המשך לפוסט קודם…

יום שישי – 4.7.14 (יום העצמאות) 

התעוררנו לבוקר יום העצמאות גשום, אבל האלסקאים לא מתרגשים מגשם, ואף-אחד לא ישבית את שמחת החג שלהם. לכן, לשמחתנו, החגיגות המתוכננות מתקיימות כרגיל! התחלנו בתהלוכה צבעונית ושמחה במיוחד לאורך רחוב Main. אח״כ, לפי לו"ז מתוכנן מראש, השתתפנו עם המקומיים, ועם עוד תיירים במגוון תחרויות נחמדות באווירה אמריקאית מיוחדת. תחרות זריקת ביצים, משיכת חבל, הורדת ידיים, אכילת נקניקיות, אכילת פאי, הרכיבה האיטית ביותר על אופניים, תקיעת מסמרים בפסי רכבת ועוד. כל תחרות הייתה מיוחדת במינה ומרתקת. היה מדהים! חוויה יוצאת דופן! את אירועי היום חתמנו בדרבי ברווזים (ברווזי אמבטיה צהובים בגרסאות שונות), כשהברווז הזוכה (מתוך כמה אלפים) הוא זה שמגיע לקו הסיום ב- Pullen Creek. מן הסתם, הברווז שלנו שמספרו היה 505 – לא זכה (ב- 1,000$), אבל, משום שהיה לנו ברווז בתחרות, יכולנו לבחור אחד מתוך האלפים שנמשו מהערוץ. הבנות בחרו ברווז בגרסת פסל החירות. את סוף היום הכייפי והמיוחד הזה, בילינו בקרוואן והגשם לא הפסיק…

4 ביולי בסקגווי 4 ביולי בסקגווי 4 ביולי בסקגווי

תחרות אכילת נקניקיות תחרות רכיבה איטית על אופניים תחרות הורדת ידיים

יום שבת – 5.7.14 

סוף-סוף לא יורד גשם אבל מעונן. היום נגיע במעבורת לבירת אלסקה, ג'ונו. צריך להיות מוכנים עם הקרוואן ברציף בשעה 13:00. כדי שנספיק לאכול ארוחת צהריים לפני העלייה למעבורת, וכדי שלא נהיה לחוצים בזמן, החלטנו לוותר על מסלולי ההליכה, ובמקום זאת לבקר בעיירת הכורים הנטושה Dyea. יצאנו מהקמפ לכיוון דייה, בדרך לא סלולה ומאוד יפה. כשהגענו לדייה (עם הרבה ציפיות), נוכחנו לראות שעיירת הכורים הנטושה הזו, כל-כך נטושה, שממש אין בה כלום. הלכנו בשביל ביער, וראינו רק שלטים המציינים, שבמקום בו עומד השלט היה פעם מבנה כזה וכזה... ממש אכזבה! התנחמנו בדרך חזרה, שהייתה יפה גם היא, ובסופה, תצפית יפה על העיירה. חזרנו לסקגווי. נכנסנו לסופר הקטן שלה. חיפשנו מסעדה, ובסוף אכלנו במסעדה תאילנדית Starfire - היה טעים. עלינו למעבורת, וב- 15:00 בדיוק, היא התחילה את דרכה. המעבורת גדולה מאוד ומרווחת. השייט היה נעים, וכשנראה ליוויתן, הודיעו על כך במערכת הקריזה. הנופים עוצרי נשימה, ועדיין לא התרגלנו. הגענו ל- Juneau (כולל עצירה של שעה בהיינס) ב- 21:30. מאוחר, אבל עדיין אור יום, ואפשר להנות מהמראות גם בשעות כאלה. לג'ונו אפשר להגיע רק בדרך הים או האוויר. הגענו לקמפ בטבע – Mendenhall Lake Campground. הקמפ ענק, מרווח ומאוד יפה. יש לנו סייט ממש ליד האגם עם נקודת תצפית טובה לקרחון מנדנהול.

