לאחר שהיינו בחלק המרכזי של נורווגיה – אזור הפיורדים המערביים – החלטנו להצפין.
אני רוצה להקדים כמה מילים על מלונות, טיסות, אוכל ורכב בצפון נורווגיה. זה קצת שונה מאשר במרכז/דרום.
טיסות – 5 טיסות, כולן עם Norwegian – 2 טיסות קונקשן, וטיסה רגילה אחת. סה"כ חווית הטיסה איתם טובה (פירוט בהמשך). המטוסים חדישים ממש, עומדים יפה מאוד בזמנים, אין אוכל בטיסות – אבל אפשר לקנות, הכול מתקתק מהר. צ'ק אין עצמי בלבד בשדה התעופה (לא בנתב"ג). הצוות נחמד ויעיל, ואם מותר לציין – נראים מעולה, גם הבנים וגם הבנות.
מלונות - מי שעוקב אחרי הטיולים שלי כבר יודע, אנחנו אוהבים לישון טוב במלונות טובים עם ארוחת בוקר טובה שמאפשרת לנו להתחיל מוקדם את היום, בלי לחפש בחוץ. חשוב לנו להגיע בסוף היום למקום מפנק ונוח מכל הבחינות. בסקנדינביה אני מעדיפה מלונות רשת טובים (בדר"כ 4 כוכבים, לפעמים 3) או מלונות שקיבלו ציונים מעולים. כאשר אין ברירה, ופשוט אין מקום, אני אקח את הכי טוב שיש בקטגוריה.
הטיול הזה תוכנן והוזמן למעלה מחצי שנה(!) מראש, ובכל זאת – במלונות מסוימים כבר לא היה מקום. "ארבתי" להם, את חלקם הצלחתי לתפוס, אך לא את כל מה שרציתי. אני לא יכולה להגיד על שום מקום שהיה נפילה או גרוע, היו מקומות שאהבתי יותר.
רכב - לקחנו בטרונדהיים והחזרנו בלופוטן, 8 ימים. ההצעה הזולה ביותר התקבלה דרך rentalcars וגם היא לא הייתה זולה - 4200 ש"ח. ל- 8 ימים. מתוכם 2200 ש"ח בערך בגלל שהחזרנו בעיר אחרת. אנחנו עשינו חשבון שכל חלופה אחרת פחות מתאימה לנו, מה שגם שבכל מקרה החיסכון לא היה גדול, אם בכלל.
מלון עם ארוחת ערב כלולה במחיר – בכל מלונות Clarion Collection בסקנדינביה יש ארוחת ערב בחינם. זהו מזנון עם סוג אחד או שניים של בשר/דגים, תוספות, ירקות, סלטים, גבינות לרוב עוגה ופירות – בקיצור מעל ומעבר. הארוחה מוגשת בין 6 ל 9, וכאשר מדובר על נורווגיה, זו חלופה שפויה והגיונית למחירי המסעדות שאינם שפויים בעליל (גם על כך פירוט בהמשך).
קניית אוכל - בסופר מרקטים יש הכול - כולל כל ירק, פרי ומאכל שתעלו בדעתכם. חלק מהדברים במחירים כמו ישראל, חלק יקר יותר (פירות, ירקות), חלק זול יותר (סלמון, גבינות). הכול טעים, טרי ויש מבחר טוב גם במקומות קטנים. בדר"כ כמעט בכל מקום תהיה חנות שפתוחה עד 20 בערב, במקומות גדולים יותר עד 21 ואפילו 23. חשוב לשים לב - בראשון הכול סגור - רק בטרונדהיים היה פתוח. בכל העיירות, בבודו, בטרומסו - סגור. אז כדאי להתכונן לזה מראש. ביום ראשון גם רוב המסעדות סגורות, במקומות הקטנים. בעיר - יש מקומות פתוחים.
יש אלכוהול במסעדות אבל המחיר לא מציאותי - 60 ש"ח לבירה 1/3. כן, לא טעות. שלא לדבר על כוס יין... אין אלכוהול בחנויות רגילות, רק בחניות ממשלתיות, למעט בירה רגילה. יש מעט בתי קפה והמבחר מצומצם מאוד, לדעתי הקפה שלהם איום ונורא... לא יצא לי לשתות שם אפילו קפה אחד נורמלי, אבל זה לטעמי. במקומות מסוימים יש מאכלים מקומיים מיוחדים - למי שאוהב לנסות הכול: לוויתן, איל הצפון, מוס. הדגים שם כמובן נהדרים, ולא רק סלמון. הכול טרי וטעים בצורה יוצאת דופן. אפרופו מחירי המסעדות - בצהריים קצת יותר זול.
המסלול בקצרה: טיסה לטרונדהיים, נסיעה ברכב בדרך 17, מעבורת ללופטן, כמה ימים בלופטן, הורטיגרוטן לטרומסו, טיסה מטרומסו לישראל. ברוטו – 14 ימים.
יום 1
ב 13.00 המראה מישראל לטרונדהיים, שבצפון נורווגיה, דרך קופנהגן. הטיסה נמכרה על ידי norwigian כטיסת קונקשן, ולכן מסרנו את המזוודות בנתב"ג ואנו אמורים לפגוש אותן שוב רק ביעד הסופי, טרונדהיים. קיווינו לטוב.
