יש לי כמה תארים אוניברסיטאיים אמיתיים, אבל אני מאד מתחברת לביטוי “אוניברסיטה של החיים”, בהקשר למה שלמדתי מטיוליי בעולם. אין ספק כלל שטיולים מרחיבים את הדעת ומפגש עם אנשים מהעולם מביא לידע אמיתי, כולל שגרירות של רצון טוב. כי אנחנו תמיד מייצגים את ישראל. בכל מקום וכל הזמן.
אז הנה כמה לקחים שלמדתי ממסעותיי, חלקם מצחיקים וחלקם מוזרים, אבל תמיד מעניינים ומגניבים, לדעתי האישית.
דברים שלמדתי בסקוטלנד:
כן, אני מבינה אנגלית, אבל לא את האנגלית הזו !
אפשר לבטא כל מילה בעולם באמצעות צירוף האותיות AY.
אוכל ישראלי זה כייף.
האגיס סקוטי והאקארל איסלנדי הם שניים מהמאכלים הדוחים עלי אדמות (לדעתי האישית).
דברים שלמדתי בדרום ג'ורג'יה ואנטארקטיקה:
תמיד יש יותר קר.
פינגווינים זה שם גנרי להמון סוגים של פינגווינים שיש פה: צ'ינסטראפ,
למה לדרייק פאסג' קוראים בחן “דרעק פסאג'”.
פינגווינים הם שודדים קטנים שחושבים שאף אחד לא רואה אותם.
פינגווינים ביבשה לא מפחדים מכלום. אין להם טורפים אלא במים.
פינגווינים נולדים עם הלבוש הבוגר שלהם מתחת לכסות נוצתית “פלומתית”. תהליך הנשירה עם ההתבגרות יכולה לגרום למראות מצחיקים מאד, כמו הפינגווין “סופר מן” עם הגלימה שלהלן.
פינגווין מתקדם באחת מ 2 דרכים: בהליכה פינגווינית מתנדנדת, או בשכיבה על הבטן, נפנוף כנפיים וגלישה. שתי הדרכים מצחיקות בטירוף. במים הם אצילות אריסטוקרטית במיטבה.
אם יש פינגווין שעולה ופינגווין שיורד במסלול- הם יכולים להתקע שם לנצח כי אף אחד לא יוותר.
גור של פילי ים הוא בין הדברים הכי חמודים בעולם, והם היצור שהכי דומה לצמיג מישלן בפורמט של חיה.
פיל ים בוגר נראה כבר הרבה יותר מוזר, וגם די ברור מדוע קוראים לו כך.
don't eat the yellow snow
דברים שלמדתי באוסטרליה:
יבשת שהיא אי שהיא מדינה. הגודל הוא בלתי נתפס וכך גם היופי.
אם אני מאותתת כשאני פונה ימינה, למה הוישרים זזים? אופס…
לא לנהוג אחרי חמש בערב. קנגרו'ס באמצע הדרך זה פחד אלוהים אמיתי.
דברים שלמדתי בניו זילנד:
כוחות הגאות והשפל בפארק הלאומי אייבל טסמן (וכן גיליתי כמה מהר אני יכולה לרוץ עם תרמיל עצום על הגב כדי לא לשחות בים במקום ללכת בחרבה).
כמה יופי יש בשני האיים ובמיוחד בדרומי.
10 קבין של טירוף ירדו לעולם, מתוכן לקחה קווינסטאון 9 מהן לפחות. אם אפשר לקפוץ מזה, לרוץ על זה, לטפס על זה ולצנוח מזה- יש לזה נציגות בעיירה הקטנה והמטורפת הזו.
דברים שלמדתי בפורטוגל:
מסתבר שיש שפה יותר גרועה מצרפתית בהבדל העצום בין מה שכתוב לאיך שאומרים את זה.
דברים שלמדתי באלסקה:
לא לרדת מהרכב בצידי הכביש. יש מספיק WILDLIFE שיכולים להיות מופתעים ממך, ולהפתיע אותך בתמורה. לראות דוב מהרכב זה מגניב. לראות דוב בלי רכב יכול להיות מסוכן מאד.
איך נראה אסון אקסון ואלדיז מקרוב. וזה מדכא.
שאפשר לחכות חצי שעה בדרכים רק כי משפצים כביש. מה שקורה שם בחורף הוא לא פשוט וכל הקיץ משפצים ומשפצים.
דברים שלמדתי בהוואי:
יש גן עדן בעולם והוא כאן.
אפשר לצלול עם כרישים ולהנות מזה (טייק 1).
דברים שלמדתי במקסיקו:
הרבה יותר מגניב להגיד “צללתי עם כריש לוויתן” ולראות את כולם נפעמים מהאומץ, כי מדובר בהרבה פחות אומץ ממה שנדמה- הכריש צמחוני, למען השם. (צלילה עם כרישים, טייק 2)
שבט האינקה היה אמנם מתקדם וטכנולוגי בדרכו, אבל פרימיטיבי בטירוף בדרכו האחרת (הקרבת בתולות תוך שבירת גבן, זו דוגמא אחת)
דברים שלמדתי באפריקה:
הניגוד הכי גדול בין ארץ עשירה לתושבים עניים מכמיר לב ומאד קשה להפנמה.
שזה לא עכבר אלא פרימט (מיקרוסבוס גמדי)
שווה לקחת ילדים לאפריקה, שיבינו כמה טוב בארץ. באמת.
