הים השני אחה"צ ככר רמברנדט
עדכון אחרון 08.06.17
לפני הכל, נדמה לי שזה אחד הציירים הבודדים שמשתמשים בשמו הפרטי ולא בשם המשפחה שלו. אני טועה ???
ככר רמברנדט, היא אחד המקומות היפים, התוססים והשווים באמסטרדם. במקור היה פסל הברזל ( למרות שצבעו בהיר ) של רמברנדט משנת 1852 בצדו של מגרש גדול שבמקור היה בנוי עליו אחד השערים של אמסטרדם בתקופת ימי הבינים. הפסל הוא העתיק ביותר באמסטרדם. כיון שהיה שער, ודרכו נכנסו איכרים לעיר, היה צורך גם במשקל. ואכן במקום היה משקל ממש כמו ב WAAG ליד הניומרקט. השוק שהתפתח ליד שער זה קיבל את השם בטרמרקט - שוק החמאה, או רגולטור מרקט על שם מנזר ששכן בסמוך. Reguliersmarkt .
רק 24 שנים מאוחר יותר הוזז הפסל למרכז המגרש והכיכר קיבלה את השם בה כולנו מכירים אותה כיום : כיכר רמברנדט (1876).
לקראת שנת הארבע-מאות להולדתו (2006) צרפו אליו פרנסי העיר את 20 אנשי משמר הלילה ונער עזר שנושא אבק שריפה וילדה אחת שפניה כפני אשתו האהובה של רמברנדט – סאסקיה – שנפטרה.
כדאי לשים לב ללבוש ולנשק של אנשי הקבוצה. הם גילדת יצרני ארקבוס. הרובים הראשונים. אבל לסיור ברחוב חלקם הגדול לוקח חרבות ומגינים. טוב אפשר להבין. לא היה קל להסתובב עם נשק כבד, אפילו חצי לילה. בכלל כדאי לשים לב לתופעה. המשמר הוא “אזרחי” לא של המלך. תושבי הרובע בעצמם. והם מאורגנים בצורה ימהבי”ת לחלוטין. לא לפי המגורים אלא לפי "ההתאגדות הענפית" שלהם. בכלל נושא הגילדות, שהיו הארגונים הענפיים, היוו לא פעם את התשתית הארגונית והזהותית של התושבים בעיר. שלא לדבר על כך שלא יכולת לעסוק במקצוע כלשהו ללא חברות בגילדה! ויהודים לא מיד הורשו להצטרף. או בכלל לא.
בכל מקרה הכיכר מהווה מקום למופעי רחוב מסוגים שונים ביום ובלילה. סביבה מרוכזות מסעדות טובות. למשל שילר.
שנינו פשוט נהננו להסתובב בין הדמויות שקמו לתחייה.
בהזדמנות חזרנו לשם גם בלילה ושוב היה מדהים.
שוק הפרחים
קצת הליכה משם ואתם בשוק הפרחים. פורמלית השוק על סירות. מעשית הסירות אינן זזות ממקומן. יש מבחר גדול של פרחים אבל אין אוירה תוססת של שוק –כמו שלמשל חוויתי בנורדמרקט של יום שני. שוק הפרחים הוא אוסף של חנויות-סירות החונות דרך קבע בתעלת סינגל. השורשים של השוק כן עתיקים ביותר, מהתקופה שאיכרים הגיעו לעיר בסירות עם סחורה והתעבורה היתה בתעלות ולא ברחובות.
בחיינהוף Begijnhof
פתוח כל יום 08:00 - 17:00
שתי כניסות. מכיכר ספאו, ומרחוב Gedempte Begujnensloot.