16.30 – נחיתה בקופנהגן. היה לנו זמן רב עד הטיסה לטרונדהיים – כ -5 שעות ויצאנו לעיר. קופנהגן מקושרת מצוין עם נמל התעופה – בהלוך נסענו ברכבת (רבע שעה בערך) ובחזור במטרו (אותו זמן בערך).
הגענו לאזור התחנה המרכזית – שיטוט נעים ברחובות עד נייהאבן, ארוחת ערב, קופנהגן תמיד נעימה ושמחה, לפחות בביקורים שלי בה. היה מזג אוויר נהדר, 18 מעלות.
חזרנו לשדה"ת לטיסת ההמשך שיצאה באיחור קל, וקרוב לחצות נחתנו בטרונדהיים.
והמזוודות? 50% הצלחה. אחת הגיעה ואחת לא. לשמחתנו, גם אחרי חצות היה עם מי לדבר שם, מסרנו את כל הפרטים לנציגת האדיבה שהבטיחה לעדכן ברגע שיהיה חדש, ויצאנו לכיוון המלון. השדה די מרוחק מן העיר, יש אוטובוס flybus או מונית. נהג האוטובוס נכנס פנימה לטרמינל לפני שעזב כדי לבדוק שאין נוסעים שנשכחו – זו כנראה הייתה הטיסה האחרונה לאותו יום – ומצא אותנו ליד חלון נציגת השירות. חיכה לנו כמה דקות, אסף אותנו לאוטובוס שהיה די מלא נוסעים, ויצאנו לדרך. 160 קרונה נורווגית לאדם.
אחרי כ 35 דקות הגענו למלון, עייפים וקצת מודאגים. מלון מצוין, מומלץ בחום -Radisson blu Royal Garden Hotel. מחר נברר מה קורה עם המזוודות.
ניהייבן, קופנהגן
יום 2
יש לנו יומיים לטרונדהיים ולסביבה, ואנחנו מתעוררים לבוקר מעט גשום, 6 מעלות, ואור כל הלילה. בשלב הזה של הטיול עדיין לא שמש כל הלילה, רק אור. המזוודה נמצאת בשדה בקופנהגן, אמורה להגיע בטיסה בערב, ומשם ישלחו אותה למלון. אנחנו אופטימיים.
טרונדהיים נחמדה, לא קטנה, מתפרשת משני צידי הנהר, החלק העתיק שלה ממש יפה. כיף לשוטט בה, מזג האוויר ככה-ככה: בערך 8 מעלות, מדי פעם זרזיף גשם. אחרי כמה זמן אנחנו פשוט מתעלמים ממנו וממשיכים בתוכניות, בלי מטריה מספיק כובע פליז. הפרחים ברחובות הם צבעונים יפיפיים, לא פחות.
הקתדרלה הישנה - Nidarosdomen נחשבת לפנינה מיוחדת. לקחנו שם סיור מאורגן, 10.00 – 10.40. מאוד יפה, נהרסה ונבנתה מחדש כמה פעמים, החלק המקורי משנת 1000 בערך. מאחוריה גשר העץ הישן (מאוד מאוד) "גאמלה ביברו". בהמשך ביקרנו ב Stiftsgarden ארמון העץ הגדול ביותר בנורווגיה. הכניסה כל שעה עגולה בסיור מודרך בלבד, שווה ביקור, ולו משום שהמלך והמלכה גרים שם בקיץ... (לא כשאנחנו היינו).
בהמשך – המוזיאון הלאומי לאמנות שימושית – מאוד נחמד, כל מיני חפצי יומיום, עיצוב רהיטים וכלים, ביגוד וכו'. לא חובה, אבל בהחלט מתאים אם יש גשם למשל.
בטרונדהיים יש בית כנסת ומוזיאון יהודי אבל הצלחנו רק לראות אותו מבחוץ – עדיין לא נפתח לעונת הקיץ ולא היה מי שיקבל אותנו שם ויכניס אותנו "לפנים משורת הדין" (כבר היו מקומות בעולם שזה הצליח לנו, הפעם לא).
המזוודה עדיין לא הגיעה, כנראה תגיע מחר בבוקר.
לאורך הנהר
צבעונים ברחוב
וגם אלה, סתם ברחוב
יום 3
את היום הזה בילינו בשני אתרים מחוץ למרכז העיר.
התחלנו את הבוקר בטיפוס למבצר כריסטיאנסן, שנשקף ממנו נוף של העיר והמפרץ והנהר ומה לא. התמונה של העיר צולמה משם.
המקום נמצא בתוך שכונה נחמדה, באקלאנה, שהייתה שכונת פועלים ישנה והבתים שוחזרו והפכו לבית קפה קטנים, מסעדות וכו'. משם התמונה של הכיסאות עם הפרוות – היה בוקר שמשי, ולפי לוח השנה הקיץ התחיל, אבל הטמפרטורה בחוץ 6 מעלות... אז מה עושים? אין בעיה. יושבים על פרווה ומתכסים בשמיכה.
