יום וחצי בקופנהגן

נסעתי ליום וחצי בקופנהגן בתחילת יוני 2016.

נעזרתי באתר למטייל ולכן אני משתף אתכם בחוויותיי.

כללית:

1. באתי עם מידע מלא על כל המוזיאונים וכך תכננתי את סדר היום. החלטתי לקחת כרטיס קופנהגן ליום אחד בלבד, וגם לכך היה שיקול על תכנון סדר היום. למשל את היום השני השארתי לדברים חינמיים: כריסטיאנה, סטרוייט, החלפת המשמרות.
2. הסתפקתי האם מספיק לעיר רק יום אחד או יומיים. רציתי להיות בסגירת הטיבולי ב-11 בלילה, ולכן הייתי צריך להישאר לילה שני, וממש לא הצטערתי על כך. העיר באמת שווה יומיים, ורק בגלל סדר היום הדחוס לא הספקתי את שאר הדברים.
3. כדי לחסוך מלון יקר, במקום לקחת בית מלון במרכז העיר, השתמשתי (לראשונה) ב-airbnb, ושכרתי חדר בפרדריקסברג. סה”כ מאוד נהניתי מההזדמנות להכיר את תושבי המקום והייתי ממליץ על זה לאחרים, אם כי זה קצת רחוק ממרכז העיר וצריך ללכת כחצי שעה או לנסוע כמה דקות כדי להתחיל.
4. הקצב קצת מהיר, אפשר לרווח את הדברים או לוותר על חלקם לפי העניין.

הגעתי בלילה מאוחר, נסעתי משדה התעופה ברכבת הנהדרת לפרדריקסברג (20 דקות בערך) ושם, מצויד במפה, מצאתי ללא בעיה.

בשדה התעופה בשעה 23:30 קצת קשה להסתדר – לא היה איפה לקנות כרטיס קופנהגן ליום אחד. לתשומת לבכם. שדה התעופה עצמו – יורדים מהמטוס, הולכים הרבה, ויוצאים החוצה. בלי שום בידוק.

יום ראשון בקופנהגן

החלטתי ללכת ברגל למרכז העיר. כולם נוסעים על אופניים. קראתי מהארץ שיש מקומות רבים שבהם נותנים 20 קרונות ומקבלים אופניים בעצם בחינם, שכן כשמחזירים אותם, מקבלים את הקרונות חזרה. אז ככה:

א. למקומיים אין מושג איפה יש את מקומות כאלה. אצלם לכל אחד יש אופניים, וזהו. ואגב, מדהים לראות שרובם לא קושרים את האופניים.

ב. קניתי כרטיס קופנהגן באשראי, וחוץ מזה מראש לא רציתי להחליף לכסף דני, כדי לא להיתקע. אז לא היו לי עשרים קרונות…

ההליכה בשכונה נעימה ביותר. אתה מרוחק קצת ממרכז העיר, ומרגיש כמו בכפר או בשכונה לא הומה. יש הרבה גינות, מקום ממש יפה.

הגעתי למרכז, והלכתי ראשית דרך פארק ORSTED המקסים

לבית הכנסת הגדול. הכניסה לא דורשת בידוק רב, ביהכ”נ מאוד יפה. משם המשכתי לגנים הבוטניים, הסמוכים. הייתי הראשון באותו יום – השומר פתח את הגנים לידי (שתי דקות לפני 8:30). הגנים מקסימים. בעיניי (וגם קראתי את זה אצל אחרים) הגנים הללו ממש 'חובה'. יש גם חממות שהייתה התרגשות גדולה סביבם כי באותו יום פרח פרח כלשהו מיוחד. הכניסה אליהם עולה בנפרד 20 קרונות אך לא היה לי זמן אז לא נכנסתי. סה”כ לדעתי הפארק שווה שעה-שעה וחצי.

