אנחנו 5 חברים, גולשים ברמה בינונית/בינונית+, נוסעים יחד ב-7 השנים האחרונות לחופשות סקי ברחבי אירופה.
הפעם בחרנו במאיירהופן שבאוסטריה, שבה עיירות הסקי הוקמו לפני הקמתו של אתר הסקי, ולכן במדינה זו לא קיים מושג ה"סקי אין סקי אאוט", ואיפה שלא תהיו- תידרשו לעבור מבית המלון שבעיירה אל האתר דרך גונדולה (להבדיל, לדוגמא, מצרפת – שם העיירות הוקמו לאחר אתרי הסקי, ולכן ניתן לצאת מהמלון ולגלוש מיידית באתר).
לצד החסרון של העדר "סקי אין סקי אאוט", קיים היתרון שעיירות הסקי באוסטריה תוססות, ויש בהן הרבה יותר מקומות לבילויים, חיי לילה, אוכל וקניות (אבל אל תצפו למשהו כמו לונדון או פאריז, פרופורציות – עיירה עם רחוב ראשי של 1.5 קמ, כמה רחובות צדדיים וזה הכל, והחנויות – כמו תמיד- חנויות ספורט וציוד סקי, מזכרות, מסעדות, ברים וזהו...)
במאיירהופן קיימת החל משנת 2016 גונדולה מודרנית בעלת קיבלת גדולה (כ-20 איש בכל קרון), והדבר מאפשר מצב שכמעט אף פעם אין תורים משמעותיים בדרך אל נקודת המוצא של ההר (ה-PENKEN/פנקן). הגונדולה הזו, המוכרת כ"PENKENBAHN", היא נקודת המוצא בכל בוקר עבור מי שרוצה לגלוש במרחב ה"פנקן", שבסמוך אליו קיימים גם מרחבים נוספים אליהם מגיעים מאותה נקודת מוצא (המרחבים הם הורברג, אלגאם, ראסטקוגל).
כל אזור מאיירהופן ומרחב הפנקן הם חלק מעמק הצילר (ZILLERTAL) שבו קיימים מרחבי גלישה אחרים, ואם ברצונכם לגוון – כפי שממליצים גולשים רבים בפורומים השונים – עליכם להביא בחשבון מספר דברים:
אם תשארו במרחב הפנקן תוכלו להשאיר את הציוד באופן קבוע בלוקרים שנמצאים בחנות "INTERSPORT" בתחנת המוצא של הגונדולה בעיירה או בסניף של אותה החנות במעלה ההר כשיורדים מהגונדולה (מומלץ ונוח, אפשר גם להזמין לוקרים מראש בישראל דרך אתר האינטרנט של אינטרספורט. העלות סדר גודל של 25-30 יורו לאדם לשבוע שלם). הסידור הזה נוח מאד, שכן מדי בוקר הגענו באוטובוס מהמלון קלילים ונטולי ציוד אל הגונדולה (אנחנו שהינו במלון NEUHAUS/נויהאוס, שנמצא בסמוך למלונות BERGHOF/ברגהוף ו-NEUPOST/נוי פוסט, כולם ממוקמים מרחק של 600 מ' לערך מהגונדולה -ולכן עדיף להשתמש באוטובוס הסקי החינמי הסובב את העיר ומגיע כל 5-10 דקות. התחנה של האוטובוס נמצאת מרחק של 50-100 מ מהמלונות שציינתי). לאחר שעלינו מהגונדולה אל ההר (נסיעה של כ-12 דקות), לקחנו מהלוקרים את הציוד ויצאנו החוצה אל השלג הלבן.
לעומת זאת, אם תרצו לגוון ולגלוש גם באזורים אחרים של ה-ZILLERTAL, תצטרכו להגרר עם הציוד אל בית המלון, ולשאת אותו בבוקר אל האוטובוס או הרכבת הסמוכים ולנסוע פרקי זמן של 15-30 דקות, תלוי במרחק. היתרון בכך הוא בגיוון המסלולים, האתרים והנופים, והחסרון הוא הסחבת של הציוד והנסיעות, כאשר צריך גם להביא בחשבון שחשוב להגיע בזמן אל האוטובוס המביא אתכם חזרה אל העיירה, שכן אחרת תצטרכו למצוא פתרון תחבורתי אחר אל העיירה.
