אמסטרדם עכשיו - שלושה ימים בעיר מופלאה - חצי היום הראשון

שלושה ימים באמסטרדם - מרץ 2017

עדכון אחרון 09.06.17

הקדמות

כעת באמסטרדם מתחילים העצים לאורך תעלות המים ללבלב. בהתחלה הפקעים אדמדמים אבל כשאתם תבואו, תוכלו לראות את העלים הירוקים הזעירים. העלווה תכסה את השלד החשוף של העץ בירוק רענן ולא תוכלו לראות את כל בתי הרחוב.

עוד לא ממש חם, כך שזה הזמן לנסוע לאמסטרדם !!!

אין בעיה של כסף, אלא שלפחות עוד חצי מליון יפנים, סינים, פולנים, ארגנטינאים וסתם אירופים בסוף שבוע ארוך – חושבים את אותו הדבר. ככה שאם הדבר בידיכם תכנו לבלות בה את אמצע השבוע. טיסה בראשון וחזרה בשישי.

לא סתם בכניסה למוזאון אנה פרנק היה תור באורך 200 מטר. אומנם תור שקט ותרבותי, אבל עדין תור !!!

בילנו שלושה ימים מהנים ונעימים באמסטרדם, וברצוננו לשתף אתכם בחוויה ולשים דגשים על הדברים שיעשו לכם כיף ויעזרו לכם להנות. על הדברים הקטנים שמדריכי הטיולים משום מה אינם כותבים עליהם. למשל עצה של אמסטרדמים – תמיד קחו איתכם מטריה!! לנו היו ארבעה ימים שטופי שמש. אבל הסבירות לגשם היא ממש גבוהה.

מרכז העיר אמסטרדם הוא ריבוע שמידותיו 5 ק"מ על 4 ק"מ. ואם מסתובבים באזור אחד, הליכה היא מה שמתאים. לנו ארע שאפילו גוגל מפות המליץ על הליכה ולא טראם.

אמצעי עזר:

נעזרנו בגוגל מפות על הנייד שלי, ולפעמים גם במפה קטנה. היתה לנו גם המפה המפורטת של

I amsterdam, אבל לא היה נח לקפל אותה. בגוגל מפות היו המקומות שסימנתי מראש ( אתם מוזמנים להוריד מאתר "למטייל" ) ובכל פעם פתחתי את המקומות באזור בו טיילנו. גוגל מפות נותן גם את הטראמים וגם אוטובוסים, כולל ההליכה הקצרה עד התחנה של הטראם . . . מעולה ויעיל.

בדקתי אפליקציות הולנדיות מקומיות, חלקן ממש טובות כמו 9292 עבור תחבורה. אבל את גוגל מפות, אתם הרי כבר מכירים וגם יש לכם את המפה שהכנתם בבית או הורדתם את שלי. . .

מפת גוגל שלי עם שכבות לכל אזור של העיר

מפה נפרדת ומפורטת של רובע יורדאן

אפליקציה

http://www.iamsterdam.com/en/visiting/plan-your-trip/practical-info/amsterdam-apps/the-map-app

ומשם הצעות לעוד אפליקציות, או פשוט להקליד Amsterdam בגוגל פליי.

אתרים באינטרנט

מהאתר של איי אמסטרדם הפניה לדפים רבים. למשל הקישור הזה ליו טיוב על התרחבות העיר

היסטוריה מעט יבשושית תוכלו למצאו בקישור הזה

המלצות על מפות – בפוסט נוסף שלי המתמקד רק בנושא הזה, ומעודכן באופן קבוע.

