אחרי כמעט שנה של תכנונים טיול בר המצווה יצא לפועל, התחלנו אותו ארבעה – אני ו3 מ-4 ילדי כשהחיילת היתה אמורה להצטרף אלינו בהמשך; זה לא עבד כל כך לפי התכנון אבל על כך בהמשך.
הגיע יום הטיסה – חמושים במזוודות תיקים וקלסר ענקי עם כל הניירת הדרושה הגענו באמצע הלילה לנתב”ג
הטיסה הראשונה - אל על לפרנקפורט של 6 בבוקר יצאה באופן מפתיע בדיוק בזמן, המטוס היה צפוף ורועש וללא חבילת בידור או מקום לרגליים אבל הטיסה הייתה קצרה ועברה בשלום. נחתנו בפרנקפורט ב 10 בבוקר זמן מקומי והזזנו את השעונים אחורה בפעם הראשונה לאותו יום.
הטיסה השנייה – condor לסיאטל יצאה באיחור (סימן אזהרה ראשון) והייתה סבירה יחסית מבחינת צפיפות, אבל חבילת הבידור הייתה עלובה עבור טיסה כל כך ארוכה והתכנים הטובים נמכרו בתשלום גבוה. ניצלנו את 11 השעות לקריאה ושינה והגענו לסיאטל ב4 אחה”צ זמן מקומי – עדיין אותו יום.
קצת לפני הנחיתה עברנו מעל האזורים הלא מיושבים של קנדה וזכינו לראות הרים מושלגים יפהפיים, והנחיתה מעל המפרץ היתה מדהימה.
הטיסה השלישית והאחרונה עם אלסקה איירלינס לאנקורג' – היינו גמורים אז הצלחנו לישון את 3 וחצי השעות במטוס הקפוא והקטן. נחתנו ב9 וחצי בערב זמן מקומי – הזזה אחרונה של השעון – עכשיו אנחנו במרחק 11 שעות משעון הארץ.
אחרי שעתיים המתנה לאוטו בחברת הרץ יצאנו באמצע הלילה לרחובותיה הריקים של העיר לחפש את דירת הairbnb הראשונה.
קצת התברברנו וזכינו למפגש תרבותי מעניין עם זוג מקומי – שניהם נראו ונשמעו כאילו יצאו מסיטקום. שמה איילין, היא נדדה בארה”ב במשך שנים עובדת בחנויות מזון ובידור מקומיות עד שהגיעה לאלסקה בעקבות החלום האמריקאי, שם פגשה את ג'ים שעובד בעסקי התיירות והם השתקעו בלופט קטנטן בקצה העיר וחולמים להמשיך לנדוד.
את הסיפור הזה שמענו בחצות הלילה והוא לווה בהסברים ארוכים ולא מדוייקים איך להגיע לדירה.
עוד קצת שיטוט ומצאנו את הבית, דירת מרתף חביבה ונקייה וקרסנו למיטות.
