טרק אלטה ויה 1 בדולומיטים – ALTA VIA 1 TREK DOLOMITES

נכתב ע"י אדוארדו אוקסמן – יולי 2015

כללי

  • רוב המידע לארגון ובצוע הטרק קבלתי מאתר ישראלי למסלולים ארוכים בעולם ושביל ישראל בשם hike.co.il בניהולו של אמנון לנגי. תשובות רבות לשאלותיי קבלתי מאמנון עצמו ומיענקלה סער. תודתי הרבה נתונה להם למפעל מדהים שהם הקימו ומתחזקים על בסיס יום יומי כאשר התמורה היחידה היא לקדם את הטבע ועזרה לאוהבים אותו. יישר כוח.
  • על כן, בדווח זה, אני אדגיש את החוויה האישית שלי ובת זוגתי וארחיב במידע שלא מופיע באתר HIKE או שאני מוצא לנכון להרחיב.
  • עלינו: אני ואשתי (ל') בני 55 בכושר טוב. עשינו בעבר את הטרקים הבאים:
    • ABC בנפאל (9 ימים)
    • TMB (סובב מון בלן) (11 ימים לא את כולו)
    • טרק ההואי הואש בפרו (11 ימים)

ניתן לומר כי היו צעירים ומבוגרים מאתנו בטרק, אך אנחנו היינו בעלי הקצב האיטי ביותר.

לזמני ההליכה שאמנון מציין ב-HIKE אנחנו הוספנו בין 150% ל-200%. כלומר, יום שהוגדר ע"י אמנון כיום הליכה בן 5 שעות, לנו לקח 10. (גם ב-TMB היה ככה). לכן מראש הלכתי על ימים קצרים (שבסופו של דבר היו ארוכים) וחלוקה של הטרק ל-11 ימי הליכה. בפועל קיצרנו את הטרק ביומיים (9 ימי הליכה במקום 11) וסיימנו ב-PASSO DURAN.

סיבת קיצור הטרק הייתה בעיקר כרוכה בכאבי ברכיים ולאור העובדה כי היומיים הנותרים היו ארוכים ואחד מהם בעל הירידה התלולה ביותר של הטרק. קיצור הטרק ביומיים לא בא לרמוז על כמה נהנינו מ-9 ימי ההליכה שבצענו. אוסיף ואומר כי הטרק ב-AV1 היה הטרק שממנו נהניתי הכי הרבה מכל הטרקים שציינתי לעיל.

נתונים נוספים:

ב-9 ימי הליכה הלכנו 96.2 ק"מ.

טיפסנו 7013 מטר בעליות מצטברות

ירדנו 6147 מטר בירידות מצטברות

תאריכים:

  • טסנו ב-26.6.2015 והתחלנו את ההליכה ב-27.6.2015.
  • סיימנו את ההליכה ב-5.7.2015 בבוקר ב-PASSO DURAN (8 ימים מלאים ועוד שעתיים ביום התשיעי).
  • מזג האוויר לאורך כל הטרק היה מעולה. היה גל חום באירופה, אך בגבהים היה נעים. בלילות ירד גשם שלא הפריע לנו, ורק יום אחד ירד עלינו גשם במשך שעתיים אך השכמיות עשו את העבודה ולא נרטבנו.

הגעה לנקודת ההתחלה

טסנו בטיסה סדירה של חברת אוסטריאן לאינסברוק עם עצירת ביניים קצרה בווינה. טיסה קצרה יחסית. באינסברוק נסענו באוטובוס F משדה התעופה לתחנת הרכבת ושם קנינו כרטיס רכבת תמורת 20 יורו לאדם עד ל-VILLABASSA עם 2 החלפות. עם הכרטיס, מקבלים דף מודפס עם כל פרטי ההחלפות, זמני נסיעה, מספרי וזמני הרכבות ורציפי היציאה. יש 6 דקות להחלפות, אך זה מספיק כי רוב הנוסעים עושים את ההחלפה, והכרטיסן לא משחרר את הרכבת עד שכל הנוסעים עלו.

גם הטיסה לאינסברוק וגם נסיעת הרכבת הן מאד יפות מבחינה נופית. כעבור 2.5 שעות נסיעת רכבת הגענו ל-VILLABASSA ומתחנת הרכבת הלכנו 300 מטר עד לכיכר העיירה שם ממוקם מלון EMMA המצוין.

הערה: האזור של VILLABASSA ובכלל אזור תחילת הטרק נמצא במחוז ALTO ADIGE באיטליה. מחוז זה עד למלחמת העולם הראשונה היה שייך לאימפריה האוסטרו-הונגרית (תרבות ושפה גרמנית). התושבים רואים את עצמם עדיין כשייכים לתרבות הגרמנית, ואז אתה תראה באיטליה עיירות שלמות בעלות אופי/מטבח/שפה גרמנית. המחוז ALTO ADIGE מוכר גם בשמו הגרמני: SUD TIROL. למה זה נוגע לנו? כי גם העיירות שמרו על שני השמות (באיטלקית ובגרמנית). לדוגמא העיירה VILLABASSA נקראת גם NIEDERDORF ועיירה שכנה בה ניתן גם ללון לקראת היציאה לטרק, שמה האיטלקי: DOBBIACO ואילו בגרמנית שמה TOBLACH.

בנסיעה ברכבת, הכרוז יודיע על התחנה הבאה גם באיטלקית וגם בגרמנית. חיפוש מלון בגוגל או בוקינג עבור העיירה VILLABASSA ייתן לכם תוצאות גם בעיירה NIEDERDORF ולי לקח זמן להבין כי זו בעצם אותה העיירה. כעבור יומיים הליכה בטרק, אתם עוזבים את מחוז ALGO ADIGE ואז אתם נמצאים באיטליה "ממש".

הזמנת בקתות (רפיוג'י refugee)

לאחר קביעת חלוקת הימים להליכה (לפי שעות ההליכה שאתם מסוגלים/רוצים ללכת כל יום) יש לבחור את הבקתות בהן אתם מעוניינים ללון. באתר HIKE.CO.IL אמנון ציין מה הן הבקתות המומלצות ומה הן הפחות מומלצות. יש בקתות ציבוריות השייכות ל- CLUB ALPINO) CAI (ITALIANO ובקתות פרטיות. הרמה לאו דווקא תואמת חלוקה זו וניתן למצוא בקתות ציבוריות מצוינות וההפך.

אם אתה מטייל לבד, קרוב לוודאי כי תמיד תמצא מקום לינה. אך אם אתם זוג או קבוצה כדאי להזמין מראש. אני הזמנתי את כל הבקתות חודשיים מראש. כמובן, בתהליך ההזמנה, התקדמתי יום אחרי יום. יש לקבל אישור לבקתה של יום א' ע"מ להמשיך עם ההזמנה של הבקתה ליום ב'. זה תהליך ארוך ויש לערוך רישום קפדני. יש בקתות שדורשות תשלום פיקדון (caparra) של 30-40 יורו ואף בבקתה LAGAZOUI דרשו ממני את כל ה-106 יורו לזוג מראש. שיטות התשלום מגוונות (כרטיס אשראי, PAYPAL ואף יש בקתות שלא דרשו פיקדון כלל והאישור הגיע במייל).

