אמסטרדם : (חצי) יום רביעי ואחרון

אמסטרדם : היום הרביעי ( חצי יום )

עדכון אחרון 03.05.17

הגענו ליום האחרון. התלבטנו בין "עוד מוזיאון" לבין משהו קליל יותר.

בחרנו בשוק נורדקרק NOORDKERK וטחנת רוח.

בבוקר הבאנו את המזוודות ( בינונית וקטנה ) לתחנה המרכזית והשארנו אותן בשמירת החפצים הממוחשבת ( 17 € לשתיהן ). גוגל המליץ לנו ללכת ברגל לשוק, מרחק של 1.2 ק"מ בסה"כ. הלכנו.

בדרך ראינו את המלון שנבנה סביב בית שבעליו לא הסכים למכור אותו ליזמים שרכשו את המגרדים סביב ורצו לבנות המלון.

רואים את החיזר משמאל לתמרור האדום? זה הבית שלא נמכר . . .

רובע יורדאן

השוק נמצא ברובע יורדאן JORDAAN שיש לו היסטוריה ייחודית משלו, המשפיעה על אופי המקום עד ימינו. הרובע נמצא מחוץ למעגל שלושת התעלות של ההרחבה הגדולה שבוצעה בחצי הראשון של המאה השבע-עשרה. אם מנסים להכנס לארועי התקופה, אז ברור שהרובע נבנה במקביל, היות ובו התגוררו בעלי המלאכה שבנו את ההרחבה הגדולה של העשירים. לפני כן היה אזור חקלאי כמו רוב האזורים שהקיפו את העירהמתפתחת אמסטרדם. כשמסתכלים על הרובע דרך מפה רואים שתוואי הרחובות והתעלות שבו שונה מזה של שלושת התעלות ההקפיות. כיום יש רק חמש תעלות, השאר מולאו במאה התשע-עשרה מסיבות של סירחון, סניטציה, ופיתוח תחבורתי, חלקן שמר על "התעלה" שבשמם. למשל רחוב Lindengracht . ה GRACHT משמעותו תעלה. לפי ההסברים הכיוון שמר על כיוון השבילים שכבר היה קיימים במקום וקדמו לבניית השכונה. אבל עיון במפה משנת 1560 מגלה שהשטח כולו, אשר לפני בניית השכונה היה חקלאי עובד ונוקז בכיוון מסוים.

כיון תוואי שטח ב”יורדאן” לפני ההרחבה של ראשית המאה השבע-עשרה

מקור: מפה של (1560) Jacob van Deventa

מקור שמו של יורדאן, אינו ברור. גישה אחת קושרת את המילה ההולנדית יורדאן למילה ז'רדין בצרפתית שפרושה גנים היות ויש בו גנים רבים יחסית לכל אמסטרדם העתיקה. אולי אפילו קשור לתקופה, לפני שהפך אזור מגורים והיה העורף החקלאי של העיר הצעירה. גישה זאת נראת לי שגוייה היות והרובע היה במצב מעורר רחמים שנים רבות, אם כי יתכן והתאור והתואר מתקשרים למצב עוד לפני ההרחבות שאז המקום היה באמת אזור של שדות וגנים חקלאיים. פרוש אחר מנסה לקשור בין המאמינים הקלוויניסטים האדוקים לבין ה”ירדן” של התנ”ך.

יורדאן אמצע המאה התשע-עשרה, שתי תמונות . . . 

החוש ההיסטורי שלי אומר לי שאם יש קשר לירדן כלשהוא אז הכוונה היא לתעלת פרינסנחראכט שכל תושבי הרובע רצו לעבור אותה ולגור בטבעת התעלות החדשה. עבור הקלוויניסטים המשמעות העיקרית הראשונה של להיות נבחר על ידי האלוהים היא להתעשר. כך אלוהים מראה למאמיניו שאכן בחר בהם. ולכן אם אדם שגר ברובע יורדאן יצליח הוא יגיע לצד השני של התעלה ויגור, למשל על תעלת קייזרחראכטן או אפילו על הפרינסנחראכט – אך מצידה המזרחי !!

הרובע קיבל פיתח ושמר על אופי מלא חיים, שמאלני ומעורר מהומות ושביתות מעת לעת. מעמדות העובדים שגרו בה, סבלו רעב לא פעם. סיבה מספיק טובה לשביתות והפגנות. מאזור זה יצאה ההפגנה של פועלי הנמל נגד הפליית היהודים בפברואר 1941. גם כשהתחלפה האוכלוסיה שמרה השכונה, אוכלוסיה של 20,000 תושבים, על החינניות ושמחת החיים שבה וכיום נחשבת למקום של מסעדות, גלריות ואוכלוסייה של אמנים יוצרים, ואנשי רוח. בעת הבניה השטח היה זול ולכן הרחובות בו מרווחים ונמצאים בו 40% של הבתים עם חצרות הגינה הסגורות - HOFJE.

