היינו בספרד פעמים רבות, כל פעם בחלק אחר. הפעם החלטנו להתמקד באזור הצפון-מזרחי שלה. בברצלונה כבר היינו במשך שבוע בעבר, ובחלק הצפון-מערבי היינו בפעם אחרת. צירפתי במפה למטה את מסלול הטיול שלנו, למי שרוצה לעקוב. מדובר במסלול מעגלי שמתחיל ומסתיים בשדה התעופה של ברצלונה.
יום 1 (יום חמישי)
נחתנו בברצלונה בצהריים ומייד לקחנו רכב ויצאנו ל- Besalu. זו עיר עתיקה, שמורה להפליא עם עבר יהודי עשיר ומרשים, שזכה להוקרת השלטונות ולשימור. במהלך חפירות לחשיפת החומה העתיקה ב 1964 התגלה המקווה של העיר. הוא בנוי אבן מסותתת וכולל טרקלין ואגם טבילה. המבנה נמצא במקום שבו השתרעה בעבר כיכר היהודים ובה נחשפו שרידי בית הכנסת העתיק הנזכר בתעודות כבר בשנת 1264.
נעים מאוד לשוטט בעיר, גם בשעות הערב. יש בה משהו קסום, ממש כאילו ימי הביניים קמו לתחייה.
ישנו במלון בוטיק מקסים בתוך הרובע העתיק וכך נראה הרחוב מחלון החדר שלנו
בסאלו
כל העיר מרצפת בחלוקי אבנים, ובהם טבועה במתכת זהובה המילה “ספרד”.
יום 2 (יום שישי)
בשעות הבוקר המוקדמות (לפני ארוחת בוקר שהוגשה במלון רק ב – 8!) עוד הסתובבנו ב-בסאלו ומשם יצאנו ל- Ripoll. האטרקציה העיקרית בעיר הקטנה והנחמדה הזו היא כנסיית סנטה מריה. שער הכנסייה שלה מכוסה כולו בגילופים נהדרים, אחת היצירות הרומאנסקיות החשובות בספרד. קשה מאוד לצלם את השער היפה הזה כי הוא מוגם בלוחות זכוכית שיוצרים השתקפות, אבל בכל זאת – שווה להגיע. אתר המנזר והכנסייה, כולל תמונות. גם העיר העתיקה עצמה שמורה ויפה מאוד, נחמד לשוטט בה והיא נקודת מוצא טובה לטיול בפירינאים.
משם המשכנו ליעד הלינה שלנו ליומיים הבאים, סאו דאורח'ל, La Seu d'Urgell. העיר מיושבת מן המאה ה-6 ושרדו בה מבנים רבים מן ההיסטוריה שלה. הקתדרלה הרומנסקית מן המאה ה-12, השתמרה יפה מאוד ושווה ביקור.
הגענו למלון שלנו, רלה-שאטו מחוץ לעיירה, משקיף על נוף נפלא. מלון נהדר, מפנק, עם מסעדה מעולה שבה אכלנו ארוחת ערב. אתר המלון, רלה-שאטו
יום 3 (יום שבת)
את שעות הבוקר המוקדמות הקדשנו לסיור קצר בעיירה כדי לראות אותה מתעוררת, כולל שוק נחמד.
לה-סאו-דאורח'ל
כל כך הרבה פטריות שונות ומשונות
אחרי סיור קצר בעיירה, יצאנו לכיוון Espot, כשעה וחצי נסיעה. משלב זה התחלנו יותר ויותר לראות את הרי הפירינאים העצומים, שליוו אותנו בימים הקרובים. ידענו שאנחנו לא מתכוונים לעשות טרקים באיגואס-טורטס ובכל זאת, רצינו לטעום קצת מהפארק. נכנסנו לשמורה ועשינו מסלול קצר שהתחיל ליד האגם וטיפס למעלה למפלים. סה”כ היה נחמד מאוד ולא קשה. ברור לנו שאפשר לטייל שם כמה ימים, אבל כאמור – רצינו רק לטעום. והנה הטעימות:
ועוד אחת:
משם יצאנו לכיוון Vielha לאורך עמק אראן, עם עצירות לתצפיות, בכביש נופי C-28. עברנו במעבר הרים בגובה 2000 מטר – Bonaiqua – ועברנו בכפרים קטנים לאורך הדרך. בעיירה ויילהה יש רובע עתיק קטן, שם עשינו הפסקה לארוחת צהריים מצוינת.
