור שהרים מקיפים אותו מכל עבר , עם שני אגמים במרכזו. גם הרפיוג' נראית נחמדה ובהחלט אופציה טובה לשינה.

ככל שאני עולה אני ממשיך לראות את האגם שישנתי לצידו מגובה רב והמראה מרשים.

צפויות לי עוד כמה עליות וירידות בדרך ל col de la coume de bourg ואחר כך הירידה האחרונה של הטיול. מעבר לכך שהנוף נהדר ומזג האוויר מאיר לי פנים אני רואה למעלה מעשרה נשרים חגים בשמים ולאט לאט יורדים לנקודה מסוימת (יש איזשהו פגר למטה, כנראה כבשה) לסעוד את ליבם. אחד חולף מטרים ספורים לידי ואני ממש שומע את משק כנפיו.

אני מתקרב לתחנת הרכבל Superbagneres בתוך נוף יפה של הרים ירוקים ופסגות מושלגות ברקע. מכאן אני מתכוון לקחת רכבל ל Luchon ולחסוך ירידה מתישה של שעתיים כאשר אין נוף בצידה (גם על פי ההמלצה בספר וגם על פי בעל הרפיוג' בו ישנתי). גם צרפתי שפגשתי ברפיוג' שעושה כול יום 30-40 ק”מ ב GR10 מתכוון לקחת את הרכבל – אז אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?

5:52 שעות, 14.30 ק”מ, 950 מ' צבירת גובה.

אני יורד ברכבל ללושון שמתמרקת לקראת הטור דה פרנס שיעבור כאן עוד מעט..

סיכום:

טרק יפה מאוד ומומלץ. יש בו מספר רב של ימים מגוונים לצד מספר מועט של ימים חביבים, שניתן לוותר עליהם במידה ואין זמן. ה GR10 ארוך יותר ממה שאני עשיתי אך למיטב הבנתי החלק המרכזי של הפירנאים הוא האטרקטיבי יותר. סך הכול 192 ק”מ עם עלייה מצטברת של 12,154 מ'.

מספר לקחים שלי מהטרק (יש לשים לב שהם אינדיבידואלים ומפרספקטיבה שלי):

1. במידה ורוצים להיות לבד בהרים אז התקופה בה נסעתי (סוף יוני) נראית כטובה. ברוב הבקתות היה הרבה מאוד מקום ואי אפשר להגיד שהן אפילו היו בתפוסה בינונית. בחלק מהמקרים שוכנתי בחדר לבד כשהיו עוד מיטות פנויות רבות. רק REFUGE DE BAYSSELLANCE , שהיא הגבוהה בפירנאים, הייתה כמעט מלאה וזאת כנראה בגלל שמגיעים אליה מטפסי הרבים רבים בנוסף על טרקריסטים, ואלה מגיעים גם ממעברי ההרים הגבוהים מהצד הספרדי. מצד שני בתקופה זו יש הרבה שלג במקומות הגבוהים מה שעשוי להקשות על ההליכה.
2. לאור הבדידות היחסית בהרים (בחלק מהזמן) מומלץ מאוד לקחת מצפן (אני גיליתי את שלי בשעון ה GPS בערך באמצע הטרק והוא סייע לי מאוד) וזאת כדי להתמצא טוב יותר בכיוונים אליהם צועדים גם כשלא מזהים סימני שבילים (באופן כללי השביל מסומן בצורה טובה ברוב הדרך). המצפן חשוב בעיקר כשיש שלג גבוה או כשלאורך זמן לא מזהים סימן שבילים.
3. מומלץ מאוד לעשות את הוריאנט מ Cauterets, דרך Pont d'Espange ל Hourquette d'Ossoue ול Gavarnie. זה שנשארתי ליום בגברני וחיכיתי למזג אוויר טוב השתלם לי גם לטייל באזור כולו, למרות שזה לא על הציר של ה GR10. ה Cirque de Gavarnie מומלץ ביותר וכן העלייה לגבהים מסביב.
4. Lourdes נראית כנקודה טובה לכניסה למסלול כפי שאני עשיתי אותו אבל אסור לשכוח להזמין טלפונית את האוטובוס ל Arrens-marsous כמה ימים קודם.
5. אין בבקתות חדרי ייבוש כמו למשל ב WHW בסקוטלנד. ברוב הבקתות יש עיתונים ישנים. מומלץ להוציא את רפידות הנעליים הרטובות ולהכניס לתוכן עיתונים למשך הלילה. זה ממש עוזר.
6. מקלות הליכה – חובה!

רמי פלץ