מפת הרובע ואתריו:

הרובע קרוב מאד לבית אנה פרנק ולכנסייות ווסטרקרק וגם לנקודת היציאה לקרוזים. גם לשכירת סירות פדלים לשייט עצמי. ויום שני מתאים לביקור בבית אנה פרנק, פחות צפוף מאשר בימי סופ”ש. יום שישי כלול בסופ”ש אירופי !!! מפת הרובע ואתריו תאפשר לכם בחירה מושכלת בין האתרים הרשמיים, אם כי לדעת רבים האוירה שברובע היא העיקר.

אנחנו ביקרנו במקום ביום שני והיה בו שוק פשפשים. צפוף קולני ומלא חיים. נשים מדדו שמלו, עשו פרצופים והתמקחו עם המוכרים.

שוק הפשפשים בנורדרקרק – הנאה רבת מימדים

בשבת מתקיים בו שוק איכרים אורגני. במקביל מתקיים שוק בדים ואריגים Lapjesmarkt ברחוב סמוך Westerstraatmarkt

ובשבתות (9:00-16:00) שוק חקלאי אורגני. יש גם עדויות על שוק ציפורים – אבל לא הצלחתי לברר פרטים אמינים.

השוק היה כל מה שמצפים משוק יד-שניה: חי, תוסס, עם פריטים אותנטיים וגם פריטים איכותיים. עם דברים שאבד עליהם הכלח ודברים ששווה לקנותם. עם מוכרים שרק באים להציג ולהנות וכאלו שבאמת רוצים למכור. אני מצאתי סוף כל סוף את המטעם ההולנדי הנקרא פופרטי חמאתיים שטעמם אלוהי, ועוד בוזקים עליהם אבקת סוכר ומניחים קוביות חמאה הולנדית. רק לשכוח מהדיאטה הקולריות ולאכול. האמינו לי – טעם אלוהי !!!

וככה מכינים אותם !!!

כבר הזכרתי, ואם לא לא מאוחר. אחד המאפיינים הלאומיים של ההולנדים הם שווקי פשפשים ויד שניה. למשל ביום המלך, חג לאומי לכל דבר ועניין, רבים פותחים דוכן ופורשים מרכולתם. לפי הרשימה תוכלו למצוא שוק לכל יום. ובהחלט כדאי.

קישור לאתר לכל השווקים לפי ימים ומקומות

כנסיית נורדרקרק NOORDERKERK

כנסייה זאת יוצאת דופן בנוף האמסטרדמי מכמה בחינות. ניתן להגיד עליה שהיא הכנסייה הכי פרוטסטנטית באמסטרדם: קטנה, צנועה, התבנית הבסיסית שלה בצורת צלב מרובע ( לטיני ) ולא בזיליקה. דוכן המטיף - PULPIT - נראה היטב מכל פינה ונמצא במרחק שווה מכל מקום ובכך מבהיר משהו על שוויון. נבנתה עבור עניי העיר, או לפחות פשוטי העם שהתגוררו בשכונת יורדאן. אפשר להבין את פרנסי העיר ועשיריה שלא רצו את עניי העיר בחברתם בכנסיה הממש סמוכה בווסטרקרק, רק 650 מטר ביניהן!

הכנסיה נבנתה בשנים 1620-1623, קצת לפני כנסיית ווסטרקרק ועל ידי אותו אדריכל.

הגדרת קטע ההסבר הבא בשם ווסטרקרק VS נורדרקרק, מציגה תובנות מעניינות על אמסטרדם, בראשית המאה השבע-עשרה.

לפני שהפרוטסטנטים התחילו לבנות כנסיות לעצמם הם השתמשו בכנסיות שהוחרמו מהקתולים או נשארו עזובות כשחלק מהקתולים עזב את העיר. לפני נורדרקרק בנה האדריכל קורנליס דה קייזר HENDRICK DE KEYSER  כנסייה חדשה לפרוטסטנטים בצורת בזיליקה (Zuiderkerk 1608-1614 ) וקצת אח"כ בנה את הווסטרקרק, בין שתיהן בנה את נורדרקרק בצורה שונה לחלוטין. המסקנה שלי מכל אלו היא שמועצת העיר האחראית על בניית הכנסיות יתכן ונתנה לו יד חופשית, או שפשוטי העם העלו רעיונות משלהם או שבכנסיה זו נורדקרק הרגיש חופשי לעשות כרצונו. לי אישית נראה שהאליטה של אמסטרדם לא הכירה את הפאר של איה סופיה (קונסטנטינופול, כמעט ריבוע בחוץ, מלבן אליפסי מבפנים )או את בזיליקת פטרוס הקדוש ( צלב אמיתי בפנים ) בוותיקן, רומא אשר תוכניתה המקורית היתה צלב פשוט אך לבסוף בוצעה כצלב לטיני שמימד האורך שלו מעט גדול ממימד הרוחב.

