באמצע ספטמבר היינו 11 ימים בפוליה, איטליה.
הטיול כלל רק את חבל הארץ הזה, רצינו להקדיש לו את מלוא תשומת הלב. האמת היא שאפשר היה בקלות להיות שם זמן רב יותר, אחד המקומות היפים וה"לא מקולקלים עדיין" שהיינו בהם.
נתחיל במזג האוויר המושלם, חם ונעים, לדעתי גם אוקטובר מצוין לטיול שם. למעט 3 שעות גשם, לא היה בכלל גשם בטיול. פוליה מוקפת חופים יפהפים מכל הצדדים - הים האדריאטי, הים התיכון - ויש בה גם חלק הררי יותר (כף גרגנו), רוב השטח מישורי עם גבעות מקסימות (מזכיר קצת את טוסקנה) - כיף לסוע שם.
המרחקים קצרים, ומי שרוצה יכול להסתפק ב-2 נקודות כוכב אפילו. בכל מקום יש מה לראות ומה לעשות.
והאוכל... פוליה מייצרת 60% משמן הזית של איטליה ואת רוב החיטה. מסורת אפיית הלחם שם היא העתיקה באיטליה, והוא פשוט מעולה. הדגים ושאר יצורי הים ששוחים בים האדריאטי הם מן המשובחים ובאמת חובה להתמקד בהם, הירקות והפירות שגדלים שם נהדרים, יש להם (כמו בכל חבל איטלקי המכבד את עצמו) גבינות מקומיות נהדרות, ולמי שאוהב בשר - על כל סוגיו - יש הכול ובשפע. וכמובן יין מקומי שזוכה בשנים האחרונות להוקרה. בקיצור, לחובבי הקולינריה זה פשוט גן עדן. הם מתייחסים לאוכל שלהם ברצינות רבה ובכבוד, ויהיו מוכנים להפליג איתך בשיחה ארוכה (באיטלקית כמובן) על כל מלפפון.
כאן המקום לציין שהידע שלהם באנגלית הוא, בעדינות, טעון שיפור, אולם נותני השירותים בדרך כלל יודעים אנגלית סבירה (מלונות וכו').
כיוון שאכלנו במסעדות מקומיות (התרחקנו ממסעדות תיירותיות), סמכנו על הידע החלקי מאוד שלנו באיטלקית וגם על המזל, ותמיד ידענו שגם אם נקבל משהו שבכלל לא התכוונו אליו - אין ספק שהוא יהיה טעים. ובדיוק זה מה שהיה.
הטיול כולו הסתמך על הספר: "פוליה" מסדרת מדריכי לונלי-פלנט. ספר מצוין.
פוליאנו א מארה
יום 1
ב- 17.00 נחיתה בנאפולי קבלת רכב ויציאה ל-Andria. הגענו לעיר אחרי שעתיים וחצי, ארוחת ערב מעולה ב- Il Turacciolo, שבעיר העתיקה ולינה במקום מקסים, מומלץ ביותר, קרוב לעיר העתיקה. מלון Foresteria Pellegrino. מעבר למיקום הנהדר, חנייה מקורה במלון, דירה ענקית וחדשה לגמרי, בעל המלון הוא פשוט איש מקסים שגם אם האנגלית שלו אינה מובנת לגמרי, הוא שופע רצון טוב וחביבות אינסופית. כאשר נפרדנו נתן לנו במתנה בקבוק שמן זית (הוא מכין). ממליצה בחום רב.
יום 2
בוקר שוטטות בעיר העתיקה ואח"כ יציאה ל"קסטל דל מונטה" שנמצא חצי שעה משם. מבצר מתומן, מפורסם כסמל של פוליה, בגדול אין שם הרבה מה לעשות, אבל כדאי להצטרף לסיור מודרך על ההיסטוריה של המקום, המבנה וכו. בתוך המבצר עצמו הייתה תערוכה: Mathematics and Beauty. Fibonacci and the Golden Number". כניסה למבנה ולתערוכה 8 יורו.
