ניו זילנד - שבועיים וחצי באי הדרומי

Roys peak, Wanaka

פוסט סיכום ניו זילנד

אז טיילנו 2 חבר'ה בני 23 אחרי צבא. בנינו לנו טיול מאוד מאוד צפוף ותקתקנו אותו ואת כל המסלולים.

ממליצים על כל המקומות שהיינו, אבל לא על הקצב. מי שנעול - זה אפשרי

יאללה מקווים להחזיר קצת לקבוצה על כל העזרה

סה"כ כל הטיול שלנו היה שבועיים וחצי בינואר. הכנו את הטיול היטב לפניכן וזה מאוד השתלם- הכל היה תפור, למרות ששינינו חלק מהדברים תוך כדי וזרמנו עם התוכנית לפי ההרגשה שלנו, אבל כל האופציות היו לנו פרושות מול העיניים וזה הטיפ הכי חשוב שאנחנו יכולים לתת.

לינה: רוב הטיול ישנו באוהל בקמפסייטים. הבאנו מראש מזרונים קטנים שמתנפחים בקלות ועליהם שמנו שקש.

רכב: שכרנו רכב קטן והיברידי (Toyota aqua) בשביל החיסכון בדלק, וכי לא רצינו לבזבז זמן על קניה ומכירה - זה רק לשבועיים וחצי (1600 שקל).

שכרנו מחברת Omega, וביטוח מלא דרך בrentalCover

סים: עשינו אחד מקומי בשדה שעלה 40 דולר ניו זילנדי ונתן לנו 10 GB (מספיק ממש) ועוד אחד של E-Sim עם 20 GB

ניווט: Maps.Me - הכי טובה במסלול עצמו, אבל נעזרנו המון בallTrails בשביל לתכנן את המסלולים מראש (וכמובן קבוצת הפייסבוק, בשביל להבין איזה מסלולים מומלצים).

מזג אוויר: לנו היה מושלם, לא ירד בכלל גשם חוץ מטפטוף באחד הימים וקצת גשם ביום האחרון. אבל אי אפשר לסמוך על האפליקציות, אז מביאים לכל מסלול גם מעיל גשם, כיסוי לתיק וגרביים ספייר.

אוכל: שנינו דתיים שומרים שבת וכשרות, אז לא אכלנו בחוץ. הבאנו הרבה מהמוצרים איתנו (ולכן גם היינו צריכים להצהיר על טונה וכ' בשדה תעופה, אבל עבר חלק), ואת השאר קנינו בסופרים. יש רשימת כשרות שמתעדכנת באתר KOSHER KIWI. למי שרלוונטי, פגשנו אנשים שאינם סומכים על כשרות זו, לא יודע מה הם עושים. טיפ לקניות: תגידו בקופה שאתם תיירים, כי ניו זילנד נותנת הנחות לתיירים (או שסתם הקופאית עבדה עלינו ורצתה לתת תחושה טובה).

בישול: ממש קשה למצוא גזייה טובה בניו זילנד, ממליץ להביא מראש (לשים לב שבבטן המטוס כמובן). בנוסף, רוב הבלונים שיש בניוז מתאימים לכירת גז (כשהגזייה הסטנדרטית מתאימה לבלון הברגה), ניתן לקנות מראש מתאם, שמחברים אותו לבלון של הכירה והוא מתאים אותו לגזיית הברגה. ממש הציל אותנו.

זבל: לא בכל אזור יש פחי זבל, אז שווה להביא רב פעמי ולשטוף ולא להיתקע עם צלחות חד"פ מגעילות באוטו כמה ימים.

שירותים ומקלחות: יש בכל חור שירותים ציבוריים חינם, רובם בלי מים זורמים אבל יש גם כאלו ממש מוסדרים. מקלחות אין כמעט, רק בעיירות (וזה עולה קצת מזומן, אז תביאו איתכם קצת)

תכנון מראש: הכנו 3 קבצים סופר מסודרים:

א. הלוז שלנו בקצרה עם כל מקומות הלינה ומקומות גיבוי

ב. מפה בGoogle Maps עם כל המיקומים נעוצים

ג. קובץ עם כל המסלולים שאנחנו מתכננים שכתוב בו גם האורך, הגובה שעומדים לטפס וכמה מים צריך להביא

--------------------------------------

המסלול בקצרה:

