מזה שנים רבות איסלנד נמצאת במקום גבוה ברשימת היעדים בהם רציתי לבקר. השנה לאחר שחברת התעופה האיסלנדית , איסלנדאייר, פתחה קו ישיר מנתב"ג ולאחר שחופשת בית הספר בחגי תשרי התארכה בשל ה"גשר" בין יום כיפור לסוכות, נפתחה האופציה לבקר סוף סוף ביעד הנחשק.
רקע כללי: איסלנד הינו אי בצפון האוקינוס האטלנטי הממוקם בין גרינדלנד לנורבגיה. זהו אי לא קטן (103,000 קמ"ר) שגודלו פי 4.5 ממדינת ישראל. אוכלסייתו מונה כ-400,000 איש (מחצית מהם בבירה רייקיאוויק), לכן נחשבת לאחת המדינות בעלת צפיפות האוכלוסין הנמוכה ביותר בעולם.
שיא עונת התיירות הם חודשי הקיץ יוני-אמצע ספטמבר. בתקופה זו האי עמוס בתיירים, המחירים יקרים יותר, לכן מומלץ להזמין מקומות לינה, רכב ואטרקציות מוקדם ככל האפשר. בתקופה זו מזג האוויר נוח יותר, וקיים יחסית סיכוי יחסית מועט יותר לגשם. בחודשי החורף בשל תנאי מזג אוויר קשים ייתכנו כבישים רבים סגורים (כולל כביש הטבעת ההיקפי), על כן לא מומלץ לביקור. בעונות המעבר , סתיו ואביב, מזג האוויר אינו יציב כלל והטמפרטורות צונחות, ומצד שני יש הרבה פחות עומס של תיירים.
הדרך המקובלת, הנפוצה והקלה ביותר לטיול באי היא מסלול היקפי סובב האי בכביש מס 1. זהו כביש היקפי (נתיב בודד לכל כיוון), ורוב האטרקציות ונקודות העניין נמצאות סביבו. ניתן כמובן, לשיקולכם, לבצע הקפה של האי, עם כיוון השעון או נגדו. מומלץ להקדיש לטיול כזה 14-12 יום, וגם אז תמצאו את עצמכם נוסעים לא מעט ( הקפת האי לקחה לנו כ-2000 ק"מ), ומשום כך מומלץ לתכנן היטב את מקומות הלינה מבעוד מועד.
קיים אזור נוסף, פנים האי, MAIN LAND, שנחשב לפראי יותר ובו שמורות טבע הנחשבות ליפות ביותר באי. הדרכים המובילות לפנים האי מוסמנות באות F ומחייבות הגעה ברכב 4*4 . שימו לב בעת השכרת הרכב שיש ביטוח לדרכי F ברכב ששכרתם. הגעה לחלק מאזורים אלו מצריכה מיומנות נהיגה, ולעיתים אף נדרשת חציית נהרות במקומות מורשים לכך. אנו בטיול ראשון באי העדפנו כאמור להתמקד בהקפת האי בלבד.
מזג האוויר ולבוש: אנו טיילנו כאמור בתקופת החגים, סוף ספטמבר עד השבוע הראשון של אוקטובר. בתקופה זו כבר קר ממש. הטמפרטורה הממוצעת היא באזור 8-4 מעלות בלבד. פרמטר חשוב נוסף הוא הרוחות. בדרך כלל לא חושבים על נתון זה בביקור באירופה הקלאסית, אולם כאן זה חשוב בהחלט. בחלק מהימים הרוחות היו עזות מאוד. לא משהו שמכירים בכלל. לעיתים אפילו קשה לטייל רגלית. נוסף על הטמפרטורה המורגשת, מה שנקרא FEELS LIKE, מרגישים טמפרטורה נמוכה יותר. זה מחייב היערכות שונה מבחינת לבוש חם. רצוי להביא ביגוד טרמי, כפפות, כובע צמר, גרביים עבים, חם צוואר או צעיף, געטקס וכל דבר אחר שנראה לכם שתזדקקו לו בהתאם למידת רגישותכם לקור. חוץ מזמן הנסיעה ברכב, כל הזמן היינו עם מעילים עבים וטובים.
טיסות: אנחנו ניצלנו את העובדה שחברת התעופה האיסלנדית פתחה קו ישיר מנתב"ג לאי, וביום בו הוכרז הקו החדש הזמנו כרטיסים. העדפנו טיסה ישירה מאשר עצירת ביניים שאולי מוזילה את מחירי הכרטיס, אולם קשה יותר לתפעול מבחינת תזמוני טיסות ושינויים בלתי צפויים אלה ואחרים. הכרטיס הבסיסי כולל מזוודה ובחירת מקום ישיבה. בטיסה מגישים בחינם כמה פעמים שתייה בלבד. מומלץ להביא משהו לאכול. המטוסים נוחים, וקיים מסך אישי לכל נוסע עם שקע טעינה USB. מומלץ להביא אוזניות קטנות כדי להתחבר למערכת המולטימדיה שלהם בה תמצאו תכנים חביבים (סרטים וסדרות) להעביר את הזמן. זמן הטיסה הלוך היה 7 שעות ובחזור חצי שעה פחות. הצוות אדיב, והטיסה עמדה בלוח זמנים.
השכרת רכב: בשדה התעופה קפלוויק קיימות חברות בינלאומיות מוכרות לצד חברות איסלנדיות מקומיות. בעקבות קריאת תוכן ברשת והמלצות רבות, אנו בחרנו לבחון רק את החברות המקומיות שהן בדרך כלל זולות יותר וגם מציעות כיסוי ביטוחי נרחב יותר, המתאים לאופי הדרך ולכבישים, כגון כיסוי לכבישי F, חצץ ואפר וולקני וכו'. החברות המומלצות ביותר הם: LOTUS (לה הכיסוי הביטוחי הנרחב ביותר), BLUE והאחרונה חברת Reykjavik Cars שמהווה פורטל של מספר חברות מקומיות קטנות יותר. אנו שכרנו רכב מחברת BLUE. אם אתם לא מתכוונים להיכנס לפנים האי ניתן להסתפק ברכב רגיל, ולא חייבים להשכיר ג'יפונים או רכבי 4*4. שימו לב שבגדי חורף דורשים מקום רב יותר, ומאחר שהיינו 4 נפשות (שני מבוגרים + שני ילדים) קיבלנו החלטה נבונה להשכיר רכב סטיישן. לשמחתנו, ברכב זה (קיה סיד) ניתן להעמיד על הצד 3 מזוודות גדולות. לנו זה היה פתרון מושלם. אני ממליץ תמיד להשכיר רכב כולל כל הכיסויים הביטוחיים כלומר ביטול השתפפות עצמית, כך שאין דאגות ובעיות בעת החזרת הרכב. בחברת BLUE עושים צ'ק אין לרכב בבית, עוד לפני הטיסה, ולמעשה מקבלים קוד ללוקר איסוף מפתחות בתוך הסניף שלהם. באופן הזה לא המתנו כלל לאיסוף הרכב. הוצאנו את המפתח ויצאנו לדרך. קל , פשוט, מהיר ויעיל. המלצה נוספת- תתזמנו את שעת איסוף הרכב לשעה לאחר זמן הנחיתה הצפוי. יש לא מעט הליכה בתוך הטרמינל, ובנוסף בדיקת שיקוף של התיקים שלכם (אכן מוזר, מעולם לא נתקלנו בבדיקה כזו בעת הגעה למדינת היעד).
דלפקי חברות ההשכרה נמצאים מחוץ לטרמינל. ניתן להגיע אליהם רגלית, אולם קיים שאטל פנימי חינמי שעובר בין כל החברות. יש לו 5 תחנות עצירה, והוא פועל משעה 05:00 בבוקר בתדירות של 20 דק'. שימו לב באיזו תחנה עליכם לרדת. חברת BLUE נמצאת בתחנה מס' 2. שלטי ההכוונה לשאטל נמצאים ממש מול היציאה מהטרמינל הראשי, וקשה לפספס אותם. שירות יעיל וטוב. מומלץ. עדיף מאשר הליכה רגלית עם כל המזוודות.
נהיגה: כביש הטבעת מס' 1 הינו חד נתיבי בכל כיוון. רוחבו בדרך כלל צר עד בינוני ללא שוליים, אולם מעת לעת קיימים מפרצי עצירה בצד הדרך. הכביש די נוח לנסיעה, ברובו מישורי ללא עיקולים רבים. מהירות הנהיגה המקסימלית היא 90 קמ"ש. יש לא מעט מצלמות דרך, ומומלץ להישמר ולנהוג לפי החוק. המרחקים העצומים גורמים לכך שלעיתים תנהגו ק"מ רבים ללא כל מכונית נראית לעין! זה די מוזר, אבל תכלס אין הרבה רכבים, לכן לא צריך מומחיות נהיגה גדולה. הבעיה היחידה היא זמן נהיגה ארוך כמעט בכל יום, מה שמחייב עירנות רבה. מומלץ להכין פלייליסט של מוסיקה אהובה וחטיפים לדרך. גם בעיר הבירה ריייאוויק לא נתקלנו בפקקים. איזה כיף...
טיפ חשוב: אין כמעט תחנות דלק בין היישובים. אם הגעתם לחצי מיכל וראיתם תחנה - תתדלקו. לא שווה לקחת סיכון. אנו תדלקנו כמעט כל יום.
תכנון הטיול: קיימים מספר אתרי אינטרנט מעולים בעברית שמרכזים המון מידע על האי לפי חלוקה לאזורים, מסלולי טיול, אתרים ואטרקציות. המידע קיים בכמויות רבות, וצריך לברור היטב מה רוצים לראות כי ההיצע ממש עצום. מומלץ לקרוא היטב מסלולי טיול של אחרים ולבצע התאמות לאופי הטיול שאתם מעוניינים לעשות. חלק מאותם בעלי אתרי האינטרנט מציעים תמורת תשלום בניית מסלול ייעודי. בהחלט אני ממליץ להשתמש בשירת מסוג זה למי שטובע בים המידע ו/או לא מרגיש בשל מספיק או בעל ניסיון לתכנן בעצמו. חלק מהאתרים מפעילים גם קבוצות פעילות בפייסבוק וגם בוואצאפ, ואני בהחלט ממליץ להצטרף אליהן. ניתן לשאול שאלות ולקבל רעיונות ממטיילים אחרים, שנמצאים בשטח און ליין.
