טיול מקסים לבודפשט וסביבתה

יצאנו להונגריה לטיול של 8 ימים. טיילנו 3 ימים בבודפשט ללא רכב (נסיעות באוטובוס, רכבת ומטרו) ובימים הנותרים שכרנו רכב וטיילנו בעיקול הדנובה. בבודפשט לנו במלון POLUSE בפרברי פשט. מלון זול יחסית (3 כוכבים), סביר, כולל ארוחת בוקר (במחיר של 30 יורו בלבד ללילה).

בטיולנו בעיקול הדנובה מצאנו צימר בסנטנדרה (לא משהו, מינימלי באיבזור) במחיר של 7000 פורינט (כ-140 ₪ ללא ארוחת בוקר). בהמשך הגענו לוישאגרד ומצאנו צימר נחמד, מרווח, נח ומאובזר. קיבלנו החלטה לא להתרוצץ בחיפוש צימרים ולהישאר ללון בצימר אחד ולעשות טיולי כוכב. (מחיר 8000 פורינט ללא ארוחת בוקר, כ-160 ₪).

 אוכל
 בשהותנו במלון קיבלנו ארוחת בוקר. בצימרים הכנו את ארוחת הבוקר בעצמנו. המטבח ההונגרי דל בירקות, בהיותנו שומרים על הבריאות קנינו בכל הטיול פירות וירקות בסופר ואכלנו במהלך היום. בערב אכלנו ארוחה חמה במסעדה. במהלך כל הטיול ליוותה אותנו קופסת הפיצוחים והפירות היבשים שהבאנו מהבית.

תחבורה
 בימים שבהם מטיילים בבודפשט מומלץ מאוד לקנות כרטיס יומי חופשי (או דו או תלת יומי) . כרטיס זה מאפשר לכם נסיעה חופשית בכל התחבורה הציבורית: אוטובוס, רכבת, מטרו ואף שייט. את הכרטיס המשולב קונים בכל תחנת מטרו תת קרקעית. בקניית כרטיס בודד יש לנקבו במכשיר המיועד. לא כדאי להתחכם. מתקיימת ביקורת. הקנסות כבדים .

רצוי לשכור רכב מהארץ. ניתן לקבל את הרכב בבודפשט ולהחזיר בנמל התעופה. מחיר הדלק דומה למחיר בארץ. בנמל התעופה יש שרות מוניות הנקרא:AIRPORT MINIBUS לקחנו מונית עד המלון.

תקשורת עם המקומיים 
כמעט כל מי שנתקלנו בו לא היה דובר אנגלית, למעט במלון כמובן. כדאי לפנות יותר לצעירים, ביניהם מצאנו דוברי אנגלית. כדאי להעזר בפנקס ובו לרשום את שם היעד. זה מקל מאוד. כדאי להעזר במפה ולהראות את המקום על המפה. גם כאשר לא היתה תקשורת מילולית מובנת הצלחנו להסתדר. ההונגרים נחמדים ורוצים לעזור. כאשר נתקלנו בדוברי הונגרית בלבד העדפנו לדבר בעברית ולא לשבור את הלשון באנגלית. הם לא מבינים, חבל על המאמץ, דיבור בעברית נותן את אותה תוצאה.

טיסה של אל-על, נחיתה בשעה 9:30 לפי שעון הונגריה. פרטנו בצ'ינג' 100 יורו (כדאי לפרוט בשדה התעופה כמה שפחות, השער נמוך לעומת צ'ינג'ים בעיר). נסענו בשרות מוניות עד המלון. לאחר שהתמקמנו במלון התחלנו בסיור. נסענו באוטובוס ובמטרו עד הגשר MARGIT HID המוביל לאי מרגיט הנמצא בלב הדנובה. חצינו את הגשר והגענו רגלית לאי. האי נקרא על שמה של בת המלך הרביעי. מספרים כי המלך נדר נדר כי אם ינצח בקרב עם המונגולים, יקדיש את בתו לחיי נזירות, המלך ניצח ובשנת 1251 בהיותה בת 9 החלה להתחנך במנזר ושהתה בו עד סוף חייה.