נחיתה בקווינסטאון

ברוסטר טרק + מערת הקרח והאגמים

קופלנד טרק

אגם מטסון

הוקיטיקה גורג'

אוואלנץ' פיק

ראקאיה גורג'

אגם טקאפו

מאונט קוק- מולר האט

מאונט קוק- הוקר ואלי

זולה וואנקה

צניחה חופשית במאונט קוק

עמק המטוקיטוקי- קסקייד סאדל

עמק המטוקיטוקי- רוב רוי

רויס פיק בזריחה

אגם מריאן

הפלגה במילפורד סאונד

קפלר טרק

המראה מקווינסטאון

--------------------------------------

המסלול בפירוט:

Queenstown - Cameron Flat Campsite

נוחתים בשני בערב (היינו צריכים ללכת ברגל כמה ק"מ לחברת ההשכרה כי הם כבר היו סגורים והשאירו לנו את הרכב עם המפתח מוחבא, אז שימו לב מתי הנחיתה שלכם או שלא אכפת לכם ללכת / אובר) איסוף גז שהוזמן מראש בk-mart שצמוד לשדה תעופה וגם קניות בסיסיות בסופר שם.

משיכת מזומן.

נוסעים בערך שעתיים לCameron Flat Campsite, מקימים אוהל והולכים לישון. בקמפסייט יש מים ושירותים.

Cameron Flat Campsite - Brewster Track

בבוקר קמים ונוסעים רבע שעה צפונה אל ההתחלה של Brewster Track.

מסלול קשוח - חוצים נהר קטנצ'יק בהתחלה (בטח תלוי בעונה) ואז מטפסים 1,100 מטר גובה בכמעט 3 ק"מ עד שמגיעים לBrewster hut. שם יש מים ושירותים. השארנו תיקים ועלינו במשך שעה במסלול (שלא מוכר ע"י הdoc אבל מופיע במפות ויש בו מלא רוג'ומים שמכוונים אותך) אל האגמים ומערת הקרח. ח-ו-ב-ה.

את הירידה חזור הרצנו ממש כי היה כתוב שעומד לרדת גשם. זה היה המסלול הראשון שלנו אז גם זה היה בשלב שהיינו בלחץ מהגשם וגם בשלב שהאמנו לתחזית.

התחלנו את המסלול ב9:15 וסיימנו ב15:30, כולל עצירה בבקתה, כניסה לאגמים למעלה ולמערת קרח.

משם נסענו לOtto/MacDonalds Camping Area.

הייתה לנו מחשבה לנסוע מוקדם בבוקר לזריחה ששמענו שמשתקפת ממש יפה ב lake mathson ואולי לישון באזור אבל המזג האוויר לא אפשר.

Copland Track, lake mathson, franz Josef

את הקופלנד עשינו עם קבוצה גדולה יותר, אז טיפסנו בנחת, לקח לנו כל היום. זה הליכה של 18 ק"מ בערך (כי יש כאלו שאומרים 16 ויש כאלו שאומרים 21), ואין המון עליה. הכי גבוה זה בערך 500 מ'. תכלס התחלנו סביב 9:30 והגענו לבקתה סביב 18 אבל ממש בנחת. מסלול מומלץ ממש. גשרים תלויים, ויש מעיינות חמים בסוף. אם יש לכם מקום נוסף בתיק- תביאו איזה משו קר ומפנק שכיף לשתות במעיינות. בבקתה יש ברז ושירותים.

יש גם בקתה יחסית באמצע שאפשר למלא בה מים ויש בה שירותים. בשעה 19:00 יש תדריך ורישום בבקתה.

אנחנו ישנו בקמפסייט (לא בבקתה) והיה אחלה. אומרים שיש גם תולעים זוהרות - ראינו רק איזה 5 וזה לא היה כזה מגניב..

ביום חמישי ירדנו חזרה את הקופלנד רק שנינו - תקתקנו אתזה באיזה 4 שעות, ואז נסענו לLake Mathson.

חשוב ביותרררר- בחניון של הקופלנד יש מיליארד sandflies שזאת החיה הכי נוראית בעולם. איך חבר אמר? זאת החיה הלאומית האמיתית של ניו זילנד. תבואו מוכנים ואל תתעכבו בכלללל בחניון שם.

אז הגענו לlake mathson - הקפה שם זה הקפה הכי טעים בעולם. וגם קנינו כבר קצת מזכרות. האגם היה חביב, פשוט היה רוח אז המים היו מלאי אדוות ולא ראינו השתקפות כמו שמבטיחים שיש.