ההמלצה שלי היא לסמן בגוגל מפות אטרקציות מעניינות, ולאחר מכן לחפש מקומות לינה באופן כזה שיכסה את כל אותן נקודות. נסו לבנות תכנית מסודרת לפי ימים והעזרו בגוגל לתכנון זמני נסיעה בין נקודות העניין. קחו בחשבון לא להעמיס יתר על המידה. לא נעים לנסוע בחשיכה בדרך לא מוכרת, ואין טעם לנהל מרדף אינסופי אחר אטרקציות. השאירו מקום לשינויים ובלת"מים, וקחו בחשבון שאין מצב שתספיקו לעשות 100% מהתכנון שלכם. אתם באים להינות ולא נמצאים במסע הישרדות. בנוסף, נסו לשבץ אטרקציות כיפיות, עליהם ארחיב בהמשך, לפי טעמכם ותקציבכם.
לינה: ככלל, אני תמיד ממליץ מייד עם הזמנת הטיסות להתחיל לתכנן את הטיול ולהקדים להזמין ככל שניתן מקומות לינה. הסיבה פשוטה: אין הרבה מקומות לינה, ומה שיש ייתכן שלא בהכרח מתאים לכם מכל מיני סיבות, כגון: תקציב, סוג האירוח, מס' מיטות, קיום / אי קיום ארוחת בוקר וכו'. דרך מקובלת מאוד היא ללון בגסטהאוסים או בחדרים מושכרים בבתי חווה. מרבית החדרים נקיים מאוד, נוחים ומרוווחים. שימו לב, ברבים ממקומות הלינה יש מקלחת משותפת. זה מאוד מוזיל את עלות הלינה. לנו, זה לא התאים. המלצות על מקומות לינה טובים שהיו לנו- בהמשך.
תקשורת: אני תמיד משתמש בכרטיס סים נטען של "גלובל סים" מזה שנים רבות. לא נתקלתי בבעיות קליטה במהלך הנסיעה. כיום, במכשירי סלולאר מתקדמים יש אופציה זולה לחבילות גלישה בסים וירטואלי. לא ניסיתי, אבל למיטב הבנתי זו אפשרות טובה שנותנת מענה למטיילים רבים.
אוכל: באנו ללא ציפיות כלל מאחר שהמידע שקיבלנו התייחס לכך שקשה למצוא אוכל שילדים אוהבים (מישהו אמר "ג'אנק פוד"?) ובעיקר אוכלים דגים ומרקים. איתנו ילד אחד צמחוני, והשני לא אוכל ירקות. הרכב לא קל במונחי אוכל. בפועל בכל עיירה יחסית גדולה או מרכזית מצאנו בקלות פיצריות ודיינרים שמגישים המבורגר ודומיו. רשתות בינלאומיות לא היו כלל, למעט בערים ממש גדולות כמו אקוריירי והבירה רייקיאוויק. בקיצור, למעט ערב אחד בו היינו באמצע "שומקום" ונאלצנו לאכול במסעדת המלון, בכל שאר הערבים מצאנו מקומות ראויים בהחלט וחלקם ממש טובים. סה"כ הפתעה לטובה. קחו בחשבון שהאוכל יקר מאוד גם במונחי ישראל. מנה ממוצעת (פיתה או המבורגר) עולה באזור 120-85 ש"ח. קחו בחשבון שזו אינה ת"א. מטבחי המסעדות נסגרות באזור שעה 20:00 ואף לפני כן, ולכן יש לתכנן את הטיול בהתאם לכך. באיסלנד לא צריך להשאיר טיפ. זה פשוט לא נהוג. כמו כן, בכל מקום מגישים בקבוק מי ברז ישר לשולחן, כך שאם רוצים לחסוך כסף לא חייבים להזמין שתייה.
באיסלנד שתי רשתות סופרים נפוצות וזולות: BONUS (לוגו של חזיר ענק ורוד) ו- NETTO. רשת נוספת מעט יותר יקרה- KRONAN. בכל עיר מרכזית מצאנו לפחות סופר אחד מאלה, ורכשנו צידה לדרך. ברשת NETTO רכשנו לעיתים מאפים לדרך. באיסלנד משלמים על שקיות- לוקחים עצמאית מסטנד ליד הקופות.
לא ניסינו הרבה מטעמים מקומיים. נציין את המנה הקלאסית פיש & ציפס (רגיל, לא נפלנו) ובעיקר יוגורט מקומי הנקרא SKYR שבעיניי היה לא פחות ממדהים. הוא מופיע במגוון טעמים שונים ונחשב למעדן החלב הפופולארי ביותר באיסלנד. מדובר ביוגורט בעל מקרם קרמי מאוד שמזכיר גלידה. מומלץ ביותר.
כניסה לאתרים ונקודות עניין: ככלל הטבע חינם באיסלנד. זה אומר שכניסה לכל נקודות העניין, אתרי הטבע השונים ופארקים לאומיים הינה ללא תשלום ופתוחה ללא הגבלה. המקום היחיד בו נגבה מאיתנו דמי כניסה היה מכתש קריד במעגל הזהב שנמצא בשטח פרט, ועל כן נדרש תשלום של 450 קרונות לאדם בכניסה. שימו לב שבמרבית האתרים ובעיקר במרכזיים שבהם נדרש תשלום דמי חניה לרכב, התשלום נע בדרך כלל בין 1200-300 קרונות כאמור לרכב. בחלק מהאתרים יש מדחנים לתשלום ובחלק אין, ועל כן צריך להוריד אפליקציות מקומיות שדרכן ניתן לשלם עבור החנייה. אפליקציה הראשונה היא PARKA בה השתמשנו יותר, והשניה נקראת EASYPARK. בכל אתר בו נדרש תשלום, תמצאו שילוט מתאים עם ברקוד שמפנה אתכם לסריקה לצורך תשלום באפליקציה הייעודית. מומלץ להוריד את שתי האפליקציות מבעוד מועד, ועם קבלת הרכב השכור להזין באפליקציות את מספר הרכב ומספר כרטיס האשראי שלכם לחיוב. שתי האפליקציות עובדות באנגלית, והן פשוטות מאוד לתפעול. להלן קישור להורדתן מחנות האפליקציות של גוגל:
https://play.google.com/store/search?q=parka&c=apps
https://play.google.com/store/search?q=easypark+iceland&c=apps
טיפ חשוב: עם החזרת הרכב בגמר הטיול, חובה למחוק בשתי האפליקציות את החשבון הפעיל, על מנת שלא יגבו מכם בטעות תשלום עבור חניות של השוכר הבא. לא מספיק למחוק את האפליצקיות עצמן.
אטרקציות ופעילויות: אמרתם איסלנד- אמרתם אטרקציות. יש המון אופציות. כולן יפות- מי יותר מי פחות, חלקן יותר אקסטרימיות וחלקן רגועות יותר. המגוון רחב ביותר. בין הנפוצות מהן תמצאו שייט לצפייה בלוויתנים, אופנועי שלג, טרקטורונים, רכיבה על סוסים, שייט בלגונות קרחוניות, צלילה, טיולים מודרכים, מערות קרח ומערות לבה. קחו בחשבון שפעילויות אלה ברובן יקרות מאוד. בחרו את אלו שהכי רלוונטיות עבורכם, ודאגו להזמין מראש. בדרך כלל ניתן לבטל ללא חיוב עד 24 שעות לפני המועד, כך שכספכם מובטח.
עונות השנה: מזג האוויר באיסלנד מהווה פרמטר חשוב בתכנון הטיול. בחורף שורר קור עז ולעיתים דרכים עלולות להיחסם בשל סופות שלגים או רוחות (כן , יש דבר כזה...), משום כך זו עונה לא מומלצת לטיול. בכל מקרה, כאמור, הדרכים בפנים האי נסגרות באזור אמצע ספטמבר. עונה הקיץ (יוני עד אמצע ספטמבר) הינה המתוירת ביותר. מזג האוויר נוח יותר עם סיכוי קטן יותר לגשם וגם שעות האור רבות מאוד. האי מלא בתיירים, ועל כן מחירי הלינה, השכרת רכב והאטרקציות גבוהים יותר. מה לעשות? כמו בכל מקום- עניין של ביקוש מול היצע. בעונת הסתיו (בה אנו טיילנו) הטמפרטורות כבר יורדות וגשם או שלג עלולים לרדת. זה גורם מעכב ומשבש תכניות, ועל כן היו סבלניים ונסו למצוא תכנית חלופית במקום סגור. בסתיו שעות האור כבר מתקצרות (שקיעה באזור שעה 19:00), אולם הסיכוי לתפוס את אורות הזוהר הצפוני גדול בהרבה (לא קיים כלל בקיץ). אנו לצערנו ממש לא הצלחנו במשימה זו וחבל. אולי הפעם הבאה....מי יודע? עונת האביב (אפריל - יוני) היא עונת הפשרת השלגים. עדיין ייתכנו שלגים וחסימות דרכים. האי מתחיל להתעורר מבחינה תיירותית, ורצוי לבוא מאוחר ככל שניתן קרוב לחודשי הקיץ.
אתר מזג אוויר מוביל לתחזית מזג אוויר, עדכוני חסימת כבישים וסיכוי צפייה בזוהר הצפוני:
הזוהר הצפוני/ אורות הצפון: איסלנד הוא מקום מצוין לצפות בתופעה המופלאה הזו. הזמן הטוב ביותר לצפייה הוא בין החודשים ספטמבר לאפריל. במהלך הקיץ בשל שעות האור הרבות לא ניתן לצפות בזוהר הצפוני. בעת תכנון הטיול בוודאי נתקלתם בתמונות מרהיבות של אורות הצפון. מעבר לכך שרוב התמונות צולמו ע"י צלמים מקצועיים עם ציוד מתאים, חשוב לדעת שברוב המקרים כדי לצפות בתופעה הייחודית צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: הראשונה היא שיש פעילות אקטיבית של אורות הצפון, והשנייה היא שהשמיים נקיים מעננים. כדי להיטיב לראות את הזוהר הצפוני רצוי להגיע למקום חשוך מאוד, וממש לא בתוך העיר עצמה.יש להיאזר בסבלנות כי התופעה לא קורית תמיד, ולכן מומלץ להיעזר באפליקציות שונות שחוזות את "הסיכוי" לקיום התופעה באזורכם. קחו בחשבון שמצלמה תופסת טוב הרבה יותר את האורות המרצדים מאשר העין האנושית. אפליקציה טובה ומומלצת- MY AURORA שניתנת להורדה מכאן:
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.jrustonapps.myauroraforecast
בנקודות מועדות לסיכויי צפייה כמו מול הר וסטהורן פגשנו צלמים שהתכוננו לשהיית לילה במטרה לתפוס את התופעה. בקיצור, הסיכוי שזה יקרה, סתם כך במקרה, ממש מול עיניכם די נמוך. צריך מזל וקצת לצאת מאזור הנוחות שלכם (תרתי משמע, החוצה מהעיר ובשעות שלא תמיד יתאימו לכם) כדי ליהנות מהתופעה הייחודית. בהצלחה לכולם...