 עם הגיענו לאי ראינו אנדרטה גדולה ומרשימה, הוקמה בשנת 1973 לציון שנת ה-100 לאיחודן של בודא ופשט. משמאל לאנדרטה ראינו מזרקה ענקית. הפעלת מים במזרקה היתה בהתאם לקצב המוזיקה שהושמעה במקום.

האי מקסים מלא צמחיה, המון שלווה, אנשים מטיילים לאיטם, זוגות מתבודדים, רוכבי אופניים, מגדל מים גדול, מפל מלאכותי מקסים עם ברווזים, מנזר פרנסיסקני, גן השושנים ומרחבים של צמחיה.

 חזרנו רגלית לגשר והלכנו עד בית הפרלמנט. לצערנו היה כבר סגור. טיילנו בסביבה והתרשמנו מהמבנים העתיקים והיפים ומכיכר החירות.

חיפשנו מקום לאכול, להפתעתנו נתקלנו בדוכן שווארמה המכונה בפיהם -; מסעדה תורכית. אצלנו יותר מוצלח. חזרנו לבית המלון.

גבעת גרלט נסיעה בתחבורה ציבורית (התחלנו כבר להתמצא) נסענו עד גשר אליזבת. ומשם התחלנו בטיפוס רגלי עד האנדרטה לזכר הבישוף הקדוש גלרט, הוקמה בשנת 1901 . מספרים כי הבישוף ניסה להעביר את עובדי האלילים לדת הנצרות, הם מיסמרו אותו בתוך חבית ודרדרו אותו מטה. במקום זה מצא את מותו. במקום תצפית יפה על הדנובה.

 המשכנו רגלית מעלה בתוך היער, והגענו לאנדרטת השחרור ליד המצודה. נבנתה בשנת 1947 שנתיים לאחר תבוסתה הסופית של גרמניה הנאצית להנצחת החיילים הסובייטים שנפלו בשחרור. האנדרטה בגובה 40 מ', דמות של אישה האוחזת בענף דקל בשני ידיה. המשכנו למצודה CITADELLA, נבנתה בשנת 1850 ע"י השליטים ההבסבורגים. בסביבתה דוכנים למכירת מזכרות ועבודות יד. המצודה נבנתה בשנת 1850. השליטים האוסטרים באותה תקופה רצו למנוע התקוממות של התושבים והציבו במקום תותחים כבדים. זוהי נקודת תצפית מעולה על הדנובה ופשט. טיילנו על החומות מסביב למצודה. במקום ראינו מוזיאון קטן המתאר את השנה האחרונה במלחמת העולם השניה, השתלטות הגרמנים על הונגריה. חדר אחד מנציח את היהודים, צילומים של יהודים בגטו ההונגרי,

 ירדנו ברגל בתוך פארק מיוער, עשינו הפסקה קלה, ישבנו על אחד הספסלים ואכלנו את ארוחת הבוקר שהכנו מבעוד מועד. הגענו רגלית עד גשר אליזבת. המשכנו ברכבת עד לכיכר CLARK ADAM TER , בדרכנו לגבעת המבצר VARHEGY . עלינו ברכבל (8 יורו לזוג), ראינו את ארמון המלך מבחוץ, מבנה גדול ומרשים. המשכנו רגלית לכנסיית מטיאש , בנייתה החלה בשנת 1255 והסתיימה בשנת 1470 ע"י המלך מטיאש.

 המבנה גדול ומרשים. בין הכנסיה ומצודת הדייגים נמצא פסל ארד של המלך סטפן הקדוש מייסד מלכות הונגריה.

מצודת הדייגים - במקום שבעה מגדלים, האתר נבנה בשנים 1901-1905, גילדת הדייגים היתה אחראית להגנת אגף זה של הגבעה. טיילנו בין המגדלים כאשר מהם נשקף נוף מרהיב של הדנובה, זיהינו את הגשרים, בנין הפרלמנט והאי מרגיט.

