טיול משפחתי קצר ליפן.
כל כך קצר, שיהיה מדויק יותר לקרוא לזה "ביקור קצר ביפן" – 10 ימים נטו.
תקופה:
המחצית השנייה של אפריל 2019 (חופשת פסח, וסוף פריחת הדובדבן).
הרכב:
התחלנו ארבעה – זוג + מתבגרת (כמעט 16) וחיילת (כמעט 20). בהמשך הצטרפו עוד שניים – הבת הבכורה (כמעט 24), והחבר שלה, שנמצאים בעיצומו של ה"טיול הגדול".
מסלול כללי:
יום 1 – טיסה דרך מוסקבה
יום 2 – הגעה לטוקיו (לינה בטוקיו)
יום 3 – טוקיו (לינה בטוקיו)
יום 4 – טוקיו (לינה בטוקיו)
יום 5 – טוקיו, בערב פגישה מרגשת עם הזוג המטייל בשדה התעופה בנריטה (לינה בנריטה)
יום 6 – אוספים רכב שכור, המוזיאון הדיגיטלי, סידורים ופרוצדורות בטוקיו, נסיעה להאקונה (לינה בהאקונה)
יום 7 – האקונה (לינה בהאקונה)
יום 8 – אזור חמשת האגמים, נסיעה לטאקאימה (לינה בטאקאימה)
יום 9 – טאקיאמה ונסיעה לקיוטו (לינה בקיוטו)
יום 10 – קיוטו (לינה בקיוטו)
יום 11 – אראשיאמה (לינה בקיוטו)
יום 12 – פושימי אינרי, נגיעה בנארה, נסיעה לשדה התעופה באוסקה, החזרת הרכב השכור, פרידה ארוכה מהזוג המטייל שנשאר ללון במלון קפסולות של שדה התעופה, טיסה לנריטה (לינה בנריטה)
יום 13 – טיסה לארץ דרך מוסקבה
טיסות:
עם איירופלוט דרך מוסקבה. הרבה דובר על הטיסה הלוך עם קונקשן של שעה וחמישים דקות במוסקבה. אז אצלנו הכל היה מתוקתק. החברה עמדה בזמנים, ואפילו היה לנו זמן לנוח ולאכול/לשתות משהו. מערכת בידור טובה. שרות טוב. די מרווח. האוכל - זוועה!
טיסת פנים:
מאוסקה לטוקיו עם ג'טסטאר. טיסה של כשעה. על מזוודות משלמים בנפרד לפי משקל. סה"כ ממש זול – כ- 80 דולר (אם אני מבינה נכון, יותר זול מרכבת). מכיוון ש"ניצלנו" שבעה קילו פחות ממה שרכשנו במשקל המזוודות, קיבלנו זיכוי של 500 ין כל אחד לרכישת נשנוש במטוס – נחמד מצידם!
התניידות בטוקיו:
מיד עם הנחיתה ניגשנו לעמדת לימוזין בס בשדה התעופה, שם רכשנו חבילה הכוללת: הסעה מהשדה לנקודה הסמוכה למלון שלנו (50 מטר הליכה), הסעה חזרה מאותה נקודה לשדה התעופה, וכרטיס טעון ל- 72 שעות של נסיעות בקווי מטרו וסאבווי. הסידור הזה היה מעולה עבורנו, כי לפי התוכנית היינו צריכים לחזור לשדה התעופה כדי להיפגש עם הבת הגדולה, ו- 72 שעות זה בדיוק הזמן שהיינו צריכים לנסיעות בתוך טוקיו, וגם כי שני קווי הרכבות הנ"ל התאימו בדיוק לצרכים שלנו. החבילה עלתה לנו 6000 ין לאחד.