יום ראשון – 6.7.14 

התעוררנו מוקדם לבוקר מקסים. מתאים בדיוק לסיור דובים. אבל, לפני כן, יש לנו עוד קצת זמן בבוקר, אז התארגנו ויצאנו לקרחון Mendenhall. במרכז המבקרים הפנוראמי ראינו סרט מעניין על אודות הקרחון. הלכנו בשביל מסודר המוביל לנקודת התצפית על הקרחון, ואח״כ המשכנו למפלי Nugget, המרשימים. נסענו לשדה התעופה של ג'ונו. שם פגשנו את שתי המדריכות המקסימות שלנו מחברת Pack Creek Bear Tours. הצטיידנו במגפיים גבוהים במיוחד, ובציוד נוסף, ועלינו למטוס "בוש", הממריא מהים. היעד – Admiralty Island. האי נמצא כ- 50 ק"מ דרומית לג'ונו, וטוענים כי צפיפות דובי הגריזלי בו היא מהגבוהות באלסקה. מספר המטיילים המורשים לבקר באי מוגבל (כ- 20 ביום), לכן, כדאי להגיע למקום עם חברה שיש לה מכסה כזו. הטיסה לאי הייתה מדהימה – השמיים היו בהירים, הראות נהדרת, והנוף ממעוף הציפור מרהיב ביופיו. נחתנו באי הבתולי והכמעט מבודד הזה. קיבלנו תדרוך קפדני מריינג'רית חמושה בכלי ירייה, שכלל איסורים רבים. תמיד יש על האי שני ריינג'רים, שתפקידם להנחות את המטיילים המעטים, לבדוק שהכללים נשמרים, ובעיקר לתצפת ולדווח על הדובים ותנועתם. את האוכל (שהחברה ארגנה לנו) טמנו בבור המיועד לכך, ונמצא באזור מוגבל מאוד, שרק בו מותר לאכול. יצאנו למסלול קצר, למקום ממנו אפשר לתצפת על דובים. היה חם יחסית, וראינו רק דובים מעטים, שהואילו בטובם לצאת לשטח החשוף לשמש. חזרנו לנקודת המפגש, שם עשינו הפסקה לארוחת צהריים. הסנדוויצ'ים היו טעימים, והשיחות שהתפתחו עם שתי המדריכות היו מעניינות ביותר, ואפשרו לנו הצצה מרתקת לחיי היום-יום באלסקה ובג'ונו (המבודדת) בפרט. אחרי מנוחת הצהריים, עשינו מסלול ביער לכיוון מגדל תצפית. במהלך המסלול המדריכות שיתפו אותנו בידע הרב והמעניין שלהן, על החי והצומח באי. עלינו למגדל התצפית. בזמן הנכון, אפשר לראות משם דובים שבאים לאכול סלמונים, אבל אנחנו הקדמנו קצת בעונה, ועדיין לא היו סלמונים, ולכן גם לא היו דובים. אכזבה! למרות זאת, ההליכה ביער הייתה נעימה ומעניינת, ואפילו ראינו סכר בנוי לתפארת, שבנה בונה חרוץ במיוחד. נשאר לנו עוד מעט זמן, אז חזרנו לנקודת התצפית הראשונה. הפעם ראינו דובה עם שני גורים חמודים. ב- 19:00 בדיוק בא המטוס הקל לאסוף אותנו חזרה. גם הטיסה חזרה הייתה יפה ופוטוגנית. לסיכום: סיור הדובים שלנו היה דל בדובים מהמצופה, אבל היה כייף ומעניין – חוויה מיוחדת. חזרנו לג'ונו, עלינו על הקרוואן, ונסענו לאי דאגלאס, שם הגענו למסעדת Island Pub, שם אכלנו פיצות טעימות במיוחד. הגענו לקמפ – Spruce Meadow RV Park - ממש מאוחר מעולפים מעייפות. הלכנו מייד לישון.