כרטיס I amsterdam

כרטיס זה מכיל שני כרטיסים נפרדים: כרטיס חופשי ל GVB , וכרטיס חופשי כמעט לכל המוזאונים, לא כולל רייקסמוזיאון שיעלה לכם 15 € אחרי הנחה קטנה של 2 €. כל כרטיס מופעל עצמאית. כשעושים את נסיעת הטראם הראשונה מופעל כרטיס התחבורה ( רק ( GVB. בכניסה למוזאון הראשון הכלול בכרטיס יופעל הכרטיס. בהנחה שתשתמשו לפחות פעמיים ביום בטראם ( 5 € ), תכנסו לארבעה מוזיאונים ותקחו קרוז בתעלות ( שווה !! ), אזי זה שווה כספית, אבל לא שוס כזה כמו שהם מציגים. כן ויש גם מפה שווה מאד.

החישוב שלהם על החיסכון, עמוס מאד, אבל מהווה בסיס טוב להבנה ולחישוב עצמי שלך כמטייל בעיר http://www.iamsterdam.com/en/i-am/i-amsterdam-city-card/what-is-included/itinerary-city-card

הכרטיס תקף גם למוזיאונים בהארלם, בזאנסה סכאנס וגם באזורים רחוקים עוד יותר

Zaanse Schans

לכרטיס שני חסרונות גדולים:

1. לא מאפשר לעקוף תורים בכניסה למוזיאונים ולאתרים ( כמו למשל הכרטיס העירוני בשיקגו).
2. אינו כולל כניסה למוזיאון אנה פרנק, וכולל רק הנחה קטנה לרייקסמוזיאון.

מיקום ההתאכסנות שלכם:

מה נעים ונחמד יותר מאשר לקום בבוקר ואחרי ארוחת הבוקר ללכת 500 מטר ולהתחיל את היום בפסל הסביבתי של רמברנדט, או רייקסמוזיאון? לכן מומלץ ללון באמצע העיר, וזאת למרות שיש תחבורה ציבורית רגילה ושוטפת עד 00:30, ואח"כ קווי לילה.

מה זה אמצע? בין התחנה המרכזית לרייקסמוזיאון. בכל מקרה היות ומרכז העיר מרושת היטב בתחבורה ציבורית לא צריכה להיות בעיה. כשאתם בוחרים מקום לינה בידקו ושאלו אם נמצא עד עשר דקות הליכה מתחנת טרם קרובה. באמסטרדם יש גם אוטובוסים, אבל הם של חברות שלא נכללות בכרטיס של amsterdamI  .

משהו על סדרי עדיפויות ותחבורה ציבורית:

הרחובות בהולנד לא רחבים יותר מרחובות ראשיים בארץ, אלא שהם קבעו, וכנראה כבר מזמן שהתחבורה הציבורית (טראמים) והתחבורה האישית ( אופנים, ולא חשמליות) הם בעדיפות. לכן הרחוב האמסטרדמי מחולק באופן פונקציונלי לשלושה חלקים שווים: 2 נתיבים לטראמים, 2 נתיבים לרכב פרטי ו 2 נתיבים לרוכבי אופניים. מבחינת הרוחב זה יוצא בערך ( לא ממש שלפתי מטר ומדדתי ) 25% לאופנים, 40% לרכב פרטי, ו35% לטראמים, שבפועל לוקחים פחות רוחב ממכוניות היות ונוסעים במסלול קבוע על פסים.

כדאי לדעת שרחובות רבים בהם נוסע הטראם, היו בעבר תעלות, ומולאו רק במאה האחרונה. חלק גם מולא מסיבות תברואתיות וחלק מסיבות כגון למנוע קרקור צפרדעים שהפריעו לשינת הלילה של המלכה אז'ני דה מונטיז'ו, אשתו של לואי נפוליאון ( נפוליאון השלישי ) שקיבל את המלוכה מדודו, נפוליאון (תעלת, כיום רחוב VIJZELSTRAAT).

לו"ז היסטורי בעיר

בחיפושי באינטרנט אחר מידע מדויק ואמין נתקלתי לא פעם בחוסר בהירות לגבי תאריכים וקדימויות. למשל כנסיית ווסטרקרק מתוארת כקודמת לכנסיית נורדקרק, אך בדיקת התאריכים לא מאשרת זאת. גם הסיפור שעל פניו נראה אמין, ובודאי מעניין ואותנטי על כך שהשנייה נבנתה על מנת למנוע מפשוטי העם להגיע לכנסיית האליטה מגדיר סדר בניה.