למי שלא בקיא בטרקים, אתן מספר מאפיינים לבקתות ע"מ לגרום להבנה ברורה של הנושא.

בקתה או רפיוג'י הן לא מילים מתאימות לתאר את מקום הלינה שלנו. בעצם מדובר על בתי מלון לכל דבר, בעלי חדר אוכל (המשמש כלובי בין הארוחות) וחדרי לינה הגובים כ-50 עד 70 יורו לאדם לחצי פנסיון. מה בכל זאת שונה ממלון רגיל?

  • הבקתה נמצאת במקום מבודד בהרים, לרוב בגובה רב (מעל 1000 מטר) ללא מקומות קניה מסביב. על כן, ארוחת הבוקר וארוחת הערב חייבים לאכול בבקתה כי פשוט אין מקום אחר בסביבה.
  • הבקתות נמצאות בדרך כלל במקומות מבודדים בתוך נוף עוצר נשימה. ניתן לסכם כי הנוף שנשקף מחלון החדר בבקתה הוא לא נראה משום חלון של חדר במלון "רגיל".
  • הלינה מתקיימת לעיתים בחדרים זוגיים, אך לרוב בחדרים משותפים dormitories או dorms בהם לנים מ-4 טיילים ועד 12 במקרה של ניסיוני ב-AV1 אך בטרק ה- TMB ראיתי DORMS עם 50 מיטות. לרוב: מיטות קומתיים. ולרוב, השירותים והמקלחות לא בחדר אלא בקומה ומשותפים. לעיתים, למקלחת יש לקבל אסימון מבעלי המקום.
  • חל איסור מוחלט להיכנס לבקתה עם נעלי הרים. כבר בכניסה לבקתה, לפני הקבלה, יש לחלוץ את נעלי ההרים ולהניח אותן על מדפים מחוץ לבקתה ולעבור לנעלי בית (שאתם הבאתם או שיש בבקתה). בכל הבקתות שהייתי ב-AV1 היו "נעלי בית" שאותן השתמשתי (לעיתים זה היה קרוקס, לעיתים קפקפים).
  • לעיתים ארוחת הערב מבוססת על תפריט קבוע (או עם בחירה מתוך רשימה מצומצמת) ולעיתים התפריט הוא ממש a la carte.
  • אם מדובר על ימי הליכה ארוכים יש לחשוב על ארוחת צהריים:
    • ניתן להזמין ארוחה ארוזה תמורת כ-10 יורו בבקתה בה אתם לנים
    • ניתן (לרוב) לפעול לפי "השיטה הישראלית" של הכנת כריכים על בסיס המצרכים של ארוחת הבוקר (ככה אנחנו פעלנו)
    • ניתן לעצור לצהריים בבקתה באמצע הדרך ולאכול ארוחה קלה

להלן, קובץ אותו בניתי ולקחתי לטרק בו עשיתי סדר שמאד עזר לי לפני ובמשך הטרק. כמובן, שעות ההליכה הן שעות משוערות שבסופו של דבר היו רבות יותר ממה שכתוב:

FRIDAY 26.6

HOTEL EMMA (VILLABASSA- NIEDERDORF) T +39 0474 745 122

ADDRESS: VIA SIGNORA EMMA 5 - VILLABASSA

86 EURO INCLUDED BREAKFAST BUFFET (PRE PAID VIA BOOKING)

SATURDAY 27.6 WALKING TIME: 4 HOURS

RIFUGI SENNES – T +390474501092 PRIVATE +390474501837

CELL: 3287945579

DOUBLE ROOM WITH COMMON SHOWER

34 EURO P.P. INCLUDING BREAKFAST - MENU A LA CARTE

ALREADY PAID 50 EURO

SUNDAY 28.6 WALKING TIME: 4 HOURS

RIFUGIO LAVARELLA (FAMILY FRENNER) T +390474501079

DOUBLE ROOM WITH COMMON SHOWER

74 EURO PER 2 PERSONS INCLUDING BREAKFAST (DINNER NOT INCLUDED)

ALREADY PAID 40 EURO

ADDITIONAL COSTS:

SAUNA: 10 EURO PP

LUNCH PACKAGE 10 EURO PP

MONDAY 29.6 WALKING TIME: 5:30 HOURS

RIFUGIO LAGAZUOI T +0436867303 CELL: +3407195306

2 BEDS IN DORMITORY

106 EURO FOR 2 PERSONS HB

PAID: 106 EURO

TUESDAY 30.6 WALKING TIME: 3:30 HOURS

RIFUGIO ANGEL DIBONA T +390436860294

NO PREPAID

CONFIRMATION VIA MAIL FROM NICOLA

WEDNESDAY 1.7 WALKING TIME: 4 HOURS

RIFUGIO AVERAU T + 04364660 T + 335-6868066

2 BEDS IN 10 BED DORM.

60 EURO PP INCLUDING HB (SHEETS AND TOWELS)

VISA CREDIT CARD NUMBER GIVEN – NOT CHARGED (WILL BE CHARGED IF NO SHOW).

THURSDAY 2.7 WALKING TIME: 5 HOURS

RIFUGIO CITTA DI FIUME T + 0437720268 CELL: 3200377432

2 BEDS IN 6 BEDS DORM

RESERVATION PAID VIA PAYPAL: 2015-E-182 PAID: 40 EURO

FRIDAY 3.7. WALKING TIME: 4:30 HOURS

RIFUGIO TISSI T+ 39-0437-72-16-14 OFF SEASON T: + 39-0437523083

2 BEDS IN 4 BEDS DORM: 54 EURO PP HB

RESERVATION DONE TOWARDS PAOLA. NO CHARGED BUT WE NEED TO CONFIRM IF COMING.

SATURDAY 4.7 WALKING TIME: 5:30 HOURS

RIFUGIO CARESTIATO T+390437-62949

CONFIRMATION DONE BUT NOT CLER WHICH ROOM

PREPAID 30 EURO

SUNDAY 5.7 WALKING TIME: 5 HOURS

RIFUGIO SOMMARIVA PRAMPERET CELL +39337528403 T+3904371956153

CONFIRMATION RECEIVED BY MAIL

NO PREPAID

MONDAY 6.7 WALKING TIME: 4 HOURS

RIFUGIO BIANCHET T+ 39-0437-669226

CONFIRMATION RECEIVED BY MAIL

NO PREPAID

TUESDAY 7.7 WALKING TIME: 2 HOURS (+TRAINS AND BUSES TO VILLABASSA)

HOTEL EMMA (VILLABASSA- NIEDERDORF) T +39 0474 745 122

ADDRESS: VIA SIGNORA EMMA 5 - VILLABASSA

86 EURO INCLUDED BREAKFAST BUFFET (PRE PAID VIA BOOKING)

שעות ההליכה בפועל, מצוינות בתיאור ימי ההליכה בפרקים הבאים.