מפלי נגט טיסה לאדמירלטי איילנד טיסה לאדמירלטי איילנד

טיסה לאדמירלטי איילנד דובים באדמירלטי איילנד דב באדמירלטי איילנד

עמדת התצפית באדמירלטי איילנד טיסה לאדמירלטי איילנד טיסה חזרה מאדמירלטי איילנד

יום שני – 7.7.14 

התעוררנו רק ב- 9. בוקר אפור – לא אידיאלי לסיור דובים (מזל שהוא היה אתמול), ולא אידיאלי לשייט לטרייסי ארם (אבל, זה מה שיש היום!). התחלנו עם כביסות, מקלחות, ועוד כל מיני סידורים. יצאנו מהקמפ רק ב- 12 לכיוון הדאון טאון של ג'ונו. התקשנו במציאת חנייה, אבל בסוף הסתדרנו... הגענו ראשונים לסירה הקטנה של חברת Allen Marine Tours, שתיקח אותנו ל- Tracy Arm Fjord. אחרינו הגיעו הרבה נוסעים מהקרוז ומילאו את הסירה. יצאנו לדרך בדיוק ב 13:30. למרות שהשמש לא האירה לנו פנים היום, הנוף עוצר נשימה. טרייסי ארם הוא פיורד צר וארוך, שנכנס עמוק לתוך היבשה. בקצהו (אחרי שייט של כשעתיים) הגענו לשני קרחונים, שהיו פעם אחד – Sawyer Glacier ו- South Sawyer Glacier. הקרחונים ענקיים וכחולים-כחולים-כחולים! על פני המים צפו שברי קרחונים בצורות מעניינות, ובאלף גוונים של כחול. על חלק מהם רבצו כלבי ים, ולוטרות. פשוט אין מילים לתאר את החוויה הויזואלית הזו. בדרך חזרה אפילו ראינו ליוויתן. המדריך בשייט היה רב ידע, והעשיר אותנו עוד ועוד. לקראת הגעתנו חזרה (בערך בשמונה בערב), הגשם התחזק. רצנו לקרוואן, חזרנו לקמפ, הכנו מרק חם, והלכנו לישון.

טרייסי ארם טרייסי ארם טרייסי ארם

טרייסי ארם בולד איגל טרייסי ארם

יום שלישי – 8.7.14 

כל הלילה ירד גשם, וכך גם כל היום. היה ברור שבמזג אוויר כזה לא נעלה עם הרכבל להר Roberts. אז התארגנו לאיטנו, ויצאנו בנסיעה על ה- Glacier Highway לכיוון הקצה הצפוני של הכביש. אורכו של הכביש כ- 60 ק"מ. אחרי נסיעה של כ- 50 ק"מ, עצרו אותנו בשל עבודות בכביש, ואמרו שנוכל להמשיך צפונה רק בעוד כחצי שעה. החלטנו לוותר, ולחזור דרומה. עצרנו ב- Eagle Beach, וכמנהג האלסקאים, שאינם נרתעים מגשם, יצאנו לטייל עם מעילים ומטריות. ההליכה הייתה נעימה, והצלחנו לראות הרבה נשרים קרחים על צמרות העצים , ממש קרוב. דרומה משם עצרנו ב- Shrine of St. Therese. במקום יש מסלול הליכה קצר לכנסיית אבן נחמדה, ולגנים יפים, בהם זיהינו לראשונה את הפרח הלאומי של אלסקה Forget-Me-Not (זכריני). הגשם לא הפסיק לרגע. לפני שנכנסנו שוב לדאון טאון של ג'ונו, מילאנו גז ודלק. שוב התקשנו במציאת חניה, אבל אחרי שהתגברנו על הבעיה, הלכנו לאכול במסעדה סינית, היה טעים. המשכנו למדגרת דגי הסלמון – Macaulay Salmon Hatchery - היה סיור קצר ומעניין. המשכנו לטייל ברחובות הפופולאריים – Franklin ו- Marine, בין חניות המזכרות והמזון, היה נחמד. חזרנו לקמפ. עדיין גשום. התארגנו, והלכנו לישון. מחר קמים מוקדם!