3 ק"מ מחוץ עיר, נסיעה מאוד נוחה באוטובוס, נמצא המוזיאון לתולדות המוזיקה, Ringve museum. הוא קיבל ביקורות נהדרות ב"טריפ" אז החלטנו לבקר, ואכן לא הצטערנו. מקום מאוד מיוחד, הצטרפנו להדרכה שניתנה שם וזה היה שווה ביותר. ההדרכה ניתנה על ידי סטודנטים למוזיקה שגם מנגנים על הכלים. אגב, נסיעה באוטובוס עירוני עולה 50(!) קרונה, והכרטיס תקף ל-70 דקות.
יש שם מסעדה נחמדה וגנים בוטניים מקסימים מסביב. אפשר בהחלט לעשות שם הפסקת אוכל נעימה או סתם לשוטט.
משם נסענו למוזיאון הפתוח, שמזכיר מאוד את "סקאנסן" בשטוקהולם למי שמכיר. אזור גדול עם מבנים שונים מכל התקופות, נשקף ממנו נוף מקסים. מזג האוויר כבר התחיל להיות נחמד יותר ונהנינו מאוד לטייל בין ובתוך המבנים השונים מתקופות שונות בנורווגיה.
בערב אכלנו במסעדה איטלקית נחמדה. תאמינו לי – ארוחה לגמרי סטנדרטית, חלקנו מנה ראשונה (מנה קטנה מולים), 2 מנות עיקריות (2 פיצות) ושתי בירות קטנות – למעלה מ 800 קרונות, בלי טיפ. היינו בשנה שעברה במרכז נורווגיה ולא זכרנו מחירים כאלה – אז או שהצפון יקר יותר או שהמחירים עלו עוד יותר. לא יודעת.
תצפית מהמבצר
במוזיאון הפתוח
יום 4
על הבוקר, 8.30, לקחנו את הרכב. הרכב נלקח מאוויס אך הוזמן באמצעות "rentalcars". כשהגענו עם הוואוצ'ר המשולם מראש, טענו שם שצריך להוסיף עוד 530 קרונות כי חייבו אותנו במחיר נמוך מדי. לא הייתה לנו ברירה ולא רצינו לבזבז זמן. שילמנו. נראה מה יהיה מול rentalcars.
יצאנו לכיוון - Steinkjer - נסיעה של שעתיים ב E-6-. יש שם info-center שממוקם על E-6 שעובר בתוך העיירה. במקום יש שירותים, ומפות וברושורים בחינם. שעות פתיחה בתחילת יוני – שני עד שישי, 9.00-16.00. מאוד מאוד ממליצה לקחת שם ספרון קטן על דרך 17. למעשה, אני הזמנתי אותו עוד מישראל (שולחים בחינם, בעלות המשלוח בלבד, 50 קרונות) והוא עזר לי מאוד בתכנון המסלול בעיקר כי יש בו את זמני המעבורות בדרך הזו (כ 10 מעבורות). בנוסף יש בו פירוט מעולה של כל מה שיש בדרך, כולל לינות, אטרקציות, מסלולי טיול, מסלולים לאפניים ועוד המון אינפורמציה. כאן אפשר להזמין אותו:
בנקודה זו בעצם מתחיל הטיול "האמיתי" שלנו, כאשר נכנסנו לדרך 17, שהיא National tourist route, ונחשבת לאחת הדרכים היפות בעולם. מדובר בדרך שעוברת כולה לאורך החוף, כאשר בחוף עצמו יש אלפים(!) רבים של איים ואיונים, פיורדים קטנים, גשרים מדהימים, חופי ים, הרים, אגמים ואפילו קרחון. נסעתי בדרכי נוף אחרות בנורווגיה, לדעתי זו היפה מכולן.
רוב היום עבר בנסיעה, למרות שלא מדובר בק"מ רבים, וכלל אין פקקים – או תנועה בכלל – הנסיעה איטית, עצירות הצילום רבות, הפסקה לאוכל ולישיבה בנוף שאין כמותו. הייתה לנו רק מעבורת אחת ואף על פי שידענו את השעות והתכוונו אליהן – בכל זאת יש המתנה וגם הנסיעה עצמה לוקחת כ 40 דקות.
אגב המעבורת עולות בין 110 קרונה – נסיעה קצרה של 10 דקות – ועד ל-160 קרונה – נסיעה של כמעט שעה. זה המחיר לרכב עם נהג ונוסע אחד.
אחר הצהריים הגענו ליעד שלנו - Brønnøysund (מבטאים ברֶנֶייסן), למלון מצוין Thon Hotel Brønnøysund.
כיוון שאין באמת חושך או לילה, יצאנו משם לטיול באי טורגה ליד ברנייסן שבו נמצא ההר טורגהאטן. ההר הזה די מפורסם באזור ויש עליו כל מיני אגדות, כי דרך ההר עוברת מנהרה טבעית באורך 160 מטר. מגיעים אליו בכביש מן העיר. העלייה אל החור המפורסם בהר לוקחת קצת יותר 30 דקות לכיוון, לאורך שביל מסודר. יש שם גם אפשרות למסלולים באי עצמו, ומסלול נוסף לפסגת ההר. הכול מסודר, יפה, נקי, והנוף מההר – וואו. מקווה שהתמונה מראה עד כמה.
