טיסת פנים קצרה מדאנאנג לדאלאת שבמהלכה חוויתי תצוגת אופנה . נוכחתי לדעת שהאופנה בוייטנאם מתחרה בכבוד בבתי האופנה המפורסמים של פאריס ומילאנו . האופנה הוייטנאמית גם חדשנית וגם בעלת סגנון ייחודי עם עיטורי פרחים, דראגונים ועוד. לרוב הדוגמניות חובשות לראשן כובעים שהזכירו לי את בית המלוכה הבריטי. רק שהיתה בעיה שכל הדוגמניות דקות גיזרה ולא מצאתי שמלה למידותי.
לעיתים קווים עדינים של עיצוב הבגד והציורים וגם סקסיים
חבל שזו היתה רק חוברת תיירות במטוס ולא תצוגת אופנה במציאות.
נחתנו בעיר -
דאלאת – עיר האביב הנצחית
העיר שוכנת בגובה של כ - 1500 מ' , מוקפת הרים שאינם גבוהים ויערות אורן, לכן מזג האויר בה לרוב נוח כל ימות השנה. היא מהווה מפלט מהחום והלחות השוררים בחופים. שם העיר נגזר מכך ששבט ה”לאט “ שהינו מיעוט אתני מצוי באיזור. הפירוש של השם דאלאת הוא הנחל של הלאט. העיר גם נחשבת כעיר הרומנטית בוייטנאם ולא פלא עם המפלים היפים שישנם שם , הגנים, הגשרונים שנדמה כי הגעתם לעיר מהאגדות.
אנו ראינו רק מפל אחד משלל המפלים הקיימים קרוב לדאלאת ואם תחפצו לבקר בכולם תקראו כאן.
מפלי פראן – PRENN WATERFALL
מרוחקים רק 10 ק”מ מהעיר. המקום קסום עם מפל הנופל מגובה 10 מ' אשר ניתן להלך מאחוריו כשהמים מלפנינו, גשרונים, אגם, נחל, פסלים , סוסים ועוד.
כאן אפשר לתפוס שלווה
זה המקום האידיאלי להתחתן
מי שזקוק למקלחת ייהנה
במקום קיימת אפשרות לרכיבה על פילים אך לי זה נראה כמו התעללות בבעלי חיים ולכן בחרתי
רק לצפות ברפי רוכב, לצפות בפילים שאוכלים ורוחצים אותם
אני נהניתי להרוות נפשי
ניתן לרכוב כאן גם על שוורים, סוסים ויענים שגם זה זיעזע אותי
אפשר לנסות כאן גם ראפטינג
העיר דאלאת מקושטת עם הרבה פרחים ומזרקות זו הכיכר לפני הרחוב הראשי המוביל למלוננו
אגםXuan Huong Lake
שטח האגם לפני שנסכר היה שטח לגידול אורז בהיותו כה קרוב לעיר.
סביבו אדניות עם פרחים, מסעדות ובתי קפה, כרי דשא לפיקניק.
ניתן לשוט בסירות ברבורים עם הילדים, לרכוב על אופניים ועוד.
סעדנו במסעדה צהרים לחוף האגם שאיש לא הבין אנגלית.
רק כשהשתמשנו בגוגל טראנסלייט ירד להם האסימון.
הבית המשוגע – CRAZY HOUSE- Hằng Nga guesthouse
השם האמיתי של הבית הינו מלון האנג נגה (Hang Nga Guest House), אך רוב המבקרים מכירים אותו בשם הבית המשוגע.
דנג ויאט נגה- ארכיטקטית מוכשרת עם ראש גאוני כמו גאודי, ביתו של נשיא וייטנאם לשעבר, הקימה את הבית לאחר שסיימה לימודי ארכיטקטורה במוסקבה. הבית נבנה משילוב מטורף של סגנונות וחומרים, היוצרים בית מיוחד ויפיפה שהסיור בו היה חוויה מיוחדת עוד יותר.
זו קבלת הפנים בכניסה.
ניתן להבחין שזה חלק מהג'יראפה
נמצא כאן מבוכים והליכה על גשרים במרומים
לכן כדאי להגיע לכאן במזג אויר טוב כיון שלא כדאי להתעופף באויר.
אפילו בקורי עכביש תתקלו
גם כשמטפסים לגבהים ניתן להנות מהנוף סביב אך לשמור על הילדים 🔥
וזהירות יתרה גם למבוגרים עם🔥
בעיית שיווי משקל.
זהו אחד מהחדרים שניתן ללון בהם עם דוב ודבורה בתנאי שהם אינם מאיימים על שנתכם
כל חדר מעוצב עם חיה אחרת.
