את חופשת סוכות הקדשנו לביקור של 4 ימים בבירת איטליה, רומא. ניצלנו מחירים זולים של כרטיסי טיסה ליעד, בו מעולם לא ביקרנו, והתחלתי לתכנן באהבה את המסלול. קריאה מהנה.

טיסות: הוזמנו כאמור מספר חודשים רב עת נפתחה המכירה של חברת ריינאייר. זוג כרטיסים עם מזוודה אחת ב-250 אירו. לא רע בכלל. הטיסת הלוך יצאה באיחור קל. בחזור היה עיכוב של שעתיים - לא נעים.

הגעה לעיר: ניתן לקחת מונית למרכז העיר בתעריף קבוע של 48 אירו. לאור המלצות רבות שקראנו, הזמנו שאטל משירות ההסעות של רומיו בעלות של 30 אירו לזוג לכיוון. לנו היו מספר בעיות בהסעה ולאחר התכתבות זריזה ללא שום ויכוח הוחזר לי כספי, ועל כך מגיע לחברה בהחלט ציון לשבח.

מלון: תעריפי הלינה במרכז העיר די יקרים, ועל כן מומלץ לא להתעצל ולבדוק מידי פעם באתרים שונים אם יש הצעות ו/או מבצעים טובים יותר ממה שמצאתם עד כה. כך יצא החלפתי מספר מלונות עד שנתקלתי באתר אקספדיה הבריטי במלון alexandra שנמצא במיקום מעולה, ממש צמוד לכיכר ברבריני ובמרחק מספר דקות הליכה מאטרקציות מרכזיות ,כמו: המדרגות הספרדיות, וילה בורגזה ומזרקת טרווי. המלון עלה ל- 5 לילות כולל ארוחת בוקר 454 פאונד בריטי. המלון בדירוג 3 כוכבים נמצא באיזור שוקק מסעדות ובטוח להסתובבות גם בשעות הערב. למעט עיצוב החדר שלא היה לטעמנו נקודת החולשה היחידה הייתה גודלו הפיצפון של חדר האמבטיה. המלון ממוזג, וארוחת הבוקר בו טובה ומגוונת.

קניות: לא חיפשנו במיוחד, ועל כן לא נסענו לקניון שנמצא בעיר ואף לא לאאוטלט המותגים. כן ביקרנו ברחוב בקניות הראשי, ויה דל קורסו, בו ניתן למצוא מותגים (בעיקר אירופאים) רבים במחירים שדי דומים למחירים בארץ. תמיד ניתן למצוא “מציאות”, אולם באופן כללי זה לא יעד לחזור עם מזוודות מלאות.

תקשורת: בנסיעה האחרונה גיליתי את נפלאות ה”סים הגלובלי”. רכשתי אחד כזה מחברת global sim של חברת פלאפון לפני מספר חודשים. הרעיון הוא שניתן לטעון את הכרטיס כל פעם בשיחות והן בחבילת גלישה כאשר התוקף של הטעינה הוא ל- 3 שנים. זה חוסך לי לחפש ביעד הטיול סים מקומי, שבדרך כלל אני לא מנצל אפילו חלק קטן ממנו. אני מבצע לפני ההמראה העברת שיחות מהסים המקורי שלי לסים החדש וכך לא מפספס שום שיחה נכנסת. מומלץ ביותר.

סיורים מודרכים: רוב החברות מציעות 3 סוגי סיורים בעברית: סיור כללי העובר בכיכרות המרכזיים, סיור בוותיקן וסיור בקולוסיאום ובפורום הרומאי. בהתייחס לשני הסיורים האחרונים שמניתי, שימו לב שחלק מהסיורים כוללים כניסה לאתרים וחלק לא. שימו לב גם האם מחיר הסיור אכן כולל את מחיר הכניסה לאתרים. אנו לקחנו שני סיורים אחד בוותיקן עם שמואל פוקר ושני בקולוסיאום ובפורום עם המדריך דניאל מחברת סולו איטליה. שני הסיורים היו מעולים ונתנו מידע רב הרבה מעבר לזה שכתוב בתמציתיות בספרי הטיולים השונים. קיימים גם סיורי חינם באנגלית (מבוססים על תשלום טיפ למדריך בסוף הטיול) שמוצעים ע”י מספר חברות שונות – לא ניסינו.