אנחנו הסתפקנו רוב הימים במרחבי הפנקן ובמרחבים אליהם ניתן להגיע באמצעותו. למרות המלצות רבות שיש כאן לנסוע מדי יום למרחב אחר, הגענו למסקנה שבסה"כ ניתן לגוון גם מבלי להתרחק. במרחב יש שפע מסלולים אדומים וכחולים, מגוונים באופיים, וחלק גדול מהם ארוך למדי.
עם זאת, כן הרחקנו באחד הימים אל אזור קרחון ההינטרטוקס (HINTERTUX), ובהחלט נהננו שם מאד, מהנופים ומהמסלולים הארוכים. כאשר מרחיקים אל הקרחון או אל אזור אחר, כדאי כמובן להתאמץ ולצאת מוקדם כדי להספיק כמה שיותר...צריך לזכור שהאתרים נסגרים בשעה 16:30, ושהרכבלים נסגרים בין 1630 ל-1700, ולכן חשוב לתכנן את הזמנים כדי שתצליחו לחזור בזמן אל עיירת המוצא שלכם (במקרה שלנו, כאמור, מאיירהופן).
האתר והמסלולים
אנחנו גולשים בעיקר מסלולים אדומים, אבל כמעט בסופו של כל רכבל, ישנן גם חלופות לחובבי מסלולים כחולים. השילוט באתר מצויין, גם כשיורדים מהרכבלים, וגם לאורך הגלישה עצמה ישנו שילוט ברור וקשה מאד להתברבר.
אזור הפנקן – כלל בסיסי- כדי להגיע אל הגונדולה, יש לגלוש במסלולים 28 כחול או 26 ו-27 אדום- זו הדרך היחידה לחזור אל הגונדולה בסוף היום בגלישה. כל המסלולים האלה נחמדים מאד, במסלול הכחול יש מעט קטעים צרים, אך לא קשים כלל.
כשיוצאים בבוקר מהגונדולה אפשר לגלוש את 25 הכחול הקצר אל הרכבל פנקן אקספרס או פשוט לצאת מהגונדולה ולקחת את הרכבל KOMBIBAHN. מכאן – אם ברצונכם להשאר באזור הפנקן- ניתן לגלוש ב-28 כחול או ב-25, 26,27 אדום.
כדי להרחיק קצת אל אזור ההורברג (מומלץ מאד), גולשים את מסלול 32 אדום, המתחבר ל-31 אדום או לגלוש את 29 כחול. כך מגיעים לאזור שיש בו 3 רכבלים שונים הלוקחים אתכם לאזורים מצויינים. המרכזי שבהם הוא השניקר (SHNEEKAR), שמפסגתו ניתן לבחור בין מסלול 15 האדום, לבין 10 אדום (מסלול ארוך וכיפי) לבין 11 כחול (ארוך, עם נוף יפה של העצים המושלגים, ועם לא מעט קטעים צרים). אפשר למעשה לעלות 3 פעמים את הרכבל ובכל פעם לגלוש את אחד מהמסלולים האמורים עד לרכבל חזרה.
