בהמשך לטיול שכלל יום וחצי בקופנהגן ויומיים בגטבורג, הגענו בהמשך גם לשטוקהולם.
בחרנו לנסוע ברכבת, ביום ראשון בבוקר. המחיר מאוד משתנה, אבל היינו חייבים את הנסיעה של יום א' בבוקר. הנסיעה נמשכת ארבע וחצי שעות, הרכבת חדישה אבל לא משהו מיוחד. הנופים די שגרתיים ולא מעניינים. בכל מקרה ודאי שלא הייתי ממליץ לנהוג אותם אלא לנסוע באוטובוס או ברכבת. לנו עלה כל כרטיס 476 קרונות שבדיות (כ-230 ש”ח).
נסענו אפוא ברכבת מגטבורג לשטוקהולם.
לקחנו בעצת מטיילים באתר מלון ממש ליד תחנת הרכבת. חשבנו לנסוע ביום ג' בבוקר לשדה התעופה ארלנדה בעזרת הרכבת המהירה ולכן רצינו מלון קרוב ככל האפשר לרכבת המהירה. אולם לבסוף מצאתי מונית זולה יותר (360 קר”ש מהמלון לשדה התעופה, במקום 400 בהזמנה מראש ברכבת) ולכן ייתכן שהיה מקום למלון אחר. בחרנו במלון Noric C Hotel הממוקם ממש ליד תחנת הרכבת. לקחנו את החדר הזול ביותר, ללא חלון.
המלון עצמו מאוד יפה, יש ארוחת בוקר מעולה, ויש גם את בר הקרח (אנחנו לא הלכנו – יקר למדי – כ-160 קר”ש לאורח מלון) שהוא אטרקציה כנראה. הלובי חדיש, זמין 24 שעות, וכשיצאנו ביום ג' לפנות בוקר הציעו לנו לקחת ארוחת בוקר. הם מאורגנים.
הבעיה היא החדר שלקחנו – הוא פצפון! 5-6 מ”ר, קלאוסטרופובי. אמנם זו בעיה שלנו שבחרנו בחדר הקטן ביותר אבל יש גבול גם למה שמוכרים. חדר כזה לא צריך לשווק בכלל. הוא עלה 145 דולר לזוג ללילה, והוא ממש אבל ממש קטנטן.
יום א'
לאחר השארת חפצינו, יצאנו אל הרחובות הסמוכים לקחת את כרטיס שטוקהולם שהזמנתי מבעוד מועד מהארץ. אוספים אותו בחנות שנקראת ahlens וזה לוקח שנייה. הכרטיס עצמו stockholm pass, עלה לנו בהנחה של הזמנה מראש 720 קר”ש לאדם ליומיים. לא זול בכלל, אבל שווה אם מנצלים אותו. כללית, לפעמים הייתי בהלם איך מוזיאונים ספציפיים גובים מחיר עבור דברים קטנטנים. למשל בארמון המלכותי התכשיטים יפהפיים, אבל הם שני חדרים קטנטנים, ואם אין תור לוקח לראות אותם לא יותר מחמש דקות. והכניסה עולה כ-75 ש”ח! אז אם יש כרטיס שטוקהולם, זה שווה.
כללית אפשר ללכת ברגל אז לא לקחנו כרטיס הכולל תחבורה. הכרטיס מאפשר בכל מקרה שימוש באוטובוס שתי הקומות ובסירות מסוימות כך שזה לא רע בכלל.
משם המשכנו לשוטט במדרחוב ובחנויות שליד כיכר Sergels Torg. המשכנו במדרחוב דרוטנינג אל עבר גאמלה סטאן, הלא היא העיר הישנה.
הכניסה דרך השער העתיק מרשים מאוד. היה מזג אוויר יוצא מן הכלל. שמנו פעמינו אל הארמון המלכותי. התחלנו דווקא במוזיאון תכשיטי אדולף המכיל אולם פסלים הצופה אל החצר היפהפייה. משם לארמון עצמו, שתי קומות נפלאות, למרות שראיתי כבר ארמונות בחו”ל – הארמון בהחלט שווה ביקור. התכשיטים, מלבד ההסתייגות מלמעלה, מרשימים מאוד. יש עוד מוזיאון קטן ובסה”כ סיימנו את כל הארמון כולל הכל בשעה ורבע. נחנו בכיכר שליד הכנסייה.