הטיול שלנו: כאמור החלטנו להקיף את האי עם כיוון השעון מסיבה אחת: באופן הקפה זה בתחילת הטיול, כשכוחנו עדיין במותננו, מקבלים מרחקי הנסיעה גדולים הרבה יותר ובסוף הטיול, כשכולם עייפים כבר, בחלק הדרומי, מעגל הזהב ועיר הבירה רייקיאוויק, המרחקים הרבה יותר קטנים וגם כמות האטרקציות גדולה. העדפנו להשאיר את הכיף לסוף כדי "לסיים חזק". בפירוט הטיול לפי ימים אציין את המקומות בהם ביקרנו עם ציון כוכבים , אחד* , שניים**, או שלושה מקסימום*** לכל יעד/ אתר/ אטרקציה/ מלון לפי דעתי האישית כמובן.
קריאה מהנה :)
יום ראשון- יום הטיסה והגעה למלון הראשון
נחיתה בשדה התעופה קיפלוויק בשעה היעודה. לקח לנו כ-45 דקות לסיים בידוק בטחוני מוזר (לא רגילים לבידוק בנחיתה) וביקורת דרכונים. 20 דקות המתנה לשאטל שלוקח לחברת ההשכרה. קבלת הרכב יעילה ומהירה מאחר שצ'ק אין בוצע מראש באתר החברה. מארגנים מזוודות, מכוונים את מערכת האנדרואיד באוטו ויוצאים לדרך. היעד- HOTEL HAFNARFJALL**. זהו מלון מבודד הנמצא 5 דקות נסיעה בעיר בורגרנס. לקחנו דירה ל-4 נפשות, וקיבלנו דירה ענקית עם חדר שינה פרטי להורים ועוד שתי מיטות נפרדות בחלל הגדול. יש פינת אוכל גדולה, סלון ומטבח מאובזר באופן מושלם למי שרוצה לבשל באופן עצמאי (אנחנו ממש לא בקטע). יש בחדר מרפסת עם פינת ישיבה הצופה לנוף יפה. חדר מעולה מעבר לציפיות, מושלם למשפחות, ללא ספק. ארוחת הבוקר ממש טובה ומגוונת. יש במלון הוט טאב עם מים חמים מאוד, צמוד אליו סאונה קטנה וחדר נוסף סגור בו ניתן להחליף בגדים. שווה ביותר. שהינו במלון שני לילות.
יום שני- חצי האי סנייפלסנס
חצי האי סנייפלסנס במערב איסלנד מתפרס על רצועת חוף ארוכה של 90 ק"מ, ויש בו מגוון רחב מההיצע של הנוף האיסלנדי על שטח יחסית קטן. גולת הכותרת הוא קרחון Snæfellsjökull הנראה למרחקים. אנו בחרנו להגיע בתחילה לנקודה המרוחקת ביותר בחצי האי (נסיעה בבוקר של כ-90 דק') ואז להתקדם דרומה לנקודה האחרונה כדי לקבל בסוף נסיעה קצרה יותר חזרה למלון.
היעד הראשון לטיול הוא הר קירקיופל (Kirkjufell)*** הנחשב להר היפה ביותר באיסלנד וקרוב לוודאי להר המצולם ביותר. בשל צורתו החרוטית הייחודית ושלושת המפלונים לצידו זהו גן עדן לצלמים. אין מה לומר: התחלה מושלמת לטיול. תשפטו בעצמכם:
מגז אוויר קר בהחלט ורוחות חזקות מאוד מלווים אותנו לאורך כל היום. אנו ממשיכים בנסיעה של 50 דקות לחוף דיופלונסנדור (Djúpalónssandur)** הידוע גם בכינוי "חוף האבנים השחורות". בעבר היה במקום כפר דייג משגשג, אך כיום המקום לא מיושב. ממגרש החנייה יורד בין הצוקים שביל הליכה קצר לחוף. במקום חול תמצאו בחוף אבני בזלת עגולים. בסוף שביל ההליכה תראו מימינכם 4 סלעי הרמה (כן כן, כאלה שמרימים) בגדלים שונים במשקלים של 23, 54, 100 ו-154 ק"ג. אבנים אלה שימשו בעבר את הדייגים המקומיים, כאשר ערכו מבחני כושר למלחים מועמדים, על מנת לקבוע את תפקידם בספינה. נוף הצוקים הבולטים מהמים ביחד עם השמיים הקודרים יוצרים תמונה מרשימה.
משם נסיעה קצרה של 15 דקות לצוק לונדרנגאר** סלע גדול הנושק לגלים. למעשה מדובר בשני צוקים: הראשון בגובה 75 מטר והקטן יותר 61 מטר. ניתן להגיע לנקודת תצפית טובה על הסלעים ממגרש חנייה הנמצא מעט אחריהם ממזרחה או להגיע בהליכה רגלית ממגרש חנייה גדול הנמצא ליד מגדלור Malarrif ומרכז המבקרים. משם הליכה קצרה, אם רוצים להגיע ממש עד הצוקים.
10 דקות נסיעה משם, ואנו בכפר קטן בשם ארנרסטאפי (Arnarstapi)**. בתכנית, מסלול הליכה באורך 2.5 ק"מ לכיוון בין שני כפרים סמוכים: הטנר (Hellnar) וְארנרסטאפי (Arnarstapi). אנו חונים בחניון קטן ממש בסוף הכביש שבכפר ארנרסטאפי (אי אפשר לפספס), ושם יש שלט לתחילת המסלול. תחילת המסלול בחלק של הכפר ארנרסטאפי ממש הולכת לאורך המצוק כשגלי הים מתנפצים למטה. אנו הלכנו כ-45 דק' בלבד לכיוון בשל השעה המאוחרת ולמעשה ברגע שראינו שהשביל כבר לא הולך לאורך המצוק, והנוף נהיה פחות מעניין שבנו על עקבותינו. לדעתי, המסלול יותר מומלץ למי שבא עם שני רכבים. בחלק של ארנרסטאפי הנופים היו שווים בהחלט גם אם לא עושים את כל המסלול.
נסיעה קצרה נוספת של 20 דקות, ואנו מגיעים לכנסייה השחורה של הכפר בודיר (Búðir)**. פעם המקום היה כפר דייגים, והיום ניצבים בו רק מלון בוטיק מפואר והכנסייה השחורה. צבעה השחור של הכנסייה מנוגד לתוואי הנוף, לכן זהו יעד מבוקש מאוד לצלמים. הרוח כבר כ"כ חזקה שאנו יוצאים מהאוטו לשתי דקות צילום וחוזרים.
היעד האחרון לאותו יום הוא חוף יטרי טונגה (Ytri Tunga)*. האטרקציה בחוף היא מושבות כלבי הים. לפי המידע, אמורה להיות שם להקה גדולה, אולם אנו יכולנו לראות מרחוק רק 4 כלבי ים נחים על סלעי הבזלת לאורך החוף. אולי הגשם שהחל לרדת הפריע להם, ואולי זו הרוח החזקה שגרמה להם לא לרצות לצאת מהמים. קצת מאכזב. הלכנו גם לצד השני של החוף שם לא ראינו כלל כלבי ים.
נסיעה של כ-65 דקות, ואנו חזרה בבורגרנוס.
יום שלישי- נסיעה לכיוון צפון מערב
התכנית המקורית הייתה נסיעה עד אקוריירי, העיר השנייה בגודלה באיסלנד, ושם לישון. אולם במחשבה נוספת לאחר שהבנתי שהנסיעה באותו יום תהיה ארוכה מאוד, מצאתי תכנית חלופית חביבה. יצאנו בבוקר לשעת נסיעה עד למלון HUSAFELL. בניגוד ליום אתמול השמש הפציעה וליוותה אותנו במהלך היום כולו. סמוך למלון תחנת מידע, כשבאנו הייתה סגורה, אולי מכיוון שאנו כבר מחוץ לעונת הטיולים. מחוץ למבנה ניתן למצוא מפת מסלולים ברורה של האזור- קישור בהמשך. אנו בחרנו במסלול מעגלי לאורך הנהר. המסלול נקרא Húsafell-Oddaleið* ואורכו 5 ק"מ. זהו מסלול מעגלי קל שמסומן במוטות עץ ובחלקן העליון צבע כחול. המסלול מישורי, ורובו אכן לאורך הנהר הרגוע. סימון השביל היה קצת בעייתי להבנתנו, וכמעט גרם לנו לסטייה מיותרת וחזרה על קטעים שכבר עשינו. צריך לשים לב מתי החלק המעגלי מסתיים, וצריך לחזור לתחילת המסלול באותו שביל שבאנו בו. להלן קישור מפת המסלולים באזור:
gonguleidir-a-husafelli (1).pdf
זהו המסלול הראשון במפת המסלולים.
שבע דקות נסיעה ואנו ביעד הבא- מפלי רהונפוסאר ("מפלי הלבה") Hraunfossar ***. אלו מפלים יחסית צנועים בהשוואה למפלי ענק שנראה בהמשך הטיול, אבל הם בהחלט מיוחדים. מדובר בסדרת מפלים ציוריים נשפכים ברצף מפלים, שאורכם קילומטר משדה הלבה, אל נהר הקוויטה (Hvítá). מקורות המפלים הינם מעיינות קרים וצלולים, הזורמים דרך הלבה וצונחים אל מימיו של נהר ה-Hvítá. הרצף הארוך של המפלים מרשים מאוד כשהם משתלבים עם מי הטורקיז של הנהר.
כאמור סדרת המפלים ארוכה מאוד (כ-900 מטר) וקשה לתפוס את כולם בפריים אחד. בהמשך השביל, נמצא מפל נוסף שהוא למעשה מקבץ זרמים גועשיים שעוברים בנקיק צר בנהר בין סלעי הלבה. זהו מפל Barnafoss, שמשמעות שמו היא "מפל הילדים", שם שניתן בעקבות אגדת פולקלור מקומית. השבילים מסודרים ונוחים להליכה קלה מהחניון ועד למרפסת התצפית.
