חזרנו מ-8 ימים מעייפים אך מלאים ומקסימים של טיול משפחתי (זוג + ילד בן שלוש) שהתחילו באומבריה, המשיכו בטוסקנה והסתיימו בטעימה קטנה מרומא.
נחתנו ברומא בשעות הערב, לקחנו את הרכב השכור שהזמנו מהארץ (לא בדיוק הרכב שהזמנו אך ברמה מקבילה והתגלה כנוח מאוד) ויצאנו לכיוון העיירה Fiano Romano, שנבחרה כמקום בו נעביר את הלילה הראשון שלנו לפני שנצפין לכיוון אומבריה מאחר ולא רצינו לעשות נסיעה ארוכה מדי בשעות הערב. לנו במלון Best Western בעיירה. מלון נחמד מאוד, בעיירה מנומנמת אך חביבה, כאשר סמוך למלון מצאנו מרכז מסחרי לא גדול אך יעיל עם סופר, חנות בגדים גדולה, כמה פיצריות והכי חשוב מבחינתנו סניף של חברת הסלולר Tim שם רכשנו את כרטיס הסים להמשך הטיול. המקום מלא בקבוצות תיירים שכנראה גם עוצרות שם בדרך צפונה.
למחרת בבוקר נסענו לכיוון מפלי Cascata delle Marmore. מדובר במפלים מלאכותיים שלפי מה שבררנו באינטרנט שנפתחים בשעה 10:00 בבוקר, נסגרים ב-13:00 ונפתחים שוב ב-15:00 וזו אחת האטרקציות המרכזיות שלהם. ל-10:00 בבוקר לא הספקנו, והתברר שבדיוק באותו יום הם פועלים באופן רציף כך שלא נראה את הפתיחה והסגירה שלהם. חוק מרפי.. בכל זאת, מאוד נהננו מהמקום והוא מומלץ לשוהים באזור. יש כמה מסלולי הליכה מסודרים לפי דרגות קושי ואפשר להעביר שם כמה שעות בכיף, כולל הליכה ממש בסמוך למפלים והירטבות שהיו מלהיבות מאוד לילד וגם לנו. אח”כ נסענו למסלול נוסף בחלק העליון של המפלים שם יש גן משחקים ועוד תצפית, בדיעבד הנסיעה די ארוכה ולא בטוח שמוצדקת, המסלולים בחלק התחתון די מיצו את העניין מבחינתנו (יש מסלול נוסף בחלק העליון שלא ניסינו, ואמור להיות מעבר רגלי בין שני החלקים אך הבנו שפחות מומלץ עם ילדים).
משם המשכנו למקום הלינה שלנו באומבריה. השקענו די הרבה זמן בחיפוש מקומות הלינה, כשהרעיון העיקרי היה למצוא לינה כפרית – Agriturismo – שיתאים לילדים, לאחר חוויה מוצלחת בצפון איטליה בשנה שעברה. כך מצאנו באומבריה חווה עם חיות ושלל מתקנים לילדים שהיתה נראית קסומה בתמונות – ואכן היתה כזו. היא נקראת Forte Sorgnano. קיבלנו וילה יפהפיה, מעוצבת בסגנון עתיק, עם כל מה שצריך. אין מזגן אך לנו זה לא הפריע והיה אפילו קריר בזמן שהיינו. המקום מנוהל על ידי משפחה מקסימה עם ילדות צעירות, והמקום מלא בילדים.
הבעיה העיקרית של המקום היא חוסר הנגישות שלו. זו בעיה שנתקלנו בה גם במקום הבא בו שהינו וכנראה זה חלק מהעניין של לינה כפרית, אבל לטעמי זה היה קצת קיצוני – כמה קילומטרים טובים של שביל עפר לא הכי סימפטי רק כדי להגיע לכביש הכי קרוב / מכולת / מסעדה (חוץ מבמלון עצמו). יום אחד אפילו ויתרנו על יציאה מהמקום (חשבנו לנסוע לפארק Citta della Domenica) בין היתר כי התבאסנו מהדרך. בקיצור – המקום מדהים ומתאים מאוד לילדים צעירים, אבל בעיקר אם אתם מתכננים לשהות הרבה במקום ולמעט בטיולים באזור.