משם המשכנו ל-Altamura, שנמצאת כשעה נסיעה משם. עיר עתיקה מקסימה, שמורה, מטופחת. אפשר לקחת מפה בלשכת התיירות וללכת בעקבות הקלויסטרים הרבים בעיר (מין חצרת פנימיות מיוחדות ושונות, לכל אחת ייחוד משלה), יש שם גם "רחוב היהודים" וקיר שבו חקוקה מנורה, שריד ליישוב היהודי במקום. העיר מפורסמת בתנורי הלחם העתיקים שלה, בני 1000 שנה (מוסקים על עצים), שווה מאוד לאכול באחת המסעדות שמחזיקה תנור כזה. חוויה אמיתית לראות את זה, והטעם... מושלם.
ביקרנו שם גם בטחנת הקמח הידנית, מקום שמוחזק כבר כמה דורות על ידי אותה משפחה, כולל הסבר על סוגי הקמח, החיטה, אפיית הלחם וכו. מעניין מאוד ושווה ביקור.
לקראת ערב חזרנו לאנדריה, לקונדיטוריה ולמוזיאון הקונפטי "מוצ'ו ג'ובאני". זו בעיקר חנות שוקולד, אבל לקרוא לה "חנות שוקולד" עושה לה קצת עוול. בעונה יש סיורים מודרכים של 45 דקות במוזיאון, אך לא הצלחנו לתפוס סיור כזה.
אנדריה מפורסמת מאוד בגבינת הבוראטה הנהדרת שלה, ומי שעדיין לא מכיר – שווה. גם במלון שלנו, בעל הבית המקסים והחביב נתן בארוחת הבוקר כל יום בוראטה מעשה ידיו, שהייתה טעימה.
קסטל דל מונטה
המלון באנדריה
יום 3
נסיעה לטראני – כחצי שעה. עיר יפה, יושבת על הים. טיילת נחמדה לאורך החוף, ארמונות, קתדרלה מפורסמת מאוד בפוליה, עומדת בודדה מול הים, עם מגדל מאוד גבוה. שווה להיכנס - על הרצפה חלקים מפסיפס עתיק (בהמשך באוטרנטו נראה על הרצפה פסיפס משגע, ענק).
בעיר יש רובע יהודי, עם בית כנסת פעיל (בית כנסת סקולאנובה שהבנו שפתוח בחגים). בכנסיית סנטה אנה לשעבר (שבמקור הייתה בכלל בית כנסת) יש "אגף לאומנות יהודית". אל תצפו למשהו בסדר גדול של מוזיאון – כמה פריטים עתיקי: מזוזות, מצבות אבל כל ההסברים באיטלקית בלבד, חביב בסך הכול. התקשרנו על מנת שיפתחו בשבילנו את המקום – אין לו כנראה ביקוש היסטרי.
חצי שעה משם, לפוליאנו א-מארה. ארוחת צהריים שם ב- Mint המצוינת והמומלצת מאוד, חוויה. שוב – מרכז עתיק יפה, תצפיות על הים ממרפסות שנפתחות מתוך העיר. רבע שעה משם מונופולי, שקיעה יפה בנמל, ומשם ללינה ב- בארי.
ישנו במלון קטן בתוך העיר העתיקה (לא הייתה בעיית חניה), חוויה אמיתית לשוטט שם בלילה. עושה רושם שכל העיר יושבת בחוץ, ברחובות, מול פתחי הבתים, מדברים וצועקים, הילדים רצים, בלגן כללי. בעיר עצמה המון מקומות לאכול.
mint
הקתדרלה של טראני על הים
במוזיאון היהודי
יום 4
כאשר קמנו מוקדם בבוקר לשיטוט בסמטאות העיר (כיף לא נורמלי ללכת שם לאיבוד) ראינו את הזקנות האיטלקיות מכינות פסטה טרייה ושטוחות אותה בחוץ לייבוש. הקדשנו את הבוקר לעיר העתיקה – כנסיות, ארמונות – מקום מיוחד, אין ספק.