משם נסענו לתצפית על franz Josef (עשינו את המסלולון הקצר. יפה ורגוע).

ונסענו לישון בקמפסייט Lake Paringa Campsite.

בfranz josef יש פחים שזה משו שהיה קשה למצוא עד אז..

Hokitika gorge + Hokitika

בשישי היה צום אז טיילנו בקטנה. רק hokitika gorge וקצת סיבוב תיירי בהוקיטיקה עצמה. משם נסענו לאירביאנדבי שהיינו בו בשבת.

Moana, Lake brunner, arthurt’s pass - avalanche peak, Rakaia Gorge, Teakpo

בראשון הייתה לנו נסיעה ממש ארוכה עם הרבה עצירות. יצאנו מאזור הוקיטיקה ועברנו בMoana לקנות קצת לחם, ואז עצרנו לארוחת בוקר בLake brunner. משם נסענו לavalanche peak שבarthurt's pass. עלינו אותו מהצד של Scott's track (חניה כזה על הכביש כמה שיותר קרוב לתחילת המסלול) כי הוא יותר קצר (3 ק"מ), אבל הוא מאוד קשוח. עליה של 1,000 מ' מאוד תלולים. לקח לנו שעתיים לעלות ושעה לרדת.

ואז קפצנו בספונטניות למפל ממול. הליכה של רבע שעה כזה. מלא אנשים מטפסים מעל לגדר ואז אפשר להגיע כמעט עד למפל עצמו.

משם המשכנו לכיוון castle hill. יש שם סלעים עצומים, אבל לא היה לנו כח להיכנס אז רק ראינו אותם מהכביש. נסיעה ממש יפה..

הגענו לRakaia Gorge Walkway (עוד מקום שיש בו שירותים וברז). שם עשינו חלק קצר מהמסלול. המים נורא יפים, המסלול עצמו לא ככ.

המשכנו דרומה בצד המזרחי של האי, והגענו לTekapo. האגם ממש יפה, אבל כתוב בגוגל שיש שם שדה תורמוסים - ואין. יש איזה 10 תורמוסים בצדדים כזה, לא משו מרשים כמו התמונות.

משם המשכנו לכיוון Mount Cook, מצאנו קמפסייט (שימו לב שיש מקומות שהם רק לסלף קונטיינד ורכב פרטי לא יכול לחנות שם, בטח שלא לפתוח אוהל).

Mount Cook, Muller Hut, Hooker valley, Zula Wanaka

בשני בבוקר הגענו לMount Cook. הגענו בטעות לעיירה לפני שהגענו להר עצמו, ומצאנו שם בקתה למטיילים שאפשר לבשל בה ושיש בה שירותים (ואפילו מקלחות). משם הגענו לחניון של Mount Cook, והתחלנו סביב 9 את הMuller Hut. מסלול עם מלאא מדרגות. יצא לנו נדיר כי התחלנו כשהיה מעונן ואז כשהיינו בערך בחצי הטיפוס התבהר וראינו בבת אחת את כל הנוף. מטורף! תתחילו מוקדם גם בגלל העננים אבל גם כי אח"כ נהיה חם מידי וזה סיוט לטפס בחום (תלוי בעונה כמובן).

בבקתה נחנו קצת (יש שם מים וגז) ואז ירדנו ועשינו את הHooker valley. מסלול חמוד, 5 ק"מ לכל כיוון ולא קשה בכלל, אבל מפוצץ במטיילים.. הוא יפה אבל מי שעושה את המולר האט לא חייב לעשות אותו.

משם המשכנו לzula בוואנקה. הזולה ממש מומלצת - מאוד זולה לישראלים והם סופר נחמדים. תשריינו מראש כי בעונה הם מלאים. אם אתם 4 אז אתם חדר בעצמכם אבל אם אתם פחות יהיו איתכם עוד אנשים (כנראה ישראלים) בחדר.

מים חמים עולים 2 דולר (רק מזומן) וכביסה יש במכבסה 2 רחובות ליד. (שימו לב שהיא נסגרת ב8. אז יש עוד אחת במרחק 7 דק נסיעה שפתוחה 24 שעות)

שלישי היה יום של וויב בוואנקה עצמה, ובצהריים נסענו חזרה לאזור מאונט קוק לצניחה חופשית דרך skydive (נסענו לשם כי היה שם זול משמעותית - 200 דולר ולא 300). צניחה חופשית זה חובה. מומלץ. שווה כל דולר. לא עשינו סרטון כי הוא עולה כמו הצניחה עצמה.