דב בדרך מוס בדרך

יום רביעי – 9.7.14

אכן, התעוררנו מוקדם. ב- 5:10 יצאנו לדרך כשהבנות עדיין ישנות. בדרך היורדת מהקמפ לכיוון המרינה של המעבורת, ראינו פתאום דב שחור וחמוד, חוצה את הכביש, ממש לפנינו, ומהלך לו בשלווה בחצרות הבתים. הבנות התעוררו מקריאות ההתלהבות שלנו, וקפצו מהמיטות (הרבה יותר יעיל משעון מעורר). הגענו לטרמינל המעבורת ב- 5:20. בזמן ההמתנה, אכלנו ארוחת בוקר ונכנסנו למעבורת. המעבורת יצאה לדרך בדיוק ב- 7. ל- Haines הגענו בדיוק ב- 11:30, אחרי שייט רגוע ונעים, עם מראות ונופים שלא שבענו מהם. וכמובן... ראינו לווייתנים. היינס נחמדה, אבל די שיעממה אותנו. טיילנו בעיירה לפי המסלול המוצע בספר של נטע דגני, ועובר ב- highlights של המקום. קנינו סלמון מעושן. אכלנו במסעדה מקומית. ולאכזבתנו ה- Fort Seward היה סגור לרגל שיפוצים. הגענו לקמפ יפהפה ומטופח – Hitch-Up RV Park. ומיד יצאנו לדרכנו צפונה מהיינס על ה- Lutak Rd., במטרה לחפש (ולמצוא!) דובים באגם/נהר Chilkoot. לא היו דובים! אבל, המקום מאוד יפה. חזרנו על עקבותינו, חצינו את היינס, והמשכנו דרומה על ה- Mud Bay Rd. במטרה להגיע למסלול ההליכה המוביל לכף Seduction Point. הדרך מאוד יפה. מסלול ההליכה לכף הוא ארוך למדי – כ- 11 ק"מ לכל כיוון. ג' והקטנה לא רצו לוותר, ועשו חלק מהמסלול, כ- שעה וחצי. הגדולה ואני, נשארנו בקרוואן. חזרנו לקמפ והתארגנו לשינה.

יום חמישי – 10.7.14 

בבוקר החלטנו לתת צ'אנס נוסף לדובים של Chilkoot. חזרנו לנהר/אגם, אבל אם אין (מספיק) סלמונים – אין דובים! תדלקו, והתחלנו את דרכנו ל- Kluane Lake. הדרך מתחילה על Haines Highway. אחרי כ- 70 ק"מ חצינו את הגבול לקנדה (בריטיש קולומביה), והזזנו את השעון שעה קדימה. אחרי 30 ק"מ נוספים חצינו את מעבר ההרים Chilkat, בגובה 1,100 מ'. 40 ק"מ נוספים, ואנחנו עוברים מבריטיש קולומביה ליוקון. נסענו 20 ק"מ נוספים, ועצרנו ב- Million Dollar Falls. נהננו ממסלול ההליכה הקצר והקל, וממראה המפל היפה. רצינו לעצור בכפר האינדיאני Klukshu, אבל פספסנו את הכניסה לכביש הגישה, והחלטנו לוותר. גם על St. Elias Lake החלטנו לוותר. אבל, עצרנו בתצפית על אגם מזדמן אחר, כדי לאכול ארוחת צהריים. כ- 25 ק"מ לפני Haines Junction סטינו מהדרך, וירדנו ירידה חדה לכיוון Kathleen Lake היפהפה. עברנו בהיינס ג׳קשן והמשכנו על ה- Alaska Highway, קצת יותר מ- 100 ק"מ, עד ל- Kluane Lake, הענק. שם נכנסנו לקמפ מקסים, שהוזמן מראש Cottonwood RV Park (התשלום אך ורק במזומן, ובדולר קנדי!, ואין אפשרות לרוקן זבל!!!). קיבלנו סייט ממש על קו המים – מקסים! השמיים כחולים-כחולים, אבל נושבת רוח מקפיאה, שכמעט לא מאפשרת לנו לצאת מהקרוואן – כל-כך חבל... בכל זאת, לא וויתרנו על טיול זוגי קצר לאורך האגם, ועל משחק מיני-גולף, שהיה בקמפ.