כל התמונות הבאות הן מהדרך.
תצפית מההר
התמונות למטה: ההר טורגהאטן והמסלולים באי טורגה.
הנוף מלמעלה משגע.
יום 5
8.30 יציאה לכיוון צפון בדרך 17 אל Sandnessjoen. אגב, נסענו את כל דרך 17, עד הסיום שלה ב -Bodo.
כל הנסיעה היום היא 3 שעות, כך שאפשר לעצור הרבה, אבל יש לנו 3 מעבורות בדרך, וצריך להתחשב בזמנים שלהם. אנחנו נוסעים בדרך משגעת, עוצרים לצד הדרך, מצלמים ושוב עוצרים. אנחנו מעדיפים לא להתעכב יותר מדי, כי לרוב המעבורות הן פעם בשעה, ואם הפסדנו – חבל. מזג האוויר לגמרי לצדנו היום. שמש - אבל קר. מקסימום 10 מעלות ויש רוח.
בדרך עוברים במקום שנקרא – Alstahaug. בכל מקום היה כתוב על מוזיאון פיטר דאס שנמצא שם. לא ממש ידענו מי זה, אבל החלטנו להיכנס. המבנה עצמו מאוד מרשים – מבנה מודרני שיושב על המים, אבל המוזיאון עצמו מיותר.
אגב, מחיר הכניסה למוזיאונים בנורווגיה יקר למדי – בערך 90 קרונה לאדם. עד כה זה היה מוצדק, כאן לא. ליד המוזיאון כנסייה נחמדה שמצטלמת יפה.
ממשיכים אל Sandnessjoen (מבטאים: סנֶשֶאֶן). שם נישן הלילה ב- Clarion Collection Hotel Kysten. מלון מצוין וחדר טוב על המים. אגב, כמעט בכל המלונות היו לנו חדרים על המים, עם נופים נהדרים עד משגעים.
צ'ק אין במלון ויוצאים אל האי Dønna במעבורת. המעבורת יוצאת ממרכז העיר, קרוב למלון. הכול בעיירות האלה קטן וקרוב...
המעבורת מגיעה לעיירה שנקראת Bjørn, ומשם נסענו ל Heroy (לכיוון דרום) דרך גשר Akviksundbrua. גם זו מוגדרת דרך דרך נופית - ובצדק. זה מקום עם הרבה מאוד איים קטנים, ועליהם הרבה מאוד גשרים. המים צלולים בצבעי כחול ירוק טורקיז, מין אגמים קטנים בדרך, מעט עיירות וגשרים-גשרים-גשרים. רק מדינה עשירה כמו נורווגיה יכולה לבנות כל כך הרבה גשרים במקום כל כך נידח שבו כל כך מעט אנשים.
עצרנו לטייל – זה לא משנה איפה עוצרים, כל מה שרואים מסביב הוא כמעט לא ייאמן.
חזרנו משם במעבורת.
יום 6
היום אנחנו נוסעים מ – Sandnessjøen ל – foroy. כל הנסיעה "רק" -5 שעות אבל יש לנו 4 מעבורות בדרך. ביציאה מ- Sandnessjøen צפונה נוסעים על גשר הלגלאן (שנחשב לאחד היפים בנורווגיה). ממש לפני הגשר יש פסל שנקרא "Vindenes Hus", בית הרוחות.
ממשיכים בדרך, עוברים ב Nesna ומגיעים לנקודה במפה אחרי stokkvagen. שם נמצא מבצר גרמני ממלח"ע 2 שנקרא Grønsvik Fort. יש שם גם מוזיאון ובית קפה פיצפון. פתוח ביום א' 12-17. שם גם ממוקם משרד התיירות המקומי, וזה אומר מפות, ברושורים, מזכרות וכו', וכמובן שירותים נקיים כרגיל.
טיפסנו לבונקר והצצנו במוזיאון. היה נחמד. מסתבר שבמלחמת העולם השנייה נורווגיה הכבושה הייתה בעלת מיקום מאוד אסטרטגי, וערים ועיירות רבות לאורך החופים סבלו מהפצצות קשות ביותר וחלקן נהרסו לחלוטין.
בהמשך יש נקודת תצפית מקצה ההר על האי Luroy.
באחת המעבורות היום אנחנו עוברים את הקו הדימיוני שנקרא "חוג הקוטב הצפוני". כפי שתראו בתמונה, על החוף מרחוק רואים פסל של כדור הארץ, וזה הסימן. לא הייתי מודעת לכך ומזל שיצאתי החוצה אל הסיפון (רוח אימים ב -6 מעלות) ושמעתי את התיירים הצרפתיים לידי מתחילים לצעוק ולהתלהב בקריאות נרגשות, ואז הבנתי במה מדובר ומיד שלפתי את הטלפון לצלם. המשמעות האמיתית של זה היא שהשמש לא שוקעת, אלא רק מטיילת מעל האופק ואז עולה שוב.
ממשיכים ללינה בקמפינג ב- foroy. היה לי חשוב לישון הלילה באזור הזה, כי מחר בבוקר אנחנו יוצאים אל הקרחון Svartisen, אבל כשהזמנתי כבר בקושי היו מקומות באיזור. בסוף לקחתי בקתה באתר קמפינג, יושבת ממש על המים.