ניווט

  • אני רוכב אופניים ומנווט באופן קבוע בעזרת מפות נייר ו-GPS. אין צורך לדעת לנווט ע"מ ללכת את ה-AV1, אך זה עוזר. כלי העזר לניווט שלקחתי איתי היו:
  • סיפורי הדרך של אמנון (קראתי אותם כל ערב לפני ההליכה של יום המחרת).
  • מפות נייר שקניתי באגם BRAIES (3 מפות בעלות של 8.5 יורו כל מפה – מספרי מפות של חברת TABACCO: 031, 03 ו-025).
  • טלפון נייד עם סוללת גיבוי עם תוכנת GPS בשם ORUXMAPS והקלטת מסלול שמצאתי באינטרנט.
  • בעזרת כל שלשת כלי העזר הנ"ל לא התברברנו אף לא פעם אחת, דבר שבלי הנ"ל יכול בהחלט לקרוא. הייתי אומר כי סיפורי הדרך של אמנון ומפות נייר הם בגדר של חובה ויש ללמוד היטב את המסלול ערב לפני ההליכה ולדעת מה הם מספרי השבילים אותם יש לקחת. סימון ה-AV1 לא מופיע באופן רציף (ראו הערה בסעיף 5.4).
  • כחלק מהדיווח הזה, אני אצרף קישור להקלטות יומיות שבצעתי (רק עד ל-PASSO DURAN).
  • הערה: מסלול ה-AV1 הוא לא "מסלול" או "שביל" שנבנה כשלעצמו. הייתה קיימת תשתית שבילים ממוספרת (1, 440, 454 לדוגמא), עם מספר בקתות מפוזרות. מבחינה שיווקית, באה לשכת התיירות האיטלקית וגורמים אחרים ו-"חברו" מספר שבילים קיימים לרצף מסוים, נוח הקרוי AV1. כלומר, בסיס השילוט הוא מספרי השבילים הגולמיים, ולעיתים מופיע שילוט "בונוס" AV1. על כן, יש ללמוד ערב יום ההליכה, את מספרי השבילים שעליכם ללכת, ללמוד את ההסתעפויות, צמתים ונקודות פניה רגישות. אתם תזהו את מספרי השבילים, ולעיתים תראו גם את שילוט ה-AV1.

יום ההגעה, טיול באגם ומלון EMMA

בשעה 14:30 הגענו למלון EMMA. מלון 3 כוכבים מומלץ בחום. קבלנו חדר מרווח ומפנק וארוחת ערב דשנה ומגוונת. יש תפריט קבוע ב-18 יורו לאדם (לא כולל שתיה) עם כמות אוכל עצומה. ניתן גם לאכול a-la-carte. אנחנו בילינו במלון EMMA לילה ראשון זה, והיות והשארנו מזוודות, חזרנו אליו בסוף הטרק ללילה שני. בשתי ההזדמנויות הזמנו רק תפריט אחד בעלות 18 יורו ותגברנו עם צלחת מרק. זה הספיק לשנינו. ארוחת הבוקר היא ארוחת בוקר אוסטרית טיפוסית (המלון במחוז ALTO ADIGE בעל הצביון הגרמני). לאחר התארגנות קצרה, נסענו לאגם BRAIES כי ידענו שהוא אחד מנקודות השיא של הטרק ורצינו לתת לו את מלוא תשומת הלב, עוד לאור מז"א שמשי שהיה. מפתח המלון, אוטובוס 441 כל שעה עגולה ועוד 10 דקות, מביא אותך לאחר 20 דקות נסיעה עד לאגם. כל כוון עולה 4 יורו לאדם (יקר יחסית בהשוואה לאוטובוסים אחרים שלקחנו בהמשך). האוטובוס חוזר מהאגם בשעה עגולה ועוד מחצית השעה. הקפנו את האגם תוך צילומים רבים, וגם ראינו בנקודה הדרומית של האגם, את הסתעפות השביל (מסומן כשביל מספר 1) שעלינו לקחת יום למחרת בתחילת הטרק של ה-AV1.

תיאור ימי ההליכה

27.6.2015 – יום ההליכה הראשון: מאגם BRAIES ועד לבקתה SENNES

לאחר השכמה ב-6:30 במלון EMMA וסידור התיקים (השארנו במלון מזוודות עם ציוד לחזור), ב-7:30 אכלנו ארוחת בוקר וב-8:10 עלינו על האוטובוס לאגם. ב-8:30 התחלנו ללכת. "אחד מימי ההליכה היפים שלי בחיים", כתבתי ביומן המסע, אך לאחר פרספקטיבת כל ימי הטרק, רוב הימים היו כאלה, יפים, מגוונים, מאתגרים. היה מז"א נהדר, למרות שטפטף פעמיים, טפטוף קל שלא חייב כיסוי תרמיל אפילו. "רוב היום טיילנו בקצר", בעצם, אני עשיתי את כל הטרק ב-"קצר". הטיפוס מאגם BRAIES ועד לנקודת שיא הגובה מעל בקתה BIELA במעבר הרים מדהים בשם CRODA DE BECCO, הוא טיפוס מתון לרוב, אך ממושך. לעיתים הופך תלול. היה זה יום ההליכה הראשון, ועל כן, הכתבנו לעצמינו קצב הליכה איטי במיוחד, מרובה הפסקות. בקתה SENNES מפנקת ברמות על.

מעבר לעובדה שהיא ממוקמת בתוך נוף דולומיטי טיפוסי עוצר נשימה, קבלנו חדר זוגי בעליית הגג (רומנטי...) עם סדינים ומגבות ומקלחות ושירותים בקומה. ספתח מעולה. מים רותחים בשפע להרפיה מלאה לאחר יום ההליכה הראשון. מסעדה עם תפריט A-LA-CARTE במחירים סבירים: גולש אלוהי ב-8 יורו ושניצל וינאי עם פולנטה ב-15 יורו. אווירה נחמדה במסעדה אך בשונה מה-TMB הישיבה היא בשולחנות נפרדים וכמעט ואין אינטראקציה בין המטיילים. וויפי טוב (בתשלום של 2 יורו, פעם יחידה שחייבו אותנו בטרק על וויפי). אוסיף כי בכל הבקתות היה וויפי טוב. רק בבקתה LAGAZOUI הוויפי לא עבד טוב.

עלויות: מחיר לינה עם ארוחת בוקר לזוג בחדר זוגי היה 68 יורו, סה"כ כולל ארוחת ערב ופינוקים שילמנו 120 יורו.