מרחק קצר ואנחנו בגן הסגור והמנותק לחלוטין מהמולת הרחוב ומהבלי העולם. הבעיה היחידה היא שכל אחד שמבקר באמסטרדם מגיע לשם. אבל יש כתוב לשמור על השקט, ובאמת יש אוירה של שלווה. אחד המבנים בגן הוא מבנה עץ עתיק, אחד משנים באמסטרדם. המתחם בעקרון משנת 1346, אם כי המבנה העתיק ביותר רק משנת 1425. ( נמצא כיום מבנה עתיק יותר באזור החלונות האדומים ). פני השטח במתחם נמוכים בערך במטר מהרחוב סביב, עובדה נוספת המראה את עתיקותו. יחסית לעתיקות של אתרי ישראל למשל קיסריה, החל מהמאה השניה לפנה"ס ועד לימי הממלוכים מאה שלוש-עשרה לספירה, זה כלום. אבל בהולנד זה נחשב מאד. יתכן שזו הסיבה שהם מקפידים כל כך לשמור על מה שיש להם.
המקום שימש למגורי נשים ממסדר Beguines שהיה חצי נזירי ועסק בחסד וצדקה.
צפייה וצילום, להלן צו"ץ ( שלא ישאלו אתכם: מה לא ראיתם . . . )
- בית 34 עשוי עץ. השני העתיק ביותר בעיר. האמצע המאה השש-עשרה נאסרה בניה בעץ בגלל בעיית השרפות.
- לוחות קרמיקה עם ציורים המתארים סצנות מהתנ"ך.
- הפסל באמצע – לא תחמציו.
- כנסייה אחת להכנס ולחוש את האוירה
- כנסיה שניה לראות מבחוץ.
- על בית מספר 19 - לוח קיר עם תאור יציאת מצרים
- מעל פתח הכנסיה הגדולה – לוח קיר יפה.
- שני פסלים בדשא.
כך חיו את חייהן הנזירות המזדקנות באורח הדומה יותר למנזר ולא בבדידות. האחרונה נפטרה בשנת 1971. אח"כ שופץ המקום, ונמשכה המסורת של מגורי נשים.למסורת של דיור ציבורי הוגן בהולנד יש שורשים עתיקים . . .
דרוש הסבר בקשר למהות של הכנסיות הקתוליות הסודיות. כולם ידעו עליהן. הקתולים המועטים וה"נרדפים" שהלכו להתפלל בן וכמובן שכל העיר הפרוטסטנטית. אלא מה, אסור היה להן לפרסם עצמן על ידי כתובת או עיטור כלשהוא בחוץ. היו בערך שבעים כאלו בעיר, ואנחנו הולכים לבקר באחת ששכנה בעלית הגג. כל מי שצריך לדעת ידע עליה. וזאת ההגדרה המדויקת לרדיפות. לא שרפו אותן. מקסימום לקחו אותם למענן והתפללו בהם אחרת, אחרי שהורידו מהם את הקישוטים.
בעיר גנים נוספים, לא הייתי, אבל יהיה פוסט על הנושא.
בסמוך מאד נמצא המוזיאון העירוני ( לא היינו )
חתכנו מערבה לתעלת kloveniersburgwal שבימי הביניים היתה הגבול המערבי של העיר. וגם מי שלא מבין הולנדית מזהה את המילה BURG ןאת WAL עם קצת הומור ניתן להגיד שזה הוול סטריט שלהם. שלפחות בשני מובנים זהה למנהטן: זה החלק העתיק של העיר ובהחלט בעל מאפיינים של עירת תחתית. המשכנו לאורכה מממש עד לים ומשם חזרנו לכיכר הדאם, שבתאורת הלילה ממש כמו ביום – אמנם היתה מלאה , אך לחלוטין לא מרשימה !