בהמשך הדרך, לאחר כ-20 דקות אנו מגיעים לנקודת עצירה זריזה- מעיין חם בשם הקצר והקליט דיילדארטונגובר*. זהו מעיין חם יחסית קטן, אולם הייחודיות שלו מתבטאת בכך שהוא בעל קצב הזרימה המהיר ביותר באירופה- 180 ליטרים בשנייה של מים רותחים בטמפרטורה של 100 מעלות. למעשה המים החמים מכאן משמשים בכל הבתים ברדיוס של 65 ק"מ כולל העיר בורגרנוס, מה שגם מסביר את הריח הלא כל כך נעים שהיו בברזי המים החמים במלון. זו תופעה שנראה וגם נריח בעוד חלקים רבים באי. קחו בחשבון שמה שרואים כאן זה במים רותחים הפורצים מגבעה אפופת עשן וקיטור. הריח כאמור גופרתי וחזק מאוד.
מכאן עוד דרך ארוכה עד לחלק הצפון המערבי. יעד הלינה שלנו הוא העיר בלונדוס. בדרך, לאחר כ-90 דק' נסיעה אנו עוצרים בקניון קולוגליופור Kolugljúfur **. שימו לב- החלק האחרון של הנהיגה נמצא על כביש עפר באורך 6 ק"מ עביר לכל סוגי הרכבים. במקום חניון מסודר וצמוד אליו נמצא גשר עם תצפית מרשימה על ערוץ הנחל וסדרת המפלים.
ארבעים דקות נסיעה, ואנו מגיעים לעצירה שלנו להיום בעיר הקטנה בלונדוס. אנו ישנים במתחם בשם Gladheimar guesthouse*. זהו מתחם די גדול עם אתר קמפינג, קוטג'ים פרטיים וחדרים. אנו הזמנו חדר משפחתי במבנה הראשי. זהו מבנה עץ גדול מאוד עם מטבח משותף גדול ומצויד היטב עם שולחנות אוכל רבים לכלל האורחים. החדר עצמו נעים ונראה חדיש אבל נראה כי לקחו חדר זוגי רגיל ודחפו אליו שתי מיטות נוספות. זה הרגיש לנו צפוף ביותר ברמה כזו שלא יכולנו בכלל להכניס לחדר את כל המזוודות. כחדר לזוג בהחלט הייתי נותן לו כוכב נוסף...
דקה נסיעה מהמתחם ממש בעבר השני של הכביש הראשי (מס' 1) שחוצה את העיירה נמצאת הכנסייה המרשימה שלהם בצורת ליוויתן! ככלל שמנו לב שלאיסלנדים יש קטע עם כנסיות. בשונה ממראות שאנו רגילים אליהם מאירופה הקלאסית, כאן משקיעים מחשבה רבה גם בבניית כנסיות. לא פעם ראינו מבנים מרשימים בצורות מודרניות המתכתבות באופן מושלם עם אופי הסביבה.
בהכוונת מנהלי מתחם הצימרים נסענו לבריכה העירונית כדי לטבול בג'אקוזי חם ונעים. ככלל האיסלנדים מאוד אוהבים ג'אקוזי ובכל בריכה עירונית פשוטה תמצאו לפחות אחד כזה. העיר קטנה מאוד, והכל קרוב מאוד. הבריכה נמצאת במרחק 2 דקות נסיעה. שמחנו לשמוע שהכניסה למתחם באותו שבוע הינה חופשית ככל הנראה, לפי מיטב הבנתנו, מאחר שלא היה מציל. האיסלנדים ככלל מקפידים מאוד על היגיינה אישית, וכל באי הבריכה נדרשים להתקלח לפני הכניסה לבריכה. מאחר שלא עשינו זאת , האחראית במקום העירה לנו והסבירה לנו את כללי המקום. המלתחות מסודרות מאוד, ולכל אחד לוקר אישי. המקלחות טובות ונקיות מאוד. העברנו שעה בנעימים בג'אקוזי חם כשבחוץ קר מאוד. בדרך חזרה אכלנו פיצות טעימות במסעדה גדולה מאוד בשם B&S, שהייתה ריקה לגמרי, מול הכנסייה.
יום רביעי- נסיעה לצפון דרך אקוריירי
גשם טורדני ליווה אותנו במהלך כל היום שינה לנו מעט את התכניות. התחלנו את הבוקר בנסיעה של 45 דקות למפל רייקאפוס – Reykjafoss (*). גם כאן החלק האחרון של הדרך עד לחניון הינו כביש עפר מעט קופצני, אבל עביר, ללא בעיות לכל סוגי הרכבים. המפל עצמו חביב ואינו מצדיק נסיעה מיוחדת אלא אם בכוונתכם לשכשך בבריכה הגיאותרמית העונה לשם פוסלאוייג (Fosslaug) הנמצאת ממש בסמוך. מאחר שאין במקום אפשרות נוחה להחלפת בגדים ויתרנו מראש על אפשרות זו.
משם 15 דקות נסיעה עד לחוות בתי דשא גלאומבאייר (Glaumbær)(*). בחווה מוצגים בתי דשא ששימשו את המתיישבים הראשונים עד לתחילת המאה ה-20, ושיטת בנייה מסורתית זו הוחלפה בבנייה בבטון. בכניסה מקבלים ברושור בעברית! הביקור אינו ארוך ומתאים מאוד ליום גשום כפי שהיה לנו.
נסיעה של למעלה משעה מביאה אותנו לעיר הגדולה אקוריירי. זו העיר השנייה בגודלה באיסלנד, והיא נחשבת בירת הצפון. העיר מהווה מרכז סחר, תעשייה ושירותים ממשלתיים לכל המחוזות הצפוניים באי. מראש לא תכננו ביקור ארוך בעיר. עצרנו לסיור בגן הבוטני (*) החביב שנמצא מול בית החולים העירוני, והוא למעשה הגן הבוטני הצפוני ביותר בעולם. הכניסה חינם.
45 דקות משם ממש צמוד לכביש מס' 1 נמצא את מפל גודפוס (Goðafoss) (***) - מפל האלים. זהו מפל מרשים בצורת פרסה ברוחב של 30 מטר. ניתן לבקר משני צדדיו, יש חניונים מוסדרים, אולם בצד המזרחי ניתן ממש לרדת בשביל חצוב בסלע בהליכה קלה לתחתית המפל כדי להתרשם מעוצמתו. השביל חלקלק ורטוב, ויש חבל שמומלץ להיעזר בו בעת ההליכה.
משם נסיעה של כ-20 דקות לצימר הבא שישמש אותנו בשני הלילות הבאים- Öndólfsstaðir farm B&B (***).זהו בית חווה מבודד בו לקחנו שני חדרים -אחד לנו ההורים ואחד נוסף לילדים. החדר גדול, נקי, מואר עם מיטה גדולה ונוחה ואווירה ביתית מאוד. בעלת הבית ידידותית מאוד ועושה הכול כדי להנעים את השהות. בקומת הכניסה מטבח וחדר אוכל בו תמצאו במהלך כל שעות היום והערב קפה, תה, עוגיות ופירות. הכול בנדיבות. ארוחת הבוקר פשוט מושלמת וכוללת פנקייקים שחוסלו ע"י הילדים, מגוון לחמים, עוגות וממרחים. לא יכולנו לבקש יותר. בתחנת הדלק הקרובה לצימר ביישוב בשם LAUGAR מסעדה מצוינת - Dalakofinn Útibú (***) בה סעדנו בשני הערבים הבאים לאחר המלצה של בעלת הצימר. כל מה שהזמנו (פיצות , המבורגר, מרק ופיש וצ'יפס) היה טעים מאוד. המטבח נסגר בשעה שמונה בערב, ולכן לא כדאי להגיע מאוחר.
יום חמישי - אגם מיוואטן
אגם מיוואטן הוא אגם רדוד באזור פעיל מאוד מבחינה געשית, ונראה כי הוא מעין מגרש משחקים של הטבע. בין היתר קיימים כאן מכתשי ענק, שדות לבה, הר געש, בריכות גיאותרמיות, בריכות בוץ ועוד. התחושה הכללית באזור היא כאילו נמצאים בכוכב לכת אחר. תרגום השם מיוואטן הוא אגם היבחושים, והוא נקרא כך בשל הכמות העצומה של יבחושים / ברחשים (שאינם עוקצים), המצויים בו בעיקר בחודשי הקיץ. בתקופת הטיול שלנו בסוף ספטמבר הם כבר לא היו, לשמחתנו. מזג האוויר מאיר לנו פנים, ולאחר נסיעה של 20 דקות אנו מגיעים ליעד הראשון באזור אגם מיוואטן- מכתשים מדומים Skútustaðagígar (***). מדובר בלועות מדומים של מכתשים וולקנים הנמצאים בחלק הביצתי בדרומו של אגם מיוואטן, חלקם ממש על איים קטנים בתוך האגם. באתר מסלול מעגלי קל ונוח להליכה, כחצי שעה אורכו, והוא כולל מספר תצפיות על הלועות והאגם. הנוף ממש פסטורלי ועוצמתי.
אנו נוסעים לחלק המרוחק יותר של האגם לאזור הר הגעש קרפלה ומכתש ויטי (***). זהו מכתש שנוצר מהתפרצות הר הגעש. קוטרו 300 מטרים, ובקרקעיתו אגם מי טורקיז מרהיב.
בהמשך הגענו לאתר הבא- שדה הלבה Leirhnjukur (*). המסלול היה נראה די בוצי, ומאחר שאורכו כשעה וחצי החלטנו לוותר. תפסנו קשת יפה והמשכנו הלאה.
האתר הבא במרחק 10 דקות נסיעה הוא המרשים ביותר לדעתי באזור האגם- האזור הגיאותרמי HVERIR (***). ריח גופרית חזק ותמרות עשן הנראים למרחוק יקבלו את פניכם בצאתכם מהרכב. התחושה אפוקליפטית משהו כאילו נמצאים באמת בשערי הגיהינום. יש מסלול מסודר העובר בין בריכות הבוץ המבעבעות והמעיינות הרותחים. המקום כמובן פעיל מאוד, ואסור לחצות את הגדרות. אתר חובה שאסור להחמיץ.
היעד הבא במרחק 20 דקות נסיעה הוא הר הגעש האפל משהו והעגול קוורפיאל ומכתש Hverfjall (***). זהו מכתש סימטרי ויפה בעומק 140 מטר וקוטרו 1 ק"מ. שביל העלייה למכתש סלול היטב, והדרך אורכת כ-20 דקות בעלייה יחסית חדה. ניתן להיעזר בעלייה במוטות ובחבלים לאורך המסלול.
