לפני שנים ראיתי תמונה של הכפרים בצ'ינקווה טרה. התלהבתי מהנופים של חמשת הכפרים הצבעוניים הבנויים על צוק ונראים כאילו הם גולשים אל הים וידעתי שאל המקום הזה אגיע מתי שהוא.
באביב 2023 אשתי ואני טיילנו לצ'ינקווה טרה!
צ'ינקווה טרה היה הבסיס לטיול ועליו רצינו להוסיף את הריביירה האיטלקית ויעדים נוספים.
לקראת הטיול קראתי סיפורי טיול והמלצות של מטיילים באתר למטייל והתלבטנו לגבי המסלול. חשבנו לנסוע לעמק אאוסטה אך לאחר התייעצות בפורום באתר ויתרנו על אאוסטה ולבסוף בחרנו במסלול: מילאנו - טורינו - ריביירה איטלקית מערבית - גנואה - ריביירה איטלקית מזרחית - צ'ינקווה טרה - מילאנו.
יום ראשון לטיול 28.3.23
נחיתה לקראת 11:00 במילאנו מלפנסה. השכרת רכב ונסיעה של כשעה וחצי לטורינו, למלון המצוין (Best Western Plus Hotel Genova) - ראו המלצה נפרדת בטיפים. הצ'ק אין היה מהיר ובעזרת הבחור האדיב מהקבלה החנינו את הרכב בחניה הצמודה למלון ויצאנו לסייר במרכז העיר. בתקופה זו מחשיך רק אחרי 19:00 כך שנותר לנו די זמן לטייל.
מהמלון הלכנו מרחק קצר לכיכר קרלו פליס ומשם לאורך הרחוב המקורה הראשי של מרכז העיר ויה רומא עד לכיכר סן קרלו. הכיכר מאד גדולה ואלגנטית מוקפת ארמונות וכנסיות ובמרכזה פסל של דוכס סאבויה עמנואלה פיליברטו.
בכיכר ממוקמת חנות השוקולד Stratta שנוסדה ב-1836, תיפקדה כספק הרשמי של בית המלוכה וזכתה כמה פעמים בפרסים נחשבים בתחום השוקולד. זה היה זמן טוב להפסקת קפה וטעמנו את המשקה הטיפוסי לעיר – הביצ'רין, הכולל שלוש שכבות המוגשות בכוס זכוכית – שוקולד מריר מומס חם, אספרסו וחלב מוקצף. המשקה טעים, אך הטעם יותר של שוקולד ופחות של קפה.
המשכנו בהליכה קצרה לפיאצה קסטלו הניצבת סביב המבצר – ה'קסטלו' – ששימש בעבר כמבצר הגנה וכארמון מגורים מפואר. הארמון, משמש כיום כמוזיאון ונקרא פאלאצו מאדאמה. בסמוך לכיכר קסטלו נמצאת הכיכר המלכותית, פיאצה ריאלה, בה ניצב הארמון המלכותי פאלאצו ריאלה (Palazzo Reale).
מאחורי הארמון משתרעים הגנים המלכותיים ג'ארדיני ראלה Giardini Reale.
לאחר ששוטטנו בגנים חזרנו לפיאצה קסטלו והלכנו מרחק קצר לגלריה סובאלפינה שבה חנויות ובית קולנוע, ובפינתה נמצא בית הקפה ההיסטורי בראטי & מילאנו. אך אנו בחרנו לשבת בבית קפה היסטורי אחר שנמצא שני מטרים משם - קפה מולסאנו,שבו גם טעמנו את פרלין השוקולד הטעים בשם 'ג'אנדויוטו' Gianduiotto.
לאחר הפסקת הקפה הלכנו לקתדרלה העירונית, מגדלי הפלטין (מבנה רומי עתיק, ששימש בתקופת ימי הביניים אחד מתוך ארבעת השערים הרומים בעיר) וכנסיית סן לורנצו - כולם במרחק הליכה קצר זה מזה.
משם הלכנו כ 10 דק' ל Mole Antonelliana, מבנה מרשים שבו המוזיאון הלאומי לקולנוע ומעלית פנורמית שבה ניתן ליהנות מתצפית על העיר, אך לצערנו בימי שלישי הוא סגור כך שיכולנו להנות רק מהמראה החיצוני של המבנה היפה.