 טיילנו ברחובות העיר העתיקה, ביקרנו ברחוב TANCSICS MIHALY שכונה בעבר "רחוב הבית היהודי", במאות ה14-16 היה כאן הגטו היהודי.רחוב ציורי צבוע צבעי פסטל בתיו מעוטרים בפסלים ופרסקות. רבים מהבתים הינם אתרים היסטוריים ועליהם שלט עם תאריכי בנייתם. טיילנו ברחוב פורטונה המטופח והמשכנו לרחוב האדונים URI, בתי הרחוב מימי הביניים, חלקם משמשים שגרירויות זרות. בבית מס' 9 נמצאת הכניסה לBUDAVARI LABIRINTUS . זוהי מערכת של מנהרות, חלקן טבעיות וחלקן נחפרו ביד אדם במאות ה16-17 המנהרות שימשו בימי פורענות הגנה ומחסה לתושבים. במלחמת העולם השניה שימשו מנהרות אלה לבית חולים תת קרקעי שהיה מוגן מפני התקפות בנות הברית על צבא גרמניה שכבש את הונגריה.

ירדנו במדרגות, קיבלנו עששית ומפה של המנהרות ויצאנו לטיול עששיות עצמאי. נתקלנו בפסלים, ציורי קיר, וברקע מוסיקה של סרט אימים, בהתחלה הסתובבנו ללא ידיעה לאן מועדות פנינו, באחת הצמתים מצאנו על הקיר מפה של המחילות, ולפי המפה הבנו כיצד להמשיך. יצאנו במקום אחר לגמרי מהמקום בו נכנסנו. כדי לא להסתבך חזרנו לנקודת ההתחלה ומשם חזרנו לרחוב האדונים ממנו ידענו כיצד להמשיך.

 חוויה מעניינת מפתיעה ומרשימה לגלות סבך של מנהרות תת קרקעיות גדולות בהיקפן שהכניסה שלהן היא מתוך בית ונמצאות מתחת לרחובות העיר העתיקה. ירדנו באוטובוס חזרה לכיכר קלארק אדם ומשם ברגל לגשר השרשראות וממנו רגלית לגשר אליזבת. בדרכנו ראינו את פסל גלרט ואנדרטת השחרור והתפעלנו מכך שטיפסנו גבוה כל כך. משם תפסנו אוטובוס למלון.

הגענו באוטובוס למרכז העיר. קנינו בתחנת המטרו כרטיס יומי משולב והגענו למדרחוב וואצ'י. טיילנו ברחוב הססגוני העמוס בחנויות, מסעדות בתי קפה, כל הבתים עתיקים עם עיטורים מרהיבים, פסלים וקישוטים. בקצה הרחוב נמצא השוק המקורה, מבנה עתיק גדול מאוד ומרשים ביופיו.

 בשוק מספר קומות, במקום מוכרים פירות וירקות, בשר ועופות, עבודות יד, בגדים, תיקים ומזכרות וכן דוכני מזנון מהיר.

התרשמנו מגודל השוק, מניקיונו ,הסדר, וכמובן השקט - שאינו אופייני בשווקים בארצנו.

משם המשכנו לרובע היהודי, ביקרנו בבית הכנסת הגדול בהונגריה. בית הכנסת נבנה בשנים 1854-1869 , הוא הגדול והמפואר באירופה והשני בגודלו בעולם. המקום מושך תיירים רבים, להפתעתנו, רובם אינם יהודים.

 במבנה המוזיאון הצמוד לבית הכנסת נולד בנימין זאב הרצל. בבית כנסת זה חגג את בר המצווה שלו. במוזיאון יש אולם עם מסמכים ופרטי לבוש קשורים בשואת יהודי הונגריה. בבית הכנסת קיבלנו הסבר בעברית עם מבטא הונגרי ממדריכה מקסימה. במקום התקיימו הסברים במספר שפות. להפתעתנו בקבוצת דוברי העברית היינו רק אנחנו וזוג נוסף. כיום בית הכנסת פועל רק בשבתות וחגים.

התחלנו בסיור במוזיאון בו מוצגים חגי ישראל, ספרי תורה, פריטי לבוש.