שלהחזיק זיקית זה לא מגעיל בכלל והמגע שלה רך ועדין (חוץ מעניין הציפורניים, כמובן)
סופרמרקט בזימבבואה שמוכר אצבעות רגלי תרנגולות עם ציפורניים במגשית הוא פיסת מציאות קצת נוקשה מדיי עבורי.
דברים שלמדתי באיטליה:
ישראל היא מדינה יעילה ועשירה. תנסו לאבד מזוודה באיטליה, ותבינו בדיוק למה התכוונתי.
יש לכם את זה ביותר טעים?
יש לכם את זה ביותר משמין?
נוטלה יכולה להרים כל מאכל תמיד.
אני יכולה להבין את כל התפריט באיטלקית למרות שאני מדברת אנגלית ועברית בלבד.
דברים שלמדתי באיסלנד:
קרח, אש, מים. אין שילוב יותר יפה מהמדינה הזו לשלושתם יחד.
אופנועי שלג זה מגניב, אבל אם אומרים לכם לא לבלום, אל תבלמו. אפשר לעוף מהאופנוע וזה כבר הרבה פחות מגניב.
טיפוס על קרחון זה מאד מיוחד, אבל אם אומרים לכם לא להתקרב למערות הקרח, אל תתקרבו. יכולים למצוא אתכם עוד 50 שנה כשהקרחון יתקדם בלעדיכם.
דברים שלמדתי בסין:
המדרגות בחומה הסינית מחרידות.
להצטלם עם פנדה זה יקר בטירוף, אבל הייתי עושה זאת שוב גם עכשיו.
פנדה תתעניין בכם רק אם תהיו עשויים מבמבוק ומצופים בדבש.
דברים שלמדתי במלדיביים:
מדינה יכולה להיות שילוב של מדינה סופר דתית שמחרימה אתכם, וגם לארח אתכם בשמחה ובאהבה באי הקסום שלה.
דברים שלמדתי בסרי לנקה:
אפשר לנסוע 170 ק”מ ב 7 שעות. וזה ממש מדכא.
דברים שלמדתי בקנדה:
דובי קוטב יכולים להיות בכל מקום בצ'רצ'יל, מניטובה. לכן לא נועלים דלתות בשום מקום בעיירה.
אפשר ללכת על המים באיי מדלן- כשהאוקיינוס קופא וכלבי הים החמודים מגיעים לעולם על הקרח.
שלכלב ים לבן קוראים פוקה גרינלנדית או harp seal. אם תגידו white seal אף אחד לא יבין אתכם. כמו שלדב לבן קוראים polar bear ולא white bear.
תקלידו “כלבי ים לבנים” בגוגל ונראה אם תזהו את הצילום הראשון..
דברים שלמדתי בתאילנד:
פוט מסאג' זה טעם החיים.
SEVEN ELEVEN זו חנות הנוחות הכי מגניבה EVER.
דברים שלמדתי בפרו:
נבלות קטנות ומוצצות דם (כן, זבובי חול, אליכם הכוונה) יכולים להיות פעילים גם בגובה 2500 מטר. תלבשו מכנסיים ארוכים.
אפשר לשבת 5 שעות ולחכות לבוא הציפורים ל clay lick. ולהעקץ. ולהעקץ ולהעקץ.
שלא אוהבים ישראלים בקוזקו- אנו כאמור שגרירים גם של רצון טוב. חייבים לזכור שאנו משאירים רושם כלשהו בכל מקום שאנו הולכים אליו. אי החיבה הזו לא נעימה ואף מדכאת מעט.
פיראנות שבעות לא יגעו בכם ממש כמו שכלב נובח אינו נושך (הכנסתי את היד למי הנהר שורצי הפיראנות בחיל ורעדה. לשתי ידיי שלום)..
האמזונס הוא המקום המפחיד בעולם עם רדת החשיכה. לא בגלל היונקים. בגלל החרקים. טפו.
מדי שנה מגלים באמזונס מינים חדשים. בד”כ מדובר לא ביונקים או בציפורים- אלא בחרקים. כן, קראתם נכון. 
דברים שלמדתי בגלפגוס:
איזה מגניב זה לשנרקל עם אריות ים וצבים.
פרוש זו ציפור קטנה וממש חמודה. חן חן לדארווין על תשומת הלב למקור שלה.
סולה כחולת רגל היא הציפור הכי מגניבה בעולם.
מצחיק מאד שאפרוחיה של הסולה יותר גדולים ממנה.
השם של סולה כחולת רגל באנגלית הוא מטופש במיוחד.
דברים שלמדתי בברזיל:
כל הז'או, מאו ומיאו הזה קורע מצחוק ולוקח זמן להתרגל לפורטוגזית
בוניטו היתה ללא ספק שווה את הדרך הארוכה שעשיתי להגיע אליה כולל תורי ענק עצומים בכל מקום וכמעט פספוס טיסה
טוקאן זו ציפור מ-ר-ה-י-ב-ה
לשנרקל במים הקפואים בבוניטו יכול להרגיש קר יותר מלהכנס למי האוקיינוס הקפואים באנטארקטיקה
הפנטנאל זה נשיונל ג'יאוגרפיק
דברים שלמדתי באי הפסחא:
יש לכם את זה ביותר רחוק?
לפעמים אפשר להרגיש קלאוסטרופוביה גם באי נידח מוקף מים, מרוחק מכל נקודת ישוב.
אפשר לפגוש צלבי קרס גם באי נידח מוקף מים, מרוחק מכל נקודת ישוב ולהתבאס שכנראה לא מבינים את המשמעות של זה.
פסלי האנשים העצומים (המואה) הם חוויה מטורפת שמייצרת צילומים מרהיבים.