במרחק 10 דקות נסיעה אנו מגיעים לאתר הבא- פארק הסלעים דימובורגיר - Dimmuborgir (*). זהו מעין גן פסלים ענקי תוצרת הטבע בו תמצאו תצורות טבע שונות שיפעילו את דמיונכם. יש כאן מספר מסלולי הליכה באורכים שונים ומרכז מבקרים עם קפיטריה בכניסה. המסלולים מישוריים, סלולים ומסומנים היטב וההליכה נינוחה וקלה. אנו עשינו את המסלול האדום שאורכו 2.2 ק"מ עד סלע הכנסייה המפורסם.
5 דקות משם נמצא חצי האי הופדי HOFDI (**). זהו חצי אי מיוער על גדות האגם מלא הצמחייה, שנשתלה ע"י הבעלים, שמאפשר כניסת מבקרים למקום (בזמן שהותינו, ללא דמי כניסה). במרכז האי גבעה קטנה ובה תצפית יפה על האזור. יש באזור שבילים רבים ומומלץ "ללכת לאיבוד" באזור הקטן הזה. שימו לב ממש לפני היציאה מהאתר מטרים ספורים משער הכניסה ישנו שביל צר המתפצל שמאלה ועולה לתצפית יפה עוד יותר על האגם.
משם ליעד הכיפי של היום- מרחצאות גיאותרמיים מיוואטן - Mývatn Nature Baths (***), הנצאים במרחק 10 דק' נסיעה. המקום גדול, נקי, מסודר ומכיל מבקרים רבים. יש בריכה חמה ענקית ובצמוד לה בריכה קרה יותר וסאונה. שתיהן ממש קרובות לגדות האגם, מה שנותן מראה מרשים בכללותו. נהנינו מאוד להרגיע את הגוף לאחר יום עמוס.
מומלץ לרכוש כרטיסים מהאתר הרשמי:
ארוחת ערב באותה מסעדה מצוינת כמו אמש - Dalakofinn Útibú.
יום שישי - נסיעה מזרחה עד Egilsstaðir
אנו מתחילים את הבוקר בסיור רכיבה על סוסים בחוות סוסים Eyjardalsá (**). החווה ממוקמת כ-10 דקות נסיעה ממפלי גודפוס. הסיור שלנו נקרא RIVER TOUR, והוא אורך כשעה וחצי. הוא אכן מלווה את הנהר שבהמשכו נופלים מפלי גודפוס (יש לחווה גם סיור ארוך יותר שמגיע עד המפלים עצמם). הנוף לאורך המסלול מרהיב, ובהמהלכו גם חוצים מספר יובלי מים קטנים. הסיור מיועד לאלה שאינם בעלי נסיון ברכיבה. לפני הסיור מקבלים סט ביגוד כולל: קסדה, כפפות, מגפיים ומעיל סערה להגנה מפני הגשם. עלות הסיור 11,5000 קרונות למבוגר ו-8,500 קרונות לילד עד גיל 15. סה"כ חוויה טובה מאוד.
אנו ממשיכים צפונה ובדרך עוברים בעיר HUSAVIK. זו כבר עיר גדולה יחסית. אנו עוצרים בסופר להתרעננות ולקניית מוצרים. העיר מפורסמת מאחר שממנה יוצאים הרבה סיורי צפייה בליוויתנים (נחשב המקום עם סיכויי הצלחה יחסית טובים לצפייה). אנו התלבטנו רבות האם לקחת סיור כזה, ולבסוף החלטנו שההשקעה הכספית והזמן לא שווים. קראנו תגובות רבות של אנשים שלא חשו בטוב במהלך השייט, ובעיקר לא ראו כלום או במקסימום ראו זנב ליוויתן שבצבץ ותו לא. החלטנו לוותר. לשיכולכם.
מהוסאוויק ממשכים בנסעה של כ-45 דקות עד ליעד הבא קניון אסבירגי - ASBYRGI (***). אסבירגי הוא קניון בצורת פרסה, מושלמת שאורכה 3.5 ק"מ, רוחבה כ-1 ק"מ, וקירות העמק מגיעים עד לגובה מקסימלי של 100 מטר. בכניסה לקניון מרכז מבקרים בו יש מיצג חביב על האזור, שירותים ובעיקר הסברים על מגוון מסלולי ההליכה בפארק. לנו המליצו על שני מסלולים: המסלול הראשון , מסלול A1, לאגמון Botnstjörn קצר ביותר, כ-10 דקות הליכה ממגרש החניה, המצוי בקצה הכביש המוביל ממרכז המבקרים. בקצה השביל העובר דרך חורשה פלטפורמת עץ לתצפית על האגמון מתחת לקירות הקניון האדירים. גווני העצים בשלכת בצבעי אדום וכתום יוצרים תמונה מרשימה.
מסלול נוסף שהומלץ לנו במרכז המבקרים היה מסלול A2 לגבעת Eyjan. מסלול של 5 ק"מ מעגלי שאורך 2-1.5 שעות. המסלול מתחיל מחניית אתר הקמפינג, החנייה הקרובה ביותר למרכז המבקרים. המסלול למעשה עולה במדרגות עץ וסלע לגבעה שנראת מרחוק כמו אי באמצע הקניון . לאחר טיפוס קליל לראש הגבעה תבחינו בגל אבנים (רוג'ום). המסלול ממשיך משם מסומן במוטות צהובים והולך כל הזמן קרוב לשפת המצוק באופן מעגלי. יש מספר נקודות תצפית על כל אזור הקניון שכעת, עונת השלכת, מחליף את גווניו. מסלול לא קשה, מרשים ביותר. בשל עומק הקניון ורוחבו העצום קשה לתפוס את היופי בתמונה בודדת אבל האמינו לי- זה מסלול מעולה.
30 דקות נסיעה משם עד ליעד הבא : מפל דטיפוס DETTIFOS (***). זהו מפל שמתחרה עם מפלי הריין בגרמניה / שוויץ על התואר המפל העוצמתי ביותר באירופה. גובהו 44 מטר ורוחבו 100 מטר. רסס המים העוצמתי נראה למרחוק עוד בהגיענו לחניון. שימו לב שישנן שתי דרכי הגעה למפל: בצידו המזרחי כביש עפר קופצני, איטי וקשה, ועל כן פחות מומלץ לרכבים רגילים. זווית הצפייה במפל מהצד הזה, המזרחי, נחשבת ליפה יותר. אנו בחרנו בהגעה לצד המערבי, בו יש כביש סלול עד לחניון גדול וממנו הליכה קלה של כעשרים דקות עד למרפסת התצפית. עוצמת המפל מרשימה ביותר, ללא ספק. רסס המים כבד בשילוב גשם שיורד גורם אפילו לתמונות לצאת "מגורענות".
בדרך חזרה קיים שילוט ברור למפל סלפוס (***) השכן. הוא חלש וקטן יותר מאחיו הגדול, אבל לא פחות מרשים. בשל השעה המאוחרת והגשם שלא נחלש, לא ממש הגעו קרוב למפל אלא רק לנקודת תצפית יפה עליו. תשפטו בעצמכם מי יפה יותר מבין שני המפלים השכנים.
עד למקום הלינה נסיעה ארוכה וקשה בת שעתיים. אנו כבר נכנסים לשעת חשיכה וממש מסתבכים במציאת מקום הלינה הבא - Ábót - Rivers ide Cottage (*), הממוקם כ-7 דקות נסיעה מהעירEgilsstaðir. אנו עייפים ולא כ"כ מבינים את ההסבר למציאת הצימר. משאירים הודעה באתר בוקינג לבעלים והוא צץ מהר לעזרה. לצימר פוטנציאל טוב, קרוב לגדת נחל קטן כלשהו, אבל למעשה הריהוט די מיושן ובסיסי ורמת התחזוקה באופן כללי לא טובה. מאכזב ביותר. השעה כבר מאוחרת, ואנו ממש מתקשים במציאת ארוחת ערב. הכול סגור ורק סניף NESTI שבתחנת הדלק N1 מציל אותנו עם נקניקיות סבירות, האחרונות שנשארו.
יום שביעי - הפיורדים המזרחיים
מראש היום הזה תוכנן להיות קשה בשל זמני נסיעה ארוכים במיוחד. יש כאלה שעושים עצירה ללילה באחד מהפיורדים, אבל לדעתי אין שם הרבה מה לעשות מלבד כפרי דייגים דומים למראה על גדות הפיורדים. אין ברירה וצריך להתקדם בהקפת האי... אנו נוסעים בבוקר להצטיידות בסופר ותדלוק בעיר הגדולה Egilsstaðir. משם נוסעים לכפר הציורי סיידיספיורדור (Seyðisfjörður). הדרך לשם מפותלת וחוצה רכס הרים. בגובה הדרך המקסימלי ערפל כבד, הטמפרטורה צונחת למעלה אחת בלבד, והגשם המטפטף הופך כבר לפתיתי שלג. נוסעים לאט ובזהירות. ככה זה נראה בפועל:
חוצים את רכס ההרים, הראות מתבהרת והגשם פסק. בדרך עוצרים במפל חביב לא מתוכנן בשם GUFU (*) (פשוט ראינו אותו לפתע בצד הדרך עם מס' מכוניות חונות לצידו).
בקצה הכפר דרך עפר מהודקת היטב עד לחניה של עמק בשם Vestdalsfossar (**) . משם יש מסלול של מספר מפלים. זהו כבר מקום ממש נידח, ולא פלא שאין אפילו מכונית אחת בחניון. הנוף של הפיורד וההרים מסביב יפיפיה.
המסלול די בוצי וחלקלק. הוא מסומן לא רע, ואנו צועדים עד מרפסת התצפית העליונה שלאחריה עושה רושם שאין לאן להמשיך. העמק צר, ויש בו מספר מפלים יפים.
אנו חוזרים באותה דרך עד לעיר Egilsstaðir. משם מתחילים לעבור בדרך הראשית לאורך הפיורדים המזרחיים. דרך ארוכה, מישורית ומתפתלת אבל הנופים בהחלט מפצים.