Matukituki - Aspirinig Hut, Cascade Saddle, Rob Roy

ברביעי נסענו למטוקטוקי. באמת מקום יפה ממש. בגלל שהוא קצת רחוק מהזולה החלטנו לוותר על הלילה של רביעי-חמישי וישנו שם בaspiring hut.

ההגעה עצמה לחניון דרשה טיפה חישובים וסידור של כמה אבנים, אבל הצלחנו להגיע עם הרכב הפצפון שלנו למרות מעברי המים שבדרך. זה אפשרי.

לקחנו ציוד והלכנו לאספירינג האט. שם הנחנו את כל הציוד הכבד ויצאנו רק עם מים, קצת אוכל ומעילי גשם לcascade saddle. התחלנו את המסלול בשעה 14, שזה קצת מאוחר, אבל הסתמכנו על הקצב שלנו עד עכשיו. העלייה עצמה ביער הייתה אחלה ממש. קצת ארוכה, והיער יותר פראי מהיערות האחרים כי זה נראה שהמסלול פחות מתויר מהקופלנד או מקומות אחרים. סיימנו את החלק המיוער ויצאנו לחלק החשוף. ואז כל העמק נגלה לפניך וזה ממש ממש יפה. אבל עדיין יש עוד חתכת עלייה. התקדמנו עוד ועוד, עלייה טיפה טריקית, נעזרים בידיים. הגענו לפסגה והמשכנו לכיוון הsaddle עצמו. ברגע שעוברים את הפסגה - אתה מרגיש ביקום אחר. כאילו הגעת לירח. ירדנו קצת וחצינו את הנחל שם (קפואא) ואז עוד הליכה קצרה אל האוכף. אתה מטפס את המטרים האחרונים ובבת אחת הנוף מכה בך- מצד אחד קרחון הdart ומהצד השני אתה עומד על צוק תלול בטירוף עם הנוף הכי יפה שראינו עד עכשיו. הגענו לשם ב18, ונלחצנו קצת שנצטרך לחזור בחושך אז היינו שם רק חצי שעה (עדיף להקציב יותר, משהו כמו שנה שנתיים) והתחלנו בתקתוק מהיר ביותר של הדרך חזור. חצינו את הנחל שוב ואז טיפסנו לפסגה. ושם התחיל לטפטף. זה התחזק ונהיה לגשם ממש. לא מבול אבל היינו חייבים את הכיסויי גשם. את הירידה באבנים המחליקות עשינו בשיא הזהירות ומאוד מאוד לאט, ואז ביער המשכנו בקצב מהיר. באיזשהו שלב הגשם הפסיק ובסוף קצת לפני שקיעה הגענו לבקתה בחזרה. מסלול ממש מומלץ אבל אל תעשו אותו בגשם. ותתחילו יותר מוקדם מאיתנו (לא לצאת אחרי 13 מהבקתה).

Roys Peak

ישנו בבקתה ובבוקר חזרנו בחזרה לחניה. פרקנו את התיקים ואז חזרנו חזרה אל הRob Roy. מסלול יפה, וממש צ'יל. עלייה מתונה ומגיעים לתצפית על קרחון ומפל ממש יפים. מלא ילדים עושים אותו גם. מומלץ

חזרנו לזולה בוואנקה. בערב קפצנו לנהר שם שליד הזולה, איפה שמלא אנשים קופצים מהגשר. מקום חביב.

הלכנו לישון מוקדם וקמנו ב2 לטיול זריחה בRoys peak. זה רבע שעה נסיעה מהזולה, מומלץ מאוד מאוד. עשינו את זה עם קבוצה ולקח לנו 3 וחצי שעות. חברים שלנו שהלכו מאוד מהר עשו את זה בשעתיים. מסלול מאוד מתויר אבל שווה ביותר. תגיעו בזריחה - זה משדרג מאוד מאוד, וגם לא מטפסים כשחם.

יש שם שירותים מסריחים (בלי מים) בכזה 2\3 גובה.

שבת עשינו בזולה.