כדי לעבור למרחב הראסטקוגל (RASTKOGEL) לוקחים מאותה נקודת מוצא של שלושת הרכבלים את השמאלי ביותר (TAPPENAIM) ומפסגתו גולשים מסלול כחול קצר שמאלה (לא מסלול 14! אלא מסלול ללא מספר, אך עם שילוט מכוון אל הרכבל הענק הקרוי 150TUX, המכיל 150 איש בכל קרונית). מפסגת הרכבל הזה ניתן לקחת את המסלולים המצויינים 67 כחול או 60 אדום. מסלולים ארוכים אלה מתחברים ל-63 כחול, שבסיומו מתחבר ל-75 אדום, שהוא מסלול מעט מאתגר עם קטעים צרים ומעט תלולים, אך מאד כיפי. מסלול זה מאפשר להתחבר מהראסטקוגל אל מרחב נוסף – האלגאם (ELGAM). זהירות – האלגאם הוא אחלה מתחם, אך כדי להגיע ממנו אל הפנקן נדרש ניווט בין כמה וכמה מסלולים ורכבלים, וחשוב להקפיד שאתם מתכננים נכון את הזמן שלכם. אחרת לא תספיקו לחזור בחמש אל הגונדולה, וזה מאד מבאס....התחבורה מהפיסגה של הגונודלה הראשית לעיירה היא בעייתית מאד לאחר השעה חמש....
כדי לחזור מהאלגאם בשלום- יש לקחת את מסלול 77, וממנו לוקחים רכבל ארוך אל אזור הראסטקוגל, גולשים את מסלול 66 אדום, ואז לוקחים את רכבל ה-KONREN, ממנו ניתן להשקיף על הגולשים במסלול "חראקירי" השחור והתלול (78 אחוז שיפוע). בסיום הרכבל ניתן לגלוש את 25, 26, 27 אדום ולהגיע אל נקודת הסיום של הגונדולה הראשית, הפנקןבהאן.
כאמור, היינו גם בקרחון- שם יש מגוון של מסלולים. אל הקרחון הגענו עם אוטובוס ה"גרין ליין" (GREEN LINE), מהעיירה, כ300 מ הליכה רגלית מגונדולת הפנקן. לאחר 20 דקות, יורדים בתחנת ההינטרטוקס וצועדים אל הרכבל הראשון שם. עולים את הרכבל, וממנו יש לעלות עוד רכבל אחד לפחות כדי להתחיל לגלוש במסלולים. יש שם אחלה מסלולים אדומים, וגם במסלול 17 הכחול יש קטע של FUNSLOPE, מאד כיפי ומהיר, עם מנהרות ומקפצות...
מי שרוצה להגיע הכי למעלה שאפשר -לגבהים של כ-3400 מטר – וזה מאד מומלץ...צריך לקחת רכבל שלישי, מהמתחם שלאחר הרכבל השני, שייקח אתכם לקצה הקרחון. שם ישנה תצפית נפלאה על הנוף של כל ההרים המושלגים באזור (שימו לב לשילוט- יש לקחת את הרכבל שמוביל ל"PANORAMA"). מעבר לתצפית, יש בפיסגה גם סיור במערת קרח, דומה למערות קרח אחרות שישנן באוסטריה ובשוייץ. הסיור במערה (קרויה גם ICE PALACE) אורך שעה ועולה כ-30 יורו. כאמור, זו חוויה נחמדה, אך מי שהיה במערות קרח אחרות – הפרינציפ די דומה.
מהפיסגה אפשר לגלוש מסלולים כמו 3 אדום שמתחבר ל-2 אדום- מאד ארוך וכיפי.
כשחוזרים למאיירהופן, צריך לזכור שלגרין ליין אין תחנה ליד הפנקן באהן, אלא מרחק של כ-300-400 מ ממנה, שזו הליכה לא קצרה בהתחשב בכך שצריך לסחוב איתנו את הציוד. אפשרות אחרת- לקחת את הגרין ליין עד לאזור המלונות, נוח יותר למי שמתאכסן באזור המלונות שציינתי בתחילת הדברים (ברגהוף, נויהאוס, נויפוסט).
עיירות נוספות ששמענו שכדאי לנסוע אליהן ממאיירהופן כדי לגוון הן גרלוס וקאלטנבאך. בשתיהן לא היינו, אך אנשים שפגשנו ושהיו - המליצו בחום.