רכב שכור:
את הרכב שכרנו ישירות באתר של Toyota Rent a Car. האתר מאוד ידידותי למשתמש. שכרנו ואן גדול שיוכל להכיל שישה אנשים, וכל ציודם. הזמנו גם את כרטיס המעבר בכבישים המהירים, וזה היה מאוד נוח. התשלום על הכבישים המהירים מתבצע במועד החזרת הרכב. הנהיגה בצד ההפוך התבררה כפשוטה למדי, וההלם הראשוני מסתכם בשתי הדקות הראשונות בלבד. הדלק זול יותר מאשר בארץ. כמעט ולא נתקלנו בבעיית חניה. בקיוטו לקחנו מלון עם חניה, וזה היה מאוד נוח. תחנת האיסוף (בנריטה) הייתה ממש מעבר לכביש של המלון בו היינו, ותחנת ההחזרה (באוסקה) הייתה ממש בכניסה לטרמינל היוצאים.
ניווט:
ברכב השכור היה ג'י.פי.אס מובנה באנגלית, אבל כבר בהתחלה הייתה תקלה, שלא הצלחנו להתגבר עליה. לכן נווטנו עם וויז, וזה היה ממש מוצלח. הכנסנו ישר את שם המסעדה/מלון/אתר. לא השתמשנו בכלל בכתובות.
מלונות:
בדרך כלל, אני מעדיפה להזמין מלונות ישירות באתרי המלונות ולא בבוקינג. אבל, מהר מאוד הבנתי שקשה לי עם אתרי המלונות היפנים, ואם אני רוצה להבין בדיוק מה אני מזמינה, כדאי לעבוד הפעם עם בוקיננג. וכך היה.
נריטה – Hotel Nikko Narita
מלון שדה תעופה טיפוסי – פונקציונאלי, ענק, חסר אופי או ייחוד. היינו בו פעמיים. פעם אחת באגף ה"חדש" – חדרים גדולים. ופעם שנייה באגף הישן – חדרים יותר קטנים ומיושנים. בסה"כ נקי. ארוחת בוקר סבירה. יש הסעה כל 20 דקות מ/אל שדה התעופה. בערב הראשון אכלנו במסעדת המלון (יש שם שלוש מסעדות), והיה נחמד.
טוקיו – Akasaka Granbell Hotel
מלון בוטיק קטן וחמוד. נקי ומסביר פנים. חדרים קטנטנים, אבל למדנו להסתדר. ארוחת בוקר צנועה – לוקחים על מגש מהלובי, ועולים לחדר – לא כל כך נוח. מיקום באזור שקט יחסית, עם תחנת רכבת ממש נוחה במרחק דקת הליכה. מעבר לכביש סניף של פמלי מארט. במרחק 50 מטר משם מסעדה איטלקית ממש טובה "פלרמו", שהתענגנו עליה בערב הראשון. מאחורי המלון יש בית קפה נחמד עם עוגות מעניינות.
האקונה – Laforet Club Hakone Gora Yunosumika
מלון מקסים. חדרים יחסית גדולים. מקלחת נהדרת. ארוחת בוקר חביבה ביותר. את הנעלים מפקידים בלוקרים בכניסה ללובי, ומשם מסתובבים בכל שטח המלון רק בגרביים, כולל בארוחת הבוקר. קצת מוזר, אבל גם לזה מתרגלים. יש קימונו לכל אורח, כך שבארוחת הבוקר השנייה, נהגנו כיפנים מבטן ומלידה, וירדנו לארוחת הבוקר בהופעה אחידה ומרשימה.
טאקאימה – Tabino Hotel Hida Takayama
מלון חמוד. חדרים מיניאטוריים! נקי. ארוחת בוקר לא משהו. המלון לא נמצא במרכז העיר, אבל יש הסעות אל/מ תחנת הרכבת ושוק הבוקר.