המשכנו דרך עמק Boi אל היעד הסופי שלנו לאותו יום – Taull. עמק בוי מפורסם בכנסיות הרומנסקיות שפזורות לאורכו והוכרזו כאתר מורשת עולמי. הכנסיות קטנות מאוד, אבל חלקן מעוטרות בציורי קיר מקסימים שהשתמרו נהדר. באחד הכפרים ראינו ליד הכנסייה פסטיבל מקומי של ליצנים וקוסמים, ואילו בכפר אחר הגענו בדיוק בזמן לקבלת הפנים של חתונה מקומית. היה מאוד נחמד לראות שלמרות היותם מקומות קטנים ונידחים למדי בין ההרים, הם מלאי חיים וילדים. כל הבתים עשויים אבן והרעפים הם צפחה אפורה.
טאול
כנסייה רומנסקית
ועוד אחת…
בכפר טאול עצמו יש 2 כנסיות רומנסקיות, באחת מהן ציורים נפלאים ממש. הציור הזה בכנסיית סט. קלימנט בכניסה לכפר
יום 4 (יום ראשון)
השכמנו קום לאוויר צלול ורענן להפליא ויצאנו על הבוקר, עוד לפני ארוחת הבוקר, ל- Caldes de Boi. כפר שיש בו מעיינות תרמיים, ובאמצע הכפר יש שטח גדול שבו המעיינות ממש “פורצים מתוך האדמה”. מקום חמוד מאוד. ממש מחוץ לכפר, ממשיכים בנסיעה עד למגרש החנייה של סכר מאוד גדול שבנוי שם. מהחנייה יש 300 מטר עד לסכר שאפשר לעלות אליו ולראות את האגם שמאחוריו. לאורך האגם יש שביל הליכה ויש מעל הסכר תצפית יפה מאוד כי האגם ממוקם במרומי ההר.
הסכר
האגם שמאחוריו
עזבנו את טאול היפה, ונסענו לאורך עמק בוי אל כביש נוף N-260. בהמשך הכביש הוא נכנס לתוך ערוץ עמוק ויפה, עד ל – Ainsa. שוב, עיירה שבנויה מאבנים אפורות, גגות צפחה אפורים. הכול מטופח מאוד ושקט מאוד בבוקר יום ראשון, שהיה גם גשום.
אחרי העצירה בעיירה היפה יצאנו לכיוון Torla, שער הכניסה לפארק אורדסה. גם הדרך לטורלה עוברת בכבישים נופיים, כפרים ציוריים לצד הדרך, הרי הפירינאים העצומים, ונסיעה בתוך עמקים ירוקים. בצהריים הגענו לטורלה, הגשם הלך והתחזק במשך היום ולא היה ברור לנו מה נעשה בפארק אורדסה. מה שבטוח – הדרך לשם הייתה נהדרת והנופים לצד הדרך משגעים.
כאשר הגענו החלטנו שהגשם השוטף לא יעצור אותנו, למרות שאפילו מרכז המבקרים במגרש החנייה היה סגור. החלטנו לצאת למסלול המעגלי של שעתיים – שביל הליכה עד למפל המים אריפס, משם למפל אסטרצו, מעבר הגשר מעל הנהר וחזרה למגרש החנייה. היה נהדר, לא היו כמעט אנשים, וכל הטבע המושלם הזה הצטלם כל כך יפה בגשם, שקשה להאמין. התמונות שצילמתי שם, בגשם, היו היפות ביותר בטיול.
ועכשיו התמונות:
לאחר הטיול המושלם בפארק יצאנו בדרכנו למקום הלינה שלנו ל-2 הלילות הבאים, Sos del Rey, שם ישנו בפאראדור מושלם.
יום 5 (יום שני)
אחרי טיול בוקר מקסים בכפר היפה הזה (אחד הכפרים היפים באראגון) יצאנו ליום טיול באזור שבסופו נחזור ללינה בפאראדור.
סוס דל ריי
עברנו ועצרנו בכפר פירינאי טיפוסי – Anso . הסתובבנו בו קצת והתרשמנו. הוא יושב בעמק יפה, מסביב הרי הפירינאים המרשימים והמשוננים. משם נסענו למנזר מיוחד – Monasterio de San Juan de la Pena. זהו מנזר מן המאה העשירית ששרד בצורה נפלאה, והוא ממוקם מתחת לסלע ענקי. זה נראה ממש כאילו הסלע יושב על גג המנזר – מוזר ומיוחד מאוד. הנזירים שנרדפו באותה עת הגיעו להרים ובנו שם מנזרים במקומות שכאלה. בחצר המנזר (מן המאה ה-11) ישנם עמודים מגולפים המתארים את הבריאה, סצינות מהברית הישנה והחדשה וחייו של ישו. מאוד מאוד מרשים.
