יומן טיול זוגי בדולמיטים ובטירול הדרומי (וקצת אגם גארדה) באיטליה -; מאי 2012
יצאנו לטיול באזור הדולמיטים (זוג, 54 ו-57). שדה התעופה הקררוב ביותר הוא וורונה, אבל הטיסות לשם הן טיסות שכר בלבד, ובחרנו שלא לטוס בשכר אלא בטיסות סדירות (אל-על), ולכן היינו צריכים לבחור בין מילנו (מלפנזה) לבין מינכן. בחרנו במלפנזה, ובדיעבד נראה לךנו שנכון יותר היה לצחור במינכן -; הנסעיה משם למקום הלינה (בריסנונה) שבחרנו כבסיס לכל הטיול ("כוכב") קצרה בעשרות קילומטרים ויפה מאד, בהשוואה לנסיעה ממלפנזה.
יום 1 (22/512): טיסה למילנו, שכירת רכב ונסיעה ארוכה ומפרכת (למרות שהדרך היא כולה באוטוסטרדות עד לעיר שבה היה המלון, אבל מדובר בכ-400 ק"מ ובשעות עומס) למלון בברסנונה (בריקסן) -; מלון וולדהיים בלוודרה, כשניים וחצי ק"מ מחוץ לעיר, על צלע הר. הגענו עייפים מאד מהנסיעה (ומשעת ההשכמה המוקדמת). ארוחת ערב יפה ובמחיר די סביר במלון.
יום 2 (23/512): אחרי ארוחת בוקר (קונטיננטלית, נחמדה, לא יותר מזה) במלון יצאנו לעיר, ללשכת המידע לתיירים. יש שם גברת שמדברת אנגלית רהוטה, ויש הרבה רצון לעזור. מסתבר שאפשר "לחגוג" על כרטיס ההטבות בריקסן קארד. את הכרטיס ניתן לקנות שם, אבל במלון שלנו (וברבים אחרים) הוא ניתן חינם לאורחים לכל תקופת השהייה. הוא נותן תחבורה ציבורית (כולל רכבות) בכל אזור הטירול הדרומי, סיורים עירוניים ומחוץ לעיר, כניסות למוזאונים וטירות ועוד -; חינם! אח"כ נסענו לקורטינה ד'אמפצו דרך ברוניק וטובלאך (דוביאקו) -; כבישים 49 ו-51. בקורטינה נפלנו על יום של אירוע רכיבת אופניים ארצי, העיר סגורה כמעט לגמרי לרכב, קשה עם חנייה, אבל מאד עליז. מקורטינה יצאנו בכביש 48 מערבה, נסענו עד אחרי מעבר ההרים פורדוי שנמצא על הכביש הזה בגובה של מעל 2,250 מטרים והכל בנופים מדהימים ביופיים. מעט אחר כך פנינו צפונה בכביש 242, החוצה כמעט את כל וואל גארדנה המדהים ביופיו. מעט דרומה לברסנונה פנינו שוב מזרחה לעמק קטן ולא מתויר כמעט -; וואל די פונס. לא הגענו עד הכנסיה היפה בסנט מגדלנה בגלל קטע כביש סגור לשיפוצים, אבל התקרבנו וראינו עוד קטע נוף מדהים ביופיו.
יום 3 (24/5/12): נסענו ללאגו די טובל. אגם קטן בתוך יער ופרק טבע, בגובה עצום, עם שבילי הליכה יפים ומוקף הרים עצומים. גם הדרך אליו מופלאה ביופייה. הלכנו בשביל סובב אגם (סובב כמעט את כל האגם). בדרך חזרה עצרנו במלון שיש לו מסעדה על גדת האגם (יש שם כמה, אבל רק זה היה פתוח), כמה מאות מטרים מהחניון, ואכלנו שם ארוחת צהריים מפתיעה לטובה באיכותה ופחות יקרה מכפי שניתן היה לצפות. משם נסענו למדונה די קמפיליו. שוב דרך מדהימה ביופיה ועיירה מוקפת הרים יפים, אבל בעונה הזו עיירת רפאים -; כמעט כל המלונות (המאד מצועצעים) סגורים או בשיפוצים, וכך גם רוב המסעדות ובתי הקפה. הנסיעה מבריסנונה שבה אנו לנים לאזורים האלה ארוכה מאד, אבל מהנה מאד. בערב עצרנו במרכז ההיסטורי של בריסנונה וטיילנו קצת במרכז ההיסטורי היפהפה (העיר נוסדה בשנת 901 לספירה -; לפני יותר מאלף ומאה שנים(!), והיא העתיקה ביותר בכל אזור הטירול הדרומי).