הקמפ באגם קלואני

יום שישי – 11.7.14 

היום הוא יום נסיעה אינטנסיבי, שחלקה על דרך שכבר הכרנו. המשכנו בנסיעה על ה- Alaska Highway. הדרך הייתה מאוד משובשת, ושוממה אבל ממש יפה. אחרי כ- 240 ק"מ הגענו לאבן הגבול, שעומדת ממש על הגבול בין קנדה לארה"ב. השתעשענו בצילומים של "רגל פה ורגל שם", והמשכנו בנסיעה, לא לפני שהחזרנו את השעון לשעת אלסקה. כ- 150 ק"מ אחרי מעבר הגבול, הגענו ל- Tok, בה ביקרנו לפני כמעט שבועיים. תדלקנו, והמשכנו דרומה על ה- Glenn Highway. אמנם כבר נסענו על הדרך הזו, בכיוון ההפוך, אבל בכל-זאת, היא נראתה לנו שונה לגמרי. איפשהו על הדרך עצרנו לאכול. מזג האוויר היה מצוין, והראות המעולה אפשרה לנו לבלוע בתאווה את הנופים הנהדרים. אפילו הצלחנו לראות כמה מוסים רוחצים באיזה אגם/שלולית. ב- Glennallen נטשנו את הדרך המוכרת, ופנינו מערבה. בערך ב- 7 בערב, ואחרי נסיעה של כ- 650 ק"מ, הגענו לקמפ ביער, על שפת נחל – Tolsona Wilderness Campground. במקום היו כמויות של יתושים, שבהחלט הצדיקו את השם הרע שיצא לאלסקה בעניין הזה. לא יכולנו להוציא אצבע מהקרוואן, לפני ש"התקלחנו" בתכשיר דוחה יתושים! לבעל המקום יש במשרד מלא מכשירים עתיקים ומיוחדים, ממש כמו מוזיאון. אכלנו מרק חם עם קוסקוס, והלכנו לישון.

יום שבת – 12.7.14 

התעוררנו לבוקר מדהים. ואנחנו ממשיכים את דרכנו מערבה על ה- Glenn Highway, המקסים. כ- 135 ק"מ מגלנלן, יש אפשרות להיכנס (דרומה) לבית הספר היסודי, בעל השם המקסים Glacier View Elementary School. עצרנו שם לתצפית מרשימה על קרחון Matanuska. העצירה בביה"ס (שהיה סגור) אפשרה לנו להציץ לכיתות המקסימות, ולחצר הפונה לקרחון, ופשוט לקנא – איזה כיף ללמוד בכזה מקום!!! נסיעה קצרצרה מביה"ס הובילה אותנו לשביל הגישה לקרחון Matanuska. שילמנו, ונסענו בשביל עפר עד לחניון, ממנו יצאנו ברגל לקרחון המדהים הזה. ההליכה על הקרחון הייתה אחת החוויות המרשימות בטיול. אין ספק שמזג האוויר המושלם, שיחק מאוד(!) לטובתנו. גם הנעליים שרכשנו בתחילת הטיול הוכיחו את עצמן, הן בזכות האחיזה הטובה בקרקע (בקרח, במקרה זה!), והן בזכות עמידותם במים ורטיבות. הלכנו על הקרחון ממש עד לנקודה שבה צריך כבר לטפס עם ציוד. כל כמה צעדים גילינו תצורה חדשה, וצבע חדש. המצלמות עבדו שעות נוספות. אין ספק! זו הייתה חוויה מיוחדת במינה. כשחזרנו לחניון, אכלנו ארוחת צהריים עם הנוף המדהים של קרחון Matanuska, שעוד ידובר בו רבות בדברי ימי המשפחה. עזבנו את המקום נרגשים, והמשכנו בנסיעה. עזרנו בחווה לגידול Musk Ox. האמת היא שהגענו בלי ציפיות גבוהות, אבל, היה די מעניין. עברנו את Palmer, עלינו צפונה על ה- Parks Highway, עברנו את Wasilla (בלי לעצור אצל שרה פיילין), והמשכנו עד Talkeetna. הנוף והכבישים הפכו לעירוניים יותר. הגענו לקמפ נחמד – Talkeetna Camper Park. המיקום שלו מעולה, ובעלי הבית מאוד נחמדים. מהם הבנו, לאכזבתנו, שה- Moose Dropping Festival לא מתקיים בסוף השבוע הזה.