28.6.2015 – יום ההליכה השני: מבקתה SENNES ועד לבקתה LAVARELLA

מרחק: 11 ק"מ, טיפוס מצטבר: 655 מטר, ירידה מצטברת: 764 מטר לאורך 6:00 שעות

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=vhctzfnrwbhhntie

לאחר ארוחת בוקר טובה בבקתה SENNES בה הכנו שני כריכים לדרך, עזבנו את הבקתה המפנקת. מז"א היה מדוגם: שמיים בהירים, כ-15 מעלות שאפשרו הליכה על קצר, ושימוש בהרבה קרם הגנה. הראות כנגד שמי התכלת הייתה בלתי מוגבלת וצוקי הדולומיטים הקיפו אותנו בשדה ירוק של שיחי אורנים.

תחילת הירידה עד לבקתת FODARA הייתה מתונה. מקום קסום עם פלג מים וצלילי פעמוני פרות. לאחר טיפוס קצר מ-FODARA, התחילה ירידה בשיפוע חד על דרך ג'יפים של כ-750 מטר מצטבר. כל הירידה במכה אחת של שעה וחצי שהורגשה היטב בברכיים. בסוף הירידה, במרכז אחו ירוק, מתנוססת לה בקתה PEDERU היפה והמפנקת. בקתה PEDERU היא בקתה נגישה לרכבים פרטים ואף אפשר להגיע אליה באוטובוס ציבורי ומוניות. זה הופך אותה לבקתה עמוסה בסופי שבוע, אבל גם נקודה טובה להתחיל או להפסיק את הטרק למי שיש לו מגבלות זמן. מלאנו מים, אכלנו כריך והתחלנו טיפוס לכוון בקתה LAVARELLA. בשלטים היה כתוב כי מדובר על כ-1:50 שעות הליכה. לנו זה לקח 3 שעות. לא מהרנו. ידענו על החשיבות של להתחיל בקצב איטי. הנופים לאורך עמק PEDERU יפים ככל שמטפסים בגובה, עד שבסוף הבקתה נראית כנקודה קטנה. הגענו לבקתה LAVARELLA וקבלנו חדר זוגי עם מקלחת ושירותים בקומה. חדר קטן יותר מאשר בבקתה SENNES אך עם כל מה שצריך: סדינים ומגבות ואף חימום בחדר (חשוב לייבוש הכביסה). לאחר מקלחת עם מים רותחים, ירדנו למרפסת השמש ליהנות מאווירת יום ראשון: שמש, רוכבי אופניים, טיילי יום שעוצרים לבירה, אוכל, סיגריה, תוסס, רועש, פעמוני פרות ועל כל אלה, ניצבים צוקי הדולומיטים ומנצחים על כל התזמורת ההרמונית הזו. ארוחת ערב טעימה בדגש על הקינוח: kaisserschmaren כיאה לאזור ה-SUD TIROL בניחוח אוסטרי. קינוח טעים זה, מורכב מחתיכות פנקייק קטנות מעליהן אבקת סוכר וריבת אוכמניות בצד.

למחרת ציפה לנו יום קשה ל-LAGAZOUI אך התבשרנו כי הדרך הישירה 20b, שופצה והיא פתוחה.

עלויות: שילמנו 74 יורו לחדר לשניים כולל ארוחת בוקר, ויחד עם ארוחת הערב והפינוקים זה עלה 130 יורו.

29.6.2015 – יום ההליכה השלישי: מבקתה LAVARELLA ועד לבקתה LAGAZOUI

מרחק: 13 ק"מ, טיפוס מצטבר: 1188 מטר, ירידה מצטברת: 480 מטר לאורך 8:00 שעות

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=jumnknxpiefwwgcc

ארוחת הבוקר בבקתה LAVARELLA נפתחת כבר בשעה 7:00 ואנחנו התייצבנו בשעה מוקדמת כי ידענו שיום ארוך לפנינו. ארוחת הבוקר הייתה מאד טובה. בשעה 7:45 התחלנו ללכת. חצינו אחו יפה עם מים זורמים, אגם, מפלים, לכוון בקתה FANES.

טיפוס קצר ועבה של כ-30 דקות עד לפאס, עם נופים יפים לכוון הבקתה שעזבנו. מז"א היה אתנו. קצת מעונן אך טמפרטורות נוחות מאד להליכה. לאחר הפאס, שעת הליכה נינוחה במגמת ירידה מתונה עד לפיצול השבילים לכוון שביל 20b. התיאורים של אמנון בסיפורי הדרך הם מדויקים אך היום פחות נחוצים. מהיציאה מבקתה LAVARELLA ועד לבקתה LAGAZOUI השביל עבר מתיחת פנים רצינית לרבות השילוט החדש דנדש שלו, והפיצול ל-20b נראה היטב בשטח ואי אפשר לפספס אותו. נראה כי השיפוץ נבע בעיקר מהמפעל ההנדסי שעשו בעיקר בירידה מהפאס לכוון אגם LAGAZOUI שהיה סגור שנתיים.

שביל 20b עולה במתינות ל-"פאס דה לה", שהיה טיפה מושלג. הנוף אחורה לעמק אתו הגענו והירידה האימתנית מהפאס, גורמת להתרגשות רבה. לאורך הטיפוס אל הפאס, רואים באופק את מאסיף ה-SELLA, מאסיף מפורסם אשר בעונת הסקי סביבו קיים מסלול היקפי הקרוי SELLA RONDA. גם נראה היטב קרחון ה-MARMOLADA בשכבת השלג הלבנה הנראית ממרחקים. ההגעה לפאס היא מרגשת, וכבר מרגישים כי זה "ה-"יום של הטיול. הנוף מעבר לפאס לא פחות מרשים, והירידה התלולה נראית מאיימת ומלחיצה (במיוחד לחלשי הברכיים...). לאחר הפסקת אוכל (השעה 11:30), התחלנו לרדת. השיפוע הטבעי הוא התלול ביותר בטרק, אך המהנדסים האיטלקים הצליחו לבנות זיג-זג שממתן את השיפוע והופך את הירידה לאפשרית. לאחר כ-5 דקות ירידה, נחשף אגם LAGAZOUI בצבעו הטורקיז, כ-300 מטר (אנכיים) מתחתינו. יש לרדת באיטיות ולהשתמש נכון במקלות ההליכה. הירידה היא בתוך נקיק בין צוקי ענק, בתוך דרדרת אחת גדולה. זה כנראה הקטע שנהרס ולקח שנתיים לשקמו. במחצית התחתונה של הירידה, האיטלקים בנו מערך שבילים שאני לא ראיתי במקום אחר בעולם. לא יודע איך הם הצליחו להביא את חומרי הגלם (בולי עץ, גזעים, חצץ) לנקיק הזה, אבל התוצאה מעוררת הערצה.

מנוחה ורחצה באגם LAGAZOUI הצלול והקפוא ועוד 2.5 שעות טיפוס מתון עד לבקתה LAGAZOUI.