בית הכנסת תוכנן ע"י אדריכל ווינאי ולכן דומה בצורתו לכנסיה. יש בו עיטורים וויטראז'ים וסידור הכסאות דומה לזה שבכנסיה. הוא יכול להכיל 3000 איש.

 לפני מלחמת העולם השניה מנתה אוכלוסיית היהודים בבודפשט 850,000 איש. בשנים הראשונות למלחמה היתה הונגריה בת ברית של גרמניה, אך שנה לפני סיום המלחמה החליטה הונגריה לבטל את הברית עם גרמניה, זו כבשה את הונגריה והחלה בתוכניתה להשמדת היהודים. במשך 9 חודשים הושמדו 600,000 יהודים. אייכמן בחר במבנה בית הכנסת למקם בו את משרדו. הוא ידע שכוחות הברית לא יפציצו את בית הכנסת וכך יוכל לפעול ללא חשש. ממבנה בית הכנסת הוא ניהל את כל משלוחי היהודים למחנות ההשמדה. ליהודים לא היתה אפשרות לקבור את מתיהם בתוך הגטו בגלל הכוהנים, אך לא הורשו לצאת מחוץ לחומות, המתים נשארו ללא קבורה, החלו מחלות ולא היתה ברירה אלא לקבור אותם בקבר אחים בחצר בית הכנסת.

 בקצה החצר פסל דמוי עץ ערבה בוכיה כאשר על כל אחד מעליו שמות של היהודים שנספו בשואה.

בחצר נמצאת גם אנדרטה לחסיד אומות העולם ראול ואלנברג.

בחצר ראינו גם קיר אבנים המדמה את חומת הגטו שנהרסה בהפצצות. הלבנים נאספו ומהם נבנתה הדמיית החומה.

הסיור במקום היה מאוד מרגש.

המשכנו במעבר חד לבזיליקת סטפן הקדוש. (הכניסה לבזיליקה ללא תשלום).

 זוהי הכנסיה הגדולה ביותר בבודפשט. בנייתה נמשכה 54 שנים (1851-1905). הבזיליקה עשירה בציורים פסלים וקישוטים, מקושטת ב-150 סוגים של שיש. במקום מעלית (2000 פורינט לזוג) שהעלתה אותנו למפלס ממנו המשכנו לטפס רגלית עוד כ-3 קומות עד לתצפית מרהיבה על העיר.

משם נסענו לכיכר הגיבורים HOSOK TERE את בניית האנדרטה החלו לבנות בשנת 1896, לציון אלף שנים לכיבושה של הונגריה ע"י השבטים המג'ארים, בנייתה הושלמה רק בשנת 1929.

ביקרנו בפארק העירוני, בטירה, ראינו את פסל אנונימוס על שם ההיסטוריון הראשון של הונגריה. סיירנו בפארק רחב הידיים, ראינו מבחוץ את המרחצאות, הלונה פארק וגן החיות.

 התרשמנו מאוד מהעובדה שבעיר גדולה יש שטחים ירוקים רחבי ידיים. רצינו לבקר במוזיאון החקלאות במקום אך לצערנו הגענו באיחור והוא נסגר.

חזרנו למלון.

יצאנו במונית לקבל את רכבנו השכור ממרכז העיר. נסענו ברכבנו לכיוון גשר השרשראות, חצינו את הדנובה והתחלנו לנסוע בכביש 11 במסלול עיקול הדנובה ((DUNA KANYAR. תחנתנו הראשונה היתה העיר סטנטנדרה SZENTENDRE . הגענו לעיר העתיקה והתחלנו בסיור. המקום הומה תיירים,

העיר משופעת באומנים המציגים את מרכולתם, וכן חנויות מזכרות.

 בשיטוטינו נתקלנו בבית כנסת קטן ששימש כמוזיאון להנצחת דיירי הבית שניספו. ביקרנו במוזיאון המרציפן, בו הוצגו פסלים עשויים מרציפן. היה נחמד והומה ישראלים.