כיוון שהמנזר ממוקם ממש על הכביש במעלה הר אי אפשר לעצור שם. צריך להמשיך במעלה ההר אל רחבת חנייה גדולה שנמצאת ליד “המנזר החדש”. שם יש מרכז מבקרים שבו קונים כרטיסים ועולים על אוטובוס שמביא אל המנזר הישן. כך גם חוזרים בחזרה אל הרכב.
חצר העמודים המגולפים
המנזר ממש מתחת לסלע ענקי
משם המשכנו למצודה צלבנית מיוחדת, Loarre castle. קצת על המצודה…
המצודה נבנתה סביב שנת 1000 בערך ונשמרה בצורה נפלאה עד ימינו (שמענו שהמקום משמש לצילומי סרטים של התקופה ההיא). יש בה מצודה צבאית, מנזר וחומות ביצורים. אפשר לסייר בתוכה, 3 קומות, היא ממוקמת גבוה והנוף הנשקף ממנה מרהיב. לפני הכניסה יש בית קפה נחמד, עם מרפסת שמשקיפה אל הנוף. נראה לי שילדים יכולים למצוא בה עניין רב.
המצודה
הנוף מהמצודה
חזרנו ללינה בפאראדור הנפלא שלנו, שבו גם אכלנו ארוחת ערב מעולה בשני בלילות.
יום 6 (יום שלישי)
הבוקר אנחנו בדרכנו ל – Elciego, ששוכנת במרכז ריוחה. נסיעה בריוחה משמעותה בעיקר יין ויקבים כמובן. את היום הזה העברנו בנינוחות בכבישים צדדיים, כשאנו עוצרים ביקבים, טועמים וממשיכים, הכול בנוף נפלא של כרמים ומטעים, כשמסביב ריחות נהדרים והאוויר כולו “משכר” ממש, תרתי משמע... עצרנו בעיר המחוז – Logrono – שברחוב הראשי שלה יש המון טאפאס-ברים, חלקם מתמחים בסוגים מסוימים (פטריות, קלאמרי וכו), וכמובן שלכל טאפאס מתלווה כוס יין – או שבעצם זה הפוך, נכון? המחירים, כרגיל בספרד, מצחיקים, ואם לא שעלינו לנהוג כל היום, היינו טועמים הרבה יותר. ככלל, ניסינו בטיול לשמור על חלוקה של “אחד שותה, אחד נוהג” וזה עבד לא רע, גם ביום הזה.
מעבר לזה – לוגורנו עיר נחמדה, עם לשכת תיירות מצוינת שבה קיבלנו המלצה חמה על מוזיאון יין חדש שנקרא “Vivanco”, “הטוב ביותר באירופה” לדבריהם. ובכן, הלכנו לבדוק ולא התאכזבנו. מקום מקסים מומלץ מאוד מאוד. המוזיאון נמצא בעיירה בריונס, זהו אתר המוזיאון. בילינו שם זמן רב, יש בהחלט מה לראות, הכול מעניין ומוצג בצורה נפלאה, גם למי שחושב שהוא כבר יודע הכול על יין. בקומת הכניסה יש מסעדה טובה בתוך כרם גפנים.
הכניסה למוזיאון היין
למי ששאל את עצמו אין מכינים חבית יין
ןכמובן, קצת יהדות במוזיאון היין...
ליקבים השווים והמפורסמים בריוחה חובה(!) להזמין סיור מראש, למשל יקב Ysios שעוצב על יד קאלטרווה אתר היקב. אנחנו עברנו לידו ורצינו להיכנס, אך כיוון שלא הזמנו מראש זה לא התאפשר.
יקב איסיוס והגפנים שלו
הכניסה ליקב איסיוס. כאמור – לא הזמנו סיור ונשארנו בחוץ… הוא נבנה בכוונה ככה, שייראה “מפוקסל”.
אחרי יום מהנה ביותר בדרכי היין של ריוחה, הגענו למלון שלנו ביקב “מרקס דה ריסקל” (בתמונה הפותחת של הבלוג). כאשר ראינו אותו בתמונות ידענו שאנחנו חייבים להגיע לשם, ולא רק להגיע לשם - גם לישון שם. הטיול בריוחה היה כמעט תירוץ להגיע למלון המופלא הזה. כאמור המלון נמצא בעיירה קטנה שנקראת אלסייגו (Elciego). כל חובב יין מכיר את היינות של “מרקס דה ריסקל” היקב הגדול והמפורסם ביותר בריוחה, שלמרות גודלו שומר על איכות מעולה. ולפני כמה שנים בנה פרנק גרי את המלון הזה עבור בעלי היקב, מלון שיזכיר לכם בוודאי את הגוגנהיים ב-בילבאו.