מתחם גלישה נוסף, קטן יותר, הוא ה"אהורן" (AHORN), שמיועד בעיקר למתחילים. יש בו 3-4 מסלולים כחולים, ומנגד יש בו מסלול ארוך של 7 ק"מ עד לגונדולה של אהורן, הנמצאת חמש דקות הליכה מהגונדולה הראשית של הפנקן. המסלול הארוך הוא אדום ומסתיים בקטע שחור, ולכן לא מומלץ למתחילים, כך שהדרך היחידה לחזור מהאהורן לעיירה ללא גלישה היא פשוט לקחת את הגונדולה של אהורן עד למטה. באהורן ישנה גם אטרקציה נחמדה- בית קפה/בר בצורת איגלו, שבו ישנם שולחנות מקרח (WHITE LOUNGE).
האוכל
האמת שהאוכל ברוב המקומות היה טוב מאד. התמקדנו בעיקר במרקי הגולש המצויינים ושתינו בירות מקומיות מעולות.
במאיירהופן עצמה יש לא מעט מקומות ברחוב הראשי. המומלצים שביניהם:
בית הקפה KOSTNER (קוסטנר) – המומלץ ביותר! נמצא לא רחוק מהמלונות שציינתי. הקפה בו משובח, וכל המנות בו טעימות מאד. היינו בו מספר פעמים ונהננו כל פעם מחדש. עוגת השטרודל היא מספר 1 במאיירהופן, וכדאי גם לטעום את עוגות הקרמשניט, הגבינה והשוקולד. אחלה מקום, תמיד מלא באנשים, ורק חבל שנסגר בשש.
מבין המסעדות, ישנה ה"סטייקהאוס" (STEAKHOUSE), לידה יש גם בית קפה של הרשת, ובנוסף יש באמצע הרחוב מסעדה תחת השם הלא מקורי (STEAK PIZZA), אליה נקלענו ביום הראשון, וגילינו שהיא טובה מאד. ליד המסעדה ישנו גם סופרמרקט גדול של MANNI כדי להצטייד במהלך השבוע במה שצריך (בכלל, נראה שmanni זהו שם או מותג שחולש על כל מאיירהופן – הסופרמרקטים, המלונות, חנויות הספורט, המסעדות – אין מקום שפוסח על השם הזה...).
המסעדה הטובה ביותר שבה ביקרנו היא ה-COUP & MORE, בה אכלנו ארוחת ערב מעולה בערב האחרון שלנו. שתינו יין מצוין, אכלנו פילה בקר ומנה הודית פיקנטית עם עוף, ופשוט ליקקנו את האצבעות ונהננו מכל רגע. המסעדה נמצאת לא רחוק ממסעדת MOS, הממוקמת במרכז הרחוב הראשי, ושקל לאתר אותה. בmos עצמה יש אווירת פאב נחמדה, וכדאי לקפוץ אליה באחד הערבים כדי לשמוע מוזיקה, ולגברים שביניכם כדי לצפות במשחק כדורגל טוב.
מקום מעולה לאכול בו כשתופסים רעב, וגם שנוהג לפתוח בשעות מאוחרות, הוא השווארמה של מאיירהופן. החנות הקטנה, העמוסה תמיד עד אפס מקום, נמצאת קצת אחרי הגונדולה (אם עולים את הרחוב לכיוון הגונדולה- החנות מצד שמאל כ-50 מ אחרי הגונדולה. על החלון כתוב KEBAB). לא משנה מה תטעמו שם, זה יזכיר לכם את ישראל. ממליצים בעיקר על פיתה עם שווארמה, רוטב צזיקי וסלט....
המקום בו אכלנו מדי יום אחר הצהרים כשחזרנו מהגלישה, היתה מסעדת GASSER, שכבר נכתב עליה רבות וטובות בפורומים. כמו בשווארמה, קצת קשה למצוא במסעדה הזו מקום לשבת, כי היא גם טעימה וגם זולה. עומדים בתור ולוקחים כריך עם בשר טרי כלשהו (בקר, רוסטביף, פסטרמה, שניצל, חזה עוף – יו ניים איט). כריך כזה עולה בערך 3 יורו, כך שיוצאים מהמקום שבעים ובלי חור בכיס. אה, ויש גם צ'יפס או פוטייטוס טעימים מאד...