בארי, מוקדם בבוקר, עדיין חושך
מונופולי
עזבנו את בארי ויצאנו צפונה, דרך מונטה סנטאנג'לו, שעתיים נסיעה בערך. הדרך עוברת כמעט כולה לאורך החוף, נהדר. מדובר באתר צליינות מפורסם, כנסייה שחצובה כולה בסלע. מקום מפורסם, ממוסחר. לא חובה.
משם המשכנו למקום הלינה שלנו – העיירה המקסימה על חוף הים בכף גרגנו (החלק הצפוני של פוליה) וויאסטה. חששתי שהעיר תיירותית מדי, אך היא הייתה הפתעה נהדרת. עיר עתיקה משגעת שבנויה על מצוק גבוה מול הים. לשבת באחת המרפסות של העיר העתיקה מול הים בשקיעה, עם כוס יין ומוזיקה טובה - כיף. המלון היה במרחק הליכה מן העיר העתיקה, פשוט אבל טוב. .Hotell II Castellino Relais
וויאסטה
וויאסטה
יום 5
הבוקר הוקדש כולו לשיט שיוצא מוויאסטה, לאורך החוף. מה שמיוחד בשיט הזה שהוא קרוב מאוד לחוף וכל הזמן נכנסים לתוך מערות ימיות שנחצבו בסלע הגיר הרך. זה שיט של 3 שעות שכולל גם הפסקה של 40 דקות בערך, בחוף חולי מבודד. היה יום שמשי, מעט רוח נעימה, בלי גלים בכלל - נפלא.
הנופים לאורך הסיור משגעים. באחת התמונות ניתן לראות מן רמפת עץ גבוהה - זה נקרא טארבוקו, וזה משמש לדיג, שם עומדים הדייגים ומטילים רשתות. לאורך החוף ישנם טארבוקו רבים, ולחלק מהם צמודה מסעדת דגים שמגישים בה דגים שהרגע הגיעו מן הים (כפי שאפשר לראות).
לאחר השיט נסענו לפאסקיצ'י ושם אכלנו צהריים בטארבוקו כזה. מסעדה פשוטה (אך לא זולה) שגדולתה בטריות של הדגים המוגשים.
שיט לאורך החוף
מערה בחוף, הגישה רק מהים
טארבוקו
חוף מבודד עם גישה מהים בלבד
אחרי שסיימנו באזור החוף, יצאנו בדרכנו פנימה, לתוך האזור ההררי, בכוונה לישון במקום שנקרא אורסריה די פוליה, במקום שאמור היה להיות משהו מיוחד. למעשה, תכנון הלינה הזו גרם לנו לכמה אילוצים בטיול. זו חווה חקלאית אורגנית, שבמרכזה בית הארחה כפרי מסוגנן ומסעדה שידועה באזור כולה בזכות מטעמיו המיוחדים של השף, שעל שמו גם נקרא המלון: Pepe Zullo.
לא אלאה אתכם בעניין, אך כשהגענו לא היה איפה לישון, המקום היה סגור, מי שהיה שם דיבר איטלקית שוטפת בלבד, ובקצרה: היה לנו ברור שאין לנו מה לחפש שם. מחוסר ברירה נסענו לעיר הגדולה (פוג'ה) וישנו שם. זו עיר שלא מגיעים אליה תיירים ואף אנחנו הגענו אליה בטעות.
ישנו במלון סביר (גיגלנו בבוקינג לראות מי המלון שמדורג הכי גבוה בעיר, לא רצינו לקחת שוב סיכונים מיותרים...) לפחות יצאה לנו ארוחת ערב מעולה במסעדה משפחתית בעיר - כאמור קשה ליפול באוכל באזור הזה.
בנוסף ברחוב הראשי של העיר שנסגר לתנועה, התקיימה תחרות יופי מקומית, כאשר הקהל יושב על כיסאות לאורך המדרכות ובכביש ומעודד את המתחרות, משהו בסגנון שנות ה-70 בישראל, כולל המוזיקה. מעט הזוי אבל אותנטי לגמרי... האמת שנהנינו מהאווירה.