כשהגענו לשם זה היה יום ראשון אחה"צ, ולא היה שום מקום לקנות אוכל, לא שם ולא במרחק סביר משם. בעלת המקום שראתה שאנחנו קצת בבעיה, הביאה לנו אוכל משלה. הם היו באמת נחמדים.
ליד הבקתה יש מסלולי טיול נהדרים, עשינו אותם בערב וגם בבוקר למחרת. מסלולים מסודרים בתוך נופים מקסימים.
חצינו את חוג הקוטב הצפוני
גשר הלגלאן
קצת על הקמפינג ב- Foroy, כי אני יודעת שרבים אוהבים ללון בבקתות בנורווגיה.
זו הייתה בקתה ממש נהדרת, חדר שינה נפרד לזוג ומטבח עם סלון, אמבטיה שירותים וכו'. חדישה ממש – 2012 – מצוידת היטב, כולל מגבות ומצעים וכו' (1100 קרונות). ללא ארוחת בוקר כמובן.
ההגעה מאוד נוחה, כאמור יש מסלולי טיול מקסימים ממש צמודים לקמפינג, והנוף מהחלון והמרפסת - טוב, צילמתי...
יש שם כל מיני סוגים של בקתות (זו החדשה והיקרה ביותר) כולל בקתות למספר גדול יותר של אנשים. יש שם גם חניון קרוונים ואפילו מקום לאוהלים.
הבעלים של המקום, כאמור, נחמדים מאוד והמיקום מרכזי ומעולה. מיד אחרי המעבורת ל- Foroy.
הנוף מחלון הבקתה
וגם זה...
וזו הבקתה
וזה מהמרפסת של הבקתה… כזכור אין לילה. כל הזמן שמש
יום 7
היום הזה מוקדש ברובו לקרחון – Svartisen. בתחילה שקלתי לקחת הליכה על הקרחון ממש עם מדריכים, אבל אחרי שביררתי הסתבר שזה עניין של 6-7 שעות ברוטו, וזה כולל עלייה לא פשוטה אל הקרחון עצמו (כמו שאתאר מיד) ובהמשך הליכה עליו. החלטנו להסתפק בהגעה אל הקרחון עצמו, עניין של הלון וחזור כ-3.5 שעות.
אחרי טיול בוקר מוקדם בנוף המשגע, יוצאים לדרך. הכביש עובר בנוף פנטסטי, שגם בהתחשב בכך שהנופים עד עכשיו היו משגעים - זוכה לציון משל עצמו. אחד היפים שראינו.
מגיעים ל – Holandsvik שמשם יוצאת הסירה ששטה באגם אל הקרחון. כאשר עומדים על שפת האגם ניתן לראות את הקרחון מן העבר השני - הוא נראה ממש תמים...
עלינו על הסירה של 10.15, יש סירה בערך פעם בשעה. הנסיעה בסירה – 20 דקות. 120 קרונה. הסירה מורידה בצד השני של האגם, ומשם מתחילים במסלול טיפוס שמגיע עד הקרחון.
הסירה שמביאה אל הקרחון, שימו לב לבגדים בחצי השני של יוני...
אגם “פושטי” בדרך לקרחון...
רואים את הקרחון מן העבר השני של האגם, וזה נראה כל כך פשוט להגיע אליו. אז זהו – שלא!
הגענו אל הצד השני של האגם ומתחילים ללכת אל הקרחון. תחילת הדרך היא מישורית, אך בהמשך מתחילה עלייה שהופכת לתלולה ממש. בסוף הקטע המישורי, אחרי 20 דקות בערך, יש בית קפה נחמד עם שירותים, יושב על האגם ומשקיף על הקרחון, אפשר להסתפק רק בזה.
אורך כל המסלול כ – 8 ק"מ. עיקר הבעיה היא אופי הדרך – עולים בנקיקי סלעים, הכול מלא אבנים ובולדרים ולא פעם חייבים להיעזר בידיים כדי לטפס. זה מאתגר ולא מתאים לכל אחד אבל מי שיש לו כושר גופני סביר – לא תהיה לו בעיה. אגב, התחלנו לטפס ב 6 מעלות, ככל שעלינו הטמפ' לא עלו כמובן ובכל זאת, מצאתי את עצמי מהר מאוד מקפלת שכבה ומוריד את הכובע. מה שכן – חייבים נעליים הליכה טובות. נעלי התעמלות זה לא מתאים.
כל המסלול לוקח קצת יותר מ 3 שעות – שעתיים עליה ושעה ירידה, וכמובן כשמגיעים לקרחון מתעכבים עוד קצת.
בסך הכול זה כיף, אבל כדאי לחשוב טוב ולקרוא על זה לפני שמחליטים לעלות. כאשר היינו שם, היו לא מעט אנשים שהפסיקו וחזרו בחזרה. אני מקווה שהתמונות יבהירו במה מדובר.
כשמסיימים את המסלול מחכים לסירה שמחזירה אל נקודת המוצא – יש לה שעות קבועות, גם כל שעה בערך עד 18. מי שלא חוזר לרציף הסירות עד אז – נשאר לישון שם.. 