מקום נחמד נוסף למי שמחפש משהו מתוק לסיום היום- ישנה חנות קטנה של קרפים במגוון טעמים, ברחוב הראשי, במדרכה השמאלית, כשצועדים מאזור המלונות אל הגונדולה, באמצע הדרך. חנות קטנה מאד, וצריך לשים לב שלא מפספסים...
אפרה סקי
מול ה-GASSER ישנו ה-ICE BAR המפורסם, ממש כשיורדים מהגונדולה. כדאי לעבור שם אחרי יום סקי, ולשמוע את האוסטרים נותנים בראש עם להיטים קצביים, אומנם באוסטרית ובגרמנית, ואת רוב השירים אנחנו לא מכירים- אבל הבירה הטובה והקצב עושים את שלהם. חוויה.
מקום עם לא פחות אווירה הוא ה-BRUCK STADI. הוא נמצא כשעולים את הרחוב, עוברים את הגונדולה ואת הגשר שאחריה, ופונים שמאלה. שם האוסטרים משתוללים לגמרי- רוקדים חצי שיכורים על הבמה המרכזית, וכל המקום שר ומרקד ללא הפסקה...ללא ספק יש אווירה במאיירהופן.
המלון
חוות הדעת המומלצות ביותר הן לגבי מלון השטראס (STRASS), שנמצא מרחק הליכה קצרה מהגונדולה. המיקום שלו אידיאלי, וגם שמענו עליו דברים טובים.
כאמור, מאזור המלונות שלנו נדרשת נסיעה קצרה באוטובוס הסקי או הליכה של 7-8 דקות עד לגונדולה.
אנחנו לא הספקנו להזמין מקום בשטראס, ולנו במלון נויהאוס (NEUHAUS), שבשורה התחתונה היה מעט מתחת לציפיות.
נתחיל בדברים הטובים- החדרים בסדר גמור, מטופלים בצורה טובה,נקיים, יש מספיק מקום לדברים. הספא חביב- כולל ג'קוזי קטן ובריכה נעימה. בהמשך לכתבות ואמירות שונות – אין צורך ברחצה בעירום. השימוש במתקנים הוא עם בגד ים, ואין שום בעיה עם זה....
מסעדת המלון – שנויה במחלוקת. מצד אחד, זו מסעדת שף, שמכין כל ערב 5-6 מנות, וזה נראה מכובד מאד ואסטתי. מצד שני, המנות לא תמיד טעימות, תלוי מה יש בכל יום ספציפית. היו מנות טעימות מאד, והיו מנות שהן "נפילה". הבעיה היא גם שלוקח המון זמן עד שמסיימים לאכול...מאחר ומוגשות הרבה מנות. באחד הימים היה בופה מעולה של סי פוד ודגים, שהיה מעוצב יפה, וגם הטעם של רוב המאכלים היה מצוין.
המינוסים במלון – המרחק בין הלובי לבין האגף החדש של החדרים הוא רב, וצריך לצעוד לא מעט, או בתוך מנהרות תת קרקעיות בשטח המלון, זה לא הכי נוח, או פשוט לצאת לרחוב ולצעוד כ250 מטר. לדעתי עדיף מלון "רגיל" שבו ישנה פשוט מעלית שמעלה ומורידה מהחדר ללובי ולמסעדת המלון.
כמו כן, פרט לאוכל שכאמור לפעמים איכזב, הנקודה החלשה ביותר – היתה השירות בדלפק הקבלה. אישה מבוגרת בשם אליזבת מדברת בטון מכוער, לא נעימה ולא נחמדה, לא קשובה. היו לנו מספר בעיות, ובכולן היא לא הסכימה לטפל, אלא בשפת הגוף שלה שידרה כאילו אנחנו מנסים "לתחמן" אותה. אנחנו היינו אמורים להיות ב-3 חדרים זוגיים, אך בסוף היות והיינו 5 אנשים, עברנו לישון בפורמט של 3 ו-2, והחדר השלישי נותר פנוי. לא ביקשנו להזדכות עליו, אך גילינו בחלוף יום שהמלון החליט לקחת את החדר ולהקצות אותו למשפחה אחרת. מבלי לשאול אותנו.