קיוטו – Kyoto Brighton Hotel
מלון מערבי, גדול ומפנק. חדרים נוחים ונקיים. ארוחת בוקר נהדרת (הטובה ביותר מכל המלונות). המלון קרוב לארמון הקיסר ולמצודת ניג'ו, וזה אומר שהוא מרוחק ממרכז העיר (כנראה בזכות זה הוא מציע גם חניה), ולכן אני לא כל כך ממליצה למי שלא מתנייד בקיוטו עם רכב.
לקראת נחיתה
מהלך הטיול:
טוקיו
בגלל שהיה לנו כל כך מעט זמן לטוקיו הגדולה והמפוזרת, ובגלל שהרגשתי שאני הולכת לאיבוד, החלטתי להיעזר בשרותיה של מורן פוגל. מורן גרה בטוקיו ומדריכה קבוצות בעיר הגדולה. אני נעזרתי בה רק לצורך עריכת תוכנית. אתגרתי אותה עם הזמן הקצר שהיה לנו, והיא עמדה באתגר בגבורה גדולה. היא בנתה לנו תוכנית מדויקת להפליא, הכוללת המלצות לנקודות עניין. היה נוח, ובעיקר מעניין לקרוא את ההסברים שהיא הוסיפה לכל יעד. בנוסף, מורן הייתה זמינה לכל שאלה.
13.4.19 (יום שבת) - יום ההגעה
הגענו למלון בצהריים, התרעננו, וירדנו לאכול ארוחה איטלקית במסעדת "פלרמו", שליד המלון.
עלינו על קו גינזה, ואחרי ארבע תחנות יצאנו בתחנת שיבויה העמוסה.
טיילנו באזור שיבויה:
מעבר החצייה (כולל צילומים מכל זווית אפשרית),
הפסל של הצ'יקו (שהצליח להציץ בין מאות הראשים שהקיפו אותו),
שיטוט במדרחוב סנטר-גאי, ולקינוח ישבנו ב- Hoshino Coffee לטובת אכילת פנקייק ונקודת תצפית נוספת על מעבר החצייה.
חזרנו למלון מעולפים.
14.4.19 (יום ראשון)
התחלנו במקדש מייג'י. היה זה יום ראשון – יום החתונות. היה מאוד עמוס, אבל נסבל, והאווירה הייתה מיוחדת.
המשכנו ברגל למדרחוב Takeshita אשר בשכונת האראג'וקו. שם אכלנו קרפים עם גלידה – טעים!!! עמדנו בתור, ואפילו אכלנו Zakuzaku – טעים!!! ניסינו כל מיני שייקים. התנסו בשיגעון תאי הצילום (NOA), ובשיגעון החנות "הכול במאה יין" (DAISO).
המשכנו לשדרות Omotesando. סטינו לרחוב הקטנטן – Cat Street, וחזרנו לשדרה המרכזית. התרשמנו מכמה מבנים ידועים. את הסיור באזור סיימנו בבית הפרחים של ניקולאי ברגמן – התגלמות האסטטיקה היפנית.
עלינו לרכבת וירדנו בשינג'וקו. האזור היה עמוס מאוד, ואנחנו כבר עייפים מאוד. נכנסנו למסעדה מזדמנת, לא ממש ידענו מה אנחנו רוצים להזמין, אבל איכשהו הסתדרנו.
שוב חזרנו למלון מעולפים.
15.4.19 (יום שני)
למרות הזמן הקצר בטוקיו, הקדשנו כמעט יום שלם לסיור קולינרי מודרך עם יונתן צאירי. יונתן הוא בחור צעיר ישראלי-יפני החי בטוקיו ולומד קולינריה. בשעה תשע נפגשנו בלובי של המלון.
ירדנו בתחנת טוקיו, חצינו את גשר Nihonbashi ההיסטורי,
צפינו בטקס המעניין של פתיחת הכלבו Mitsukoshi,
שם ירדנו לקומת האוכל. זו הייתה חוויה מרתקת. בקומה הזו אפשר למצוא גם אוכל מערבי וגם מסורתי, אוכל מוכן ומצרכים, מאפים ומתוקים. הכל מוצג בצורה אסטטית, יפה ונקייה. אגף המתוקים והקינוחים היה מדהים ביופיו. רכשנו כל מיני דברים שנראה לנו ששווה לטעום, ויצאנו לפארק קרוב, ישבנו על ספסל וטעמנו. המוצ'י בכל מיני טעמים היה עדין וטעים.