בהליכה לאורך התעלה צפונה הרובע העתיק ביותר של העיר ימצא לשמאלך. פנינו אומנם ל "כנסיה בעליית הגג" – קתולית, אך בדרך נעבור ליד רובע החלונות האדומים וסימטה הנקרא – איך לא – "שער גן עדן" . בפועל יש שתי סימטאות סמוכות זו לזו ועוד מספר רחובות קטנים שבהן בחלונות פתוחים עומדות נשים ומזמינות. האזור נמצא בתוכנית שיפוצים גדולה שמטרתה להקטין את התעסוקה במקצוע זה. התוכנית נושאת את מספר המיקוד של השכטנה "תכנית 1012"
הכנסיה בעליית הגג
הכנסייה ה”סודית” בעליית הגג
מיטה בארון
שיחזור אייכותי – מנורת חשמל כמו נר
אחרי המהפך הדתי בסוף המאה השש-עשרה סולקו הקתולים מתפקידיהם הציבוריים וכנסיות רבות הוחרמו על ידי השלטונות. אולם כל עוד קיימו את חיי הדת שלהם בצנעה וללא נסיון לפומביות שלהם, לא אונה להם רע. אין להשוות לגזרות האינקוויזיציה הספרדית או לרדיפות ההוגנוטים בצרפת. גם לא לרדיפות הדת באנגליה.
המיוחד בכנסיה הזאת, שהיא היחידה ששרדה מתוך רשימה של שבעים כנסיות "סודיות" נוספות שהיו קיימות במאה השבע-עשרה. וכן שהתקיימה בתוך בית פרטי, כולל עוגב. השחזור שלה מדהים ומאפשר הצצה אינטימית אל החיים בתקופה ההיא.
כשמסתכלים על המפה – הכנסיה בה ביקרנו = עיגול אדום בתוך הצהוב = מבחינים שכמעט רבע מהן באזורים העשירים, אזור ההרחבה הגדולה, התעלות עם הקווים הישרים מצד ימין. המשמעות החברתית היא שחלק לא קטן של האליטה האמסטרדמית אותה תקופה המשיכה לשמור על אמונותיה הישנות ללא כל הפרעה.
כנסייה נוספת “סודית” התקיימה ברחוב/תעלה פרינסנגראכט 7. אם תעברו ברחוב תוכלו לזהות את הבנין על ידי שלט שופר הדואר הנמצא מעל למשקוף.
מכאן המשכנו צפונה. עברנו ליד המחסומים של התעלות. מקום שהתעלה מחליפה שם ונעשית ממש צרה וגם מחליפה את שמה ל Oudezijds Kolk, בהולנדית: "תעלת הצד העתיק". השערים כאמור משמשים לשליטה על הזרמת מים נקיים לתעלות ולמחסום בעת הסערות הצפוניות ולא להגבהה או הורדה של סירות. אם סוגרים את המחסום בעת הגאות המים מתמלאים בתעלות אחרות ואז בשפל פותחים אותו והמים המלוכלכים נשפכים לים. מקום עם אוירה ומספר בתי קפה-מסעדות במקום שפחות הומה. מכאן גם מתאפשר מבט. מקום יפה לצילום.
האזור הזה הוא החלק העתיק ביותר של העיר ששמר במידה רבה על צביונו. שווה להרים ראש ולראות את התבליטים הקטנים של קירות הבתים שאמרו לכולם במה עוסק בעל הבית
עוד הליכה קצרה ואנו במגדל "הנשים הבוכות" Schreierstoren
בכו באמת ?? אולי. מי לא היה בוכה כשאהוביו היו יוצאים למסע של שלוש-ארבע שנים לאיי הודו המזרחית ?? האמת שהמגדל הוא אחד השרידים העתיקים של חומת העיר מהמאה החמש-עשרה ואכן נמצאה עליו טבלת אבן המתוארכת לשנת 1566 המנציחה אשה שלבה נשבר בפרידה מבעלה.
כאן הסתיים היום העמוס שלנו. חזרנו דרך ה"דאם" וקנינו לעצמנו מנת צ'יפס עם רוטב בוטנים ( התשלום בנפרד על הצ'יפס ועל הרוטב ), התור ארוך אבל מתקדם מהר. והטעם גן עדן.