קרחון מתנוסקה קרחון מתנוסקה קרחון מתנוסקה

קרחון מתנוסקה מוסק אוקס

יום ראשון – 13.7.14 

בלילה ירד גשם, ובבוקר היה מעונן מאוד, כך שהטיסה המתוכננת והמוזמנת שלנו למקינלי, מוטלת בספק. הלכנו לברר את הסוגיה במשרדי חברת Talkeetna Air Taxi, ואכן, הטיסה שלנו, שהייתה אמורה לצאת ב- 8:30, נדחתה ל- 10:45 (אם מזג האוויר יאפשר זאת). אז טיילנו קצת בעיירה. מידי פעם טפטף. למרות העננות, הטיסה של 10:45 יצאה במועדה. מזג האוויר לא היה אידיאלי, אבל סביר. ראינו את פסגת הר McKinley, שהוא ההר הגבוה בצפון אמריקה (6,200 מ'). אח״כ טסנו מעל שני קרחונים בנוף עוצר נשימה. הטייס הרבה בהסברים מעניינים. טסנו שעה ורבע, ונחתנו בחזרה בשלום בטלקיטנה. אכלנו ארוחת צהריים באחת המסעדות, שאינה ראויה לציון. קנינו גלידה (מי אוכל גלידה בקור הזה?!). טיילנו עוד קצת, ואז התחיל לרדת גשם. אז נכנסנו לחנות מזכרות כדי להעביר את הזמן עד שיירגע. כנחלש מעט, רצנו לקרוואן החם. אחרי מנוחת צהריים, וכביסות, הגשם הפסיק, וחזרנו למרכז העיירה. תחנה ראשונה – החתול המפורסם, שנבחר לשמש כראש העיר של טלקיטנה, ושמו באלסקה Stubbs. אפשר לפגוש אותו ב- Nagley's General Store. הגימיק נחמד, אבל החתול לא כל-כך, ואי אפשר להאשים אותו... אחרי ליטוף אחד קטן, הוא ביקש שנעזוב אותו (באימא שלנו!). טיילנו עד גדות הנהר (Susitna), וחזרנו לאכול פיצה טעימה ב- Mountain High Pizza Pie, שהייתה פיצוי טוב לארוחת הצהריים. בחצר של המסעדה עשינו טורניר של "זריקת שקי שעועית" – משחק אלסקאי חביב, שראינו לראשונה בסגקווי, והוא מאוד מצא חן בעיננו. זהו... חזרנו לקרוואן והתארגנו לשינה.

בטיסה למקינלי בטיסה למקינלי

יום שני – 14.7.14 

אחרי התארגנות של בוקר נפרדנו מטלקיטנה החביבה, ויצאנו לדרכנו חזרה דרומה. בדרך עצרנו בחווה לגידול ואילוף כלבי מזחלות שלג - Dream a Dream. לא הזמנו סיור מראש, והסיור הבא אמור היה להיות רק אחרי אחת, אז החלטנו לוותר. לאכזבתנו, לא נתנו לנו אפילו רק לראות את הכלבים. המשכנו בדרכנו, והגענו למוזיאון המורשת האינדיאנית, שנמצא בפאתיה הצפוניים של אנקורג' (Alaska Native Heritage Center). היה מאוד נחמד ומעניין. למדנו על חמשת השבטים האינדיאנים, ועל הקונפליקט הלא פשוט בין שימור המסורת העתיקה, לבין החיים המערביים, שבמובן מסוים די נכפו עליהם. המשכנו למרכז אנקורג׳. מצאנו חניה גדולה לקרוואנים. אכלנו ארוחת צהריים טעימה וחגיגית ב- Glacier Brewhouse. היה מזג אוויר נפלא, אז טיילנו עוד קצת ברחובות היפים של הדאון טאון של אנקורג'. קנינו עוד קצת מזכרות ומתנות. נסענו לקמפ מאוד עירוני ודי צפוף Golden Nugget Camper Park. זהו... מחר מזדכים על הקרוואן. התחלנו לארוז. נמשיך מחר...

יום שלישי – 15.7.14 

התארגנו. אכלנו. ארזנו. היה עוד קצת זמן, אז נכנסנו שוב לוולמרט. מילאנו דלק וגז. ו... הזדכנו על הקרוואן. נסענו עם ההסעה של חברת הקרוואנים לשדה התעופה. אכלנו ארוחת צהריים בשדה התעופה, ועלינו על טיסה של יונייטד שיצאה בזמן (14:00), ונחתה בסן פרנסיסקו ב- 19:30. לקחנו את הרכב השכור, ונסענו לקרובי המשפחה שלנו ב- Sunnyvale. אחרי ארוחת ערב ביתית וטעימה, נפרדנו, והלכנו לישון במלון Maple Tree Inn, שנמצא חמש דק' נסיעה מהבית של קרובי המשפחה. המלון מומלץ מאוד למי שמבקר בעמק הסיליקון – נקי, מרווח, וארוחת הבוקר סבירה-פלוס.