ניווט והתמצאות: כרגיל, כל האתרים סומנו מראש באתר המפות של גוגל. אני מוצא את השימוש בגוגל כפשוט והיעיל ביותר כבר שנים לניווט רגלי בעיר כאשר גם האופציה לשימוש בתחבורה ציבורית מצויינת ונותנת מענה מצויין לתייר.

אוכל ומסעדות: אנו מאוד אוהבים אוכל איטלקי (מי לא...), ולכן שקדתי מראש על הכנת רשימה ארוכה של מסעדות לארוחות הערב, פיצריות , לארוחת צהריים קלילה וגלידריות כשמתחשק. מובן שלא הצלחנו להגיע לכל המקומות שברשימה (נשאיר משהו גם לביקור הבא...), אבל ההספק היה די יפה. ככלל אומר שלא התאכזבנו משום מקום, וכל מה שטעמנו היה טוב מאוד עד מצויין. נמנענו מראש ממלכודות תיירים בנאליות שניתנות לזיהוי ע”י מלצרים שמושכים אתכם פנימה, מפות אדומות משובצות, נגני מוסיקה חיה ושלטים עם תמונות גדולות שמציגות את המנות במסעדה. שימו לב שבשעות הערב הקלאסיות (19:00-21:30), אם לא הזמנתם מקום אזי תאלצו להמתין לעתים פרק זמן לא קצר ועל כן מומלץ להזמין מראש או לאכול בשעות קצת יותר מוקדמות או מאוחרות.

שימו לב שרוב המסעדות כבר כוללות מראש בחשבון דמי עריכת שולחן שיכול להגיע לסכום של עד 3 אירו. מחירי המנות העיקריות היו סבירים בכל המקומות, באזור 10-12 אירו עבור פיצות , פסטות או לזניה. לא מדובר על מנות בשריות. יחד עם הארוחה הזמנו בדרך כלל את המשקה האיטלקי המפוסם, אפרול שפריץ-קוקטייל בצבע כתום מרהיב לא מאוד חזק ומוגש בדרך כלל עם קרח ופלח תפוז. מומלץ מאוד לנסות. ככה זה נראה:

מסעדות-

that's amor- מסעדה קרובה למזרקת טרווי (4 דקות הליכה) מופיעה כמעט בכל רשימה ובכל אתר ישראלי ובהחלט בצדק. האווירה נחמדה, השירות יעיל והמחירים סבירים. למנה ראשונה חלקנו מעין רולים של פיצה ולעיקריות הזמנו פסטה קרבונרה (עוד קלאסיקה איטלקית) ולזניה. היה מעולה.

Hosteria romana- פחות תיירותית מזו הקודמת ובמרחק הליכה קצר ממנה. למנות ראשות הזמנו מרק ומנת מוצרלה ונקניק (סליחה מראש משומרי הכשרות). המוצרלה מדהימה עם המון טעם ולא מזכירה כלל את זו הישראלית. לעיריות הזמנות שתי מנות פסטה. גם כאן האוכל היה מעולה.

trattoria luzzi- במרחק 10 דקות הליכה מהקולוסיאום, באזור פחות מתויר. מסעדה פשוטה וזולה מאוד. מקומות הישיבה הינם במספר שורות מקבילות ודי צפופות כך שסביר להניח שתמצאו עצמכם יושבים ליד אחרים. אם יש לכם בעיה עם זה, ותרו מראש על ההגעה לכאן. האוכל וההגשה פחות מרשימים ומומלץ להגיע רק אם אתם מטיילים באזור.

maccheroni- מסעדה מעולה באזור הפנתאון שהומלצה ע”י שמואל פוקר. יש הרבה מקומות ישיבה גם במפלס התחתון. הרבה פחות תיירים ממסעדה ממוצעת. כשיצאנו השתרך תור גדול בכניסה. גם כאן התענגנו על לזניה, ניוקי אגסים מופלא וכמובן מוצרלה למנה ראשונה. ללא ספק הטובה מבין המסדות בהם ביקרנו.