חזרנו חזרה לויה רומא ומשם לפיאצה קאריניאנו (Piazza Carignano) היפה, מעליה מתנשא ארמון קאריניאנו. אחת ההמלצות שקראנו היתה לטעום גלידה ב Gelateria Pepino שבפיאצה קאריניאנו. הגלידה בסדר, אך טעמנו טעימות ממנה.
בערב הלכנו לאכול במסעדת Ristorante Urbani - מסעדה שמציעה אוכל מקומי מסורתי וטעים. מה שמיוחד במסעדה הוא העיצוב – שילוב של סגנון איטלקי קלאסי (מפות משובצות אדום-לבן) עם אלמנטים של יער הלקוחים מסרט של וולט דיסני.
יום 2 לטיול
לאחר ארוחת הבוקר הטובה עשינו טיול רגלי של כ 20 דק' מהמלון לגשר אומברטו, שעל הנהר פו. מהגשר רואים גם את פארק ולנטינו, הפארק הגדול של טורינו.
אחרי הטיול הרגלי נפרדנו בצער מטורינו ונסענו כשעה בדרך לקו החוף של איטליה לעיירה ברה (Bra).
ברה היא עיירה ימי ביניימית מקסימה שיש בה כנסיות כמעט בכל פינה. ביקרנו בכנסיית סנט אנדריה ובארמון מטיס שבקומת הכניסה שלו שוכן גם משרד מידע לתיירים. טיילנו בין הרחובות הקטנים ושתינו קפה טוב עם עוגת המקום שנקראת סלמי (מלאה בפירות יבשים ומצופה שוקולד מבחוץ ומזכירה במראה פרוסת נקניק סלמי).
מברה המשכנו בנסיעה אל הריביירה האיטלקית המערבית וכעבור כשעתיים הגענו אל הכפר העתיק והמקסים צֶ'רְבו (Cervo). הנסיעה נמשכה יותר זמן מהצפוי בשל עבודות רבות לאורך הכביש. כשהגענו לצ'רבו הופתענו שמגרש החניה היה ריק. הסיבה התבררה בהמשך: כל החנויות והמסעדות בכפר סגורות ונפתחות רק בשבוע של חג הפסחא (כלומר שבוע אחרי הביקור שלנו). בלית ברירה סיירנו ברחובות הריקים וביקרנו באתר היחיד שהיה פתוח, המצודה העתיקה Castello dei Clavesana, שממנה נשקף נוף יפה.
משם המשכנו בנסיעה למלון שלנו בסן-רמו. התוכנית המקורית היתה לבקר בעוד עיירה או שתיים לאורך הריביירה המערבית ולהגיע עד לגבול עם צרפת, אך לא היה לנו די זמן לכך. לטיול בצד המערבי של הריביירה האיטלקית יש לדעתנו להקדיש יום שלם לפחות.
לא היה פשוט להגיע למלון בסן רמו. הווייז היטעה אותנו שוב ושוב כיון שלמלון אין גישה לכביש והוראות ההגעה לא היו מספיק ברורות. בעזרת עוברי אורח הצלחנו למצוא את המלון (Best Western Hotel Nazionale) הנמצא במיקום מצוין על המדרחוב המרכזי.
החנינו את הרכב בחניה שבדיוק התפנתה סמוך למלון כך שוויתרנו על החניה שהזמנו מהמלון ולאחר שהתמקמנו יצאנו לסייר בעיר. ראינו את הדואוּמו העתיקה של העיר, נכנסנו להציץ בקזינו המפואר (שניתן להיכנס אליו באופן חופשי בניגוד לקזינו במונטה קרלו), וטיילנו בין הרחובות העתיקים במדרחוב עד לתיאטרון אריסטון, שבו נערך מדי שנה "פסטיבל סן רמו". תושב מקומי אקראי ששאלנו המליץ לנו שלא להיכנס ללב המרכז העתיק של העיר, הלה פּינָה, כי לדבריו "מסתובבים שם טיפוסים לא נחמדים" ונהגנו בזהירות המתבקשת. בערב הלכנו לאורך הטיילת עד למלון הפאר רויאל הוטל סן רמו ונכנסנו פנימה לכמה דקות כדי להתרשם מהמלון המייצג את האווירה שהיתה במאה ה-19, של סן רמו בגדולתה.