התחלנו את היום באחת עקב הנסיעה ברכבת. המוזיאונים נסגרו בחמש, כך שהיינו צריכים למהר. בעיקרון היינו אמורים לראות את המוזיאון הלאומי. הוא לא שוכן במקומו מעבר לגדה, עקב שיפוץ, והתחלק לשני חלקים – חלק אחד איפשהו בכיכר קונגנס וחלק שני לא רחוק ממלון שרתון. הנחנו שאם הוא לא במקומו הטבעי הוא פחות טוב, ולכן לקחנו את השייט של השעה hop on hop off, שעובר באי דיורגרדן, בגאמלה סטאן, במעגן הספינות הגדולות. סה”כ הסיורים מרעננים וכייפים.
ערכנו סיור רגלי לגן המלך המקסים, המשקיף על הפרלמנט ועל הארמון (חמש דקות הליכה מהארמון). משם הלכנו רגלית לבית הכנסת הגדול באזור המוזיאון הלאומי, ואת כיכר ולנברג שלידו.
מה-Nybrokajen הסמוך הפלגנו לארכיפלג. אמנם לא היה זמן אבל לטעום את הארכיפלג צריך! ואכן לא הצטערנו. הגענו לאי fjaderholama, החנויות היו חצי סגורות, אולם טעם של ארכיפלג היה גם היה. אי בודד, ציפורים ואווזים מכרכרים סביבך, אתה מסתובב את כל כולו בכעשר דקות -רבע שעה. הוא למעשה חוף מכל סביביו. ההפלגה לוקחת כחצי שעה, והיא נחמדה מאוד. סה”כ כל הפלגה במזג אוויר טוב שווה את זה. חזרנו דרך הגאמלה סטאן והסמטאות היפות. אשתי חזרה לנוח במלון ואני המשכתי חזרה דרומה אל הגאמלה סטאן לראות את האי לפנות ערב. הסתפקתי להגיע למוזיאון נובל. לטעמי, ממש לא שווה את הכסף. מלבד העיצוב היפה של החדר המרכזי, אין שם הרבה מידע, ולא שווה את 100 קר”ש שהוא עולה. מאחר שהיה כלול בכרטיס, למה לא?
בגאמלה עצמה כדאי מאוד להסתובב ולספוג את האווירה המיוחדת. במיוחד את הרחוב הצר המקסים.
המשכתי דרומה לאי סודרמאלם ופניתי שמאלה למוזיאון הצילום. ההליכה על המזח יפה, יש שחפים ויש הרבה שקט, למרות שהאוטוסטרדה עוברת ממש ליד. במוזיאון עצמו היו כמה תערוכות מעניינות ולטעמי הוא לא מאסט, אבל בהחלט שווה ביקור.
חזרתי בהליכה ארוכה דרך הגאמלה סטאן וחלקו המערבי של הostermalm אל המלון הפצפון (והוא באמת כזה!)
יום ב'
בוקר יום זה היה יום העצמאות השבדי, ה-6.6, 'יום הדגל'. זה לא יום חופש אבל צריך לוודא מראש מה רוצים לראות כי חלק מהמוזיאונים סגורים. הגענו לבית העירייה וידענו שהוא סגור, ניסיתי 'לגנוב' עלייה למגדל בזמן שנותר אך חששתי שלא אספיק. בעשר לקחנו את המעבורת הראשונה לדרוטנינגהולם, הארמון שבו גרים מלכי שבדיה. זו ממש הפלגה יפה, רואים את שטוקהולם הפרוסה על שטח ענק, והארמון מרחוק נראה כל כך יפה.
גם הכניסה אליו לא אכזבה. וגם הפארק שלידו, והגנים המדהימים שלו, שדומים לגני ורסאי. כדאי לראות את הchinese pavilion (הולכים בגנים ישר באמצע הארמון, ובסוף ב-45 מעלות כלפי שמאל). הייתה תהלוכה ענקית על הדשא עם תזמורת לכבוד יום העצמאות.