פיצריות - שימשו אותנו בעיקר לארוחות צהריים יותר קלות שלא מחייבות ישיבה ארוכה במסעדות.

alice pizza - רשת עם מספר סניפים גדול במרכז העיר. הרבה סוגי פיצה לפי משקל. מחירים זולים. סה”כ טעים מאוד.

bonci pizzarium - די קרובה לותיקן, ולכן כדי מאוד לשלב לפני או אחרי ביקור בותיקן. נחשבת כאחת הפיצות הטובות בעיר, ועל זה יעיד התור הארוך (מתנהל ע”י מספרים שיש לקחת בכניסה). לא זולה וממש לא דומה לפיצה רגילה בארץ ולו בעיקר בשל מגוון הפיצות ומבחר התוספות העצום המוצע לבחירה. קצת קשה להבין מה רואים בדלפק ולא תמיד יש את מי לשאול בשל הלחץ הרב של המוכרים. אנחנו הימרנו על 3 סוגים שנראו לנו, והיינו מרוצים מהבחירה. גם כאן משלמים לפי משקל הפיצה. שימו לב שאין כאן מקומות ישיבה ואוכלים בעמידה או מחפשים מקום לשבת (ספסל ציבורי) בסביבה. פיצה פשוט מושלמת. חוויה.

גלידריות - אין כמו גלידה ביום חם ו/או בסיומה של ארוחה. כל מה שטעמתי היה פשוט מעולה. המחירים זולים, וגם כאן לעיתים יש תורים. להלן רשימה של המקומות שדגמנו:

san crispino- סניף קטן ונחבא, קרוב מאוד לפנתאון.

gelateria del teatro-ליד כיכר נבונה.

giolitti- סניף ענק והומה אדם בשעות הערב.

grom-גם לה מספר סניפים. אנחנו ביקרנו בסניף ליד הפנתאון.

venchi- מפורסמת בשל מפל השוקולד המרשים בסניף המרכזי שלהם בויה דל קורסו. יש להם עוד סניף פחות עמוס מספר דקות הליכה משם.

תחבורה ציבורית: רוב האתרים המרכזיים הנמצאים במרכז העיר, ולכן אם המלון שלכם ממוקם במרכז אני מציע לכתת את רגליכם ופחות להיעזר בתחבורה ציבורית. אנו השתמשנו בשירותי האוטובוס בסיום הימים שלנו כשכבר היינו עייפים ולא היה טעם לצעוד ארוכות למלון. בעיר יש רכבת תחתית אבל הכיסוי שלה במרכז פחות יעיל, ולכן מומלץ יותר להשתמש באוטובוס. כרטיס הנסיעה טוב גם למטרו (כל עוד לא יצאתם משערי התחנה, ואין בעיה להחליף מספר קווים עד להגעה ליעד המבוקש) וגם לאוטובוסים שם ניתן להשתמש בכרטיס ל-90 דקות מרגע ההחתמה במתקן הייעודי. הכיסוי של האוטובוסים במרכז העיר הוא מצויין והתדירות גבוהה, ולכן זהו האמצעי המועדף לטעמי. שימו לב שבמטרו יש לתקף את הכרטיסים לפני הכניסה בשערי התחנה, ואילו באוטובוסים ההחתמה נעשית בתוך האוטובוס עצמו. אל תמתינו לפקחים – הקנסות יקרים ומיותרים בטח בהשוואה למחיר הכרטיס (1.5 אירו נכון לאוקטובר 2018).

אתרים מרכזיים ותכנון הסיורים: רוב האתרים בעיר כל כך מפורסמים, ואין צורך להציגם. חשוב לציין שהכניסה לכל הכנסיות (כולל הפנתאון) היא בחינם. תוסיפו לכך את העובדה ששיטוט בכיכרות ובמזרקות המרשימים כמו גם גניי וילה בורגזה ושכונת טרסטוורה גם הוא ללא תשלום כך שחוץ מהסיורים המאורגנים לא הוצאנו הרבה כסף על כניסה לאתרים. האתרים מאוד קרובים אחד לשני ובקלות ניתן לבקר בכל אתרי החובה ב-3 ימים. ההמלצה שלי היא שמעבר לאתרי החובה המפורסמים ( קולוסיאום / פורום/ כיכר ונציה/ שוק קמפו דה פיורי וכו') פשוט לתת לרגליים להוביל אתכם ופחות להיצמד לתכנית נוקשה. כנסו לסימטאות הצרות, לחנויות המיוחדות, כיכרות קטנים וכך תחוו את העיר באופן מיוחד ומיטבי.

