9 ימים קסומים בשוויץ על גבול צרפת

באמצע מרץ, קיבלנו הצעה מפתה: לנסוע בחודש יולי ל-9 ימים לשוויץ, ולגור כל אותו הזמן בבית של חברים שגרים שם בשליחות ומגיעים לביקור בארץ.

אחרי מעט מאוד התלבטויות, החלטנו שהזדמנות כזאת- לטוס עם הבנות לאחת המדינות היפות בעולם, בתקופה אידיאלית, מבלי להוציא שקל על מלון, השכרת רכב ומסעדות... אי אפשר לפספס!

היות ואנחנו עם ילדה בת 5 ותינוקת בת חצי שנה, התכנון היה לקחת את הכל באיזי, לא לבזבז זמן על נסיעות ולהתרכז באתרים שנמצאים יחסית באיזור של הבית שבו נתארח.

יום שישי, נחתנו בג'נבה בשעות הבוקר המאוחרות. נסיעה של כעשרים דקות במונית משדה התעופה לבית בטרואנה Troinex)). ברגע שנכנסנו לבית, התחלנו להבין איזה פינוק הטיול הזה הולך להיות... אחרי התלהבות של יותר משעה מהבית המאובזר עד הפרט האחרון והחצר המהממת, הבנות ואני התארגנו בבית (גם להם יש ילדים, אז הגדולה לא השתעממה לרגע כשגילתה צעצועים וספרים שהיא לא מכירה, ולקטנה היו מלא מקומות חדשים לזחול אליהם...) ובנזוגי נסע לקניות בסופר.

עד שחזר התחיל גשם שוטף, כך שבילינו את שאר היום בשמחה בבית. בישלנו, אכלנו בנחת ולבסוף, אירגנו את חדר השינה של ההורים עם לול קמפינג של החברים עבור התינוקת ומזרון של אחד הילדים שלהם על הרצפה בשביל הגדולה.

יום שבת, נוסעים לג'נבה. חונים בחניון מון בלאן ליד האגם ויוצאים לטייל לאורך הטיילת. הולכים על השביל שמגיע למזרקה המפורסמת ורואים אותה מקרוב, יושבים על שפת האגם עם גלידה מצויינת- לפחות כמו באיטליה, אח"כ יושבים על הדשא בצל (כבר היה ממש חם!) ליד מזרקה קטנה אחרת... סיבוב בגלגל הענק ב- 10 פרנק ומחליטים ללכת למוזיאון הטבע (כניסה בחינם). הגדולה התלהבה כשהצענו את הרעיון, אנחנו פחות מתלהבים מחיות מפוחלצות- אבל האמת, היה מאוד מאוד נחמד. מבחר עצום של חיות מכל הסוגים והמינים, והיה פשוט תענוג לראות את ההתרגשות של הילדה מכל חיה מיוחדת, מוכרת ולא מוכרת שראינו. עברנו די מהר על המוזיאון, משהו כמו שעה. חוזרים ברגל דרך העיר העתיקה, כיכר מאוד נחמדה עם בתי קפה שאולי נחזור אליהם יום אחד כשנטייל בשוויץ בלי הבנות... בדרך נתקלים במזרקונת, הגדולה טובלת רגליים ו....נופלת פנימה עם הבגדים! מזל שהיה עדיין חם בחוץ...

חוזרים הביתה- ארוחת ערב ולישון. איזה כיף היה, שאחרי שהבנות נרדמו בסביבות 20:00, הייתה עוד שעה וחצי של אור בחוץ. יכולנו לשבת עם כוס יין ולהנות מהחצר, ולהרגיש שאנחנו ממש בחופשה רומנטית :)

יום ראשון, אחרי ארוחת בוקר טובה, בסביבות 10 בבוקר נסענו לכיוון גורג' דו פייר. הג'י פי אס לא עבד, (או יותר נכון, לא הבנו איך לתפעל אותו) אז חיפשנו עם מפה לא מפורטת איך להגיע לשם. קצת התבלבלנו בדרך, אבל אחרי כשעה וחצי הגענו ליעד! מזל שהבנות ישנו רוב הדרך. דבר ראשון- גלידה. לא ממהרים לשום מקום. ישבנו לנו בכניסה לאתר ונהננו מגלידה טעימה ומזג אוויר משגע.