דוגמה נוספת מצאתי בהגדות ותיארוך של חצרות גנים HOFJI. שנת ההקמה של חצר הגן בחנייהוף BEGUINE היא 1389, אבל לא פעם סנט אדרייהופיי ST. ANDRIESHOFJI, 1614, הוגדר כעתיק יותר.

אולי הדברים קשורים להגדרות מתקדמות יותר כמו הבדל בין סתם בית עתיק לחצר של ממש במקור.

יום א' – חצי יום מהצהרים

נחתנו בסכיפול, ודבר ראשון הלכנו לקחת את כרטיסי amsterdamI . המיקום של הטוריסט אינפורמישיין , בצד התחנה ובהחלט אין שילוט ראוי. אבל מצאנו. קנינו אותם כבר בארץ, לשלושה ימים. משרד נוסף נמצא מול התחנה המרכזית בעיר.

קנינו כרטיסים הלוך ושוב לעיר ולסכיפול בחזרה ( אין כרטיס הלוך ושוב זול וגם אין הנחה לפנסיונרים )

אחרי שהתמקמנו בעיר ממש ליד תעלת / רחוב קייזרסגראכט, התחלנו ללכת ברחוב הזה עצמו כשמטרת פנינו היא מוזאון "בית הסירה".

ישנו בארון קטנטן חצי בישיבה – גם רמברנדט

המקום, מלבב ונחמד. מצד אחד רק סירה אחת אך מאידך גיסא מלא אוירה וזרקור לחיים של פעם. לא גדולה מדי אך אמיתי. קצת הסברים וטעם טוב. בחיוך מלא הומור שאלנו אם יש להם הסברים בעברית, ותתפלאו יש להם !! בילנו שם כרבע שעה מהנה וצאנו החוצה.

את המיטות הקטנות בארונות כבר הכרנו מטיול שעשינו בברגן. ב"משרדים של ההנזה", אבל עדין הופתענו מקוטנן. כיום ההולנדים הם האומה הגבוה בעולם ( 1.84 מטר בממוצע ) אבל בעבר כנראה שהיו קצרים יותר. הרבה קצרים יותר.

ממש לפני מוזאון הסירה, כיכר קטנה לזכרו של  Meijer Johnn  ומוזיקאים מקומיים אחרים. בתמונות באינטרנט מופיע בניין קטן מאחוריהם. בינתיים העיריה הסירה אותו והרחיבה את הכיכר תוך הוספת מתקני שעשועים לילדים על חשבון מקומות חנייה של התושבים ולמרות מחאותיהם.

ממש ליד מוזאון בית הסירה ( צומת Prinsengracht Elandsgracht )מצאנו עצמנו עם – מול פסלים של מוזיקאים. לא היינו מוכנים לכך, היות ולא מוזכר במדריכים, אבל נהנו. כמו ב"מוזאון בית הסירה" היה במקום משהו שקט, אינטימי ומלא אוירה. כל התמונות שתמצאו האינטרנט מראות מבנה מכוער מאחורי הפסלים – אבל לא עוד !!! העיריה הפכה את המקום לפנינת חמד על חשבון חנייה של התושבים ולמרות מחאותיהם, ועוד הוסיפו פינת משחקים לילדים.

הפינה מוקדשת ל Johnny Jordaan, שם הבמה שלJohannes Hendricus van Musscher (1924-1989) שמזוהה עם האופי הבוהמייני של השכונה כיום, אך מצויים בה פסלים של מוזיקאים נוספים.