כבר מראש הפאס, בקתה LAGAZOUI נראית באופק, אבל יחלפו שעות רבות של הליכה עד ש-"ניגע" בה. ככל שצוברים גובה מעל האגם, הנוף הופך עצמתי יותר. בקתה LAGAZOUI בגובה 2752 מטר, היא הנקודה הגבוהה של הטרק. על כן, לאורך השביל יש איים של שלג, אותם יש לחצות וגם זה הופך את הנוף לפראי. החלק האחרון של הטיפוס, עובר קרוב לביצורים של אוסטרים ואיטלקים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, בה כל האזור הזה היה אזור מלחמה בין האימפריה האוסטרו-הונגרית ואיטליה. ההגעה לבקתה LAGAZOUI אחרי יום הליכה בן 8 שעות היא מרשימה ומרגשת. מצטלמים במרפסת רחבת הידיים ממנה נשקף נוף של כמעט 360 מעלות. בעלת המקום, עלמה, מקבלת אותך בחיוך מעודד, למרות כמות המטיילים הרבה (הבקתה הייתה בתפוסה מלאה). הפעם לנו ב-DORMS עם 12 מיטות. מקלחות עם מים חמים. למרות ההמוניות של הבקתה, הכל מתקתק. האוכל סביר פלוס. הנוף והמיקום של הבקתה, הופכים אותה למקום לינה חובה. היה בהחלט אחד מימי הטיול היפים בחיים שלנו.

עלויות: שילמנו 106 יורו (מראש) על הלינה וחצי פנסיון ועוד 23 יורו על פינוקים.

30.6.2015 – יום ההליכה הרביעי: מבקתה LAGAZOUI ועד לבקתה ANGEL DIBONA

מרחק: 6.5 ק"מ, טיפוס מצטבר: 76 מטר, ירידה מצטברת: 780 מטר לאורך 5 שעות (היה יום קצר יחסית, אך הברכיים הרגישו את הירידה הממושכת).

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=mwgdlnxaekfmzcap

ארוחת הבוקר ב-LAGAZOUI היא בין 6:00 ל-8:00. ארוחת בוקר טובה. כיוון שזה היה אמור להיות יום קצר, טרם העמסנו את התיקים, הלכנו מהלך של 40 דקות הלוך/חזור לצלב שמעל בקתה LAGAZOUI לאורך "שביל החיילים האוסטריים". בשעת בוקר מקודמת, היה קריר, ראות מצוינת ונוף 360 מעלות שכלל את כל הפסגות שכבר הזכרתי קודם ועוד רבות, כי פשוט נראה לרדיוס של כ-50 ק"מ.

בשעה 9:30 אספנו את התרמילים והתחלנו ללכת. ירדנו את הזיג-זג התלול מ-LAGAZOUI שעלינו ערב קודם בסיום ההליכה המפרכת, עד לאוכף וחיבור עם שביל 401. הירידה עד לאוכף, תלולה מאד, אך היא מתמתנת לאורך שבילים 401 ו-402 עד ל- COL DE BOS. הביצורים לאורך COL DE BOS מרשימים ואישית אני יכול לדמיין את החיילים האוסטרים והאיטלקים בתוכם, נלחמים אחד בשני ועוד עם מזג האוויר הקשה כאן בחורף. יתרה מזאת: כאשר יורדים מ-COL DE BOS נחשפים לנוף חדש של שרשרת הרים לא אחידה ומרשימה שכוללת את MONTE DE POTOR, CINQUE TORRI, AVERAU ו-NUVALOU.

בעצם, המסלול עד לבקתה DIBONA מתקיים במקביל ולאורך השרשרת הזאת, שלמעשה, יום למחרת נלך "עליה" ונראה ממנה את הנוף אותו אנחנו "דורכים" כעת.

אני רוצה לציין כי המסלול של יום זה תואם את "סיפורי הדרך" של אמנון ואנחנו הלכנו את המסלול על בסיס השבילים 401, 402 ו-412. כמו כן, זאת הדרך הנוחה והקצרה ביותר להגיע לבקתה DIBONA. אבל לפי המפות שברשותי, זו לא הדרך העוקבת אחר ה-AV1. (תסלחו לי: חיפשתי על המפות את שנת ההוצאה ולא מצאתי – המפות חדשות). ה-AV1 (לפי הספר) פונה שמאלה על שביל 404 בהופעתו השנייה ומטפסת צפון מזרחה מתחת ובצמוד ממש למאסיף TOFANA DE ROZES כדי לרדת לכוון בקתה DIBONA על בסיס שביל 403. מ-DIBONA ה-AV1 לפי המפה, חוזר חזרה במקביל ל-404 על בסיס שביל 412 מערבה (אנחנו הלכנו אותו מזרחה) ואתו ה-AV1 יורד עד לכביש הראשי לכוון PASSO FALZAREGO באזור PIAN DEI MENIS. מכאן, ה-AV1 עולה לכוון בקתה SCOIATTOLI על בסיס שביל 440.

כמה הערות: לפי מטיילים שפגשנו, שביל 404 דרומית למאסיף TOFANA DE ROZES במצב רעוע. מה שאנחנו עשינו זה ליהנות מכל העולמות: ל-DIBONA הגענו על בסיס 412 הנוח. למחרת, ירדנו כפי שאמנון היציע לכביש על בסיס 442 (שהוא לא AV1) שהיה יבש ולא בוצי. שם לקחנו אוטובוס עד לתחילת שביל 440 ואתו עלינו להמשך המסלול. בעצם, האוטובוס עזר לנו עם 300 מטר טיפוס אנכי על שביל 425 כפי שמצוין בסיפורי הדרך. לשיקולכם.

אגב TOFANA DE ROZES הוא מאסיף מרשים, מרושת במסלולי VIA FERRATA שבקתה DIBONA משמשת להם נקודת יציאה.

הגענו מוקדם לבקתה DIBONA ואכן קבלת הפנים הייתה חמימה ומשפחתית מאד. קבלנו DORM רק לנו (הבקתה לא הייתה בתפוסה מלאה).

נהנינו גם מארוחת צהריים במרפסת השמש שלהם ויחד עם ארוחת הערב אפשר לסכם כי המטבח שלהם טוב מאד ומומלץ בחום. מבנה הבקתה מאד יפה, בעיקר מבפנים. המבנה חדש או מתוחזק היטב, שירותים/מקלחות חדשים ומים חמים בשפע.

עלויות: 100 יורו ללינה על בסיס חצי פנסיון. הוספנו ארוחת צהריים ובסה"כ שילמנו 127 יורו.