בסופו של דבר את היום הבא בילינו כאמור בחווה עצמה, האכלנו את חיות החווה (ברווזים, עיזים, חזירים, תרנגולים), שיחקנו עם שלל החתולים והכלבים במקום, והילד נהנה במיוחד ממתחם הבימבות וחדר המשחקים הקטן. יש גם גינת משחקים ובריכה, אך היה קצת קריר באותם ימים ולא נכנסנו אליה. יש גם מסלולי הליכה קלים באזור.
במקום יש מסעדה שמגישה שלוש ארוחות ביום. ניסינו את ארוחות הבוקר והערב. הבוקר – מאכזב. ארוחת בוקר איטלקית טיפוסית במובן הלא טוב של המילה, שכללה בעיקר עוגות לא כ”כ טריות וקפה. בערב המקום הופך למסעדה ממש, באווירה רגועה ורומנטית (במיוחד אם אתם בלי ילדים..) אך צריך לבוא עם סבלנות כי המנות (הזהות לכולם, אין בחירה) מוגשות במקביל לכל השולחנות, וזה לוקח די הרבה זמן. האוכל בסה”כ מוצלח. לא זול.
אחרי יום המנוחה נסענו לבית השוקולד של פרוג'ינה, אליו הזמנו מראש מקומות לסיור באנגלית. מה אומר ומה אגיד. גן עדן לאוהבי השוקולד! זה מתחיל בסרט ובסיור די משמימים במוזיאון, כמובן הבאצ'י הענק, ואח”כ נכנסים למפעל עצמו (מין מנהרות עם חלונות שעוברות מעל המכונות) ואפשר להציץ לכל תהליך הייצור של שוקולד באצ'י ודומיו. כדאי לבדוק שאתם מגיעים בזמן שיש ייצור כי זו החוויה העיקרית של המקום. וכמובן השיא מגיע כשיוצאים מהסיור אל שולחן הטעימות שמלא בכל טוב, בלי הגבלה, וכל הזמן מתמלא מחדש בשלל תוצרת המפעל, שוקולדים וסוכריות מכל הסוגים. אכלנו בלי סוף וגם העמסנו קצת לדרך, ואח”כ קנינו עוד כמה דברים בחנות המפעל הקטנה. אגב – חשבנו להציע להם להתחיל להעביר גם סיורים בעברית כי כשהיינו בערך 80% מהנוכחים היו ישראלים (טוב, היינו בחגים..).
את המשך היום בילינו בשוטטות בפרוג'יה ובאסיסי, שתי ערים יפות ועתיקות, אסיסי קצת יותר מיוחדת לטעמנו, וכמובן בבליסת פיצה וגלידה.
למחרת הסתיים ביקורינו באומבריה ויצאנו לכיוון טוסקנה, עם כמה עצירות בדרך. העצירה הראשונה היתה באגם טרסימנו, לפי המלצות מ-Tripadvisor הגענו לZocco Beach. החוף יפה אך המקום היה נטוש כמעט לחלוטין, לדברי עובד במקום זה היה היום האחרון של העונה. חנו שם סירות פדלים ומאוד רצינו לשוט, בהתחלה נאמר לנו שיש יותר מדי רוח בשביל זה אך בסוף עובדי המקום התרצו ועלינו על סירת פדלים, 10 יורו לשעה. בגלל שהאגם אכן היה מעט סוער לא התרחקנו הרבה מהחוף אבל היה נחמד. ישבנו גם לאכול ארוחת צהריים במסעדה התיירותית שם שדווקא היתה חביבה באופן מפתיע. במקום יש גם גינת משחקים קטנה ובריכה שנראתה סגורה.