יום 3 לטיול
נפרדנו מסן רמו ונסענו כשעתיים וחצי צפונה לכיוון גנואה כדי לטייל בחלק המזרחי של הריביירה האיטלקית. התוכנית המקורית שלנו לא כללה ביקור בגנואה אך לאור המלצות שקיבלנו בפורום החלטנו להקדיש לה זמן ולא הצטערנו.
מצאנו חניה די בקלות באחד החניונים שבנמל הישן, שם יש גם משרד מידע לתיירים. סיירנו בנמל הישן (Porto Antico), הצטלמנו ליד ספינת הפיראטיים וראינו את הצוללת.
מהנמל הלכנו כ 5 דקות לקתדרלת סנט לורנס. המשכנו לפיאצה דה פרארי היפה ומשם מרחק קצר לבית כריסטופר קולומבוס.
חזרנו לפיאצה דה פרארי להפסקת קפה והמשכנו בהליכה לרחוב ויה גאריבלדי – הרחוב המרכזי של העיר העתיקה, הנקרא גם רחוב הארמונות. טיילנו בין הארמונות ואח"כ חצינו את הכביש ועלינו במעלית לתצפית בטיילת קסטלטו המשקיפה על העיר.
בדרכנו חזרה לנמל נתקלנו בחזרה גנרלית של מסדר של חה"י של גנואה.
מהנמל נסענו כ 40 דק' לסנטה מרגריטה, למלון המצוין שלנו ליומיים הקרובים (Hotel Continental), ראו המלצה בטיפים.
חשבנו עוד להספיק היום ולנסוע לקאמולי, אך כשהגענו למלון וקיבלנו את החדר עם המרפסת הפונה לים, לא רצינו לצאת ממנו, אלא רק להישאר במרפסת ולהנות מהנוף היפה..
אחה"צ טיילנו במרכז של סנטה מרגריטה, עיירה נחמדה ומאד נעימה, ואכלנו ארוחת ערב במסעדה מצוינת שהומלצה לנו ושאוכלים בה בעיקר מקומיים - Trattoria San Siro (ראו המלצה בטיפים).
יום 4 לטיול
התעוררנו ליום אפור וסגרירי. התכנית היתה לעשות שייט במעבורת לפורטופינו. לבקשתנו מהמלון התקשרו לחברת השייט אך אלו לא ידעו לענות אם יצאו כמתוכנן לאור מזג האויר. כיון שהמרחק מהמלון לרציף המעבורת הוא כ 10 דק' החלטנו ללכת לבדוק בעצמנו. מקסימום היינו הולכים לתחנת האוטובוס הסמוכה ונוסעים באוטובוס. לשמחתנו השייט יצא כמתוכנן. אחרי רבע שעה של שייט על ים גלי ועם רסס של מי ים לפנים (גם זו חוויה) הגענו לפורטופינו היפה.
התחלנו את הסיור בעלייה בדרך לקסְטֶלו בְּרָאון, בה יש מרפסת עם תצפית יפה מאד.
ירדנו חזרה לכפר והלכנו בויה רומא, הרחוב המרכזי בכפר אך הוא קצר ו"נגמר" מהר מאד. טיילנו בנמל הקטן והתיישבנו לשתות קפה באחד מבתי הקפה שבמקום. אורח בא לבקר...
חזרנו במעבורת לסנטה מרגריטה והלכנו לתחנת הרכבת הקרובה למלון כדי לנסוע ברכבת לקאמולי. כיון שהנסיעה ברכבת נמשכת 4 דקות לא כדאי לנסוע ברכב.
קאמולי הוא כפר דייגים מקסים שבתיו צבועים בצבעי פסטל צבעוניים. מרכז הכפר הוא נמל הדייגים והקסְטֶלו דֶלָה דְרָגונָרָה (Castello della Dragonara) המצודה העתיקה שמשקיפה עליו.