איזור שיש בו מעוף ואולי תאמרו קצת קיטש זה עולם הים – אני אהבתי
יצרו כאן ממש עולם ים עם צדפות, כרישים, בת ים, סוסון ים, דגים, אלמוגים ועוד.
העיר דאלאת עם פרחים , פרפרים וציורי קיר
ברחוב הראשי המקביל למלון שלנו בו טיילנו ברחוב יפיפה בשעות הלילה כשמתחילים להאיר.
לאורך הרחוב ציורי קיר יפים שביניהם הצלחתי לזהות את תחנת הרכבת שנגיע אליה
בינות הפרחים התעופפו גם פרפרים זוהרים
כמו הפרפרים שהם יצירי בשר ודם גם הפרחים הגדולים כך
אבל גם טבעיים הנתונים בתוך עציצים
הגדר התוחמת את הפרחים עשוייה מבקבוקי מים – שמעו בוייטנאם על מיחזור
מצאנו ברחוב אפילו בית פרחים
בסוף הרחוב הנ”ל כשפונים ימינה מתקיים שוק של מוצרים יד שנייה במחירים זולים. אם יורדים במדרגות למטה שוק מקורה.
שוק פתוח ברחוב בו המלון שוכן. ניתן למצוא ביגוד, מזון, בלונים וכו'
שיפודים וצפיפות רבה ללא מרחק וללא מסכות בעידן טרום קורונה
פגודת טיאן טרוק לאם
אליה הגענו ביום ראשון שכבר היה בחג ראש השנה של הוייטנאמים הוצפה
במבקרים רבים הלבושים בבגדי החג.
לכאן מתקבצים המאמינים הבודהיסטים – מראה מבחוץ
המראה מבפנים עם כל המנחות
כרגיל הילדים משכו את תשומת ליבי
כנסיית קוק COCK CHURCH – התרנגול
זו כנסייה קתולית שהיתה ידועה בשמה St. Nicholas Cathedral, כנסייה גדולה שהיתה כמובן סגורה כשעברנו לידה. השם ניתן לה בגלל פסל התרנגול מברונזה שניצב בראשה. הכנסייה נבנתה עבור התושבים הצרפתים שישבו באיזור בתקופה ששלטו בוייטנאם.
היום היא נחשבת לקתדרלה הגדולה ביותר של דאלאת.
כך נראים הבתים ברובע הצרפתי בסגנון הצרפתי
חווה לגידול קפה – Weasel Coffee Farm
וייטנאם לפי מה שנמסר לנו בחווה , הינה יצואנית הקפה מספר אחת בעולם, לפני המדינות ברזיל וקולומביה, שעד לרגע הביקור בחווה הייתי בטוחה שהן המובילות ביצוא הקפה.
כמובן שבדקתי ומצאתי שברזיל מקום ראשון ולאחריה וייטנאם, לפחות נכון לשנת 2019.
על הנתונים ניתן לקרוא כאן וכאן.
הביקור היה מעניין ובמהלכו נחשפנו לפרי הקפה – פולי הקפה בשלבי הבשלה וצבע שונה במראה. העלה של צמח הקפה ארוך ומשונן. כאן גם חווינו פריחה יפה.
פולי קפה שאינם בשלים עדיין
כך נראים פולי הקפה הבשלים
מראה עלי הקפה
בוייטנאם הקפה שנחשב לסופר קפה נקרא חרה קפה – אין זו טעות:
דביבונים המוחזקים בכלובים יוצרים את הקפה הזה ע”י שבולעים את פולי הקפה
ואח”כ יוצאים בצואה שלהם.
במקום מוחזקים כ-120 דביבונים המייצרים 500 ק”ג קפה בשנה בשיטה זו.
Trai Ham בדאלאת בה ביקרנו הינה החווה הגדולה ביותר באיזור עם הקפה
ששמו הנכון :
WEASEL COFFEE. ניתן לקרוא עוד על המקום ומפת הגעה כאן.
במקום לא רק שותים קפה , אפשר להתבשם מהנוף וגם ….
ארמון הקיץ באו דאי – BAU DAI
זהו ארמון הקיץ שנבנה בשנים 1933-8 עבור המלך באו דאי ומשפחתו. הוא המלך האחרון לשושלת נגווין בוייטנאם.
שער הכניסה מאד הרשים אותי וכן הדרך עד הארמון עם הגן המטופח. בפנים הריהוט מאד צנוע
שלא כמו המלכים באירופה. הארמון תוכנן ע”י אדריכל צרפתי בסגנון ארט דקו.
הגנים קושטו יפה לכבוד חג ראש השנה שבדיוק החל כשהגענו לדאלאת עם זיקוקים בחצות.