נקודת העצירה הבאה שלנו היא מוזיאון האבנים בפטרה (*), הנמצא בכפר הקטן סטודווארפיורדור (Stöðvarfjörður). זהו מקום חביב, ללא ספק, נהנה מאוד מכך שאין יותר מידי נקודות עצירה ואטרקציות לאורך הפיורדים המזרחיים, ולכן רבים עוצרים כאן. תמצאו כאן גינה מאוד מושקעת ומטופחת, ובה אוסף מרשים ודגול של מינרלים ואבנים שרובן נאספו ברחבי האי ע"י אישה מקומית. יש חנות מזכרות קטנה. הכניסה בתשלום. סה"כ נקודת עצירה נעימה ויפה. חובה למי שממש מתעניין בתחום.
הדרך דרומה ממשיכה ארוכה ויפה. אין מה להגיד. לקראת סוף המסלול היומי מגיעים לנקודת עצירה מדהימה על הר אייסטריהורן (Eystrahorn) (***). השתקפות ההר במים הצלולים יצרו לנו מספר תמונות "לפנתיאון".
המשך כביש 1 מוביל אותנו לאחיו הגדול ומהפורסם יותר של הר אייסטריהורן, הוא הר וסטרהורן - Vestahorn (***). גובהו של ההר 454 מטרים בלבד, אולם חזותו המרשימה והפוטוגנית הופכת אותו לאחד המצולמים ביותר באי. בעונת החורף זהו אחד הלוקיישנים הטובים ביותר לצילום הזוהר הצפוני. נקודות התצפית הטובות ביותר נמצאות על שטח פרטי שהכניסה אליו בתשלום. מדובר בדרך עפר טובה הנמצאת מיד שמאלה לאחר היציאה ממנהרת Almannaskarð. הדרך כאמור מובילה לשטח פרטי בו רוכשים כרטיס כניסה בבית הקפה VIKING CAFE (קיים גם בגוגל מפות). באתר תמצאו גם דיונות לבה שחורות (לעיתים יש שם גם כלבי ים- לא ראינו), תחנת רדאר של משמר החופים האיסלנדי ושרידי כפר ויקינגי שהוקם לפני שנים רבות לצורך צילום סרט הוליוודי. ההליכה לכפר הוויקינגי אורכת כעשרים דקות לכיוון. הנופים כפי שהבנתם, לא מהעולם הזה...
הנופים המרשימים בסוף היום מהווים פיצוי נאה לשעות הרבות בהן "בילינו" ברכב. כבר מחשיך ונותרה לנו נסיעה יחסית קצרה למלקום הלינה הבא סמוך לעיר הופן - Hotel Jökull (**). זהו מלון גדול הממוקם 5 דקות נסיעה מהעיר הופן. קיבלנו חדר משפחתי גדול, נקי ומסודר. ארוחת הבוקר עשירה ומגוונת. סה"כ מומלץ בהחלט במחיר ראוי.
יום שמיני - אטרקציות בדרום
היום הזה מוקדש לאטרקציות בלבד. הן די יקרות ומומלץ להזמינן מראש ככל האפשר. הכול קרוב, ולשמחתי אין כמעט נסיעה ברכב. הראשונה שבהן היא אופנועי שלג בקרחון ואטנאיוקול (***). רכשנו כרטיס אצל החברה המפעילה בקישור הבא: https://www.glacierjeeps.is/book-now. לקחנו שני אופנועים ואיתנו היו רק עוד זוג נוסף. סה"כ 3 אופנועים. כמעט סיור פרטי. לאחר קבלת חליפות סערה, קסדות ומגפיים מתחילים בנסיעה קופצנית מאוד של כארבעים דקות בג'יפ גבוה, עד שמגיעים לקרחון עצמו היכן שהג'יפ כבר ממש מתקשה בנסיעה. מכאן עושה רושם יוצאות קבוצות רבות של מפעילים שונים. מקבלים הדרכה קצרה על תפעול הכלי ויאללה לדרך. הנוף לבן עד קצה האופק - הקרחון באמת עצום בגודלו. בדרך עוצרים בשתי נקודות עצירה ומקבלים קצת הסברים על הקרחון. הכלי לא קשה מידי לתפעול והנסיעה כיפית ולעיתים מהירה. סך הכול היינו שעה נטו על האופנועים. חובה לעקוב אחר תוואי הנסיעה של המדריך כי יש סדקים רבים בקרחון. שורה תחתונה- לא משהו שיצא לנו לעשות בשום מקום אחר. נהנינו מאוד.
לאחר מנוחה בת שעה וחצי אנו נוסעים לנקודת היציאה לאטרקציה השנייה היום- שייט קיאקים בלגונה הקרחונית Heinabergslón (***). בשונה מהלגונה הקרחונית המפורסמת יוקולסרלון כאן מדובר בלגונה הנמצאת בשולי הקרחון מחוץ למסלול הטיול השיגרתי, וההגעה אליה מחייבת נסיעה ברכב 4*4. בנקודת המפגש מקבלים חליפות יבשות אטומות למים ומגפיים, ושוב נוסעים בג'יפ מוגבה מיוחד כחצי שעה עד ללגונה. כאן אנו למעשה לבד. ממש לגונה פרטית. זו לא לגונה מתוירת, ורק חברה אחת מפעילה כאן טיולי שייט. בלגונה גושי קרח בגדלים שונים, חלקם בגווני כחול וחלקם אפורים בשל הימצאות שרידי אפר וולקני מהקרחון. הקיאקים זוגיים וקלים לתפעול, אולם דורשים עבודת צוות ותיאום בסיסי. הטמפרטורות נמוכות, השמיים מאוד קודרים, ללא גשם, מה שמוסיף נופח מעין מיסטי לחוויה. ישנם שני מדריכים, כל אחד לוקח איתו חמישה קייאקים. המדריך ממש נחמד לוקח את הטלפונים שלנו לצורך צילום משותף. בנקודה מסוימת עוצרים להליכה קלה על הקרח בעזרת קרמפונים שמורכבים על המגפיים וננעצים בקרח. חוויה סופר מומלצת וייחודית שדורשת קצת מאמץ (בכל אופן חותרים כשעתיים נטו) אבל שווה ביותר. הסיורים יוצאים בקיץ, מאמצע חודש מאי, ובעונת המעבר כאשר הסיור האחרון לעונה, שהיה גם הסיור בו אנו היינו היה ביום האחרון של ספטמבר. הסיבה לכך, לפי דברי המדריך, היא שבחודש אוקטובר בשל הטמפרטורות הנמוכות המים מתחילים לקפוא ודי מסוכן וקשה לשוט. אם אתם מחפשים אטרקציה ייחודית ושונה אל תחשבו פעמיים. לא מתאים לילדים קטנים. חזרנו עייפים ומאוד מרוצים. להלן קישור לאתר החברה המפעילה: https://glacieradventure.is
מקום הלינה שלנו, די בסמוך- gerdi guesthouse (*). חדר יחסית מיושן, קטן וצפוף ל-4 אנשים. אין בסביבה הרבה אופציות לארוחת ערב למעט המסעדות הדי יקרות בבתי הארחה שבסביבה. אנו אוכלים במסעדה ממש סמוכה בשם Þórbergssetur (**). מנות טעימות (מרק, חזה עוף בלימון ודג) ויקרות.
יום תשיעי - דרום איסלנד
ממשיכים במקבץ האטרקציות (מה לעשות שרובן מרוכזאת באותו אזור?...) והפעם סיור למערת הקרח הכחולה Crystal Ice Cave. להפתעתנו ולדעת כולנו- נפילת הטיול, ועל כן גם לא נתתי ציון כלל. התמונות הבטיחו משהו אחד, בפועל קיבלנו משהו לא דומה כלל. לאחר עוד נסיעה קופצנית בג'יפ, הליכה של חצי שעה עד לקצה הקרחון שם יש גשרון עץ בכניסה למערה. עוברים את הגשרון ומכאן כבר לא ניתן להתקדם עצמאית. המדריך לוקח אותנו בקבוצות קטנות עוד חמישה מטר פנימה בהליכה שפופה לצד קיר קרח בדופן המערה. המדריך המיומן מצלם אותנו מספר תמונות (המערה חשוכה לגמרי והצבע הכחול היפה נראה רק בעדשת המצלמה) והופ יוצאים החוצה. כל העסק לא לוקח יותר מחמש דקות. שאר הזמן אנו בפתח במערה ממתינים שכל הזוגות / משפחות שהגיעו איתנו יסיימו להצטלם בעזרת המדריך. המזל הוא שהקבוצה שלנו יצאה בשעה 9:00 בעוד מפעילי סיורים דומים יצאו יותר מאוחר. כך שכשאנו סיימנו להצטלם, ביציאנו חזרה החוצה השתרך בחוץ תור ארוך של מבקרים אחרים של קבוצות אחרות. האכזבה רבה הן בשל המחיר היקר והן בשל העובדה ששלוש שעות שלמות בוזבזו על הסיור הזה.
המשך היום לפחות מוצלח הרבה יותר. היעד הבא במרחק נסיעה קצר של מס' דקות - חוף היהלומים Diamond Beach(***). זוהי רצועת חוף שחור בו צפים שברי קרחונים המסיימים את דרכם לקראת העלמותם כתוצאה מתהליךהמסתם. נצנוץ שברי הקרחונים העניק לו את השם "חוף היהלומים". המראה אכן ייחודי וגושי הקרח, בגדלים שונים, שנסחפו אל החוף ומשמשים אובייקטים מושלמים לצילומים.
ממש ממול נמצאת הלגונה הקרחונית המפורסמת יוקולסורלון (Jökulsárlón) (***). מגרש החניה שלה קטן יחסית ומלא, ולכן מומלץ להשאיר את הרכב בחוף היהלומים, לו מגרש חניה ענק, וללכת רגלית כחמש דקות ללגונה. זהו לדעתנו אחד המקומות היפים ביותר באי, ויעיד על כך מספר המבקרים הרב. גושי הקרח ענקיים בצבעי כחול זרחני משייטים בלגונה. זו הלגונה הגדולה ביותר באיסלנד ועומקה מעל 200 מטר. היא כאמור נמצאת ממש על כביש הטבעת, ולכן בין היתר מתוירת ביותר. יש במקום אפשרות לשייט בסירות מהירות או ברכב אמפיבי. זהו אחד מפלאי הטבע של איסלנד ובצדק. ביקור חובה.
עשר דקות נסיעה משם נמצאת אחותה הקטנה של הלגונה המפורסמת יוקולסורלון- לגונת Fjallsárlón (***). זו לגונה קטנה וצנועה יותר, ולכן גם זוכה לפחות יחסי ציבור ומבקרים. גם כאן יש מגרש חניה מסודר וממנו הליכה קצרה עד ללגונה. המראות דומים לאלו שכבר ראינו , אם כי פחות דרמתיים. עדיין, מאוד מומלץ לביקור.