אחרי הטיול בנמל והטיפוס למצודה התיישבנו לאכול באחת המסעדות שבנמל הקטן. המשכנו לטייל עוד קצת בטיילת לפני שחזרנו לתחנת הרכבת ונסענו לראפאלו.
מתחנת הרכבת בראפאלו הלכנו כעשר דקות עד לנמל. למרות מזג האור הגשום המשכנו בתכניות שלנו. טיילנו מסביב לנמל עד למצודת רָאפָּאלו ואכלנו גלידה טעימה מאד באחת מהגלידריות הרבות שבאזור.
לפנות ערב חזרנו ברכבת לסנטה מרגריטה.
יום 5 לטיול
בניגוד לאתמול התעוררנו למזג אויר בהיר ונעים. בבוקר נפרדנו בצער מסנטה מרגריטה ומהחדר המקסים שלנו במלון הנעים ונסענו כשעה ללה-ספציה. מצאנו די מהר את מלון CDH Hotel La Spezia ואחרי שהתמקמנו בו והחנינו את הרכב מיהרנו לתחנת הרכבת כדי לנסוע לצ'ינקווה טרה - גולת הכותרת של הטיול שלנו.
במשרד התיירים שבתחנת הרכבת רכשנו כרטיס צ'ינקווה טרה ליומיים, שאפשר לנו בין היתר לנסוע במשך יומיים ברכבות מלה-ספציה לכפרים וחזרה ובין הכפרים בפארק, וכניסה לשבילי הליכה בין הכפרים. (אגב, הפקידה במודיעין עדכנה אותנו ש"שביל האוהבים" בין ריומאג'ורה למנרולה סגור מזה כעשר שנים). הכרטיסים הגיעו מבלי שצריך לתקף אותם במכשיר, אך נדרש לרשום על-גבם את שם בעל הכרטיס לביקורת.
עלינו על הרכבת לריומאג'ורה והגענו לכפר כעבור 7 דקות. מהתחנה ניתן ללכת דרך מנהרה ולהגיע ישר למרכז הכפר, אך אנו ירדנו בשביל הליכה (שהוא כנראה חלק מ"שביל האוהבים" הסגור) העובר בין המצוקים התלולים של רצועת החוף לאורך הים עד לכפר. טיילנו מהמרינה הקטנה אל רחוב ויה קולומְבּו, וטיפסנו אל כנסיית San Giovanni Battista. מהרחבה שליד הכנסייה נשקף נוף על העיר והגבעות הירוקות שסביב. ליד הכנסייה יש מעלית העולה לרחוב המוביל לטירה Castello di Riomaggiore אך הטירה היתה סגורה. ירדנו במעלית חזרה לכנסייה ועשינו הפסקת קפה בבית הקפה החמוד הנמצא לידה. חזרנו אל הרחוב הראשי בכפר ועצרנו ב Tutti Fritti כדי לטעום גביע של דגים מטוגנים ופירות ים טעימים.
חזרנו דרך המנהרה לתחנת הרכבת ועלינו על הרכבת הבאה למנרולה. מתחנת הרכבת הלכנו דרך מנהרה ויצאנו ברחוב הראשי של הכפר ויה רֶנָטו בּירולי via Renato Birolli. ירדנו עם הרחוב הראשי אל עבר הנמל הקטן ומשם טפסנו במעלה השביל שעל הצוק עד לנקודת התצפית היפה אל עבר מנרולה. בהמשך השביל בצד השני ראינו תצפית לא פחות יפה אל עבר הצוקים והכפר קורניליה. חזרנו לרחוב הראשי וטיילנו עוד קצת בכפר לפני שהמשכנו לתחנה הבאה, אל קורניליה.
קורְנילְיָה הוא הכפר היחידי מבין כפרי צ'ינְקְווָה טֶרֶה שנבנה על מצוק והוא אינו כולל קו חוף או מרינה. תחנת הרכבת של קורְנילְיָה ממוקמת מעט דרומה מהכפר וממנה יש לתפוס קו מיניבוס המטפס על המצוק אל הכפר. הנסיעה חינם לבעלי כרטיס צ'ינקווה טרה. הלכנו לאורך הסמטה הצרה המובילה אל עבר סף המצוק, המלאה חנויות ומסעדות. מהכפר יש נוף יפהפה על הים הליגורי, לאורך המצוק ישנם שבילי הליכה ומרפסות תצפית.