התיאטרון – הגענו ומכרו כרטיסים רק להופעה של שתיים אז ויתרנו. סה”כ ישבתי בחנות המזכרות וראיתי את הסרט על התיאטרון שאני מקווה ששיקפה לי את התיאטרון עצמו…
חזרנו בהפלגה הארוכה (שעה כל כיוון) והשעה הייתה שלוש. אשתי שוב חזרה לנוח ואני המשכתי לעירייה בניסיון שני לעלות על המגדל. אבל הפעם אמרו שהכרטיסים מוזמנים שעה מראש ולא רציתי לבזבז את הזמן (לבסוף את שטוקהולם מהאוויר ראיתי רק מהמטוס, ולמעשה בשמיים הכחולים שהיו נדמה לי שזה מספיק...:)
נסעתי אפוא באוטובוס שתי קומות דרך כיכר סרגלס ושוק הוטורגט (הפתוח רק בימי ב') אל האי דיורגרדן. השעה הייתה שלוש וחצי בערך והחלטתי לתקתק.
המקום הראשון שהחלטתי 'לדחוס' היה המוזיאון הנורדי. וממש לא הצטערתי. הרבה ספרים לא כותבים אותו כ'מאסט', ואלו אני נהניתי עד הגג מארבע הקומות הגדושות. בריצה, אפשר לעשות אותו בערך בשעה. אבל למי שעיתותיו בידו, כדאי שעה וחצי, אולי אפילו שעתיים. יש שם תצוגה של החיים הנורדיים והשבדיים.
משם שתי דקות הליכה אל הוואסה. לתומי חשבתי שמה כבר יכול להיות מעניין בספינה אבודה, אולם המוזיאון ממש מרתק. בנוי נפלא, שבע קומות שכל אחת עוסקת במימד אחר. ממש ממש מעניין, הגעתי בארבע וחצי ובשש עם הסגירה די 'גירדו' אותי. לא לחינם נחשב כאחד האתרים הנהדרים.
התכנון היה שאשתי מצטרפת לסקאנסן לשעתיים של 'ריצה' עד שמונה, שעת הסגירה. סקאנסן איננו כלול בכרטיס שטוקהולם, והוא ידוע כ'מאסט'. אולם כשיצאתי מהוואסה, ראיתי שברחובות מתכוננים למצעד יום העצמאות, ובקושי הצלחתי לעבור את הסרטים שקשרו השוטרים ולעבור את הכביש. הכניסה הצדדית הייתה סגורה ורצתי אל הכניסה הראשית. שם הוברר לי כי כל הביתנים נסגרו כבר בחמש. החלטתי שלא לקנות כרטיס (יקר, 180 קר”ש) רק כדי לראות שעה וחצי את החיות (ואת התהלוכה שעוברת שם). ההפתעה הנעימה הייתה שתוך שתי דקות התחילה התזמורת לנגן בפתח הסקאנסן, הסוסים המלכותיים הגיעו, והופ… הוד רוממותו מלך שבדיה, המלכה ושאר המשפחה, בשלוש כרכרות. ככה סתם, בלי שמירה מיוחדת, הייתי חמישה מטרים מהם וכישראלי יכולתי רק לקנא, איך אין אבטחה מינימלית, ואיך אף אחד לא בודק את סכין הנקניק שהייתה לי בתיק ומה כוונתי לעשות בה. צילמתי סרטון של דקה וחצי ורק אחר כך גיליתי שבחוק מרפי מדהים בדיוק נגמר המקום באייפון שלי בדיוק שנייה לפני שהמלך עבר…. אוףףףףףף…..
אשתי נתקעה אף היא באוטובוס הדו קומתי שלא יכול היה להגיע לאי. היא הפליגה לה לסיור של שעה, ואני הלכתי לטיבולי המקומי. נחמד מאוד אבל לא משהו מיוחד. לא ברמה של קופנהגן. משם חזרתי ברגל לפתח האי דיורגרדן, ואל המעגן. שוטטנו עוד קצת בגן המלך ובחזרה אל המלון. נכנסנו בדרך לקאזינו הסמוך (רק כדי לראות שאין שם שום דבר מעניין במיוחד. בזבזנו 10 ש”ח ויצאנו...).
לילה אחרון בשטוקהולם המקסימה, ומחר בארבע המונית כבר מחכה…