יום רביעי – 16.7.14 

אחרי ארוחת הבוקר, יצאנו לפגישת עבודה קצרה, ולאחריה נפגשנו שוב עם המשפחה לפיקניק (טעים) בפארק מקומי. חזרנו לחדר לנוח. אחה״צ הגברים והילדים הלכו לקרטינג ולטרמפולינות. ואילו אני ביליתי בקוסטקו. בערב אכלנו במסעדה סינית מקומית וטובה (לא רחוק מהמלון שלנו).

יום חמישי – 17.7.14 

אחרי ארוחת בוקר, נסענו להיפרד מהמשפחה. הסתובבנו עוד קצת בניסיון למצוא ציוד לקיאקים, וציוד מחנאות. אח"כ המשכנו לסן פרנסיסקו האהובה, דרך Half Moon Bay, וכביש החוף (זה קטע שלא עשינו בטיול הגדול). עברנו ברחובות היפים, עם הבתים הויקטוריאניים האופיינים. הגענו לגשר שער הזהב, ונכנסנו לתצפית הצפונית, הקור העז הבריח אותנו חזרה לרכב, לא לפני שהוספנו עוד כמה תמונות לאלבום. חזרנו למרכז העיר. עקב שיפוצים, באזור היוניון סקוור, התקשנו קצת למצוא חנייה, אבל בסוף הסתדרנו. טיילנו קצת בכיכר, וקצת בצ׳ינה טאון. נסענו לחנות המתמחה בהכנת מקרונס - היה מאוד טעים! נסענו לשדה התעופה, ורק כשהגענו לחברת השכרת הרכב, נזכרנו שלא מילאנו דלק, מה שעלה לנו ב- 95$. קצת אחרי שבע בערב המראנו, וקצת לפני תשע הגענו ללאס ווגאס. אספנו את הרכב, ונסענו למלון MGM. למרות שהיינו עייפים, לא וויתרנו על טיול רכוב בסטריפ. אנחנו כבר מכירים את לאס ווגאס די טוב, ובכל זאת היא מהממת אותנו כל פעם מחדש – פשוט עיר מטורפת!

גשר שער הזהב מקרונס בסן פרנסיסקו לאס ווגאס

ימי שישי-שבת – 18-19.7.14 

ומה הספקנו ביומיים האלה:

- פעמיים אכלנו ארוחת בוקר בבופה של מלון ווין. יקר יחסית, ובשבת אפילו יותר, אבל ממש שווה.

- יום קניות מסורתי של סוף טיול – הפעם באאוטלט הצפוני הפתוח. אמנם חם מאוד, אבל, כלום לא יפריע לנו בחדוות הקניות.

- ג' והבנות עלו למלון סטטוספר, ונהנו מאוד מהמתקנים המפחידים שבראשו.

- כמובן, שטייילנו בסטריפ. חזרנו למלון וונציה האהוב. שם אכלנו במסעדה האיטלקית קנלטו, אותה הבנות מאוד אוהבות.

- עוד קצת השלמות בוולמרט, כולל רכישת מזוודה נוספת.

- ביקור בחנות הפנאי הענקית והמרשימה, שבמלון סילברטון, שם מצאנו שקי שעועית למשחק החביב שגילינו באלסקה, והחלטנו שאנחנו רוצים להביא אותו איתנו לארץ.

- ביקור זוגי בקזינו, ואפילו הרווחנו 100$ (שמתקזזים עם הקנס על החזרת הרכב בלי דלק בסן פרנסיסקו).

- וגולת הכותרת – הופעה של ליידי גאגא. ההופעה הייתה מושקעת ומרהיבה. בת ה- 15, שקיבלה את ההופעה כמתנת יומולדת, יצאה מגדרה. האווירה הייתה מטורפת. שילוב של הופעה כזו בעיר החטאים, יוצר קרנבל שלם של דמויות הזויות, בשלל תלבושות (או אין תלבושות) – טרוף מושלם!