בגורג' דו פייר, ההליכה נינוחה, על גשר שצמוד לדופן של הקניון. למטה המים זורמים בשצף. טיול נחמד מאוד בסה"כ. הילדה הגדולה התרוצצה ונהנתה מאוד, התינוקת הייתה עלי במנשא, כמו ברוב הימים שיבואו בהמשך.

אח"כ נסענו לכיוון אגם אנסי, התכנון היה להסתובב בשוק של אנסי שמתקיים בראשון ואח"כ למצוא חוף נחמד להתרחץ בו.

השעה כבר הייתה שעת צהריים מאוחרת, כי לקחנו את הזמן... אז אחרי עצירה במאפייה לסנדוויצ'ים וקרואסונים, הוחלט ליסוע ישר לחוף. נסענו לאיטנו בפקק עד שהגענו לחוף חמוד בצד המזרחי של האגם. כמה שהוא היה המוני- הכל נקי נעים ומסודר, הייתה גם בריכה לפעוטות- שבה בילינו רוב הזמן כי המים באגם היו קרים מדי לבנות. אחרי בילוי של שעתיים בחוף, הגיע הזמן ללכת. חשבנו לעבור לטייל באנסי שנראתה מתוך המכונית מאוד יפה ומיוחדת, וגם קראתי המון המלצות עליה, אבל הבנות כבר עייפות ואין כמעט דלק באוטו. מחליטים לחזור הביתה ובדרך לעצור למלא דלק. אבל כרטיס האשראי משום מה לא מתקבל וזהו יום ראשון אז אין אפשרות לשלם במזומן... מיואשים ומודאגים, אחרי כמה עצירות וניסיונות כושלים, בתחנה הבאה שאלנו גברת נחמדה אם תוכל למלא לנו דלק באשראי שלה וניתן לה מזומן- מבלי לחשוב פעמיים היא הסכימה באדיבות לעזור לנו :)

יום שני, נסענו לטירת גרויאר. טיפסנו לטירה, הסתובבנו בה בנחת שעתיים בערך ועוד כשעה במדרחוב. מאוד נהננו והמשכנו למפעל השוקולד של קאלייר-נסטלה. אחרי המתנה של כחצי שעה, הסיור באנגלית יצא לדרך. עוברים בכמה חדרים כשבכל חדר הסבר מוקלט על ההיסטוריה של השוקולד ושל המפעל והסברים נוספים מעניינים עם תצוגה פעילה. מגיעים לחדר עם שקים ענקיים של סוגים שונים של אגוזי קקאו ורק אנחנו, הישראלים, טועמים.. 100% קקאו איכותי!

אח"כ, בקצה החדר הדגמה של ייצור שוקולדים קטנים ועטיפתם בעטיפות צבעוניות ונוצצות ולבסוף- טעימה חופשית! אוכלים אוכלים אוכלים ועוד קצת אוכלים (כולם באותו טעם) ומשלימים עם זה שזהו, נגמר הסיור והטעימות. אבל...לא! יש עוד חדר ובו מלא סוגים של שוקולדים מיוחדים, מקושטים וטעימים. אבל בעיקר- מתוקים! כבר לא מרגישים את הטעם מרוב שוקולד... ולא יכולים להסתכל על עוד שוקולד מרוב "טעימות".

השעה 16:00 ואנחנו יוצאים לדרך לכיוון אגם מונטסאלבן Lac de Montsalvents)) הליכה של כרבע שעה מהמקום שחנינו ומגיעים לאגם קטנטן ויפהפיה שהוא "רק שלנו". למרות שיש איתנו בגדי ים, אנחנו נכנסים כולנו בעירום ונהנים מהמים הקרירים ומהטבע השופע- כמו שצריך :)

יום שלישי, נוסעים לסירק דו פר אה שבאל (cirque du fer à cheval). טיול בעמק עצום ויפהפה, מוקף הרים גבוהים ואינספור מפלים. ההליכה נינוחה, אבל עם הקטנה עלי במנשא והגדולה רוב הדרך על הכתפיים של בן הזוג- גם אנחנו התעייפנו... אחרי כשעה וחצי הליכה מגיעים למפל עוצמתי. בנזוגי נכנס לטבול במים הקפואים והגועשים ואנחנו נהננו מהמתזים הקרירים.

חוזרים מהגדה השנייה ועוברים ליד "מערת קרח" נחמדה. וכל שאר הדרך חזרה הולכים תחת זרזופי גשם קלילים, מעננים שהגיעו בהפתעה.

