היום השלישי
עדכון אחרון 15.4.17
ביום השלישי בחרנו לטייל בפינה הדרום מזרחית של אמסטרדם.
הגענו למוזיאון רמברנדט מוקדם מדי וחזרנו לשתות קפה ליד שוק ווטרלו שהיה סגור. גם שוק זה שומר על מקומו המקורי, אך "תורבת על ידי העיריה". יחד עם זאת בעיר מתקיימים שווקי פשפשים קבועים וגם "ספונטניים" רבים ותוכלו להגיע אליהם ללא קושי. זה בהחלט אחד המאפיינים של התרבות ההולנדית ולראייה בחג "יום המלך" רבים פותחים דוכנים יד שניה
מוזיאון רמברנדט
שעות: כל יום 10:00-17:00, למעט יום המלך וראשון לינואר
מחיר: חינם לבעלי כרטיס I amsterdam
בבוקר הלכנו רגלית לבית רמברנדט. הבית משוחזר להפליא. החפצים אינם המקוריים שלו, אבל בהחלט מה שהיה בביתו. אחרי שפשט את הרגל נערכה מכירה פומבית של כל מה שנמצא בבית והרשימה השתמרה. בבית-מוזיאון אוירה שקטה ומתקיימות בו שתי הדגמות: של הדפסת תחריט
הדגמת הדפסת תחריט
הדגמת הכנת צבעים
והכנת צבעים. לנושא זה יש חשיבות רבה מאד היות וחלק מהחשיבות הרבה שיש לציור ההולנדי והפלמי עד ימינו היא המהפכה שהם הכניסו בהכנסת צבעי שמן לציורים. על הקירות אין תמונות שצייר אך כמו בנסיעה בזמן מצאנו עצמנו אתו יחדיו בחדרים השונים של הבית, בסטודיו, ועם תלמידיו. המוזיאון מקרין חום פשטות ואוירה חמה. מורגש שכל העובדים כולל המדגימים שחוזרים מספר פעמים ביום עושים את עבודתם תוך שמחה לחלוק את הידע עם המבקרים.
הלכנו גם למוזיאון היהודי ולבית הכנסת הפורטוגזי הסמוכים.
ראינו את פסל-אנדרטת "פועל הנמל" לציון הפגנת פועלי הנמל שהתקיימה בפברואר 1941 נגד גזרות הנאצים נגד היהודים הנצא בסמוך. כיון שטיילנו באמסטרדם בראשית מרץ וההפגנה ארעה בפברואר 1941, האנדרטה היתה מלאה בזרי זכרון
אנדרטת פועל הנמל, בין במוזאון היהודי לבית הכנסת הפורטוגזי
אחרי כל ההליכות המרובות החלטנו להשתמש בקרוז החינמי שמקבלים עם כרטיס. זו ממש מתנה כי שייט עולה סביב 15€. כנראה שיש מספר סוגי קרוזים, כולל כאלו שמתמקדים ברומנטיקה, תעלות פנימיות צרות, אוכל ועוד. אנחנו בחרנו בקרוז ארוך שעובר בכל חלקי העיר. השיט ארוך, על שעה וחצי. הביאו אתכם שתיה, פיצוחים ועוגיות. אם אתם עם חברים – הביאו גם אותם. אנחנו לא השתעממנו לרגע.
יש הסברים מוקלטים באנגלית טובה, אבל אם לא הבנתם משהו או תרצו הסבר נוסף לא יהיה לכם את מי לשאול כי הקפיטן הוא מלח ולא מדריך תיירים !!
הקרוז חיבר לנו מספר מקומות ואזורים יחד, נתן לנו נקודות ראות שלא היינו זוכים לראות. מקומות שלא היה לנו זמן לבקר כמו נמו ו – OBA , הספריה המרכזית של אמסטרדם. מומלץ.
איי – מרכז לקולנוע וסרטים
OBA – הספריה העירונית המרכזית
נמו – המרכז הטכנולוגי. ציפור קטנה ( שעפה מעל ) לחשה לי שהגג מלמעלה הוא חוף מושלם, רק ללא ים – לכו לבדוק
”נמו” מבפנים . . .
”לא נעים לראות שוק סגור” – שוק ווטרלו המתורבת מאחור
חניון ל 9,000 זוגות אופנים ליד התחנה המרכזית, אמסטרדם
הגשר הצר Magere Brug ובעברית מאחרה ברוח
הערה בקשר לגשר הנ”ל. ממש לידו נמצא אחד אחר, גם כן מתרומם באותה השיטה ( יש לפחות עוד שתי שיטות של גשרים מתרוממים באמסטרדם ) שמו גשר ואלטר סיסקינבורג
Walter Süskindbrug, על שמו של אדם שעזר ליהודים, נאסר ומת באושוויץ. לא סיפור על מפגש של שתי אחיות. “סתם” סיפור איש אמיץ ובעל יושרה שעשה הדבר הנכון ברגע שרבים לא עשו דבר.
כשירדנו מהספינה הלכנו לאכול פנקייק הולנדי במסעדה שנמצאת בין כנסיית ווסטרקרק לבין בית אנה פרנק. לקחנו אחד גדול ושטוח, עם תפוחים בפנים. היה מעניין, אבל לא כמו מה שאכלתי למחרת בשוק.
מפת הקרוז. שטנו במסלול הירוק
הקרוז שלנו התחיל בתעלה בין בית אנה פרנק ובין כנסיית ווסטרקרק. בסביבה יש עוד מקומות שאפשר לראות:
מקומות נוספים שאפשר לראות ולשים אליהם לב ליד כנסיית ווסטרקרק
בית אנה פרנק
הומו מונומנט – אנדרטה להומוסקסואלים
מוזאון הגבינה
מוזאון הצבעוני
מספר חצרות פנימיות מהיפות באמסטרדם
הרובע יורדאן שהוא ממלכה בפני עצמה ( מערבה )
תשע הרחובות ( דרומה בטווח קצרצר )
מוזאון בית הסירה ( דרומה )
פסלי המוזיקאים של יורדאן ( ליד מוזיאון בית הסירה )