ג'וני – הימני ביותר. והבודקה – כאמור הוסרה ונוספו מתקני שעשועים לילדים

בעבר בשכונת יודן ( JORDAAN ) היתה אוכלוסיה של המעמדות העובדים עם דריסת רגל חזקה לקומוניסטים. ממנה התחילה המחאה שהתפתחה לשביתה בפברואר 1941 במחאה על הגזרות נגד היהודים. מאז ומעולם היתה לשכונה אופי מיוחד ורואים זאת גם גם ברחובות שלה שיש להם כיוון שונה לחלוטין מהרחובות של אזור ההרחבה. גם הכנסיה שלהם נורדנקרק נבנתה, על ידי אותו תורם של כנסיית ווסטרקרק, על מנת שלא יגיעו לאחרונה . . .

המשכנו צפונה לאורך תעלת פרינסנגראכט PRINSENGRACHT. פרינס – על שם הנסיך וליאם מאורנג', גרכט – תעלה. בכלל שלושת השמות של תעלות ההרחבה הגדולה נועדו ליצור הדר וכבוד, ובכלל לא נועדו לפשוטי העם שגרו בסמוך, אך לא לאורך התעלות.

אחרי הליכה של 500 מטר הגענו לכנסיית ווסטרקרק שכבר היתה סגורה. ראינו את התור העצום לבית אנה פרנק והלכנו לחפש את מונומנט ה הומומונומנט Homomonument. אנדרטה לציון הסבל של הלהטבים תחת השלטון הנאצי – חויבו לשאת משלוש וורוד וסבלם בעולם בכלל.

האנדרטה הוקמה בשנת 1987 מכספי תרומות שנאספו ולא מתמיכה ממשלתית. מורכבת משלושה משולשים של אבן גרניט היוצרים בעצמם משולש אחד גדול. משולש אחד בגובה הכיכר, שני בולט והאחרון יורד במדרגות לתעלה. שלושת הקודקודים פונים לבית אנה פרנק, למשרדי התנועה ההולנדית לזכויות ההומואים- הוקמה כבר ב 1946, ולאנדרטה הלאומית בכיכר דאם. על האנדרטה חקוקה שורה משיר של יעקב דה האן, יהודי הומוסקסואל, שנרצח בירושלים בשנות העשרים על רקע מאבק פוליטי.

חזרנו לנקודה זו ביום האחרון וממנה יצאנו לקרוז מדהים בתעלות אמסטרדם. אם אתם מתכננים לבקר בבית אנה פרנק – בחרו ביום שאיננו שישי-שבת-ראשון, או הגיעו מוקדם או ממש מאוחר. כשעברנו שם ביום שני כלל ל אהיה תור

מכאן חצינו את תעלת קייזרכרחט, הרנחרכט והלכנו לאורך תעלת סינגל SINGEL עד גשר – כיכר טורנסליוס TORENSELIUSשהוא הגשר העתיק (1642) והרחב ביותר (42 מטר) באמסטרדם, אם לא מחשיבים את כיכר ליידספליין שבפועל גם היא סוג של גשר.

רוחבו של הגשר נובע מכך שבעבר עמד עליו מגדל שהוסר במאה התשע-עשרה וניתן לראות את עקבות יסודותיו בריצוף הגשר, אגב הגשר מוגדר כגשר מספר 9.

המילה SINGEL בהולנדית היא “חל” בעברית. או “חפיר” מלא מים. בקיצור תעלה המקיפה את העיר ולאורכה נסמכת חומתה ומגדליה. בישראל אנו רגילים לראות חפירים ריקים ( עכו, קיסריה, כוכב הירדן ועוד ), אך באירופה מה פשוט יותר מאשר להתחבר לנהר הקרוב ??? אחרי שהורחבה העיר במאה השבע-עשרה, שנית נחפרה תעלה שלאורכה נבנו חומה ומגדלים. ואיך קראו לה? סינגל חרכט, שפרושו כנראה תעלת החפיר או כדומה.

המגדל הוסר במאה התשע-עשרה וכיום התמקם במקום בית קפה ופרוטמה שכמו נאכלה על ידי עכברים של מולטאטולי MULTATULI, סופר הולנדי, שכתב במאה התשע-עשרה על הניצול הכלכלי ושל חברת איי הודו המזרחית במושבותיה. אגב פרוש שמו הלטיני הוא סבלתי הרבה. שמו האמתי אדוארד דאווס דקר Eduard Douwes Dekker.