בערך בשעה 15 אנחנו ממשיכים לכיוון בודו, כאשר 33 ק"מ מדרום לבודו נמצאת Saltstraumen (מבטאים כמו שכתוב). זו מערבולת שמתרחשת במים מתחת לגשר בגלל שיש שם גאות חזקה מאוד. מתרחשת 4 פעמים ביום וכאן אפשר למצוא לוח שנה עם זמני המערבולת:
בבודו יש לנו מלון נחמד – חדר גדול וחדש. Clarion Collection Hotel Grand Bodø
הקרחון מקרוב, ממש מקרוב...
זו אני… אם אני נראית קצת עקומה, זה פשוט בגלל שהשיפוע כל כך גדול, שאם לא תתכופף קדימה – במיוחד עם תיק גב – פשוט תיפול אחרונית
וגם כאן
ואפילו כאן… טיפוס מייגע למדי
יום 8
סיימנו את דרך 17 ועכשיו אנחנו יוצאים עם הרכב במעבורת שיוצאת מבודו ומגיעה למוסקנס, בלופוטן, שזו כמעט הנקודה הדרומית ביותר. נוח מאוד להתחיל משם ולהתקדם צפונה, לכיוון סבולבאר. המעבורת השנייה הבוקר – זו של 10.15 – היא המבוקשת ביותר, בטח בעונת הקיץ, ולכן הזמנתי מקום מראש. גם ככה, עם הזמנה משולמת מראש, צריך להתייצב שם 45 דקות לפני מועד ההפלגה.
קניתי את הכרטיס מיד כאשר נפתחה האפשרות לכך – כשלושה חודשים לפני תאריך ההפלגה. המחיר הוא 900 קרונות, ובהזמנה מראש – 100 קרונות נוספים. כאשר הגענו לרציף, נכנסנו מיד לתור של ה"הזמנות" וראינו לידינו כבר 2 טורים שממתינים, בתור הרגיל. היו המון קרוואנים. זו מעבורת גדולה, ההפלגה אורכת 3.20 שעות ולפי מה שראיתי – כולם נכנסו.
די מהר בהתחלת ההפלגה כבר רואים מרחוק גוש הרים שחורים, שהולך וגדל ככל שמתקרבים – לופוטן.
ב - 13.20 – הגעה ללופטן, Moskenes, ומשם נסענו מעט דרומה ל- A – או – כפר דייגים מסורתי. במקום יש מפעל ייבוש דגים, כפר דייגים נורווגי מסורתי. ראינו ממש את הדייגים המגיעים עם הסירות, מביאים את הדגים, וחותכים ומפלטים אותם ממש במקום. מאוד מעניין.
משם המשכנו ל- Reine – "המקום היפה ביותר בנורווגיה", ואכן התמונות משם (הבתים הדומים, על רקע ההרים השחורים עם כיפות השלג והמים הכחולים) הן בין היפות ביותר שצילמתי. בכפר הסמוך Hamnoy יש מסעדה משפחתית מאוד מומלצתKrambua . אכלנו שם אוכל נהדר במחירים לא נוראיים...
אחרי שיטוטים בדרך, עצירה כל כמה דקות לסיבוב קצר ולצילום, עצירות לטיולים קצרים, הגענו למקום הלינה שלנו Leknes, Best Western Lofoten Hotel. זה המקום היחיד בטיול שאני לא ממליצה עליו – סתם מלון, בלי נוף מהחדר. אגב, בתקופה שהזמנתי שם, זו כבר הייתה כמעט האופציה האחרונה האפשרית.
לופוטן במרחק, תמונה מן המעבורת שיצאה מבודו
ריינה. צריך לראות בשביל להאמין
ריינה
לקראת עגינה במוסקנס, לופוטן
יום 9
את היום הזה הקדשנו לחופים של לופוטן.
החופים משגעים, בעיקר חופי האטלנטי, ונראים ממש כמו בקריביים. הבעיה הייתה שהיה ממש קר, והרוח שמגיעה מן הצפון, מן הקוטב (ממש), מורידה את הטמפרטורות עוד יותר. לבושים בשכבות תרמיות, טיילנו בחופים, יש מסלולים נהדרים ביניהם. הגענו אל חוף Uttakleiv וממנו מסלול הליכה של שלוש שעות בערך (הלוך וחזור) לעוד חוף מקסים –Haukland. לידם גם Vic.
15 ק"מ צפונית ללקנס על כביש E10 נמצא מוזיאון הויקינגים. מומלץ בעיקר למשפחה עם ילדים. זהו מוזיאון פתוח. אחרי סרט נחמד שמוקרן באולם הראשי יוצאים לשטח. בניין שמשחזר את חיי הויקינגים, ובהמשך על החוף, סירה ויקינגית. יש שם כל מיני פעילויות לילדים. מבוגרים בלבד – אפשר לוותר.
בהמשך חוף Eggum שבו תחנת ראדר גרמנית ישנה, שאפשר לטפס אליה. לאורך החוף יש מסלול הליכה נחמד שעוקף את ההר.
לינה ב – Henningsvær, שם המלון: Tobiasbrygga. זו בעצם דירה בבקתת דייגים (רורבור). הדירה עצמה נחמדה מאוד ומצוידת, אך המחיר לא מוצדק (1750 קרונות).