המשכנו בדרכנו למוזיאון הכפר. השעה היתה מאוחרת וראינו כי לא נספיק לסיים את הסיור, החלטנו לדחותו ליום למחרת. חיפשנו צימר, שם העברנו את הלילה.

המוזיאון מרוחק 4 ק"מ ממרכז העיר. משתרע על פארק גדול. במקום מבנים שהובאו ממקומות שונים בהונגריה. מייצג פולקלור ומנסה לשמר כפרים עתיקים, חלקם הובאו בשלמותם וחלקם הוקמו במקום.

אנחנו "מומחים" במוזיאוני כפר. ביקרנו כבר ברומניה ובסלובקיה. זה בהונגריה היה מרשים מאוד.

 עברנו כמעט בכל האזורים ראינו בתי כפר עתיקים, כנסיות, בתים עתיקים מרוהטים , חוות עם בעלי חיים. אהבתי את העובדה שבכל בית בכפר היה גן ירק ומבחר עצי פרי לתצרוכת מקומית, באר לשאיבת מים, מבנים לאחסון הקמח, טחנת קמח, מבנים להלנת בעלי החיים ועוד. הסיור במוזיאון הכפר הזכיר לי את סיפוריו של אבי יוצא רומניה שחי בכפר קטן ובו גידלו גידולים חקלאיים.

 סיימנו את סיורנו במוזיאון הכפר והמשכנו לעיר וישאגרד (VISEGRAD) שם התחלנו לחפש צימר ללינת לילה. מצאנו צימר נחמד קרוב מאוד למרכז העיר אצל זקנה נחמדה ונמרצת שטיפחה בחריצות את החצר הקטנה והפורחת שלה. מדי יום התעוררה מוקדם והשקתה את כל העציצים הפורחים שלה. ליד המרזב עמדה חבית לתוכה נאספו מי הגשמים. חבית זו שימשה להשקיית הגינה. מחיר הלינה 8000 פורינט ללא ארוחת בוקר (כ-160 ₪) אכלנו בערב במסעדה DON VINO במרכז העיר קרוב לכנסיה המתמחה במאכלים איטלקיים. האוכל היה טוב.

היום השישי -; וישאגרד VISEGRAD ואסטרגום ESZTERGOM

לאחר ארוחת הבוקר שהכנו בצימר יצאנו לכיוון המצודה FELLEGVAR.

המצודה נבנתה כדי להגן על ארמון המלוכה. התחלנו בסיור במפלס התחתון ומשם עלינו למפלס העליון ממנו נשקף נוף מרהיב של הדנובה.

 סיירנו בכל חדרי המצודה בה מוצגים כלי ציד ופוחלצים של חיות בר, כלי דיג, כלי נשק ועבודות מסורתיות. ראינו גם את מוזיאון השעווה המתאר את קונגרס וישגארד בו לקחו חלק מלכי מרכז אירופה וראשי מסדר האבירים הטבטוניים.

יצאנו מהמצודה פנינו שמאלה הגענו לשילוט פנורמה. המשכנו רגלית עד למגדל התצפית הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר בעיקול הדנובה בגובה 378 מ' מעל פני הים התצפית נקראת NAGY-VILLAM . במקום היתה תצוגת צילומי טבע מרהיבים של בעלי חיים ופרחים. טיפסנו למרומי התצפית במדרגות לולייניות ובסיומה נוף מרהיב מזווית אחרת שראינו במצודה. המאמץ היה שווה.

 חזרנו לוישגראד מצידו השני של ההר. פנינו לביקור בשרידי ארמון המלך עבודות שיקום הארמון נמשכות עד היום וקשה להתרשם מגודלו ותפארתו של הארמון. הארמון היה בנוי בארבעה מפלסים והשתרע לאורך 600 מ' ולרוחב 300 מ'. היו בו שני אגפים, אגף המלך ואגף המלכה. בסיור בארמון יש מצגת המתארת את תהליך בניית המצודה והארמון לאורך השנים ואת החומה המקשרת בין המצודה, הארמון ומגדל שלומון. בחצר הכבוד פסל של הרקולס הנלחם בהידרה, ומסביב קשתות, ספסלי ישיבה ובנויה משיש אדום. החצר גדולה ומטופחת ובה גפנים,

