עוברים לבית חדש

היום עברנו לביתנו החדש, שהוא די ריק ויש בו הד אבל הילדים ישר שיחקו תופסת. יצאתי שלוש פעמים לסיבוב עם הילדים בין הרחובות, בין החנויות ולים. בצהריים חיפשנו לקנות מרק נודלס, אבל מסתבר שזוהי ארוחת הבוקר ובצהריים כבר אי אפשר למצוא את זה. בסיבוב לקראת ערב שמנו לב שכל בסטות הנודלס הפכו לבסטות של בשר על האש עם כל מיני רטבים ועלים ופרחים שהולכים עם זה בצד. כולם מבשלים בסירים בחוץ על גחלים ואנשים לרוב לוקחים טייק אווי. כל הבסטות מצוידות באריזות פלסטיק ובמלאי שקיות ומורגלות בשירות לקחת הביתה. נראה שהקמבודים כל היום אוכלים. בשבילי להסתובב ברחוב עם עגלה ושלושה ילדים זה כמו להיות על מסלול דוגמנות כאשר כל הזמן עוצרים אותי, מחייכים אלי ואל הילדים ורוצים לקחת את נתנאל. הם מתים על תינוקות. השכנים מאוד נחמדים ונראה לי שנעשה להם הרבה רעש בשכונה. ש' ישב כל היום במרפסת ותצפת. אני מקווה שיהיה לנו אינטרנט בקרוב. אה – הדבר החשוב והמוזר הוא שג'ינה באה היום עם מישהי שתתחיל לעבוד אצלנו מחר כמבשלת תמורת 50 דולר לחודש. שש שעות ביום שישה ימים בשבוע. הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות איתה זה ללכת לשוק לקנות כלים לבישול ומצרכים למזון. להן היה ברור שהיא גם תטפל בילדים, תכבס ותנקה אבל נראה. לי לא ממש נעים שמישהי עושה את כל הדברים בבית. איזה מוזר...אני מקווה שמחר יהיה לי כסף כדי ללכת איתה לשוק.
יש לי המון דברים לראות והמון רצונות ותכניות והכל מאוד מרגש. רק שייצא כסף מהכספומט.
 צריך להתחיל להיכנס לשגרה, ללמוד עם נועם את חוברות בית הספר ולהתחיל ללמוד מילים בקמרית!