המשכנו לטייל עם יונתן ונכנסנו לכל מיני חנויות אוטנטיות שמתמחות כבר דורי דורות בייצור מוצר אחד ייחודי למשפחה – היה מעניין מאוד, והמשכנו לטעום עוד ועוד דברים מעניינים.
בארוחת הצהריים נכנסנו למסעדה יפנית קטנטנה, בה הסועדים "מבשלים" אקונומיאקי בעצמם על פלטה חמה שבמרכז השולחן – היה ממש טעים! המשכנו לרחוב כלי המטבח, ודוגמאות המזון מפלסטיק. בסופו של דבר לקראת השעה חמש הגענו למקדש סנסו ג'י שבאסקוסה, שם נפרדנו מיונתן. בילינו עם יונתן יום עמוס, מרתק ומעניין. הלכנו הרבה ברגל. אכלנו דברים טעימים ולמדנו המון על תרבות, היסטוריה ו...אוכל.
עלינו לקומה העליונה של מרכז המבקרים של מקדש סנסו ג'י כדי לתצפת על האזור מלמעלה.
עברנו בשער המרשים וצעדנו לאורך רחוב Nakamise, שלאורכו חניות רבות של מזכרות וממתקים.
הגענו למקדש הגדול,
שוטטנו עוד קצת בסמטאות הסמוכות,
והלכנו לעבר הנהר כדי לראות את המבנים המודרניים של חברת אסאי.
עלינו על רכבת לאזור אקיאהברה – רחוב האלקטרוניקה. היה לנו קר, והיינו כבר די עייפים. מעבר להתרשמות שטחית מהאזור לא מצאנו בו עניין מיוחד. חזרנו למלון... מעולפים.
16.4.19 (יום שלישי)
את היום התחלנו מאוחר יחסית בגני Hama Rikyu. זהו גן יפני מסורתי ופסטורלי. אפילו היו בו עוד כמה עצי דובדבן בפריחתם.
משם צעדנו לשוק הדגים צ'וקיג'י שהפך בעצם לשוק תוסס של אוכל רחוב. התנסנו בכל מיני מאכלים ונהננו מהאווירה.
נסענו ברכבת לגינזה. התרשמנו מהחנויות היפות ומהמבנים האדריכליים.
חזרנו ברכבת למלון, רגע לפני שנגמר לנו הכרטיס החופשי של 72 שעות. נכנסנו לבית קפה סמוך למלון. אספנו את המזוודות. נסענו בהסעה לנריטה, ומשם למלון שלנו ללילה. קיבלנו חדרים, השארנו את המזוודות, וחזרנו לשדה התעופה לפגוש את הבת הגדולה והחבר שלה. מיותר לציין... פגישה מרגשת... התגעגנו!
17.4.19 (יום רביעי)
אספנו את הרכב, ונסענו למוזיאון הדיגיטלי שבאודייבה. הכרטיסים הוזמנו מראש באינטרנט. התצוגות היו מאוד יפות ומרשימות. התורים הארוכים (גם בכניסה וגם לחדרים המיוחדים) הפריעו מעט להנאה, אך למרות זאת הכול התנהל בסדר מופתי.
בצהריים נכנסנו שוב לטוקיו (עם הרכב) כדי סדר כמה עניינים, אכלנו צהריים במסעדה שהייתה חצי יפנית חצי איטלקית. קינחנו בגלידה בתוך קרפ.
אחר הצהריים נסענו להאקונה.
האקונה
18.4.19 (יום חמישי)
את הבוקר בילינו במוזיאון הפתוח. מוזיאון נעים ורגוע. מזג האוויר השמשי והנעים תרם להנאה.