 המשכנו ברגל למגדל שלומון. זהו מגדל משושה שנבנה במאה ה-13 והוא אחד המבנים העתיקים בהונגריה. המגדל הוא חלק ממערך ההגנה על הארמון. נקרא על שם מלך שנכלא במצודה ע"י יורשו עוד לפני בניית המגדל. מפלס המגדל מאפשר תצפית יפה על הדנובה. ביום עמוס תצפיות החלטנו לוותר על טיפוס למרומי המגדל והסתפקנו בנוף היפה שנגלה מתחתית המגדל.

יצאנו לכביש הראשי והמשכנו לנסוע בכביש 11 לכיוון אסטרגום. כבר בכניסה לעיר רואים את הקתדרלה שהינה הגדולה ביותר בהונגריה. נבנתה בשנים 1822-1856 הקתדרלה גדולה ומרשימה מאוד (נכנסנו ללא תשלום, לא הבנו אם בגלל השעה המאוחרת או בגלל שהיה יום ראשון).

 כיוון שנשארנו ללון בצימר של הזקנה הפעלתנית, יכולנו לטייל עד שעה מאוחרת. עדין נותר לנו זמן וניצלנו אותו לנסיעה ל-DOBOGO-KO . בכיכר באסטרגום היה שלט המכוון שמאלה לדובוגוקו. מהמקומיים שמענו כי במקום זה נמצא סלע גדול שכל הנוגע בו מקבל מהסלע אנרגיות. הגענו למגרש חניה גדול, החנינו את הרכב ויצאנו רגלית לתצפית. שם ראינו את הסלע מרחוק. כמובן לא קיבלנו אנרגיות כי לא נגענו בו. החלטנו לעשות סיור קצר בתוך היער עד לתצפית במרחק של 1 ק"מ. הגענו לתצפית ובאמת נגלה לנו נוף מרהיב. משם ניתן היה לראות את המצודה ומגדל שלומון בוישגארד.

חזרנו לאסטרגום, קנינו מצרכים ב-TESCO (רשת של סופרים הפתוחה 24 שעות ביממה). הגענו מאוחר לצימר ולא מצאנו מסעדות פתוחות. נאלצנו לבשל משהו בצימר וצנחנו לישון לאחר יום גדוש.

גן בוטאני הוא יעד חובה בכל אחת מהמדינות בהן ביקרנו. גם הפעם החלטנו לא לפספס. הגן נמצא בצידו השני של הדנובה. בסיוע הזקן והזקנה, כשדיברנו בשפות שונות, תוך שימוש במפה, הצלחנו להבין את זמני הפלגת המעבורת. המעבורת יוצאת מהמזח בוישגראד לכיוון NEGA MAROS רבע שעה לפני כל שעה עגולה וחוזרת משם כל שעה עגולה. הרכב הועמס על המעבורת ויצאנו להפלגה. המשכנו בנסיעה לוואץ', משם המשכנו דרומה לכפר VACRATOT במרחק של 11 ק"מ מוואץ'.

 השילוט במקום לא מספיק בולט, נעזרנו במקומיים כדי למצוא את הגן. היינו מהמבקרים הבודדים במקום. הקופאית הביטה בנו במבט משועמם. הגן ניטע בשנת 1870 במימון אציל הונגרי חובב טבע, במותו הוריש את הגן לאקדמיה למדעים שממשיכה לתחזק את הגן.

רב השטח הוא צמחיית יער, בכל איזור סוגים שונים של צמחיה, ספסלי ישיבה, בריכות נוי עם ברווזים, גשרים. הגענו לחממה גדולה ובתוכה צמחיה טרופית (כמובן עם אמצעים לחימום), פרחים ושיחים בשטחים פתוחים. הסתובבנו מספר שעות בנבכי הגן. נהנינו אם כי יש מקום לשיפור התחזוקה, ההכוונה והתמצאות בגן.