להלן מספר המלצות הנוגעות לאתרים מרכזיים בעיר:

  • בותיקן ובקולוסיאום תמצאו בדרך כלל תורי ענק. קבוצות מאורגנות נכנסות דרך תורים ייעודים, וזו גם סיבה נוספת מדוע העדפנו במקומות אילו לקחת הדרכה.
  • מי שמסייר לבד חשוב שידע כי כרטיס הכניסה לקולוסיאם מקנה גם כניסה לפורום הרומאי. התור בקופות הפורום קצר הרבה יותר, ולכן מומלץ לרכוש שם את הכרטיס המשולב.
  • שוק קמפו דה פיורי קטן ודי מאכזב. מיצינו את הביקור בו לאחר פחות מחצי שעה.
  • ביקור בשכונת טרסטוורה מומלץ בעיקר בשעות הערב עת השכונה מתעוררת לחיים.
  • מאוד מומלץ לעלות למרפסת התצפית באנדרטת עימנואל ויטוריו החולשת על כיכר ונציה. זה בחינם, ומקבלים נקודת תצפית נאה על האיזור.
  • אל תפספסו ביקור בכנסיית כנסיית סן פייטרו אין וינקולי הקרובה לקולוסיאום ומפורסמת בעיקר בשל פסל משה (בעל זוג קרניים) שפוסל ע”י מיכאלאנגלו. הכנסייה עצמה די צנועה, אבל הפסל משדר עוצמה רבה. לפי האגדה, שימשו השלשלאות שנמצאות בכנסייה לכבול את השליח פטרוס הקדוש, ומכאן שמה.
  • לצד ביקור בותיקן מומלץ לשלב ביקור בטירת סנט אנג'לו הסמוכה, שניהם ממוקמים בגדה המזרחית של נהר הטיבר. קשה לפספס את המבנה העגול והמרשים. הסיור המובנה בטירה יוביל אתכם על פני 7 מפלסי הטירה כאשר מהמפלס האחרון נגלית לעינינו העיר במלוא הדרה.

  • רומא של הלילה יפה לא פחות מזו של היום, ועל כן מומלץ לחזור לאותם מונומנטים לתצפית ליליית. בטוחני שלא תצטערו. להלן מספר דוגמאות:

מחוץ לרומא-נסיעה לטיבולי: את היום הרביעי והאחרון החלטנו להקדיש לקצת טבע, ולכן נטשנו את המולת העיר לטובת העיר טיבולי. מטרת הסיור – ביקור בגני טיבולי ולידם אתר נוסף שנקרא וילה גרגוריאנה. ניתן להגיע לטיבולי, ברכבת אולם למיטב הבנתי התדירות לא כ”כ גבוהה ומחשש שנפספס רכבת ונאלץ להתעכב בחרנו להגיע באוטובוס. המחיר אגב זול מאוד - כ-2 אירו לכרטיס לאדם (רכבת לפי מה שקראת עולה 8 אירו). ההגעה קצת מעיקה - לקחנו את הקו הכחול (B) של הרכבת התחתית בתחנת טרמיני (זו גם התחנה המרכזית של רומא) עד לתחנת ponte mammolo שהיא תחנת אחת לפני האחרונה של הקו. במפלס הכי תחתון של התחנה יש קיוסק, ובו ניתן לרכוש את הכרטיסים לאוטובוס. מומלץ כבר לרכוש כרטיסים גם לכיוון חזור. האוטובוסים יוצאים מרציף מספר 2 הצמוד. האוטובוס עמוס מאוד ועוצר בהמון תחנות. זמן הנסיעה לטיבולי הינו כ-45 דקות. שימו לב שהאתר שאנו מכנים גני טיבולי נקרא למעשה Villa d'Este – וילה ד'אסטה. זהו למעשה ארמון ידוע בגנים המיוחדים ובמזרקות הרבות ויוצאות הדופן שבשטחו. הוילה, יחד עם אדרכילות הנוף שלמרגלותיה, המשלבת מערכת מדרגות, מזרקות וגינון, מהווים דוגמה מופתית לאדריכלות הרנסאנס ולעיצוב הנוף האיטלקי. הגנים והמזרקות מרשימים מאוד כמו גם נופי ההרים מסביב. עלות כרטיס לאדם-10 אירו. אורך הביקור כשעה וחצי עד שעתיים.

משם שמנו פעמינו מרחק של 10 דקות הליכה לאורך רחובותיה היפים כשלעצמם של העיר העתיקה של טיבולי עד להפתעת היום – וילה גרגוריאנה-Villa Gregoriana.

