פסח מבשר את האביב, ואביב בטוסקנה הוא אביב בשיא עוצמתו. כשהכל ירוק ומתעורר מתרדמת החורף, בטוסקנה הוא מורגש במיוחד, האוויר מלא ריחות בשמים והשמים צבועים בכחול עמוק. אין פה אוירת חג כמו בישראל, אך למי שאוהב לטייל דווקא בחגים כדי להנות מפריחה חדשה וממראות בראשית, משקט אינסופי ומראות כפרים קטנים ומזמינים, כמו גם ערים קטנות מוקפות חומה הנישאות על כל גבעה ומביטות אחת בשניה ממרחקים.
פעם, בעבר, לפני מאות שנים, נלחמו זאת בזאת, כל עיר היתה מעין ממלכה קטנה, היה בה מושל, לרוב איש אצולה, צבא קטן וכמה מאות תושבים.
היום גרים בתוך החומות משפחות רבות שמשמרות את המסורת העתיקה, בכל שבוע יש יריד מזון קטן, האיכרים מביאים את סחורתם, מישהו יביא חזרזיר קטן שצלה על פחמים במשך הלילה, מישהו אחר יביא את הירקות אותם הוא מגדל מאחורי ביתו, יש שיביאו גבינות מתוצרת בית וגם ביצי חופש, תרנגולות צעירות, ואם תרצו אפילו איטריות טריות שזקוקות לשתיים שלוש דקות בישול.
ויש את פסטיבלי האביב בהם המקומיים באים לברך על החורף שעבר ועל תחילה מחדשת, והם מציינים זאת בתהלוכות צבעוניות, בריקודים ושירה, כל אזור והמסורת שלו. לישראלי שיקלע לחוויה כזו לא ישכח אותה לעולם.
ישראלים שלא ביקרו בטוסקנה לא יודעים מה הם מפסידים, אילו שהיו, שומרים את חוויותיהם והמקומות הניסתרים שגילו בקנאות רבה, שמא תהיה נהירה המונית למקומות שובי הלב הללו והפחד שלא ישובו להיות כאתמול שלשום, והם, אילו שהיו, ישובו לפה בשקט בשקט שוב ושוב, כי אין מושג כזה בטוסקנה היינו ומיצינו.
טוסקנה נחצבה כבר מזמן בתודעה הציבורית כמקום נופש אולטימטיבי, לא תראו פה המוני תיירים סינים עם מצלמות שמסתובבים באוטובוסים כמו בפריס, בלונדון או בניו יורק, טוסקנה אינה יכולה להכיל ואינה מעונינת בתיירות המונית, ונראה כאילו יש איזה סטטוס קוו טבעי בין התיירות העולמית לבין טוסקנה וקרובתה אומבריה, התיירות לפה היא סלקטיבית, אבל היא הפכה לכזו בעצמה, ברירה טבעית שאין להסבירה, מקום איכותי זקוק כנראה לתיירות איכותית, לא כזו שתהרוס כל חלקה טובה בהשלכת סיגריות מחלון הרכב השכור, זניחת שקיות זבל ביערות והשארת מזכרות גרפיטי על בנין בן מאות שנים בנוסח “מויש וצביקוש היו פה”.
בטוסקנה נותנים כבוד לסביבה, למזון, לעתיקות ובכלל, לא התיירים אלא המקומיים, והמבקרים בה, כבר מרגע הגעתם מרגישים את זה באוויר, הכל רגוע, מזמין וטוסקני.
למען הגילוי הנאות, אני ישראלי שחי באיטליה 22 שנים, ובעלים של מלון דירות וילה לה מוקיה בקורטונה, טוסקנה ועוסק בתיירות לזוגות וקבוצות.