מעט לפני הכניסה לארמון הציבו את שלושת הקדושים המיטיבים שלהם.
כמובן שבשלט מעליהם מתנוססת הברכה לראש השנה יחד עם הסמלים של עצי השזיף הפורחים בורוד ופרחים צהובים והכיתוב בשלט בצהוב
ארמון הקיץ – באו דאי עם פריחה מרהיבה לפניו
כשהבחנתי בגרם המדרגות המוביל לקומה העליונה – אפסו כוחותי לעלות .
סימנתי לרפי שאנו נצא לנוח בגן היפה בחוץ. בדרך המילוט חלפתי
על פני חדר שהבחנתי בתוכו באשה שהתחפשה לקיסרית
העייפות התפוגגה וחלפה לה מייד כלא היתה. נכנסנו לחדר והלבישו אותנו בבגדי המלוכה
תוך רבע שעה. עלות סבירה הכוללת צילום ע”י המלבישות.
הקיסר רפי והקיסרית רחל קיבלנו פרץ אנרגיה חדשה.
תחנת הרכבת הישנה בדאלאת – GA DA LAT
מהמבט הראשון על מבנה תחנת הרכבת הישנה כבר ניתן לזהות שנבנה בתקופה הצרפתית.
היא נבנתה בין השנים 1932-8 ונחשבה לישנה ביותר בוייטנאם הו כפי שנקראה אז הודו-סין. במקור אורך המסילה היה 84 ק”מ , אולם כיום היא משמשת רק לתיירים ומובילה לאורך 7 ק”מ למקום שתרצו לבקר בו – LINH PHUOC – פגודה מעוטרת להפליא שהדרקון שלה בנוי מ-12,000 בקבוקים. עוד מידע על תחנת הרכבת ניתן לקרוא כאן.
כך נראה קרון הרכבת הישן
הכפר המסורתי של השבט לאט
רק כשהתקרבנו לכפר ראיתי את העוני והדלות של תושביו. בבית הקהילה קיבל אותנו בחור לאטי חביב עם חיוכים רחבים ולבוש בבגדים מסורתיים. ניגנו, שרו ורקדו ריקודים מסורתיים.
שנכנסתי לבית הצמוד לבית הקהילה לחפש שירותים ראיתי את העליבות של הבית בו הם חיים. גם הילדים ששיחקו בבית שכן לא היו במצב טוב יותר. הרבה מבני הכפר מועסקים בקבלת פנים כזו אז לפחות התנחמתי שיהיה להם ממה לחיות.
נגינה בכלי נגינה מסורתיים של בני שבט הלאט
כשפצחו בריקודים
הילדים שמעבר לגדר עצובים ומביטים בנו עם עצב בעיניים
מסעדות בחג הטאט ברובן סגורות: מסעדות בלוטרי ובמלונות פתוחות ואפשר להסתפק בשיפודים ברחוב אם לא חוששים מאוכל רחוב. אנו הגענו למסעדה שהיתה מפוצצת עד אפס מקום שהוציאו לנו דגים קפואים עם הקשקשים, שלא נאפו ו/או לא טוגנו. הם עמדו בחוץ שישתזפו. לאחר תלונותינו אספו אותם מהשולחן והגישו שוב.
על ההגיינה שם חבל לדבר ועדיף לא לאכול. לצערי או לשמחתי לא לקחתי פרטי המסעדה.
מי שאכל בתיאבון היו חתולי הרחוב
חסכתי מכם את הלכלוך שהיה על הרצפה ובדרך לשירותים. היא היתה מרוחקת מהעיר.
לינה בדאלאת : TTC HOTEL PREMIUM
זהו מלון 4 כוכבים , שמיקומו טוב כי הוא נמצא ברחוב הראשי, קרוב למרקט – פשוט למדי ולא יקר.
עוד פרטים על מה שניתן לראות ולבקר בדאלאת כדאי להעמיק כאן.
לסיכום: חברתי נילי ח. המליצה לי לא לפספס את דאלאת בעת טיול בוייטנאם, שכן לא כל המטיילים פוקדים אותה ומבקרים במה שיש לה להציע ואכן צדקה .אנו שהינו בה רק יומיים ונותרו מקומות ביקור רבים שאליהם לא הגענו .
ממליצה להקדיש לה לפחות שלושה - ארבעה ימים .
אם אהבתם –תודה ו/או תגובה יתקבלו בשמחה!!!!
המשך לטיול הבא:
וייטנאם - הו צ'י מין סיטי בחגיגת טאט מטורפת,מחילות קו צ'י ודת חדשה!!!