הכנסיה הוקמה במקום שכבר היה שטח ציבורי – בית קברות, שאח"כ (1668) הועבר למקום אחר.. . השוק מתקיים כבר משנת 1627. ממש מהקמת השכונה.

הכנסייה ללא השוק

בחזית הדרומית של הכנסיה כדאי לשים לב לפסל של שלוש דמויות הבאות לציין את מהומות יורדאן ( 1934 ) שפרצו כתוצאה מרעב בשכונה צמודה להן הסיסמה UNITY IS STRENGTH. בנוסף שלט על קיר בסמוך המציין את ההפגנה של פברואר 1940 נגד גזירות הנאצים על היהודים.

UNITY IS STRENGTH

הכנסייה פתוחה לביקורים בימי שני 10:30-12:30( שעות מקבילות לשוק ) ובימי שבת 11:00-13:00. בקיץ מתקיימים בה קונצרטים בתשלום, בימי שבת בשעה 14:00 חודשים יוני – ספטמבר

נשארו לנו מספר שעות עד לטיסה והחלטנו לראות טחנת רוח.

בסביבות אמסטרדם טחנות רוח לא מעטות. כיום הם נחשבות כמונומנטים לאומיים וגם רצון להזיז אותן ממקומם תוך שימור מוחלט הוא עניין רגיש ודורש החלטות של מוסדות לאומיים.

בכלל נושא השימור בהולנד מפותח ביותר. אחרי שנים של הזנחה מראשית המאה עד שנות השישים יש כיום רוח חדשה וקימות רשימות של מונומנטים לאומיים ברמות שונות ודאגה שהמורשת תשמר.

בסביבת אמסטרדם ( תוכלו לראות במפה שלי ובאתר I amsterdam רשימות ושמות. אבל רק שתים פתוחות לביקור. אחת מדי פעם והשניה נמצאת רחוק, כך שמי שממש רוצה לראות ולהתרשם מהמבנה הפנימי, אולי כדאי שיסע כבר ל  zaanse schans . לכן בחרנו לבקר בטחנה מרשימה הגם שהיתה סגורה. טחנת דה חוייר De Gooyer

נסענו בטראם מספר 14 מכנסיית ווסטרקרק עד לטחנת הרוח דה חוייר. הנסיעה ארכה שלושת רבעי שעה. יתכן שאפשר היה לנסוע מהר יותר במטרו, אבל אנחנו העדפנו לראות את הבתים היפים והתעלות.

מבשלת הבירה האורגנית שבמקום עדין היתה סגורה ולכן הסתפקנו בסנדביצים שהכנו בבוקר ובכוס קפה טוב מהמסעדה הסמוכה. התחנה עצמה בבעלות פרטית ואין אליה כניסה.

טחנת הקמח דה חויר DE GOOYER

תפרושת טחנות הרוח באזור אמסטרדם

האדומה פתוחה כל יום, למעט מספר חגים וארועים

הכחולה, שמה האדמירל d'Admiral, שימשה-משמשץ לטחינת גיר. פתוחה לפעמים, אולי כל סופ”ש שני או כדומה. לו”ז לשנת 2017: 13-14.5; 9-10.6; 8.7; 12.8; 9-10.9;8.10; 4.11

הירוקה, אזור שלם של תיירות ומוזאון פתוח – זאנסה סקאנס Zaanse Schans‏‏ – פתוח כל יום, למעט מספר חגים וארועים

חזרנו לתחנה המרכזית הבטנו בשני השעונים שעל הגג ולבסוף פענחנו את סודו של השעון השמאלי: המחוג מראה את כיוון הרוח!

אז זהו. יתכן שכבר אין להם ספינות רבות כבעבר. את אינדונזיה ובורניאו הם שיחררו מזמן. גם הפסיקו להלחם בבריטים על קולוניות ואגוז המוסקט. אבל מסורת, מסורת יש להם והם שומרים עליה ויהי מה !!!