משם הלכתי לגני ארמון רוזנבורג. גם שם כל כך יפה – כולם עושים התעמלות בבוקר ונדמה שאף אחד לא עובד. הארמון עצמו נפתח קצת מאוחר יותר, והחלטתי לקפוץ לנוהאון (ולא נייהאבן, כפי שביטאתי בתחילה) הסמוכה – NYHAVN. איזה יופי!

יש בקופנהגן בכלל שילוב נפלא של הכל מהכל: ישן (ארמונות) עם חדש, מוזיאונים מכל הסוגים והמינים, אווירה עליזה (טיבולי) ורצינית, והכל ביחד. האנשים מקסימים – אין כמותם בעולם. כולם כולל ילדים יודעים אנגלית מעולה, וכולם נכונים לעזור.

רציתי לבקר בארמון שרלוטנבורג שנמצא בנוהאון 2, אבל היה עדין סגור. אז משם חזרתי לארמון רוזנבורג עצמו, שנפתח זה מכבר, שם קניתי גם את כרטיס קופנהגן (359 קרונות). ראיתי את התכשיטים המדהימים, ואת הארמון עצמו. לדעתי, מאוד מומלץ. כשעה. הספקתי לראות את תחילת הצעידה של השומרים ב-11:30. להחלפת המשמרות בארמון אמליינבורג החלטתי ללכת מחר, כי היא חינמית ובינתיים פני אל המוזיאונים האחרים…

חזרתי אל המוזיאון הסמוך הענק – SMK, מוזיאון לאומנות יפות. בפתח המוזיאון מזרקה עם כיסאות בתוכה, ואנשים רבים מצטלמים בתוך המים. בחום שהיה בקופנהגן באותו יום (28 מעלות בערך), זה היה ממש מתאים.

המוזיאון חדיש ויש בו תערוכות מודרניות יפות. סיימתי אותו בשעה בערך, אבל הוא דורש קצת יותר. ממליץ.

לאחר ארוחת צהריים בגינת המוזיאון, המשכתי לביקור נוסף בגנים הבוטניים ואז לקחתי את האוטובוס לכיוון הטיבולי – ראשית עצרתי בעירייה, ועליתי למגדל ה-radhaus. מדובר בעלייה ברגל, לא הכי קלה, לגובה 105 מטר. היו זוגות מבוגרים שעשו את זה, אבל לחלק היה קשה. הנוף מהמגדל – מדהים. בכניסה לעירייה יש גם שעון אסטרונומי שכדאי להציץ בו.

לא רחוק מהעירייה נמצא מוזיאון הגליפטוטק. מוזיאון עשיר באומנות קלאסית. שווה ביקור, כולל האגף החדש. לקח לי כשעה וחצי.

משם המשכתי לארמון כריסטיאנבורג. הסוסים היו כנראה בחופש, ולצערי – למרות שבאתי לחפש אותם גם מחר, לא היו. תחילה הלכתי למוזיאון היהודי, שנמצא בחצר הארמון בצד ימין (כשאתה עם הפנים צפונה, והטיבולי מדרומך). לא קל למצוא את זה, אבל יש מפה. מימין יש חצר יפהפיה ואת המוזיאון היהודי עצמו. כמי שלא שילם המוזיאון היה נחמד, אבל לא הייתי משלם על המוזיאון בנפרד, לולא היה לי כרטיס קופנהגן. סה”כ לא מעניין מעבר לכמה דקות. בחלקו השני מביא פרטים מעניינים על ההברחה היהודית לשבדיה בשואה.

לארמון כריאסטנבורג עצמו לא נכנסתי, אבל יש לו מגדל עם מעלית. ניסיתי גם את זה. הנוף יפה מאוד. לא מצדיק עלייה נפרדת ממגדל העירייה אלא רק למשוגעים לדבר. מעלית.