היעד הבא-פארק לאומי סקאפטאפל- Skaftafell (**). הפארק שוכן למרגלות קרחון ואטנאיוקול, ויש בו מספר מסלולים היוצאים ממרכז המבקרים הצמוד לחניון. אנו בחרנו במסלול הליכה לקרחון Skaftafellsjökull. המסלול אינו מעגלי מישורי באורך כ-3.7 ק"מ, והוא מסומן היטב. המסלול מגיע סמוך לקרחון ונותן תצפית נפלאה עליו.
בהמשך היום נסיעה די ארוכה לעיר ויק בה אנו עוצרים בפיצריה שזכתה להמלצות רבות - Black Crust Pizzeria (***). ייחודה בכך שחלק מהפיצות שחורות. הזמנו אחת שחורה ו-3 רגילות. כולם היו מאוד מרוצים ושבעים. שימו לב- המקום בדרך כלל מלא באנשים ודורש המתנה לא קצרה.
מויק חצי שעה נסיעה למקום הלינה- skogafoss hotel (***). המלון ממש צמוד למפל סקוגפוס בו נבקר מחר. המלון מודרני ודי גדול. חדר משפחתי ענק עם מיטת קומתיים. יש עמדת קפה ותה לרשות האורחים. ארוחת בוקר טובה מאוד.
יום תשיעי - חופים שחורים ומפלים
השמש זורחת ואנו בדרכנו ליעד הראשון שלנו - טיול טרקטורונים בחוף השחור (***). אנו למעשה חוזרים על עקבותינו מאמש, לכיוון ויק עד לנקודת היציאה לטיול. מתלבשים בביגוד מגן + קסדות ויוצאים לדרך. רק אנחנו, בשני טרקטורונים והמדריך. נטו מדובר בכארבעים דקות רכיבה מהנה ביותר בחוף השחור הענק ובדיונות, לצד האוקינוס. המדריך עושה עצירה בשרידי מטוס אמריקאי שהתרסק בשנת 1973 לאחר שאזל לו הדלק ומהווה עד היום אטרקציה למבקרים. בשיא הרכיבה הגענו למהירות של 50 קמ"ש. מהנה ביותר.
כעשרים דקות משם מגיעים לחוף שחור רייניספיארה - Reynisfjara (***). זהו אחד החופים השחורים המפורסמים העולם וצולמו בו סרטים רבים. גם כאן יש לא מעט מבקרים. על החוף נמצאים סלעים ותצורות בזלת ענקיות מרהיבות, שיחד עם גלי האוקינוס המתנפצים יוצרים חוויה מרגשת. בכניסה לחוף רמזור המזהיר מגובה הגלים.
אנו ממשיכים לצוק דירהוליי (Dyrhólaey) (*) מרחק 20 דק' נסיעה. גובה הצוק 120 מטרים ופירוש שמו "חור בדלת" בשל צורתו. בקיץ מקננים כאן הפאפינים- תוכי ים קטנים הנפוצים בחופי איסלנד. הירידה לחוף עצמו מנקודת התצפית העליונה בה אנו היינו הייתה אסורה, ועל כן הראות לצוק הייתה פחות טובה ומרשימה.
כעת חוזרים למגרש החניה של המלון מאמש ממש לצידי מפל סקוגפוס (***). זה כבר אמצע היום ומגרש החניה עמוס. המפל מרשים ביותר, ולדעתי הוא היפה ביותר באיסלנד בשל העוצמה האדירה של נפילת המים בשילוב זווית הצפייה הטובה בבסיס המפל והקרבה אליו. המים נופלים מגובה 60 מטר ורסס המים גדול. מצד ימין של המפל נמצא גרם מדרגות ארוך בעל מאות מדרגות שמוביל לחלק העליון של המפל. זווית הצפייה משם ממש לא מרשימה, והעלייה לדעתי כלל לא מומלצת, קשה ומיותרת.
במרחק קצרצר של 3 דקות נמצא מוזיאון סקוגר בו ניתן לראות בתי דשא ואת צורת החיים שהייתה נהוגה באיסלנד. לא נכנסנו. ממש מאחורי המוזיאון יש חניון נוסף ממנו יוצא מסלול הליכה שווה למפל יחסית מוחמץ שלא זוכה לתהודה רבה ליד מפל סקוגפוס- מפל קוורנופוס (Kvernufoss) (***). המפל נמצא בערוץ נחל יפיפה וגובהו 30 מטרים. הדרך אל המפל לא פחות יפה מהמפל עצמו. אורכו של שביל ההליכה מהחניון כ-500 מטר. ניתן גם ללכת בהמשך השביל אל האחורי המפל כדי לקבל זווית צפייה מיוחדת ורטובה. היזהרו- השביל במקטע קצר זה בוצי וחלק.
אנו מתקדמים למפל הבא והאחרון להיום, במרחק 25 דק' נסיעה, מפל סליאלנדספוס – Seljalandsfoss (***). הוא נחשב לאחד המפלים הציוריים באיסלנד וגובהו כ-60 מטרים. גם כאן צולמו סצינות מסרטים רבים. גם כאן מבקרים רבים. אפשר לצפות במפל או ממש ללכת מאחוריו בשביל מסודר (רסס מים רב- מומלץ להביא מעיל גשם). אכן מפל מרשים ביותר, ללא ספק.
עברנו יום רווי מפלים, לדעתי כולם יפים ומיוחדים. כעת אנו נוסעים שעה שלמה למקום הלינה הבא בעיר סלפוס (הגדולה ביותר בדרום איסלנד) לשני הלילות הבאים - BSG Apartments (***). זוהי דירת שלושה חדרי שינה ענקית. כל ילד קיבל חדר. מטבח מאובזר בכל טוב כולל תנור, מיקרו ומכונת קפה. סלון ענק, פינת אוכל ואפילו מכונת כביסה. מייבש כביסה לא היה, והבעלים שגר בדירה הצמודה מביא לנו מתקן ייבוש גדול. לא חסר כלום. הדירה ממוקמת 2 דקות נסיעה מהרחוב הראשי בה נמצאים כל רשתות הסופרים והרבה מסעדות. מבחינתנו- מושלם. אנו מצטיידים במצרכים לשתי ארוחות הבוקר הבאות באחד מהסופרים וחוזרים לדירה. לאחר שיטוט בגוגל הוחלט על ארוחת ערב במסעדה בשם Kaffi Krús (***). החלטה טובה ביותר- לא סתם קיבלה ציון גבוה בגוגל. מסעדה מעולה שמגישה בין היתר פיצות והמבורגרים כך שכולם היו מרוצים. ההמבורגר שאכלתי שם היה מהטובים שאכלתי, ולכן גם היה ברור שחזרנו לשם גם למחרת. גם חובב הפיצות שלנו היה מבסוט ביותר ממה שקיבל -פיצה מרגריטה עם תוספת זיתים.
יום עשירי - מעגל הזהב
מעגל הזהב הוא אחד מהאזורים הכי מתוירים באיסלנד, הן בשל קירבתו לבירה רייקיאוויק והן בשל מגוון האתרים שבו ביניהם המפורסמים ביותר באיסלנד (גייזר, מפלי גולפוס והפארק הלאומי ת'ינגווליר). בבוקר אנו נוסעים הישר למפל גולפוס GULLFOS (***) מרחק של כשעה נסיעה. הוא נחשב אחד המופורסמים באיסלנד ובצדק. לא ניתן לראות את נפילת המים כל הדרך לתהום, אבל המראה בהחלט חוויתי.
נסיעה בת 10 דק' ואנו מגיעים לאזור הגאותרמי גייזר (Geysir)(***). זהו אחד המקומות המפורסמים והמתוירים ביותר באיסלנד. האטרקציה של הפארק הוא הגייזר 'סטרוקור' (Strokkur) אשר מתפרץ בפרקי זמן די קבועים כל 7 דק' בערך בסילון מים רותחים אדיר, לשמחת הצופים. גובה ההתפרצות יכול להגיע עד ל-40 מטרים. המחזה אכן מלבב, ואנו נשארים מספיק זמן כדי לחזות במספר התפרצויות. כל האזור פעיל מבחינה גאותרמית, ויעידו על כךבורות הבוץ והגופרית המבעבעות שתראו, מלוות בריחות חזקים לא נעימים. טיפ קטן: ממש שנייה לפני ההתפרצות נוצרת בועת אוויר כחולה גדולה במרכז הבריכה. מיד אחריה באה ההתפרצות. זהו כאמור אזור מאוד מתויר וממוסחר. יש כאן חנות מזכרות ענקית, מסעדה, שירותים וגם בית מלון ואתר קמפינג.
אם כבר הגעתם לכאן מומלץ לנסוע למפל קצת פחות מרשים במרחק 10 דק' בלבד- מפל פקסי FAXAFOSS (**). הוא אינו גבוה - 7 מטר בלבד אבל רוחבו הרב (80 מטר) מעניק לו את עוצמתו. יש במקום מרפסת תצפית יפה ממש צמודה לחניון, וניתן גם ממש לרדת למטה בשביל קליל עד לבסיס המפל.
נסיעה קצרה נוספת של 13 דק' עד למפל הבא- מפל ברוארפוס (Brúarfoss) (***). המפל לא כל כך מוכר, ועד לפני זמן לא רב ההגעה אליו הייתה קשה מאחר שהוא נמצא על שטח פרטי. כיום הוסדר חניון בתשלום בדרך עפר טובה מהכביש הראשי, ולכן מומלץ מאוד להגיע. ההליכה מהחניון אורכת דקות ספורות בלבד. המפל מאוד מיוחד. מבחינת הגובה ועוצמת הזרימה הוא לא עומד כלל בתחרות עם רוב המפלים, אולם ייחודו הוא הצבע המים הכחול בוהק (נראה אולי פחות ברור בתמונות) אל מול הסלעים השחורים שביניהם הוא זורם. ממש פינת חמד מומלצת. בעיניי לפחות זהו אחד המפלים היותר מיוחדים שראינו בטיול.