יום רביעי, כמו שהבטחנו לילדה הדגיגה שלנו- נוסעים לפארק המים ויטאם. רבע שעה מהבית. התלבטנו אם לנסוע לאקווה פארק היותר משוכלל אך גם יותר מרוחק ויותר יקר- ולבסוף החלטנו שילדה בת 5 יכולה להסתפק גם במגלשה אחת כיפית ובריכה, ולנו, שהרי אנחנו עם התינוקת, לא באמת יהיה את החופש להשתולל בפארק מים כאוות נפשנו. אז נסענו לויטאם פארק, ואכן היה מאוד כיף, נקי, מסודר, לא מפוצץ באנשים. נהננו מהבריכות המחוממות, ממגלשות המים הקטנות, מזרמי המים המעסים ובעיקר מהחוויה האירופאית הנעימה והרגועה לאחר יום קצת מעייף שהיה לנו אתמול.

יום חמישי, נוסעים לשאמוני. במשך השבוע בדקנו בכל יום את התחזית, ונראה שיום חמישי יהיה היום הבהיר ביותר, ולכן יום מתאים לעלות לפסגת המון בלאן. לוקחים איתנו את הבגדים החמים ונוסעים בדרך יפהפיה לשאמוני. עומדים בתור ארוך לקנות כרטיסים לעלות ברכבל לפסגת המון בלאן, אך לאכזבתינו אנחנו מגלים בקופה, שאסור להעלות ילדים מתחת לגיל 4 כיון שהרכבל עולה גובה מדי ובמהירות רבה מדי עבורם... מחליטים לשנות כיוון קלות, וללכת ברגל לרכבת מיוחדת שתיקח אותנו אל קרחון "ים הקרח" Train du Montenvers - Mer de Glace. אחרי נסיעה של כרבע שעה, עם נוף עוצר נשימה, מגיעים לתחנה הסופית. נכנסים לרכבל שמוריד אותנו למטה אל נקודה שממנה יורדים עוד 500 מדרגות שמובילות למערת קרח ענקית.

אחרי הירידה המתמשכת, עם עוד המוני אנשים, מגיעים למערה. ועכשיו כבר נהיה די קר... מערת הקרח מרשימה מאוד וזו חוויה מיוחדת במינה להתהלך בתוכה. יוצאים החוצה, ועכשיו צריך לעלות 500 מדרגות... לא פשוט, אבל אנחנו עושים זאת בגבורה.

בדרך חזרה למטה ברכבת אנחנו רואים פארק שעשועים שנראה מעניין... הולכים לשם ומוצאים רכבת הרים שהיא יותר כמו מזחלת הרים שניתן לעלות עליה בזוג. אז הגדולה עושה שני סיבובים וככה גם אמא וגם אבא נהנים :) מומלץ!!! http://www.chamonixparc.com/

יום שישי, נוסעים לאיבואר על שפת אגם ג'נבה. זוהי עיירה מימי הביניים מקסימה אך תיירותית מאוד. עם זאת, זה לא פוגם בקסם שלה ואנחנו מסתובבים ונהנים מכל רגע. קונים מתנות, עוצרים לבירה וצ'יפס ואח"כ יושבים על שפת האגם לנוח קצת ולרחוץ באגם. בילוי של יום שלם בכפר שחשבתי שנבלה בו גג שעתיים...

יום שבת, הוא היום האחרון שלנו. ואנחנו מרגישים שלא בא לנו בכלל לחזור הביתה, והיינו נשארים לגור פה בכיף! מחליטים לנסוע לטירת שילון שנמצאת כשעה וחצי מהבית. זוהי טירה עתיקה וגדולה הרבה יותר מטירת גרויאר, נמצאת בצד המזרחי של אגם ג'נבה. מסתובבים בטירה כשעתיים ואח"כ יורדים לחוף האגם שצמוד אליה, ומדמיינים שאנחנו דיירי הטירה האריסטוקרטיים שיוצאים ביום שמש חם לרחוץ באגם... אחרי כשעה וחצי מתקפלים וחוזרים הביתה ובבית מתחילים, בעצב רב, לארוז ולנסות להחזיר את הבית לקדמותו.
 למחרת בבוקר, נפרדנו לשלום מהבית החמים שאירח אותנו בנדיבות וכעבור כמה שעות, מצאנו את עצמינו בחזרה בישראל, עם מזוודה מלאה גבינות ושוקולדים, כאילו שהתעוררנו מחלום קסום ומתוק :)