בשלב הזה הייתי תשוש למדי. היה יום חם ובכל זאת הלכתי לא מעט. לקחתי את הסיור של השייט, שהיה לדעתי מעולה. ייתכן שבשל תנאי מזג האוויר הרוח הנושבת והשמיים הכחולים היו שילוב מושלם, אבל ממליץ בכל פה על השייט. הוא יוצא מ-Gammel Starnd. האזור בשיפוצים וקצת יותר קשה למצוא, אבל הסתדרתי…

השייט מגיע לנוהאון, עושה סיבוב ונכנס לכריסטיאן-האון, ליד כריסטיאנה, וחוזר. מלא בהסברים, מגיע גם לבת הים הקטנה. שעה.

המשכתי 'טרמפ' על השייט הבא עד נוהאון. ירדתי שם והלכתי לארמון כריסטיאנבורג. הייתה תערוכה של take me שמייצגת אינטראקציה בין קהל ובין האומנים. לא משהו. המשכתי לכיכר kongens nytorv.

משם רציתי להגיע לבית הכנסת הגדול (לתפילת מנחה וערבית), לקחתי בטעות אוטובוס שלקח אותי צפונה, ונאלצתי ללכת מהר מאוד כדי להספיק גם את המגדל העגול, שעתיד להיסגר בשעה שמונה. הספקתי קצת מהסטרוייט ואת המגדל העגול. עלייה קלה ונעימה. לוקח לא יותר מעשרים דקות כולל הכל. בסה”כ נותן נוף אחר משל העירייה, אבל של העירייה מעניין וגבוה יותר.

לאחר תפילות בבית הכנסת המשכתי לטיבולי – ממש מקסים! חשבתי שלא יהיה לי מה לעשות שם בלי ילדים אבל המקום פשוט מקסים. והסיום ב-22:45 – יפהפה!

יום שני בקופנהגן 

התחלתי שוב בבית הכנסת הגדול, והפעם לקחתי את הרכבת שתי תחנות מזרחה לכיוון כריסטיאן-האון. הולכים משם כשמונה דקות ומגיעים. עוברים ליד הכנסייה שממנה יש תצפית על העיר מבחוץ – היא הייתה עדיין סגורה (נפתחת ב-9:30) ולא רציתי להמתין. כמה דקות של שוטטות בכריסטיאנה די משקפות את העניין. נחמד.

חזרתי בטיול ארוך לעבר הנהר, מרכז הארכיטקטורה של קופנהגן ומעבר לגדה השנייה, ומשם צפונה – נוהאון ועד פארק צ'רצ'יל היפה ובת הים הקטנה. כולם כבר אמרו שהפסל הזה הוא בזבוז זמן וגם אני לא חושב שזה שווה ביקור, אבל אם אתה כבר שם, אז לא תלך?

משם לארמון אליימנבורג. הסיור בארמון לא מרתק, אבל יש שם הסברים מעניינים על משפחת המלוכה ולדעתי כדאי. סה”כ כארבעים דקות מספיקות. נשארתי לחילופי המשמר – לא מדהים אבל נחמד. הטיילת ליד הארמון ולאורך החוף – מקסימה.

משם שוטטתי בסטרוייט, והאמת שלא מצאתי סיבה טובה למרוח שם זמן רב, מלבד חנות הלגו באמצע. את רוב הדברים האחרים יש כבר בארץ. המדרחוב צבעוני ומלא אנשים ויפה, אבל לא רואה סיבה להיות שם חצי יום. אני הספקתי בשעה-שעה וחצי, כולל כמה עצירות ספורות.

הגעתי למוזיאון הלאומי (ליד ארמון כריסטיאנבורג. חינם) – מאוד טוב. יש חלקים העוסקים בארכיאולוגיה והסבר על התרבות הויקינגית. יש גם אגפים של תלבושות דניות. בסה”כ מעניין.

סה”כ נהניתי עד הגג מהעיר ואני ממליץ בחום להיות כיומיים. לו היה לי יותר זמן, הייתי עושה את המגדל בכנסיית כריסטיאן האון, וכן את האקווריום, ואולי אף יוצא מהעיר.