1.7.2015 – יום ההליכה החמישי: מבקתה ANGEL DIBONA ועד לבקתה AVERAU

מרחק: 8.5 ק"מ (מתוכם 3 ק"מ באוטובוס), טיפוס מצטבר: 750 מטר (מתוכם כ-250 מטר באוטובוס), ירידה מצטברת: 400 מטר לאורך 4 שעות (היה היום הצר של הטרק)

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=dqdibxuyuextnlxe

ישנו מצוין בבקתה DIBONA. ארוחת הבוקר כפי שכנתב אצל אמנון לוקה בחסר ביחס לארוחות הצהריים והערב. בשעה 8:00 התחלנו ללכת במגמת ירידה מהבקתה ולכוון הכביש הראשי ל-PASSO FALZAREGO על בסיס שביל 442 שהיה יבש. כפי שאמנון כתב, אם ירד גשם ערב קודם כדאי להימנע ממנו. קראו נא בתיאור היום הקודם, ושימו לב כי שביל 442 הוא לא חלק מה-AV1. זו הייתה ירידה תלולה יחסית של כ-300 מטר בתוך היער וממש ביציאה מהיער לכביש, ישנה תחנת אוטובוס. היה לנו מזל וחיכינו לא יותר מחצי שעה ועצר לנו אוטובוס שאתו נסענו עד לתחילת שביל 440, מהלך של כ-2-3 ק"מ (כ-3 תחנות ב-2.5 יורו לאדם). אין לבנות על תדירות גבוהה של אוטובוסים. כדאי לבדוק בלו"ז. מהאוטובוס ירדו מספר טיילים נוספים, שעשו יחד אתנו את שביל 440 על בסיס טיול יומי. שביל 440 המסומן במפה כחלק מה- AV1, הוא לא קל אך יפה מאד, ובעצם נשקפים ממנו הנופים של המסלולים שטיילנו במשך יום האתמול, כלומר TOFANA DE ROZES.

עם התקדמות ההליכה על השביל, נחשפים הנופים של אזור CINQUE TORRI ורכבל ובקתה SCAIATOLI. בשעה 12:00 הגענו לבקתה AVERAU, הנמצאת ליד רכבל בשם CINQUE TORRI. רוב המטיילים ממשיכים לעלות על הרכס הסלעי לבקתה המרשימה, NUVALOU מרחק של כשעת הליכה נוספת. היו לנו הרבה משאלות סביב בקתה AVERAU, גם מבחינת איכות הלינה ואיכות האוכל. לא התאכזבנו!! הייתה לנו הזמנה ל-DORMS אבל במפגש הראשון עם SANDO הבעלים (שהוא גם השף של המתוקים), בקשתי באם אפשר להחליף את ההזמנה לחדר זוגי, והוא אמר כי אין בעיה (נראה כי בעת ההזמנה היה מקום בחדר זוגי אך העדיפו לשמור אותו). לא שאלנו כמה זה יעלה לנו, אך כאשר קבלנו את החדר כמעט התעלפנו. קבלנו חדר בקומה העליונה, בעלית הגג בעצם, עם מיטה זוגית ועוד מיטת קומתיים לילדים (שלא היו אתנו... ) ומקלחת ושירותים צמודים מדוגמים. מרפסת נוף אל הרי ה-CINQUE TORRI. חלום.

בעת השלאפשטונדה, אמרתי לאשתי שאני מוכן לשלם גם 200 יורו על הפינוק הזה... זה מה שזה עלה: 200 יורו לזוג כולל חצי פנסיון מדוגם של AVERAU. אני מגדיר את הרמה של הבקתה הזו כרמה שנושקת את ה-4 כוכבים. שווה כל יורו ואנחנו נהנינו ממנה. לאחר ארוחת צהריים קלה (ולא זולה) הלכנו לנוח, להתקלח, איזה כייף!!! לאחר המנוחה, "קפצנו" ל-VIA FERRATA הקרובה למקום, אותה אמנון תיאר כקלה אשר לא נדרש עבורה ציוד אבטחה. עבורי, זאת הייתה הפעם הראשונה שאני מתנסה ב-VIA FERRATA.

גם בפרסומים שראיתי מאוחר יותר, היא אכן מוגדרת כקלה. היא גם קצרה מאד יחסית. עשיתי את המסלול (הלוך חזור) ללא ציוד אבטחה, ואני חושב שזה היה מעשה חסר אחריות. נכון שהיא קלה, אך ציוד אבטחה בעיניי חובה. שבוע לאחר מכן, עשיתי VIA FERRATA באוסטריה. מסלול קשה יותר מזה של AVERAU אך עשיתי אותו עם ציוד אבטחה וההרגשה הייתה הרבה יורת טובה. בכל מקרה, חוויה מלאת אדרנלין שבשנים הבאות אני מתכוון להעמיק בה.

ארוחת הערב בבקתה AVERAU היא חוויה בפני עצמה. בהשוואה לבקתות הקודמות, שבהן מגישים לך את האוכל באופן סתמי, כאן יש מלצרים, סכו"ם, שולחן יינות. אתה מרגיש כמו במסעדת גורמה, וכמובן, זו הארוחה הכלולה בחצי פנסיון. כל הזמן אתה מרגיש שאתה לקוח רצוי ומחוזר. הייתה מנה ראשונה, עיקרית, קינוח וקפה. הוספתי בקבוק קטן של קברנה סוביניון 2012. מדהים. חובה!!

עלויות: חצי פנסיון ב-DORMS עולה 60 יורו. בחדר הזוגי, עולה 100 יורו לאדם. יחד עם ארוחת הצהריים והיין, שילמנו 247 יורו.

2.7.2015 – יום ההליכה השישי: מבקתה AVERAU ועד לבקתה CITTA DI FIUMI

מרחק: 13 ק"מ, טיפוס מצטבר: 510 מטר, ירידה מצטברת: 986 מטר לאורך 7.5 שעות

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=hyixympwgyxlqmgf

כנראה שהגוף כבר התרגל למאמץ של הליכה ממושכת, ומן הסתם, היום הקודם הקצר והפינוק ב-AVERAU נתנו את אותותיו, ולמרות היום הארוך, נהנינו מכל רגע. מבקתה AVERAU, רצינו ללכת על שביל 452, אך נפלנו במלכודת דבש ולקחנו קיצור שבהתחלה נראה טוב אך בהמשך הופך לירידה תלולה ומפחידה. הלכנו שעה וחצי עד ל-PASSO GIAU. הליכה יפה מאד, עם ראות מעולה בשעות הבוקר המוקדמות. מ-PASSO GIAU הלכנו הליכה איטית עד ל-FORCELLA GIAU שהפכה לתלולה מאד (!) ב-300 מטר האחרונים. כמו תמיד, לאחר כל מעבר הרים, גם כאן, הנוף שנחשף בפתאומיות לאחר המאמץ מפצה על הכל. מהמעבר, ירידה מתונה וממושכת על שביל 436, שהופכת לעליה מתונה וארוכה. הליכה נינוחה מאד. בשעה 14:00 החל לרדת גשם, תחילה קל אך הלך והתחזק. לא היה קר ולא הייתה רוח. לבשנו את השכמיות ולא נרטבנו כלל, וההליכה בגשם בתוך יער אורנים הייתה יפה אף היא.

הבקתה CITTA DI FIUMI היא הבקתה העלובה ביותר שפגשנו בטרק. קבלת הפנים של המנהלת Caterina, לא נעימה. היא רוצה שתלך אתה ל-DORM, שתבחר את המנה שלך לארוחת הערב, בלי שום השתהות. המנה היחידה שמשכה את עיניי הייתה פולנטה עם גולש. בשעה 19:00, כבר ישובים (לפי הפקודה שלה...) בא אחד המלצרים ואומר כי הוא מצטער, שאין גולש, ונצטרך להסתפק בסלאמי מטוגן... (???). עלוב!! ארוחת הבוקר, הייתה לא פחות עלובה.