חזרנו לוואץ' כשפנינו מועדות לעיר העתיקה. ביקרנו בקתדרלה הקטנה נבנתה בשנים 1763-1777 כ-100 שנה לפני הקתדרלה הגדולה באסטרגום ,(אותה תוכנית בדיוק)

סיירנו במקום ביקרנו בכיכר ה-15 במאי, התרשמנו מהטיפוח השלווה והנינוחות של המקומיים המטיילים לאיטם, יושבים בנחת על הספסלים ונהנים מהשמש וממרכז נאה ירוק ומטופח.

חזרנו למזח המעבורת כדי לחזור לוישגארד, וכמו שאמר הזקן, ברבע לפני שעה עגולה יוצאת המעבורת חזרה.(מחיר 2200 פורינט לכל כיוון, כ-44 ₪)

יצאנו בבוקר מבלי שידענו מראש האם נצליח לצאת לטיול הרגלי ברכס הפיליש. הכל היה תלוי באם נמצא מפה מתאימה. הוזהרנו בספרי הטיולים לא לצאת ללא מפה של האזור.

נסענו מוישגארד במרחק 7 ק"מ הגענו ל-DOMOS . החלטנו לבדוק בקמפינג היכן נוכל לרכוש מפה. למזלנו, במשרד הקמפינג פגשנו בחורה מקסימה, דוברת אנגלית שמכרה לנו מפה ונתנה לנו הסבר מפורט לגבי המסלול המומלץ. החנינו את הרכב במקום והתחלנו במסלולנו. בהנחייתה התחלנו במסלול הירוק וסיימנו במסלול הצהוב.

התרשמנו מהיער, מהעצים הגבוהים שיצרו צל בחלק גדול מהדרך. היער היה מלא בעצים גדולים שנפלו. העצים היו עם מערכת שורשים שטחית וקטנה ביחס לנוף שלהם. נבטים רבים של אותם עצים נראו במקומות רבים. במקום בו נפל עץ גדול התחרו ביניהם הנבטים על השתלטות על המרחב ובעיקר על קורטוב של אור. עצים רבים שנפלו לא נותקו לגמרי ממערכת שורשיהם. גבעולים ועלים שלהם נראו חיוניים ולעיתים צמחו אנכית בניצב לגזע השוכב. היער אמנם נראה שקט ושלו אך מתרחשת בו מלחמת קיום והישרדות של העצים.

חלק מהמסלול היה בתוך ערוץ של נחל. הלכנו בתוך ערוץ מרשים מצד אחד או מצד שני של הנחל. בקטעים מסוימים נאחזנו במעקה ברזל כדי לא להחליק ובקטעים אחרים טיפסנו בסולמות מתכתיים כדי לעלות מהערוץ אל אדמת היער עליה צמחו העצים. ההליכה בערוץ לא היתה מסוכנת אך הקפדנו ללכת בזהירות, למניעת החלקה.

 האזור מרשים וההליכה בערוץ היתה חוויה מרתקת.חזרנו במסלול הצהוב בדרך ארוכה יותר אך נוחה מזו שבערוץ הנחל. (עמדתי במשימה בגבורה). ההליכה נמשכה כ-5 שעות (כולל הפסקת אוכל). בדיעבד התברר כי ההמלצה להתחיל במסלול הירוק ולסיים בצהוב היתה מצויינת כי בחירה הפוכה היתה קשה יותר.

חשוב להצטייד בנעלי הליכה נוחות, מים ומזון ופלאפון. אין לצאת לטיול ללא מפה. כדאי לקחת מטריות ואת מספר הטלפון של הקמפינג למקרה חירום.

למחרת השכמנו קום ויצאנו לשדה התעופה לפי הנחיותיה המעולות של הבחורה בקמפינג. נסענו על כביש M0 ישירות עד שדה התעופה.

לידיעת שוכרי הרכב -; תחנת דלק נמצאת סמוך לשדה התעופה במרכז מסחרי גדול.

היה טיול מקסים, מומלץ בחום. אפשר לפנות אלינו לקבלת עזרה בתכנון הטיול.