הקרוואן של ליידי גאגא אימה בשחקים אימה בשחקים

אימה בשחקים

יום ראשון – 20.7.14 

התעוררנו מוקדם. יש לנו נסיעה ארוכה לשדה התעופה בלוס אנג'לס, לכן תכננו לצאת בחמש בבוקר. פשוט לא להאמין מה שקורה בווגאס ביום ראשון בחמש בבוקר- אני חושבת שאנחנו היינו היחידים שירדנו במעלית, רוב התנועה הייתה למעלה, לחדרים, זוגות ובודדים כולם שיכורים ברמה זו או אחרת. היה אפילו די מפחיד – בהחלט עיר החטאים! משום שהחלטנו ללכת להופעה של ליידי גאגא, אחרי שכבר הזמנו את כרטיסי טיסה מלוס אנג'לס, ולא מצאנו טיסה מתאימה מלאס ווגאס ללוס אנג'לס, החלטנו פשוט לעשות את הדרך בנסיעה. היא הייתה מהנה מאוד, ולא קשה. חלק מהדרך אני נהגתי. הגענו בזמן, החזרנו את הרכב, ואנחנו על טיסת אל-על הישירה לתל-אביב. הייתה טיסה מדהימה! עברה מהר ובקלות, הצוות היה משובח, וראוי לציון.

סיכום והגיגים

המקומות והאטרקציות שהכי "עשו לנו את זה", לפי סדר כרונולוגי:

- שייט קיאקים לקרחון וולדז.

- יום הנסיעה מ- Tok ל- Dawson City על ה- Top of the World Highway, כולל הביקור ב- Chicken.

- אירועי הארבעה ביולי בסקגווי.

- ההליכה על קרחון Matanuska.

היו לנו שלושה סיורי שייט (לפארק הלאומי Kenai Fjord, למייצר הנסיך וויליאם,

ול- Tracy Arm Fjord). בנוסף לכך חווינו שלושה מקטעים די ארוכים של שייט במעבורת. עופר מאלסקה צדק כשטען, שזה יכול להיות יותר מידי. האמת היא, שגם עכשיו קשה לי לומר על מה הייתי מוותרת. לכל סיור היה ערך מוסף משלו, ובכל זאת ממש לא צריך לעשות את כולם. אם ממש-ממש מכריחים אותי לבחור רק באחד, הייתי בוחרת בשייט לטרייסי ארם.

• הטיול באלסקה היה מרהיב ביופיו, מרתק, ומרחיב אופקים (תרתי משמע). מאוד אהבנו את הקשר עם האלסקאים – אנשים מיוחדים. ככל שהמקום שהגענו אליו היה נידח יותר, כך האנשים היו מרתקים יותר.

• באלסקה קר! כל הזמן היינו עם בגדי חורף (ישראלי). ובסיורי השייט, והקרחונים, העלנו את רמת הביגוד לכפפות-כובע-צעיף-מעיל חם.

• מצד אחד, מזג האוויר הוא שחקן מפתח בטיול, מצד שני, חייבים ללמוד להתעלם מגשם ומקור. אני לא בטוחה שההתלהבות שלנו מקרחון וולדז ומקרחון מטנוסקה, הייתה כל-כך גבוהה אם מזג האוויר לא היה מאיר לנו פנים. אך יחד עם זאת, ב- 4 ביולי נהננו מאוד למרות הגשם.

• באופן אישי, יש לי העדפה ברורה לנופים מדבריים. בעניי הם הרבה יותר דרמתיים ומרגשים, מנופי הרים ירוקים ופלגי מים. והנה, באלסקה גיליתי סוג נוסף של נוף דרמתי ומרגש, שאינו מדברי. נוף בראשיתי מיוחד במינו – הנוף האלסקאי.

• במהלך סיפור הטיול הנ"ל, נמנעתי מלהזכיר את מבצע "צוק איתן", כדי לא להעכיר את האווירה, אבל אי אפשר להתעלם מהעניין הזה לגמרי, כי הוא ליווה אותנו במהלך כל הטיול, בכל צעד ושעל.

א- כי אנחנו ישראלים, ואי אפשר להתנתק.

ב- כי הגדולה נשארה בארץ, ולא רצינו להתנתק.

ג- כי כמעט בכל מקום, המקומיים ששמעו שאנחנו מישראל, מייד הרעיפו עלינו אהבה ותמיכה, ולפעמים אפילו עדכנו אותנו בפרטים, שלא הספקנו להתעדכן בעצמנו.

ד- כי הניגוד הכואב הזה, בין הטירוף של האזור בו אנו חיים, לבין השלווה והעוצמה של הטבע שסבב אותנו, היה כמעט בלתי נסבל.

תם ונשלם... עד לפעם הבאה!