עלויות: 125 יורו לזוג חצי פנסיון. ישנו ב-DORMS עם 6 מיטות.

3.7.2015 – יום ההליכה השביעי: מבקתה CITTA DI FIUMI ועד לבקתה TISSI

מרחק: 17 ק"מ, טיפוס מצטבר: 1192 מטר, ירידה מצטברת: 850 מטר לאורך 9 שעות הליכה

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=zfyiaivoqlfntbqe

עד כאן, זה יהיה היום הקשה ביותר של הטיול. לאחר ארוחת הבוקר העלובה בבקתה CITTA DI FIUMI, בשעה 7:45 התחלנו ללכת על שביל 472 שלא היה משולט כמו שצריך. על כן, ה-GPS בא כאן לעזרה. השביל יורד תחילה ביער אורנים יפה, לאחר ערב גשום, השביל היה קצת רטוב, ממשיך בהליכה חשופה ולאחר כשעה הגענו ל-PASSO STAULANZA שגם הבקתה באותו השם נמצאת בו. זו הייתה טעות שנבעה מהעבודה שלא עשינו שעורי בית כמו שצריך. לא היה צריך לרדת ל-PASSO או הבקתה, אלא כמה דקות קודם היה צריך לקחת שמאלה בפיצול לבקתה VENEZIA ולהמשיך על 472 ו-474 שמקיפים את הר PELMO המרשים. זרמנו עם הטעות, והחלטתי כי בכל מקרה מצפה לנו יום ארוך, אז נתפוס טרמפ. למזלנו עצר לנו טרמפ שלקח אותנו מרחק נסיעה של 10 דקות עד ל-PALA FAVERA, מקום בו יש קמפינג, ורכבל שעולה לכוון בקתה COLDAI, וגם התחלת הדרך הרגלית שמספרה 564. השעה הייתה קרובה לשעה 10:00 והתחלנו לטפס על הדרך הכורכר. כעבור חצי שעה של טיפוס, שמנו לב כי הרכבל התחיל לעבוד (כנראה הוא מתחיל בשעה 10:00). וויתרנו על הטיפוס של החצי שעה, ירדנו בחזרה כדי לגלות כי רק מכינים את הרכבל לתחילת העבודה שלו למחרת. שום דבר לא עזר, ומתוסכלים, התחלנו שוב את העלייה הרגלית (עם הפסד זמן וכוח של שעה שלמה). האמת היא כי העלייה עד לפניה שמאלה על 556 היא די מתישה ומשעממת ועל כן, עליה ברכבל מוצדקת ביותר. לאחר הפניה ל-556, לאחר מבנה המשמש מקום מוצל למנוחה ליד שוקת מים קרים, הנוף הופך ליפה מאד. הנוף היפה הוא בדגש על מסלולי סקי רבים שיש והעיירה ZOLDO ALTO הממוקמת בעמק. היה חם והעליה היא חשופה. מהמבנה הנ"ל בצומת שבילים 564-556, נותרה כשעת הליכה (טיפוס תלול) עד לבקתה COLDAI.

הבקתה ממוקמת בזווית נוף מצוינת. מלאנו מים והמשכנו לכוון הפאס FORCELLA DE COLDAI (קצר אך תלול בסוף) וירדנו לאגם היפה. טבלנו למרות שהיה קצת מעונן, אבל חווינו חום כל היום, אז דווקא זה רענן אותנו. לאחר האגם, יש קטע טיפוס, ממנו רואים רחוק בעמק את העיירה ALLEGHE, ולאחר פאס קטן, החלה ירידה ארוכה מאד שלא התאימה לעייפות הברכיים של חלק מהצוות. כבר בתחילת הירידה, רואים מולנו, גבוה ורחוק את בקתה TISSI ולא מאמינים שהיום נגיע אליה.

בסוף הירידה, מתחיל הטיפוס האחרון של 150 מטר גובה עד לבקתה. לאחר אינסוף קללות על התחזוקה הירודה של השביל, הטיפוס הקשה, וכמה דמעות של ייאוש, הגענו לבקתה ולחיוך מחמם הלב של PAOLA, בחורה איטלקייה המנהלת את הבקתה הזו ביד רמה, ביעילות מדהימה, באכפתיות ובחן. התאבנו בה (ונראה כי זה היה הדדי). פינקה אותנו ב-DORM בן 4 מיטות רק לנו. שטרודל וקולה החלו את עבודת השיקום של גוף עייף. יחד עם הנוף מהמרפסת אל עבר מאסיף ה-CIVETTA שבעצם לווינו כל אחר הצהריים, מצב רוחנו חזר לתקין. מקלחת חמה כבר החזירה אותנו לעניינים וטיפסנו לצלב המרוחק כ-200 מטר מהבקתה לשקיעה של פעם בחיים. בגב, רכס ה-CIVETTA והבקתה. באופק, עשרות קילומטרים של פסגות בגוונים שונים של השקיעה ולמטה בעמק, העיירה ALLEGHE עם הנהר שלידה. חובה לעלות לכאן לתצפית של פעם בחיים. חדר האוכל המלא, היה באווירה חמה ומשפחתית, ו-FABIO המלצר, בחור איטלקי צעיר שבר את השיניים בניסיון ללמוד אנגלית מהאורחים, וכל עם חיוך ממושך על הפנים. מנת הפולנטה וגולש כאן, הייתה הטעימה ביותר בטרק שאחריה הגיעה מנה של סלט פרות עם קצפת. פינוק אמיתי. שוב, גם בקתה זו שייכת ל-CAI כמו הבקתה של אתמול CITTA DI FIUMI וההרגשה כל כך שונה.

4.7.2015 – יום ההליכה השמיני: מבקתה TISSI ועד לבקתה CARESTIATO

מרחק: 15 ק"מ, טיפוס מצטבר: 913 מטר, ירידה מצטברת: 1350 מטר לאורך 10 שעות הליכה (היום הקשה ביותר בטרק)

קישור להקלטה: http://www.gpsies.com/map.do?fileId=kywybawgwvffmpxo

קמנו ב-6:00 וקפצנו שוב לצלב לפני ארוחת הבוקר לראות את הנוף המקסים שוב, הפעם בזריחה.