זה כבר סוף הטיול והחברה כבר די עייפים, ולכן החלטנו לסיים את הביקור באתרים להיום ולתת לגוף וגם לנפש מרגוע. השעה יחסית מוקדמת, ואנו מגיעים בשעה 15:00 ללגונה הסודית SECRET LAGGON (***) שהיא אחת הבריכות החמות המוצלחות ביותר באיסלנד והעתיקה שבהן. היא ממש לא סודית וגם לא יוקרתית כמו הלגונה הכחולה המפורסמת, אבל יש לה בהחלט את הקסם שלה. הבריכה עצמה גדולה ומסביבה מעיינות חמים וגייזרים קטנים מעשנים. הבריכה הייתה כמעט ריקה, והחוויה הייתה מושלמת. לאחר כשעה התמלאה קצת יותר, אולם צפיפות לא הורגשה כלל. המחיר יחסית זול, המלתחות נקיות כך שקיבלנו סיום מוצלח בהחלט ליום.
בדרך חזרה לדירה בסלפוס אנו מספיקים עוד לעצור במכתש קריד KERID (**). זהו מכתש געשי עגול אורכו 270 מטר, רוחבו 170 מטר ועומקו 55 מטר. הוא נוצר לפני כ-3000 שנים במרכזו בריכת מי טורקיז-ירקרק המשתלבים יפה עם המורדות בצבעי אדמדם של המכתש. ניתן ללכת במסלול מעגלי סובב במכתש מעליו או לרדת לקרקעית במסלול קליל ואז לבצע הקפה בתחתיתו. הכניסה למכתש עולה 450 קרונות לאדם, וזה כולל את החניה באתר. זהו המקום היחידי באיסלנד בו שילמנו דמי כניסה! אנחנו ירדנו לתחתית המכתש לסדרת צילומים וביצענו הקפה מלאה במסלול קליל של מספר דקות בודדות.
לאחר ארוחת ערב מוצלחת באותו מקום כמו אמש אנו מטיילים רגלית במרכז העיר סלפוס. הכול כאן קרוב, ולכן במרחק הליכה קצר אנו מגיעים למרכז ההיסטורי שעבר מתיחת פנים, במהלכו שוחזרו מספר מבנים מרכזיים והפכו למרכז עירוני נעים לשוטטות. מאחר שאנו ממש מחוץ לעונה המקום די ריק ממבקרים. יש במקום מספר מסעדות ובתי קפה (בתוך מבנה משוחזר כמו שרונה מרקט שלנו) גלידריות, חנויות אמנים ועוד.
יום אחד עשר - ת'ינגווליר ורייקיאוויק
נסיעה בת פחות משעה מסלפוס מביאה אותנו לת'ינגווליר (**)- הפארק הלאומי הראשון שהוכרז באיסלנד. זהו האתר החשוב ביותר לאיסלנדנים מבחינת לאומית והיסטורית ובעל מרכיב חשוב בהתהוות האומה האיסלנדית. זהו מקום הכינוס הראשון של הפרלמנט האיסלנדי, והוא מהווה את אחד מהמוסדות הפרלמנטרים העתיקים בעולם. מוקד המשיכה העיקרי כאן הוא הקרע בין שני לוחות טקטוניים: הלוח הטקטוני הצפון-אמריקאי והלוח האירואסייתי. ניתן ללכת בנקיק קצר בשם Almannagjá המפריד בין שני הלוחות. יש כאן מרכז מבקרים גדול בו ניתן לקבל הסברים על אפשרויות הטיולים והמסלולים בפארק. אנו טיילנו בנקיק וממנו המשכנו במסלול מעגלי פופולארי המוביל למפל Öxarárfoss, אגם Þingvellirvatn, שהוא האגם הטבעי הגדול ביותר באיסלנד ולסילפרה - מקום הצלילה המפורסם (צלילה בין הלוחות הטקטוניים). יש כאן שילוט מעולה, מסלולים מסודרים וכיף פשוט ללכת לאיבוד בשבילים הרבים.
מכאן שעה נסיעה למלון ברייקיאוויק (*)- בירת איסלנד. לא היו לי הרבה ציפיות מהעיר, ועדיין לא מבין אנשים שסיפרו שביקרו כאן יומיים ואפילו שלושה. מבחינתנו, מספר שעות שוטטות במרכז הספיקו. יש מדרחוב חביב, כנסייה יפה ואולם קונצרטים HARPA שנחשב, בצדק, לאחד המבנים היפים בעולם. מעבר לכך לא מצאנו ייחוד כלשהו מלבד אולי הכיף אחרי כל העיירות הקטנות והטבע המבודד להגיע לעיר גדולה. לא שציפינו להשוותה ללונדון, פריז או ברצלונה אבל עדיין, לטעמנו, עיר אפורה, יקרה (אל תחשבו בכלל להיכנס לרשתות, גם לא לזולות שבהן כמו H&M) ובעיקר משעממת. הספקנו לבקר באטרקציה חביבה ותו לא בשם FLY OVER ICELAND (*) מעין מתקן בסגנון פרקי שעשועים המדמה טיסה ממעוף הציפור מעל אתרים מרכזיים באי. הטיסה נטו אורכת כ-8 דקות ומומלץ לעשותה בסוף הטיול כדי לזהות את האתרים בהם ביקרתם בטיולכם. בתכנית המקורית היינו אמורים להמשיך גם למחרת יום שלם בבירה כולל סיור מודרך באנגלית חינמי להכרת העיר. פה אחד הוחלט על ביטול הסיור המתוכנן מחר, ואני מקדיש את הערב במלון לתכנית חלופית למחר- היום האחרון לטיול. הלינה אגב הייתה במלון ORKIN (*), שנמצא במרחק של כ-15 דקות הליכה מהמרכז. החדרים מיושנים וחוץ משולחן טניס שולחן בלובי ממנו התלהב הילד, לא מצאנו בו יתרונות רבים. ארוחת הבוקר פשוטה למדיי, מהפחות טובות שהיו לנו בטיול.
יום שניים עשר (אחרון) - חצי האי רייקאנס וקיפלוויק
בדרכנו החוצה מהבירה אנו עוצרים בפארק העירוני אליד'ארדאלורElliðaárdalur (*) כעשר דקות נסיעה ממרכז העיר. זהו פארק חביב במזרח העיר שבמרכזו מפל Kermóafoss. אנו חונים באחת הכניסות שגוגל מפות מוצא עבורנו וצועדים לבדנו כ-15 דקות בתוך חורשה עד לנהר ולמפל. מפתיע למצוא פינת חמד כזו כל-כך קרוב למרכז העיר. היום גשם מטפטף, ואין מטיילים נוספים מלבדנו. אני מאמין שבקיץ המקום שוקק חיים.
אנו מחליטים היום להימצא קרוב ככל האפשר לשדה התעופה ולכן חצי האי רייקאנס, בו הוא ממוקם, מהווה פתרון מושלם ליום טיול מהנה שלא תוכנן מראש. מהפארק העירוני אנו נוסעים כשלושים דקות ליעד הראשון - אגם Kleifarvatn (*). זהו אגם גדול בעל מים בצע כחול עז. קר מאוד וגשום. אנו עוצרים בתצפית קלה, מצלמים וממשיכים הלאה. דקות ספורות משם נמצא האתר הגיאותרמי קריסוביק Krýsuvík (***). האתר מלא במעיינות חמים, בריכות בוץ מבעבעות ואדים העולים מהאדמה. יש מסלול הליכה קצר מובנה ומרוצף בשבילי עץ בין בריכות הבוץ, קל מאוד להליכה. המראה עדיין מרשים אותנו למרות שכבר ראינו אתרים דומים לאלה במהלך הטיול.
היעד הבא גם הוא שדה גיאותרמי, מרשים פחות מזה שעתה ראינו, בשם גונוקוור Gunnuhver (*). האזור פעיל מאוד מבחינה גיאותרמית וגם כאן מסלול מובנה נוח להליכה. משם די בסמוך נמצא המגדלור של רייקאנס - Reykjanesviti (*). זהו המגדלור העתיק ביותר באיסלנד, עדיין פעיל ונחשב לאחד מהאהובים באי.
האתר האחרון באמת - גשר בין יבשות - Miðlína Bridge between continents (*). זהו גשר ברזל שמונח בסדק בין הלוחות הטקטוניים - הלוח הצפון אמריקאי והלוח האירו-אסייתי. גימיק סימבולי חביב בעיקר לצילומים.
זהו. מכאן נוסעים למלון במתחם שדה התעופה. מלון KONVIN (***) המעולה בדירוג ארבעה כוכבים. החדר גדול וחדיש נותן תחושה נעימה ללילה האחרון. יש במלון מסעדה נחמדה לארוחות ערב (לא ניסינו), לובי קטן עם מכונות חטיפים וכמובן דלפק קבלה שפתוח 24/7. מאוד מומלץ לפני או אחרי טיסת לילה. מאחר שהשעה עדיין מוקדמת (16:00) מגיעה הברקה קלה כיצד להעביר הזמן: הבריכה העירונית בקיפלאוויק waterworld keflavik (**). זהו מתחם גדול עם בריכה גדולה חיצונית ועוד אחת פנימית לשחיינים. אותנו עניינו יותר שתי בריכות ג'קוזי חיצוניות בדרגות חום שונות, סאונה יבשה ורטובה ואפילו שתי מגלשות נחמדות שסולם העלייה אליהן מקורה ומחומם! מחיר הכניסה זול מאוד-1000 קרונות למבוגר ו-200 בלבד לידים עד גיל 15. שווה בהחלט. משם המשכנו למסעדה אסייתית חביבה ברחוב הראשי של קייפלאוויק - Malai Thai (**). אוכל אסייתי לא מתחכם, טעים מאוד ולא יקר. מומלץ. מכאן חזרה למלון לשנת לילה קצרה. תם ונשלם.
סיכום והמלצות
היה זה ללא ספק הטיול הטוב והמעניין ביותר שעשינו עד היום. המראות הייחודים, הטבע הפראי, הנופים הרבגוניים האווירה השלווה והאטרקציות המיוחדות חברו יחדיו לטיול פשוט מושלם. לעיתים פשוט הרגשנו כאילו אנו בכוכב לכת אחר. הטיול העוצמתי היה שונה מכל טיול אחר שעשינו עד היום, והוא מומלץ ביותר למי שמתעניין בעיקר בטבע ונופים (לא בהכרח מסלולי הליכה קשים) ופחות בערים גדולות והמוניות. קחו בחשבון שהטיול יקר מאוד, לא רק טיסות ורכב, אלה גם לינות, ארוחות ובעצם כמעט כל דבר. אני בהחלט מבין את אלה שחוזרים מאיסלנד וכבר חושבים על הביקור הבא באי. זה די ממכר בטח אחרי שחוזרים לארץ...