המשכנו במסענו בדרך היפה של Val d'Orcia, צילמנו אינספור תמונות מהנוף, עצרנו לשיטוט בעיירות המקסימות Moltepulciano ו-Pienza, ולבסוף הגענו למקום הלינה ליד סיינה. כל הדרך רק התפללנו שהמקום יהיה נגיש יותר מהקודם, ותפילותינו נענו אבל רק באופן חלקי. דרך עפר היתה גם היתה, אך הרבה יותר קצרה וסימפטית. המקום – Casavacanze Vesta – מצד אחד מרגיש מבודד לחלוטין אך נמצא רק 20 דקות מסיינה ודקות ספורות מעיירות קטנות יותר. אך את המקום עצמו קצת פחות אהבנו. למרות שיש בו גינת משחקים, בריכה ואפילו חדר משחקים גדול, איכשהו המקום לא מרגיש ידידותי לילדים, ובכלל פחות ידידותי, מזמין ומפנק מהמקום הקודם. אולי לזוגות שמחפשים שקט יתאים יותר.
את היום הבא בילינו בפירנצה. הנסיעה היתה אמורה לקחת כשעה אבל בכניסה לעיר עמדנו בפקקים לא מעט. גם הסתבכנו קצת עם חניה וחנינו די רחוק. אבל כל זה לא גרע מהחוויה של פירנצה – אמנם בשלב הזה כבר ראינו לא מעט קתדרלות, פסלים ועתיקות אך בכל זאת פירנצה היא משהו מיוחד. גם שם וגם בהמשך לא הפסקנו להתרשם מכמויות התיירים האדירות, סתם כך לא בשיא העונה ולא בסוף שבוע.
היום הארוך בפירנצה נתן את אותותיו ולמחרת את החצי הראשון של היום בילינו בהירגעות בבריכת המלון. בחצי השני התלבטנו בין להרחיק עד לסן ג'מינגאנו (מרחק כ-50 דקות נסיעה מהמלון שלנו) לבין קפיצה לסיינה הקרובה. בסוף החלטנו שכבר ראינו כל כך הרבה עיירות מקסימות שלא נורא אם נוותר על אחת, אפילו אם יש בה, לפי השמועה, את הגלידה הטובה בעולם (גם גלידות לא היו חסרות לנו בשלב הזה). בסיינה ביקרנו בקתדרלה היפהפיה, נחנו בכיכר המרכזית המיוחדת והחלק הגברי של המשפחה החליט לטפס ב-503 המדרגות של מגדל הפעמונים! (10 יורו כניסה). החלק הנשי ויתר על החוויה אך לפי התמונות החיוכים והסיפורים כנראה שהיה שווה את הטיפוס.
למחרת הדרמנו לכיוון רומא וחיפשנו מקום לעצירה נחמדה בדרך, כך הגענו אל פארק המפלצות – mostri park שהיה סטייה של כמה דקות מהדרך. האמת לא ממש ציפינו ליותר מדי אך המקום היה הפתעה לטובה (עם דמי כניסה כמובן) – מסלול הליכה בטבע עם פסלים מאוד מרשימים בדרך (מעטים מהם מפלצות..) כולל בית עקום שהיה סוג של “פיצוי” קטן לכך שויתרנו גם על נסיעה לפיזה הרחוקה. מקום מקסים לילדים ובכלל. לא השלמנו את כל הסיבוב בפארק כי כבר היינו רעבים אך בהחלט אפשר להעביר שם שעתיים-שלוש נעימות.
לרומא הגענו בשעות הערב. המלון שהזמנו – Clemi in Rome - היה מרחק הליכה קצרה מהקולוסיאום ונסיעת מטרו מהמרכז, והוא בעצם דירה שהוסבה לגסט האוס עם כמה חדרים קטנים, חדשים ומאוד נעימים. בעלי הבית נחמדים ועזרו לנו בכל מה שצריך. יש מכונת קפה שווה ביותר בחדר.
את הערב והיום שלמחרת בילינו בסימון “וי” על האטרקציות המרכזיות ברומא, עיר שההיסטוריה והאמנות ניבטים בה מכל פינה, וחזרנו לארץ כשכרסנו מלאה ורוחנו מרוממת.