התיישבנו להפסקה בבית קפה /בר Terza terra שיש ממנו תצפית יפה על מנרולה באופק. אחרי שסיימנו לטייל בכפר ירדנו במדרגות המכונות Lardarina המובילות לתחנת הרכבת של קורניליה כדי לחזור ללה-ספציה. מהמדרגות יש נוף יפה של קו החוף.
חזרנו ללה-ספציה בשעות אחה"צ המאוחרות. טיילנו קצת בנמל וברחוב הראשי ורצינו לאכול א. ערב במסעדה המומלצת Vicolo Intherno, אך מסתבר שצריך היה להזמין מקום מראש. הזמנו מקומות למחר ואכלנו במסעדה אחרת, שלא ראויה לציון.
יום 6 לטיול
בבוקר נסענו ברכבת לכפר הצפוני בצ'ינקווה טרה, מונטרוסו. הנסיעה מלה-ספציה לתחנת הרכבת במונטרוסו נמשכה כ 20 דקות. מהתחנה הלכנו אל מרכז הכפר לאורך הטיילת היפה הצמודה אל קו החוף.
הכפר מחולק לחלק העתיק מדרום ולחלק החדש מצפון. הטיילת על החוף מחברת את שני החלקים. בחלק החדש ישנם מלונות ובתי הארחה. אנחנו הלכנו לבקר בחלק העתיק של הכפר.
הרחוב הראשי של הכפר העתיק הוא ויה רומא, לאורכו חנויות קטנות ומסעדות. שוטטנו בסמטאות המקסימות של הכפר, נהנינו מהתצפית אל הים ואחרי שסיימנו לטייל חזרנו לטיילת והתיישבנו באחד מבתי הקפה מול הים כדי לשתות קפה טוב.
חזרנו לתחנת הרכבת ונסענו כשלוש דקות לכפר האחרון, ורנזה. הלכנו לעבר הרחוב היחידי של הכפר ויה ויסְקונְטי שבהמשך משנה את שמו לויה רומא. הרחוב מסתיים בפּיאצָה המרכזית של הכפר שבה נמצא חוף הרחצה והנמל הקטן. המרכז של הכפר הוא הנמל, עליו חולשת הכנסייה היפה סנטה מרגריטה ד'אָנְטיוצ'י בעלת מגדל פעמונים צהוב ומעוגל. בצמוד לנמל נמצאת המצודה קסְטֶלו דוריָה Doria. רצינו לטפס אליה כדי להנות מהנוף אך המצודה היתה סגורה. לאורך הרחוב והפּיאצָה יש מלא מסעדות, בארים ובתי-קפה.
אחרי שסיימנו לטייל בורנזה ולמעשה סיימנו את הטיול שלנו בצ'ינקווה טרה חזרנו ברכבת ללה-ספציה. נותר לנו די זמן והחלטנו לנסוע באוטובוס לפורטו ונרה. הנסיעה באוטובוס נמשכה כחצי שעה. פורטו ונרה הוא כפר מקסים עם בתי פסטל השוכן מול הים. טיילנו ברחוב הראשי, ויה קפליני עד לכנסיית סן פייטרו, שמשובצת בפסים ובשיש שחור. טיפסנו במעלה הגבעה לכנסיית סן לורנצו, ממנה יש תצפית פנורמית יפה. מעל הכנסייה ממוקמת קסְטֶלו דוריה, אך לשם כבר לא עלינו.
בתום הביקור בכפר היפה חזרנו באוטובוס ללה-ספציה. סיימנו את היום בארוחה טובה במסעדה המומלצת Vicolo Intherno (ראו המלצה נפרדת בטיפים).
יום 7 לטיול
בבוקר נפרדנו מלה-ספציה ונסענו כ 20 דקות לעיירה לֶרִיצִ'י.
לֶרִיצִ'י שוכנת על קו החוף שמכונה "מפרץ המשוררים" (בגין המשוררים האנגלים שהתגוררו בעיירה וסביבתה). מצאנו די בקלות חניה והלכנו לאורך המפרץ עם המעגן הענקי של מאות ספינות שיט בגדלים שונים העוגנות במפרץ שמול העיירה.