יום 4 (25/5/12): נסענו ברכבת למראנו (חינם, בזכות הבריקסן קרד). ביקור במוזיאון היהודי, קטן ומרגש ביותר. היה יפה לראות כיתה של ילדים איטלקים, לא יהודים, עם המורה במוזיאון שעוסק בעיקר בהנצחת זכר קהילת מראנו ויהודי איטליה בכלל שנספו בשואה, לאנטישמיות ולגזענות באיטליה, ולניצולים (כולל שני מסמכים הנוגעים ישירות לסופר זוכה פרס נובל פרימו לוי, אחד מהם פתק בחתימתו שנזרק מקרון בקר שהוביל יהודים, כול אותו, לאושוויץ). משם למוזיאון העירוני, למצודת הנסיך (כרטיס משולב), למדרחוב הקניות והרחובות שיוצאים ממנו, ועליה מדהימה ברגל לגובה של מאות מטרים מעל העיר (צמוד לרכבל כיסאות העולה לכפר טירולו). למעלה, מקום שמגיש רק שתיה קרה (קלה וחריפה) וגלידות, ומיד אחריו בית קפה נהדר. הנופים משגעים. העיר עצמה יפהפיה ומצועצעת, מלאה חיים ואנשים גם במאי. יריד יפה בכל מקום. טיילת יפה משני צידי הנהר (הלכנו ברגל בצד המוצל). העיר יפה, הנופים הנשקפים מכל מקום בה מדהימים ביופיים, והכל קצת יקר.... כדאי לדעת: בעצם כל האטרקציות של העיר במרחק הליכה די קצר מתחנת הרכבת. חזרה ברכבת לקראת ערב, טיול רגלי בעיר העתיקה של בריקסן, ארוחת ערב בעיר העתיקה וחזרה למלון.
יום 5 (26/5/12): נסענו למנזר אוגוסטינר של בריקסן, כשלושה קילומטרים מצפון לעיר. מתחם מרהיב, קתדרלה מושקעת במיוחד בפנים, ציורי קיר מהמאה ה-12 מתחת לקשתות בחצר. במגדל הפנימי תערוכת ציורים מצוינת (לא אמנות דתית), שנפתחה אתמול. חינם, פרט לסיורים מודרכים שרק איתם ניתן להיכנס לספריה העתיקה. ויתרנו משום שזה הצריך כמה שעות המתנה ומשום שזה רק באיטלקית או גרמנית. גם בלי הספריה, האתר מעולה. סגור בימי ראשון. חניה חינם, עד שעתיים. ביקור חובה למי שנמצא באזור. משם נסיעה למרכז העתיק. ביקור במוזיאון לאמנות דתית שבמרכז, יפה וגדול. חינם למחזיקי בריקסן קרד. בלב המרכז העתיק ביקור במוזאון הרוקחות הקטן אך המעניין מאד. גם זה חינם לבעלי בריקסן קרד. שאר הזמן טיולים רגליים במרכז העתיק המיוחד במינו של בריקסן, קפה,
![נוף במעבר ההרים פורדוי]()
![הכניסה במרכז ברסנונה]()
![הקתדרלה של המנזר העתיק בברסנונה]()
![הכנסיה במרכז בולצאנו]()
![לאגו די טובל]()
![האגם ליד המרמלדה]()
![לימונה סול גארדה - בעיר העתיקה]()
![חלק מרכס המרמלדה]()
![לימונה סול גארדה - הטיילת]()
![ברסנונה במבט ממרפסת חדר המלון]()
צהריים וכו'.