בצהריים נכנסנו למסעדה מקומית, של זוג מבוגרים חביבים, שלא יודעים מילה באנגלית. הזמנו כל מיני מנות, בלי לדעת מה בדיוק אנחנו מזמינים. הצלחנו ב- 90 אחוז.
אחר כך נסענו לאגם אשינוקו, בתקווה לתצפית יפה על הר פוג'י, אבל הגיעו עננים שהסתירו את ההר, וגם היה לנו ממש קר, אז חזרנו למלון להעביר ערב משפחתי.
חמשת האגמים
19.4.19 (יום שישי – ליל הסדר)
היה יום יפה ובהיר, אבל דווקא על הצ'ופצ'יק של הר פוג'י רבץ ענן קטן, שסרב לעזוב.
התחלנו את היום בפגודת Chureiti. היו המוני תיירים, אבל פריחת הדובדבן הייתה מרשימה ביותר – שווה.
עברנו בחנות פמלי-מארט, הצטיידנו בכל מיני אוכלים, והמשכנו למפלי Shiraito – מסלול קצר ונחמד, אך לא שווה נסיעה מיוחדת.
אחר כך נסענו לגני Ryujin ike – הפריחה בגנים עדיין לא הייתה בשיאה, אבל המקום נחמד ותיירותי. יש משם נקודת צילום נהדרת להר פוג'י, אבל לצערנו הענן מהבוקר סרב לעזוב.
העצירה האחרונה שלנו הייתה, במקום שנחשב לאחד מחמש הנקודות הפוטוגניות ביותר של ה-הר – החוף הצפוני של האגם הקטן ביותר, אגם Shojiko. אכן, מצאנו את הנקודה הזו. ביום טוב רואים את ההר במלוא הדרו משתקף במי האגם, אבל אנחנו כאמור תפסנו יום לא כל כך מוצלח.
הנסיעה מחמשת האגמים לטאקאימה – הנוף לא היה מרשים במיוחד, אבל כשהגענו למעבר ההרים, היה המון שלג, והקטע הזה בנסיעה הציל את כבודה. בנוסף חצה את הכביש קוף חמוד, שהצליח להלהיב אותנו.
אחרי שהתמקמנו במלון המיניאטורי, חיפשנו מסעדה לחגוג בה את ליל הסדר, ולא כל כך מצאנו. בסוף נכנסנו למסעדה איטלקית נחמדה – לא ממש כשרה, אבל היה ממש טעים ונחמד.
טאקאימה
20.4.19 (יום שבת – פסח)
החלטנו להשאיר את הרכב במלון ולקחת הסעה למרכז העיר.
טיילנו בשוק הנחמד שלאורך הנהר – Miyagawa Market.
שוטטנו ברחובות העתיקים והמקסימים, עם הבתים האוטנטיים – בעיקר ברחוב Sannomachi.
הגענו לגשר המפורסם Nakabashi, שהיה נקודה נהדרת לצילומים.
חזרנו לרכב שלנו, ואיתו נסענו לפארק Miyagawa Ryokuchi. פריחת הדובדבן הייתה בשיאה. משפחות יפניות רבות ישבו מתחת לעצים הפורחים ועשו פיקניק – ממש כמו בספרים.
לארוחת צהריים התפצלנו – חלקנו הלך למסעדת Evil Tex, ומאוד-מאוד נהנו – מומלץ! וחלקנו הלך למסעדת בשרים, שהייתה נפילה גדולה.
אחרי ארוחת הצהריים יצאנו בדרכנו לקיוטו. שוב הנוף לא מרשים במיוחד, אבל עושה רושם שבתקופת השלכת האזור הזה צבעוני מאוד.
קיוטו
אחרי התארגנות במלון יצאנו לחקור את סמטת Pontocho. האזור היה עמוס באנשים, והייתה אווירה טובה.