רוב המבקרים בטיבולי מדלגים מחוסר ידיעה על אתר זה שאינו ידוע כמעט בטח בהשוואה לגני טיבולי המפורסמים. זו למעשה מעין שמורת טבע שנוצרה לאחר שלפני מאות שנים הוסט אחד הנחלים כך שיצר למעשה שמורת טבע מרהיבה עם ריכוז אדיר של מפלים שנראים אגב טבעיים לחלוטין. הסיור אורך כשעתיים, והוא נעשה במסלול מובנה כך שלמעשה לא ניתן ללכת לאיבוד. השילוט במקום טוב, ויש הרבה ספסלים למנוחה. ההליכה קלה וכוללת עצירות רבות לצילומים. ממש פנינת טבע מרהיבה במרכז איטליה. עלות כניסה - 7 אירו לאדם. מומלץ ביותר למי שמגיע לביקור בטיבולי.

חשוב שתדעו:

  • באזורים המתויירים תמצאו המון מוכרים, רובם ממוצא הודי, שיתעלקו עליכם בנסיון למכור לכם חפצים שונים במקרה הטוב ( או אף לכייס אתכם במקרה הרע) שמין הסתם אין לכם בהם כל עניין. אל תפתחו עימם שיחה, הימנעו מקשר עין ונתקו מגע. זה קצת מעיק , בטח בפעמים הראשונות, אבל זה חלק מההווי של העיר, לצערי.
  • באתרים מרכזיים כמו ותיקן ןקולוסיאום יש בדיקות ביטחוניות קפדניות כולל מכונות שיקוף. יש להימנע מהכנסת חפצים חדים או כאלה שעלולים להיחשב כמסוכנים. לנו למשל לקחו בפורום בקבוק נזככית מעוצב ריק שרכשנו קודם לכן בעיר. אגב בקולוסיאום, עוד קודם לכן, ויתרו לנו על הכנסת אותו בקבוק…
  • העיר מלאה בתיירים בכל עונות השנה כמעט, דבר שקצת פוגם בהנאה, בטח אם צריך להידחק בין המון רב כדי לצלם את מזרקת טרווי לדוגמא.
  • בעיר יש מתקנים רבים בהם ניתן למלא בקבוקים במי שתיה צלולים וקרים. חסכוני ומומלץ ביותר.
  • שימו לב לשינויים רבים במהלך היום במזג האויר. בבקרים ובערבים קריר (סוף ספטמבר) ובמהלך היום די חם, לכן מומלץ להתלבש בשיטת השכבות. גם בימי הקיץ החמים ייתכנו ימים גשומים, ועל כן תמיד כדאי לקחת איתם מטריה ולהתעדכן במזג האוויר הצפוי באותו יום. גם כאן אמליץ שוב על גוגל ואפליקציית מזג האוויר המצוינת שלה.
  • אתרים רבים כמו גם חנויות נפתחות יחסית מאוחר בשעה 10:00, ולכן אין מה למהר בבקרים. מאידך, רוב האתרים נסגרים בשעה 17:30 -18:00 ואילו חנויות ברחובות הראשיים בשעה 20:00-21:00.

צפו להמתנה ארוכה ומתישה בביקורת הגבולות בכניסה לאיטליה בשדה התעופה ברומא. העבודה מתבצעת באיטיות וחוסר יעילות עד כי נדמה שהכל עובד שם בהילוט איטי מרגיז. מי שיתמזל מזלו יסיים תוך פחות משעה, השאר יאלצו להמתין….הנחמה היא שהתור בבידוק ביציאה בעת העזיבה, מהיר הרבה יותר.

מסלול הטיול שלנו: כפי שכתבתי קודם, לכן בשל סמיכותם הרבה של חלק מהאתרים הרי שדי מהר יצאנו מתכנית הטיול המקורית שלנו ומכאן גם המלצתי יותר “לזרום” כדי לגלות מקומות נסתרים מעבר לאתרי החובה שבהם ממילא תראו.

סיכום: עיר אירופאית קלאסית שללא מאמץ נכנסת לרשימת ערי בירה היפות באירופה. הכיכרות, המזרקות, הסימטאות הקסומות והפסלים שנמצאים כמעט בכל פינת רחוב הופכים את השיטוט בעיר להליכה בסוג של מוזיאון עירוני. המוני תיירים (לעיתים מרגיש קצת יותר מידי ...), אוכל משובח ואפשרויות בילוי מגוונות הופכות את העיר לקלאסיקה של ממש.