ביום אחר, הלכנו לעיסוי של 50 דקות בספא, ולשניים מאיתנו בוצע עיסוי של 40 דקות בלבד, כאשר באנו בטענה לכך – נאמר לנו שאיננו דוברי אמת. פשוט שיקרו לנו במצח נחושה. גם אליזבת מהדלפק (ששאר הפקידות שם רועדות ולא ממרות את פיה, אלא פשוט מפנות אותנו אליה. אחת הבנות אף אמרה לנו את זה בצורה גלויה...), וגם המעסה עצמה (מריה), שגם היא מבוגרת וכנראה בעלת ותק רב במלון – שתיהן שיקרו במצח נחושה, עד שהגענו למצב של עימות מילולי עימן. בסופו של סיפור, זוכנו על החדר (מאחר ובאנו אליהם דרך דיל של סקידיל, וכנראה שטיב היחסים בין סקידיל לבין המלון היה חשוב למלון. כפי הנראה גם סקידיל לא ידוע שהחדר שוריין לטובת משפחה אחרת על חשבוננו, הלקוחות שלהם). לגבי העיסוי, קיבלנו זיכוי של 10 יורו. הכסף הוא לא הסיפור, אלא ההתנהלות הבעייתית בשני המקרים והיחס הנוראי של פקידת הקבלה. חייב לציין, שמעולם לא נתקלנו בהתנהגות כזו...
מזחלות שלג ליליות...
מבחינתנו ללא ספק אחת מגולות הכותרת של הנסיעה הזו, אם לא ה....
ניתן להתארגן לאטרקציה הזו מהמשרד שנמצא באמצע המדרכה הימנית כשעולים ברחוב הראשית לכיוון הגונדולה. היא עולה בסביבות 30-40 יורו כולל הנסיעה לאתר.
מדובר על מסלול שלג באורך 7 ק"מ, והמואר בפנסים לאורך כל אורכו, ושנמצא מרחק של 20 דק נסיעה ממאיירהופן. המסלול נסלל במיוחד למזחלות שלג.
כל יחיד או זוג , לפי בחירה, מקבלים מזחלת עץ עם רצועת בד, ומכאן ואילך הכל תלוי בכם. עולים עם הגונדולה, ומתחילים לזחול. הקצב הולך וגובר, ואם לא תנסו לבלום את עצמכם מעת לעת באמצעות הרגליים- תגיעו למהירויות מטורפות. את המזחלת מנווטים על ידי הנחת הרגליים על השלג, ובולמים על ידי נעיצה חזקה של שתי הרגליים בשלג. במסלול אפשר להתנגש, לעקוף, ואפילו להתהפך, זה לא מסוכן כל עוד אתם בתוך המסלול ולא במהירות מופרזת. הכי חשוב להקפיד שאתם לא קרובים מדי לצד של המדרון, כי ליפול לשם - לא הכי סימפטי...הרגשנו במסלול הזה כמו ילדים, וכולנו התפקענו מצחוק לאורך כל המסלול. החיוך המטופש שלנו היה על פנינו עד מחרת בבוקר.
באמצע המסלול ישנה מסעדה, שבה כדאי לעצור, ולשתות יין חם, לנוח קצת, ואחכ לצאת לחלק השני של המסלול..מומלץ, מומלץ, מומלץ..לכל הגילאים...
חשוב מאד להביא לאטרקציה ציוד סקי מלא- כולל קסדה וגוגלס. לנו ירד שלג לאורך כל המסלול, ומי שלא היה מצוייד במשקפת- נאלץ לספוג את מטח השלג בפנים לאורך כל הדרך. לגבי נעליים- או נעליים רגילות או נעלי סנוובורד. נסו ותהנו!