21.4.19 (יום ראשון)
התחלנו את היום במקדש הכסף. התרשמנו מגינות החול היפניות. למרות המבקרים הרבים המקום שלו ונעים.
אחר כך צעדנו לאורכו של שביל הפילוסופים. עצי הדובדבן כבר סיימו לפרוח, אבל המראה עדיין מרשים.
בשלב מסוים סטינו מהשביל לטובת מקדש הונן-אין בעל שער הקש העתיק וגן החצץ היפה.
חזרנו לרכב ונסענו למקדש המים הטהורים. הרחובות היו עמוסים מאוד. המקדש מרשים מאוד.
השארנו את הרכב בחניה, והלכנו למסעדת אוקונומיאקי מזדמנת – Akonomiyaki Kiraku. הגענו ממש רגע לפני הסגירה. היה מאוד טעים.
משם נסענו לכלבו טקשימאיה. ירדנו לקומת האוכל לסיבוב של ריחות, טעמים וצבעים.
עצרנו בדוכן קטן שמוכר גלידה בלחמנייה, והמשכנו לטייל ברחובות המקורים שמאונכים לרחוב הראשי.
22.4.19 (יום שני)
נסענו לאראישיאמה, התקשנו במציאת חניה אבל בסוף הסתדרנו. התחלנו בביקור בוילה אוקושי סאנסו. טיילנו בגנים המרשימים, ונהננו מהאסטטיקה היפנית. ואפילו התכבדנו בתה ירוק וחטיף.
המשכנו ליער הבמבוקים, שהיה עמוס במבקרים, והגענו עד לגשר טוגטסוקיו.
משם הלכנו למסעדה קטנה ומקסימה, שנמצאת באחד הרחובות הפנימיים, ובהחלט שווה לחפש ולמצוא אותה (גוגל מפס יוביל אתכם בקלות) – Café Takahashi. אנחנו פשוט התאהבנו גם באוכל הטעים, וגם בבעלי הבית המקסימים!
חזרנו לקיוטו ונסענו ישר לשוק נישיקי. הגענו כשעה לפני הסגירה. השוק הזה הוא בהחלט חוויה לכל החושים.
את היום סגרנו ברובע גיון.
כבר היינו די עייפים, לכן הסתפקנו בסיבוב התרשמות קצר מאוד ברובע, וחזרנו למלון.
23.4.19 (יום שלישי)
למרות שמתוכנן לנו היום יום עמוס, החלטנו לקחת את הזמן. התארגנו ונפרדנו מהמלון החביב. נסענו למקדש פושימי אינרי. מצאנו חניה בקלות. המקום היה עמוס מבקרים (כצפוי), אבל איכשהו אנחנו מצליחים להנות למרות זאת. ההליכה בתוך שביל השערים הכתומים, שלא נגמרים, ממש מהפנטת.
אחרי שמיצינו, נסענו לנארה. כמעט ולא נשאר לנו זמן לביקור ראוי בנארה. נכנסנו למסעדה נחמדה לארוחת צהריים, ועשינו סיבוב רכוב וקצר בעיר החביבה הזו. ראינו את סצינת האיילים, שלא הרשימה אותנו במיוחד, ואפילו קצת ציערה אותנו.
משם נסענו לשדה התעופה באוסקה. החזרנו את הרכב השכור, "הפקדנו" (בצער רב) את הבת הגדולה והחבר שלה במלון הקפסולות שבשדה התעופה (הם ימשיכו את "הטיול הגדול" שלהם). טיסה קצרה לשדה התעופה בנריטה, ושוב אנחנו במלון שדה התעופה, שהיינו בו בתחילת הטיול.
24.4.19 (יום רביעי)
טיסת צהריים לארץ דרך מוסקבה.
יפן הייתה חוויה מיוחדת בכל המובנים. אנחנו עוד נחזור, כי יש הרבה השלמות...