החופים הקריביים של לופוטן, מעיל וכובע כמובן
קשה לראות עד כמה קר
ועוד קצת מהחופים - מאוד שקט שם, אין בכלל גלים, וכל מה ששומעים לפעמים זה פעיות של כבשים. אלה מסתובבות חופשי על ההרים וליד המים.
כזכור, הטמפרטורה בחוץ בערך 8 מעלות, ולא הצלחנו אפילו לדמיין אנשים בבגד ים, כמו שרואים בשלטי הפרסומות המעודדים תיירות למקום…
שלט מסודר של מסלול חופים:
אגב, בחופים הדרומיים (למשל אזור סבולבאר) הטמפרטורות גבוהות יותר, וביום האחרון לשהותנו בלופוטן הגיעו למספר הדו ספרתי של 12 מעלות… החופים הצפוניים מקבלים רוח ישירה מן הקוטב וזו הסיבה להבדל.
יום 10
שיטוט באי, בעיירות, בחופים, בכל מיני שבילי הליכה שראינו. יש לפעמים שילוט נוח וברור מאוד, ולפעמים פשוט צריך להיעזר בתיאורים מהאתר שמרכז את כל המסלולים - אתר מצוין.
בכל מקום באי פזורים מתקנים לייבוש דגים, בכמויות אדירות. פשוט נסענו במכונית, נעזרנו בחוברות שהיו בהן מסלולי טיולים, ועצרנו במקומות יפים במיוחד. פגשנו המון כבשים, ציפורים, ומעט אנשים. המקום מיושב בצורה מפתיעה – אין כבישים ללא ישובים בצידם – אבל יחסית לא ראינו הרבה תיירים.
ישנו ב – Svolvær במלון Thon hotel lofoten. מלון מעולה. היה לנו חדר פינתי, קירות מסך מהרצפה לתקרה עם נוף של המרינה ושל ההרים ממול. ארוחת הבוקר ראויה לציון, הם מתהדרים בכך שהיא הטובה ביותר בצפון נורווגיה. נראה לי שהם צודקים.
הנוף מהחדר בסבולבאר...
אי אפשר לשבוע מהמראות האלה. צילמנו בלי סוף.
מתקני ייבוש דגים
קאבלוואג
יום 11
ממשיכים לשוטט בלופוטן – Kabelvag - עיירה נחמדה שהשתמר בה מרכז עתיק. אפשר לטייל ברגל, בשביל מיוחד ממנה לסבולבאר, 5 ק"מ.
טיפסנו לתצפית על ההר שמשקיף על סבולבאר TJELDBERTIND שעות הלוך וחזור, עלייה תלולה למדי, אבל הנוף מלמעלה שווה את הטיפוס. האינדיקציה היחידה לקיומו של המסלול הזה היא השלט המצחיק שצילמתי. במשרד התיירות בסבולבאר ששוכן במרכז העיר (כל המרכז הוא רחוב אחד...) נותנים הסברים מצוינים ושמחים מאוד לעזור.
יש לשכת תיירות מצוינת, עם מפות מפורטות מאוד גם ב- Leknes.
רק תביאו בחשבון שלנורווגים יש כושר מופלא, ותוסיפו בערך 50% לזמנים שהם אומרים לכם...
צולם מפסגת TJELDBERTIND שמשקיף על סבולבאר
לפנות ערב החזרנו את הרכב (פשוט השארנו מפתח בתיבה והלכנו) ובשעה 21.00 עלינו על ההורטיגרוטן – MS Finnmarken.
בקצה המזח מול סבולבאר
מתקני יבוש דגים
כמה מילים על ה"הורטיגרוטן"
אני מניחה שמי שקורא כאן יודע מה זה, אבל בקצרה: אוניה שעוברת במסלול לאורך החוף מברגן עד צ'ירקנס הצפונית, עם עצירות בתחנות רבות לאורך הדרך, בכל פעם לפרק זמן משתנה. במקור - זוהי אוניית עבודה, דואר וכו והיא משמשת לכך גם היום, אך מזמן כבר הפכה לאוניית נוסעים, שיכולים בעיקרון לעלות עליה בכל תחנה ולרדת בכל תחנה.
האוניה הפליגה מסבולבאר ב 22.00, ואנחנו אמורים היינו לרדת ממנה למחרת בטרומסו, בשעה 14.30 בצהריים, כלומר נסיעה של כ - 16 שעות. כיוון שתכננו להיות רוב הזמן על הסיפון שכן בקטע זה של המסלול שלה היא עוברת במקומות היפים ביותר בין הפיורדים, כולל "פיורד הטרולים", לקחתי את התא הזול ביותר האפשרי, רק לשים את המזווודות, להתקלח ואולי לישון שעתיים. הכרטיס כלל גם ארוחת בוקר, והמחיר לזוג היה 600$.