פסלו של מולטאטולי בכיכר נהדרת להפסקת קפה

מתחת לגשר בית סוהר קטנטן – שהיה סגור . במדריכי התיירות מצוין גם פאב איכותי מתחת לגשר אבל לא בדקנו.

באמסטרדם יש מספר בתים שמוגדרים כקטנים ביותר. אחד מהם נמצא בסינגל 166. רוחבו 1.80 מטר. אבל עומקו 16 מטר והחזית האחורית ברוחב 5 מטר ( תבנית קרקע בצורת טרפז ) כך שהוא משאיר מקום לבית הקטן באמת שנמצא ב Oude Hoogstraat 22  שרוחבו אמנם 2.02 אבל עומקו רק 6 מטר. במקום השני או השלישי, תלוי איך ומה מחשבים נמצא ביתו של הרכב של האחים טריפ בכתובת Kloveniersburgwal 26.

לבית הזה יש סיפור יפה. כשסיימו האחים טריפ לבנות את ביתם, נאנח הרכב שלהם ואמר : “הלוואי שגם לי היה בית”. משנשאל איזה בית, השיב: “ ברוחב הדלת של ביתכם . . .” האחים שעושרם אכן היה עצום, בנו לו בית מהצד השני של התעלה, ממש מול ביתם. מעניין שהגישה של בנית בית הרכב/משרת ממול ולא ליד חוזרת בעוד מקרים. למשל ביתו של המשרת של שקספיר אכן שכן מוול ביתו ולא צמוד אליו כפי שאפשר היה לשער. כנראה שכך שומעים פחות!

המשכנו לאורך תעלת סינגל עד לסינגל 7 שהוא הבית הצר ביותר באמסטרדם. האמת שיש שם איזה תחכום מוניציפלי, אם לא לומר סוג של קומבינה.

סינגל 7 – הבית הצר של אירופה – או קומבינה מוציפיאלית מוצלחת ???

ההולנדים ובעיקר הסוחרים רצו בית לצד תעלה. נקודה. בין אם אתה סוחר או בעל בית מלאכה, אתה רוצה להביא בקלות סחורה הביתה ואז להרים בעזרת מנוף שקבוע באופן קבוע על הגמלון ולשמור בעליית הגג המשמשת כמחסן. במונחים ובטכנולוגיה של המאה השבע-עשרה המשמעות היא בית תעלה. וכשהרחיבו את העיר התכנון המקורי היה של שדרות רחבות, אבל הסוחרים היטו את הכף לטובת תעלות רחבות ועצים בגדותיהן.

מצד שני משלמים מיסים לפי רוחב הבית. לכן לא פעם הבתים צרים. צרים מאד. רוחבו של הבית ברחוב (תעלת) סינגל מספר 7 הוא כמטר. אבל אל דאגה לא הלכו כסרטנים. מאחורי הדלת הצרה יש התרחבות למידה סבירה. אגב גוגל מפות מערבבים ומטעים בין הבית הקטן ( ממוקם ב Oude Hoogstraat 22 פינת Bethaniëndwarsstraat) לבית הצר שממוקם בסינגל 7

לחובבי הארכיאולוגיה וההיסטוריה. באזור זה מתבצעות עבודות שיקום ותחזוקה של תעלת סינגל SINGEL. בחפירות נמצאה החומה של המאה החמש-עשרה והשש-עשרה. סינגל פינת סטרומרקט STROMARKET 

שרידים מאותה החומה נמצאו גם בצד המזרחי של הרובע העתיק של אמסטרדם, וגם הם יוצגו בעתיד למטיילים ברחובו, אחרי שיועלו מעלה.

מכאן חתכנו לדאם, טעמנו צ'יפס בפעם הראשונה, אח”כ למדנו שהרוטב הטעים ביותר הוא בוטנים, ותפסנו טראם למעוננו.