טיילנו עד למבצר של העיירה הקסְטֶלו דה לֶרִיצִ'י (שהיה סגור) שממנו יש תצפית יפה לים, שתינו קפה טוב בכיכר המרכזית, כיכר ג'יוספה מאציני והלכנו עד לצד הרחוק של המפרץ ממנו יש תצפית יפה על העיירה, המפרץ ומעגן הסירות הגדול והמרשים.
אחרי שסיימנו לטייל בעיירה היפה, חזרנו לרכב והתחלנו נסיעה ארוכה של כ 3 שעות ליעד הסופי שלנו בטיול, העיר מילאנו.
הגענו למלון (Hotel Gran Duca Di York) במילאנו בשעת צהרים מאוחרת. אחרי שנרשמנו במלון נסענו מרחק קצר כדי להחזיר את הרכב לחב' ההשכרה והתחלנו לטייל רגלית. הלכנו לכיכר הדואומו ומשם לגלריית ויטוריו עמנואל. עשינו הפסקת קפה ב Caffè Napoli Exytus, הנחשב ל"קפה הכי טוב בעיר". הקפה מורכב משוקולד עם מיני תוספות והוא בהחלט טוב למרות שמדובר בממתק יותר מאשר בקפה אבל הוא ללא ספק מיוחד. משם הלכנו דרך כיכר אופרה לה-סקאלה (בטיול קודם בעיר ביקרנו בקתדרלת הדואומו ובבית האופרה לה-סקאלה) והמשכנו עד למצודה קסטלו ספורצסקו. ליד המצודה מצאנו חנות של לינדט והצטיידנו בשוקולדים. מהמצודה הלכנו מרחק קצר וטיילנו בפארק סימפיונה. רצינו לעלות לתצפית מהמגדל Torre Branca, אך הסתבר שהוא לא פתוח בכל יום. היתה כבר שעת ערב ומהפארק חזרנו למלון. בערב נהנינו מכוס משקה על המרפסת הקטנה של החדר שלנו במלון המצוין.
יום 8 ואחרון לטיול
אחרי ארוחת הבוקר המצוינת הלכנו כרבע שעה מהמלון לרובע בררה. טיילנו ברובע האלגנטי בין הגלריות, חנויות המעצבים והבוטיקים הקטנים והנחמדים עד לגלריית הציורים הפינקוטקה די בררה. שתינו קפה מצוין באחד מבתי הקפה בשכונה וחזרנו למלון כדי לפנות את החדר ולהפקיד את המזוודות. לאחר מכן הלכנו כחצי שעה לרובע התעלות נבילי. שוטטנו בין חנויות אומנותיות, חצרות קסומות ובתי קפה. אכלנו צהרים באחת המסעדות וחזרנו למלון כדי להתארגן להגעה לשדה התעופה, לא לפני שטעמנו קפה אחרון בטיול, באחד מבתי הקפה הסמוכים למלון.
עלות נסיעה במונית ממרכז מילאנו לשדה התעופה מאלפנסה היא כ 100 יורו. בהמלצת איש הקבלה במלון החלטנו לנסוע במונית מהמלון לתחנת הרכבת Milano Cadorna (עלות 12 יורו) ומשם כ 40 דקות ברכבת לשדה התעופה (13 יורו לכרטיס). הנסיעה היתה נוחה מאד וחסכה לנו לא מעט כסף.
בשדה התעופה המתנו די הרבה זמן לפתיחת התור לבידוק הביטחוני של אל-על אבל אח"כ הכל זרם מהר והטיסה חזרה עברה בשלום.
חזרנו הביתה אחרי טיול קסום ומתחילים לחשוב על הטיול הבא.
הערה : יש לציין לטובה את הרכבות באיטליה לפחות במסלול שלנו: הן מאד מהירות, נוחות, יוצאות בזמן (לרוב), מגיעות למרכזי ערים ועם תכנון נכון ניתן לעשות טיול שלם כפי שעשינו על בסיס נסיעה ברכבות וללא רכב שכור.