התא באמת היה קטן אך מספק לצרכים האלה, והצלחתי גם לישון בו כ- 3 שעות עד שהתעוררתי עם בחילות וסחרחורת ב 5.30 בבוקר כאשר האוניה הייתה בים הפתוח. עד 2.00 בבוקר ישבתי בסיפון העליון, רואה איך האוניה מפליגה בין הפיורדים הצרים. בשעה הזו כבר הייתי די לבדי שם, אך עד חצות היה הסיפון מלא בתיירים, רובם המכריע תיירים גרמנים מאוד מבוגרים, אשר "התנחלו" בכל הכיסאות מול החלונות, לרוב עם סריגה או ספר. ארוחת הבוקר הייתה בסדר גמור, עשירה ומגוונת. בבוקר הייתה באוניה הרצאה על טרומסו אך כיוון שחלק גדול ממנה הוקדש ל"דחיפת" סיורי חוף לנוסעים, ההנאה לא הייתה שלמה.
ועכשיו לתחושתי כלפי החוויה הזו. התרשמנו שלמרות שזו אחת האוניות החדישות שלהם, השירותים המוצעים הם ברמה מאוד בסיסית, ולא הולמים את המחיר המשולם. למעשה, זהו המקום היחיד בכל הטיול לנורווגיה שבו הרגשתי בעיה עם המחיר הגבוה.
לסיכום, לדעתנו ההפלגה הייתה נחמדה, אך לא מעבר לזה, ואנחנו לא ממליצים עליה במיוחד. יכול להיות ש"כגודל הציפיה כן גודל האכזבה" והבעיה הייתה ברמת ציפיות גבוהה מדי, אולי לאנשים מבוגרים זה מתאים יותר, איני יודעת. שמחנו לרדת מן הספינה בטרומסו.
יום 12
14.30 - הגעה ל- Tromso
המלון קרוב מאוד לרציף העגינה של האונייה, ירדנו והלכנו למלון.
טרומסו התגלתה כהפתעה של הטיול – לא ציפינו ממנה להרבה אך היא הייתה נהדרת. באותו יום התקיים שם "מרתון שמש חצות" שהתחיל ב 18.00 במירוץ העממי והמשיך כאשר המרתון הוזנק ב 20.00. אגב, הגיעו אליו מכל העולם והמלון שלנו היה מלא באיטלקים נחמדים שבו להשתתף.
העיר הייתה מקושטת וצבעונית, לצדי המסלול הצטופפו תושבים רבים, מוזיקה ברחובות – בקיצור: הפנינג רציני. ליווינו את הרצים בקריאות עידוד ושוטטנו בעיר החביבה. במהלך השעות בטרומסו ירד מדי פעם גשם קל, שכבר מזמן הפסקנו להתחשב בו, אבל היה קר – כ 6 מעלות.
ביקרנו במוזיאון פולאריה בעל המבנה המאוד מיוחד – גושי קרח שעונים אחד על השני. בעלי חיים מן הים הצפוני, וסרטי טבע על סבאלבארד. חביב.
ישנו במלון טוב – Clarion collection hotel aurora Tromso
נקודת הזינוק
מוזיאון פולאריה
יום 13
בבוקר - סיור בגנים הבוטניים, שנמצאים לא רחוק ממרכז העיר, הליכה של כ 40 דקות. יש שם צמחים שחיים בחוץ, במזג אוויר ארקטי ובדיוק הכול היה פורח כאשר הגענו. מקום מקסים ומאוד שווה ביקור – הכניסה חופשית.
לשעה 14.00 הזמנו כרטיסים לקונצרט עוגב בקתדרלה הארקטית. מבנה מיוחד ומרשים, הקונצרט היה נהדר.
מן הקתדרלה, מרחק הליכה לא ארוך ל- רכבל סטורסטיינן. הנוף ממנו משגע – כל טרומסו פרושה לפנינו, ויש בפסגת ההר מסלולי הליכה נחמדים. יש שם גם בית קפה ומסעדה, ואפשר בקלות להעביר שם כמה שעות. כמובן שלמעלה בהר עדיין יש שלג.
לילה אחרון בנורווגיה, מחר מתחילים לחזור הביתה.
קונצרט בקתדרלה הארקטית
תצפית מעל טרומסו – עלייה ברכבל
בגנים הבוטניים
הקתדרלה
יום 14
הטיול מתקרב לסיומו - ב 11.15 – המראנו לקופנהגן עם קונקשיין קצר(!) של 40 דקות באוסלו. הכרטיס נמכר ככה, ולכן ידענו שאם לא נספיק – נעלה על הטיסה הבאה מאוסלו לקופנהגן – יש לפחות 5 כאלה ביום. הספקנו, ובשעה 15.00 – נחתנו בקופנהגן.
אחר הצהריים עוד הספקנו לסוע ברכבת למאלמו, שוודיה, כדי לראות את ה- turning torso המפורסם של קלטרווה, ולשוטט בעיר העתיקה, שהתבררה כחביבה ביותר. אכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות היפות בעיר בעתיקה, מקום הומה אדם, במחירי שוודיה שנראו לנו כעת ממש מציאה פרועה לעומת נורווגיה.
חזרנו בלילה ברכבת למלון בשדה התעופה בקופנהגן, ולמחרת ב 6.20 בבוקר עלינו על הטיסה לישראל וחזרנו הביתה.
יש לי תחושה שעוד נחזור...
ה- turning torso המפורסם של קלטרווה ב-מאלמה
העיר העתיקה של מאלמה