תחרות היופי המקומית, פוג'ה
יום 6
נפרדנו מפוג'ה ויצאנו דרומה. התכנון המקורי היה להסתובב במשך היום בעיירות ההרריות באזור, אבל כבר אמש הבנו שכנראה זה לא הזמן המתאים. החלטנו לחזור ל"חוף מבטחים" - מרכז ודרום פוליה.
בבוקר היינו במערת הנטיפים המפורסמת, קסטלאנה גרוטה, סיור ארוך ומרשים. אני לא חובבת מערות ובכל זאת המערה שווה ביקור. אל המערה ניתן להגיע - מכיוון פוליאנו א מארה - בכביש SP120. זהו כביש לא ארוך - 15 ק"מ - והוא פשוט מקסים. מוצל בעצים מצדי הדרך, מעקה עץ לאורכו, בתי חווה קטנים, ממש תפאורה של סרט. שווה אפילו לסטות קצת מהמסלול (כל המרחקים שם קטנים) ולסוע בו.
משם נסענו ל-לוקורוטונדו. עיירה לבנה, נקייה, מטופחת, יפה מאוד, מלאה פרחים - שווה שיטוט לפנות ערב. מאוד נעימה אבל קטנה.
אחר כך יצאנו למרטינה פראנקה, שם גם ישנו בלילה, ב- B&B צמוד לעיר העתיקה. זו אחת הערים העתיקות היפות והשמורות ביותר בפוליה, זה היה סופ"ש, הרחובות מלאי אנשים עד שעות הלילה הקטנות, והיה פשוט נעים להיות שם. צילמתי את החלק העתיק של העיר העתיקה - משנת 1000, שמור ומטופח. ממליצה עליה בחום כנקודת כוכב: היא ממוקמת במקום מרכזי מצוין, לא קטנה מדי, והלינה בה לא יקרה מדי.
החלק העתיק ביותר בעיר העתיקה של מרטינה פרנקה
לוקורוטונדו
לוקורוטונדו
יום 7
הקדשנו בבוקר עוד כמה שעות לעיר מרטינה פרנקה ויצאנו משם לאוסטוני. היא בולטת מרחוק ונראית כבמעגל צפוף בלבן על אחת הגבעות. הרובע העתיק שלה חמוד ביותר, הכול מטופח ויפה.
אחר הצהריים הגענו לאלברובלו (כל הנסיעות והמרחקים כאן הם קצרים ולכן אני לא מציינת אותם).
אלברובלו היא עיר סופר-תיירותית, בגלל בתי הטרולי המיוחדים שלה. מדובר במסות של אנשים ואטובוסים שמגיעים לשם, משהו שאני פחות מתחברת אליו. העיר העתיקה עצמה חמודה, אך כולה חנויות מזכרות ומתנות ואוכל לתיירים וכו'. יחד עם זאת, בהיותה אתר אונסק"ו, היא בהחלט שווה ביקור.
ישנו בשני הלילות הבאים באחד המקומות המוצלחים ביותר בטיול, 3 ק"מ מאלברובלו, מקום שנקרא La Trullesa Holiday
דירה עם גינה נהדרת מסביב, הכול חדש לחלוטין, ארוחת הבוקר מגיעה לחדר , אכלנו אותה בגינה, הכול טרי ומעולה (לבעל המלון יש מאפייה במקום). אפשר לישון גם בבית טרולי מסורתי שיש שם, אבל בשל גודלו (קוטנו) והעדר חלונות (ככה בנו פעם...) הזמנתי את הדירה עם הגינה. ממליצה בחום.
ארוחת ערב: L'aratro - בעיר העתיקה, תיירותית מאוד אבל קיבלה ביקורות טובות. היינו מרוצים, ובהתחשב בכך שיש תפריט ביפנית(!) - זו לא הייתה מלכודת תיירים טיפוסית...
אגב, כנראה שאנשי המקום עשו פעם משהו נחמד, כי נתנו להם במתנה עץ זית מהרי ירושלים (בפוליה קצת חסר עצי זית יש רק 60 מיליון.כן, לא טעות. שישים מיליון).
טרולי
אלברובלו מנקודת תצפית
מתנה מקורית...