לאחר ארוחת בוקר מצוינת ההולמת את השרות המעולה של בקתה TISSI יצאנו לדרך בשעה 7:20. ירדנו לכוון VAL CIVETTA (עמק CIVETTA) ירידה יחסית נוחה והרצים האחרונים של האולטרה מרתון AV1 עוקפים אותנו. כ-300 רצים החלו לפני יום וחצי באגם BRAIES ריצה ללא עצירה (לא ביום ולא בלילה – ללא שינה) וכעבור 45 שעות הם יעשו את כל ה-130 ק"מ שלנו יקח 11 ימים!! קיום המרתון דווקא עזר לנו מאד, כי לאורך כל הטרק, הדגלונים שהם הסימון שבילים של הרצים תאם את ה-AV1 אחד לאחד ועזר לנו מאד בניווט. לאחר הליכה נינוחה של מספר דקות בעמק, החל טיפוס קל לפאס הראשון של אותו היום: COL MANDRO כאשר רכס ה-CIVETTA מלווה אותנו כל הזמן מצד שמאל. מהפאס, ירדנו ירידה מתונה של כ-560 מטר עד לבקתה VAZZOLER. לפי המלצות רבות, נאמר לנו לא ללון בבקתה זו. מבחוץ היא נראית מאד יפה, צבעונית. היו מלא מטיילים. אך משיחה עם מטיילים אחרים שלנו בה, נאמר לנו כי בפנים הריהוט מיושן והמזרונים לא נוחים. כבר באותו היום, עשינו כברת דרך ובמיוחד ירידות, כאשר בעצם עקפנו את רכס ה-CIVETTA. מבקתה VAZZOLER הירידה נמשכה על דרך כורכר מספרה 555 המובילה ל-CAPANA TRIESTE, אתה הגענו לפיצול עם שביל 554 אותו לקחנו כהמשך של ה-AV1 בגובה 1430 מטר (הנקודה הנמוכה ביותר של הטרק).

שביל 554 לא נבנה טוב והוא גם לא מתוחזק טוב, על כן ההליכה עליו איטית. ראינו כי (כנראה לקראת האולטרה מרתון) הוא סודר קצת וענפים שהפריעו לאחר החורף הוסרו. שוב, מזל שהמרתון היה במקביל אלינו כי אחרת היו מספר מקומות שהמעבר לא היה קיים. מגובה 1430 מטר החל טיפוס, חלקו בצל (מזל כי היה חם) עד ל-COL PALANZIN בגובה 1750 מטר. לאורך הקטע הזה, חצינו מספר פלגי מים ומלאנו מים מהם כי ראינו שהיום חם ולא רצינו להיכנס למצוקה. ב-COL PALANZIN עצרנו להפסקת אוכל. המים הלכו ואזלו ומצאתי את עצמי ממלא בקבוקים ממי הפשרת שלגים שלמזלנו הפשירו בגלל החום.

הטיפוס ל-COL PALANZIN היה לפחות גוון מרענן לרגליים אחרי כ-4 שעות של ירידה רצופה ומתישה. לאחר COL PALANZIN נראה במרחק של כחצי שעה הפאס הבא COL D'OARS אליו מגיעים בטיפוס קצר ותלול לגובה 1820 מטר. מהפאס COL D'OARS רואים את המרחק ואת הכוון הכללי של הפאס האחרון FORCELLA DEL CAMP שידענו שממנו יש לנו עוד כשעת הליכה עד לבקתה CARESTIATO. עשינו חישוב מהיר והבנו כי יש לפנינו לפחות כ-3 שעות הליכה (ומאחורינו כבר 6 שעות הליכה). גם המים לא היו בעודף... את הטיפוס ל-FORCELLA DEL CAMP הלכנו ב-14:00 בצהריים בדרך חשופה לשמש בחום של כ-30 מעלות, והמים אזלו... שוב האולטרה מרתון בא לעזרתנו ולאחר ששתינו רק לגימות מים הגענו לפאס האחרון FORCELLA DEL CAMP ושם ישב נציג של התחרות עם בקבוקי מים לרצים, שגם הם כנראה נשארו ללא מים עקב החום החריג. כל אחד מאתנו שתה 2 כוסות מים, ואת יתרת טיפות המים השארנו לירידה המתונה מהפאס ועד לבקתה CARESTIATO שנראתה מרחוק. קטע השביל עד לבקתה, לא מושקע בכלל וההליכה היא איטית ומתישה. הגענו לבקתה לאחר 10 שעות הליכה לא קלות שהפכו את היום הזה ליום הקשה ביותר בטרק. בקתה CARESTIATO מחודשת ומושקעת מאד. מקלחות חדשות מצוינות. יש DORMS עם 4 מקומות, וקבלנו אחד כזה רק לשנינו. פינוק אמיתי. ארוחת הערב סבירה וארוחת הבוקר לוקה בחסר. אבל הציון הכללי הוא טוב מאד.

עלויות: 110 יורו חצי פנסיון

5.7.2015 – יום ההליכה התשיעי והאחרון: מבקתה CARESTIATO ועד ל-PASSO DURAN

הליכה נינוחה של כשעה וחצי.

ההחלטה לקצר את הטרק: הטרק תוכנן להליכה בת 11 יום (10 ימים שלמים וביום האחרון הליכה קצרה וחזרה ל-VILLABASSA במשך יתרת שעות היום). למעשה, ההליכה הממושכת והקשה של היומיים האחרונים (10 שעות כל יום), והידיעה ששני הימים הנותרים יהו לא פחות קשים לרבות הירידה הקשה ביותר של הטרק, הביאו אותנו להחלטה (הלא קשה) של הפסקת הטרק ב-PASSO DURAN. ביטלתי את שתי הבקתות האחרונות בתוכנית (PAMPERET SOMARIVA ו-BIANCHET) וביום האחרון הגענו ל-PASSO DURAN. מהפאס לקחנו מונית שבאה לאסוף זוג נוסף מבקתה בפאס, וחלקנו את הנסיעה עד ל-ALLEGHE (30 יורו לכל זוג). אפשר היה לעצור בעיר המרכזית יותר AGORDO אך זרמנו עם נהג המונית, ולעיירה ALLEGHE היה קסם מיוחד, הרי זאת העיירה שראינו מהצלב ליד בקתה TISSI. הגענו לעיירה, לקחנו חדר במלון ALLEGHE (סביר) ונחנו, טיילנו סביב האגם היפה. כייף. למחרת לקחנו אוטובוס ב-8:10 בבוקר ל-CORTINA D'AMPEZZO ובילינו בעיר הנפלאה הזאת יומיים נעימים ולילה אחד במלון MONTANA (מצוין). הנסיעה מ-ALLEGHE ל-CORTINA הייתה נסיעה מדהימה, בתוך כל הנופים של הדולומיטים שאת חלקם ראינו מזוויות אחרות לאורך הטרק. האוטובוס עוצר עצירה של 10 דקות ב-PASSO FALZAREGO, שזה הפאס שמתחת לבקתה LAGAZOUI אז גם זה היה סוג של סגירת מעגל. מ-CORTINA עלינו על אוטובוס ל-DOBBIACO (או TOBLACH בשמה האוסטרי), כשעה נסיעה ומשם באוטובוס של 10 דקות ל-VILLABASSA למלון EMMA ללינת לילה ואיסוף המזוודות. למחרת, נסיעת רכבת חזרה לאינסברוק, רכב שכור ו-4 ימי פינוק במלון VOLSERHOF בעיירה BAD HOFGASTEIN בטירול האוסטרי

אגם SORAPISS בטיול יום בן 5 שעות מ-CORTINA