Milford Sound, Lake Marian

בראשון הייתה לנו נסיעה ארוכה אל המילפורד. היה לנו לוז מדויק ביותר כי הזמנו הפלגה ל15:55 במילפורד סאונד. ההפלגה עצמה הייתה יפה (למרות שלא ראינו דולפינים), הדיבור הוא שאחרי הגשם יש שם המון מפלים שמוסיפים לחוויה. לא זכינו. צריך להזמין מראש וצריך גם להנפיק את הכרטיסים שם במשרדים מראש או שפשוט מכניסים אותך אחרון (שזה גם סבבה, אנחנו עלינו אחרונים והצלחנו לתפוס את המקום ליד החרטום כי אנשים לא ככ אוהבים אותו אבל לשם כל הדולפינים מגיעים, לכאורה). יש אפשרות לחנות ממש ליד ההפלגה ב20 דולר, או לחנות בחניון שליד האירפורט קצת לפני כן ואז הולכים רבע שעה ברגל.

לפני ההפלגה עשינו את Lake Marian - מאוד מאוד מומלץ. הלכנו לשם ב50 דק (אבל הלכנו מאודד מהר) ואז היינו שם בנחת. מים מאוד מאוד יפים. תלכו טיפה הצידה באגם ותהיו לבד.

אחרי ההפלגה נסענו לCascade Creek Campsite, כי שמענו עליו הרבה המלצות, אבל לא ככ הבנו תהתלהבות.. היה עמוס באנשים ובקושי היו מים במיכלים. בכללי אין הרבה מים שאפשר למלא במילפורד, אז תקנו בקבוקים בטה אנאו או לפני כן.

Gertrude Saddle, Chasm

בבוקר (שני) עשינו את הGertrude Saddle. מאוד מאוד יפה ודי קצר. מומלץ ביותר.

אח"כ נסענו לchasm אבל חתכנו כמו כל הישראלים שם בשלט warning הראשון מצד ימין, אחרי דקה של הליכה, ותפסנו פינה שם באחת הבריכות. מים מטריפים.

משם נסענו להיט של Malcolm שהוא איש מאוד מאוד נחמד, וישנו אצלו. אין לו מקלחות אז נסענו להתקלח בטה אנאו (יש שם מקלחות ציבוריות).

Kepler

בשלישי-רביעי עשינו את הKepler Track. החנינו את הרכב בסוף הטרק (Rainbow) ותפסנו טרמפ לתחילת המסלול (יש קצת הליכה עד לכביש). התלבטנו אם להזמין את הboatTaxi אבל ויתרנו- זה 5 ק"מ ביער ליד האגם, היה יפה. התחלנו ותקתקנו את העליה עד לLuxmore Hut. הדרך ממש ממש ממש יפה! עשינו שם עצירה קצרה, קפצנו למערת הנטיפים שם (לא כזה מטורף, בישראל יפה פי אלף) והמשכנו לכיוון הIris Burn. ההליכה על הרכס מאוד מאוד יפה, העניין שמהרגע שמתחילים את הירידה עד לIris Burn ובכלל עד שמסיימים את המסלול ההליכה לא ככ יפה ודי משעממת. המון קילומטרים.. במבט לאחור הייתי משאיר את התיקים בLuxmore hut, הולך על הרכס רק עם בקבוק מים, ואז חוזר וישן בLuxmore Hut או אפילו הופך את זה לטיול יום וחוזר עד למטה (צריך לבדוק תקילומטרים, אבל זה נראלי די אפשרי אם מתחילים מספיק מוקדם ולא לוקחים ציוד שינה ואז התיקים קלילים).

זהו. בחמישי טסנו חזרה..

הנה כמה הערות כלליות:

הערות כלליות:

למי שחושש- כל המסלולים והשילוט מאוד ברורים ונוחים, וגם הכבישים בניו זילנד.

תנסו לצמצם בזבל, כי בהרבה מקומות אין פחי זבל. אנחנו שטפנו את השימורים של הטונה כדי שלא יסריחו לנו.

זבובי-חול- חיות ממש מציקות שנמצאות בכל מקום כמעט ועוקצות כמו יתושים. לעקיצות לוקח מלא זמן להחלים, מומלץ לקנות משחה להרגעה וחובה חובה לקנות אלתוש. ללבוש כמה שיותר ארוך כי זה המגן הכי טוב. בכל מקרה - לא לגרד. פגשנו מישו שגירד והפצעים הזדהמו לו ואז היה לו חום והוא היה צריך לקחת אנטיביוטיקה וכ..