יום 6 (27/5/12): ברכבת לבולצאנו (שוב - חינם, תודות לבריקסן קארד). שם, כמעט כל האטרקציות קרובות כדי דקות ספורות של הליכה לתחנת הרכבת, ומפות עיר גדולות ומפורטות תלויות במקומות רבים בעיר העתיקה, כמו גם שילוט המפנה לאטרקציות (כולל אמדן של דקות ההליכה הדרושות). העיר יפהפיה, ונשקף ממנה גם נוף מדהים, כולל רכסים מיוחדים במינם של הדולומיטים. היינו במוזיאון הארכאולוגי המציג את "איש הקרח -; אוצי", הגופה העתיקה ביותר בעולם, כולל סיפור הגילוי וניתוח הממצאים. מרתק מאד! משם הלכנו למוזיאון לאמנות מודרנית ובת זמננו. בשני המקומות, צוות שמאד רוצה לעזור והסברים מפורטים גם באנגלית (שניהם חינם, שוב תודות לבריקסן קארד). העיר העתיקה כולה מהממת, ויש בה רחוב קשתות ארוך ואלגנטי ביותר של קניות (שכמעט כולן סגורות היום, יום ראשון).
יום 7 (28/5/12): היום האחרון של הטיול באזור הדולמיטים, לפני שנוסעים ללינה אחרונה ליד שדה התעופה של מילנו (מלפנזה). בבוקר נסענו מבריקסן דרומה דרך כביש נופי שמספרו אינו מופיע במפה או בשילוט (ממש כך...) לכיוון סנט אנדרה ומשם הלאה עד מצודת טורן. משם דרומה לסנט מרטין על כביש 244, עד לקצהו הדרומי בארבה. ממנה פנינו מערבה בכביש 48, ואחרי קילומטרים ספורים דרום-מזרחה בכביש צדדי, 641 שהביא אותנו לאגם פדאיה, בגובה כ-2000 מ' ולמעבר ההרים פדאיה, הגבוה ממנו בלמעלה ממאתיים מטרים נוספים, ועוד קצת הלאה באותו כביש, למרגלות רכס המרמולדה שהוא הגבוה ביותר בדולומיטים. אחר כך חזרנו על עקבותינו והתחברנו שוב לכביש 48, וממנו מערבה לכביש 241 (הקטע המערבי ביותר ב"דרך הדולומיטים הגדולה") עד בולצאנו, וממנה בכביש 12 (לא האוטוסטרדה, אלא הכביש המקביל) עד בריקסן. שם חנינו בכניסה הדרומית וצעדנו לאורך טיילת הנהר עד מפגש שני הנהרות החוצים את העיר, וחזרה. המאפיין הבולט של כל הכבישים שנסענו בהם, עד בולצאנו -; נופי דולומיטים מדהימים ביופיים.
יום 8 (29/5/12): אחרי ארוחת הבוקר והפרידה מהמשפחה הקטנה והלבבית שמנהלת את המלון והמסעדה שבו, יצאנו לדרך ללינה בצמוד לשדה התעופה של מילנו (מלפנזה). הפעם החלטנו לא לנסוע רק באוטוסטרדות. את הקטע דרומה מהעיר בריסנונה עשינו על כביש 12 (לא האוטוסטרדה), וכשהגענו לקצה הצפוני של אגם גרדה פנינו לכביש שמקיף את האגם מצידו המערבי. הדרך יפה מאד. בחרנו לעצור בעיירה קטנה ויפה במיוחד -; לימונה סול גרדה. חנינו בחניון מקורה בתשלום וניגשנו ברגל למרכז העתיק שבין הכביש שלצידו היה החניון לבין שפת האגם. מרכז עתיק יפה, חוף וטיילת מרהיבים ובית-קפה עם מרפסת ענקית שעליה יושבים, ממש על שפת האגם -; ואיכות הקפה והעוגות גבוהה, בעוד המחיר מפתיע בסבירותו (היינו בטוחים שנשלם פרמיה גבוהה על המיקום, אבל הפרש המחיר לעומת מקומות "רגילים" היה קטן מאד). משם המשכנו בנסיעה עד לקצה הדרומי של האגם וממנו עלינו על האוטוסטרדה מערבה עד למקום הלינה. למחרת בבוקר -; ארוחת בוקר ויציאה לשדה התעופה, ומשם בטיסת אל-על הביתה.