זהו מלון ברמה הגבוהה ביותר, הכול מעוצב לעילא, הכול מעניין, מפתיע ומושך. ישנו בבניין המרכזי (יש גם אגף שנראה כמו בניין רגיל ומקושר לבניין המרכזי בגשר שעובר מעל כרם גפנים).
קישור לאתר המלון. כשמגיעים למקום זוכים לסיור מודרך ביקב שצמוד למלון, כולל טעימות, וגם בחלק קטנטן מן הכרמים שלידו.
הגענו מעט מוקדם, ובהמתנה לחדר קיבלנו 2 כוסות יין נהדר, אחד הטובים ששתינו בריוחה.
החדר עצמו ענקי, מאובזר עד לפרטי הפרטים במערכות הטובות והמתקדמות ביותר. תענוג אמיתי (לא זול). אין צורך לומר שארוחת הבוקר הייתה מושלמת, וכך גם הבריכה, הספא, המרפסות שצופות למרחק על הכרמים והאווירה הרגועה והנעימה. בקצרה - המלון המושלם בצפון ספרד.
שביל הכניסה למלון
המלון והכרמים שמקיפים אותו
יום 7 (יום רביעי)
התקשינו להיפרד מהמלון אחרי ארוחת בוקר מדויקת ומושלמת בטעמיה ובהגשה מוקפדת, ויצאנו לכיוון בורגוס. לפני שאנחנו נפרדים מחבל ריוחה הטעים והנפלא, ביקרנו בטירה סמוכה לאלסייגו, שנקראת Castillo de Cuzcurrita, שבה יש – נכון! – יקב נהדר, שאפשר לקבל בו סיור פרטי. הביקור והסיור הוזמנו מראש אתר היקב - להזמנת ביקור.
זהו יקב קטן שממוקם בטירה מן המאה ה-14, יש לו שטח כרמים לא גדול, והוא מתמחה בייצור יין מזן ספציפי, טיפוסי לאזור. הביקור כלל את כל שלבי ייצור היין – מביקור בכרם בין שורות הגפנים, איסוף הגפנים, העברתן הלאה עד למיצוי הנוזל לחביות, ביקור במרתף התת קרקעי שבו מאוחסנות החביות ולבסוף לגימת יינות שונים בחדר מיוחד לכך בטירה עצמה. כאמור זה היה סיור פרטי, והמדריך שליווה אותנו היה מנהל היקב (אמרתי כבר שזה יקב קטן במושגים “ריוחיים”) שבאותו זמן פשוט היה פנוי. הידע שלו והאהבה שלו לכרמים וליין הדביקו אותנו אליו והסיור שהיה אמור להיות שעה וחצי, התארך לשלוש שעות שבסיומן יצאנו עם כמה בקבוקי יין, והבטחה שלו שיגיע לביקור בארץ הקודש… היה נפלא, ממליצה בחום רב.
בוצרים את הענבים מוקדם בבוקר ומביאים אותם אל היקב
הכרם ליד היקב
המשכנו, עליזים ושמחים, לבורגוס, שעה ורבע מאלסייגו.
קצת על בורגוס: עיר גדולה, הבירה ההיסטורית של אזור קסטיליה בספרד. חלקים מן העיר, כולל החומות, נשתמרו מימי הביניים, והקתדרלה שלה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. המלון שלנו היה ממש מול העיר עתיקה, מומלץ בחום. אתר המלון
הרובע העתיק שלה יפה ומטופח, המון מסעדות וטאפאס-ברים, מאוד נעים להסתובב שם. הקתדרלה עצמה יפהפיה ומיוחדת מאוד, קתדרלה גותית שנבנתה בין 1200 ל-1500 בערך, וכולה בדוגמת תחרת אבן עדינה.
בתוך הקתדרלה
הטיילת מסביב לחומות העיר העתיקה
בשקיעה, רואים היטב את תחרת האבן העדינה
יום 8 (יום חמישי)
יצאנו מבורגוס לכיוון סרגוסה. הנסיעה לסרגוסה נמשכת 3 שעות.
המלון שלה היה ב”אל פילאר” – הכיכר המרכזית של העיר – בדיוק מול הבזיליקה. החנייה הייתה בחניון תת קרקעי, מתחת לכיכר. מאוד נוח. ידענו שבדיוק באותו יום מתחילות החגיגות השנתיות של העיר - ואכן זכינו למראה בלתי נשכח. עמדנו על מרפסת המלון, בכיכר העיר, וצפינו בחגיגות. לא הבנו אף מילה מהשירים, אבל היה שמח מאוד.
הבזילקה מול המלון, מוארת להפליא בלילה
כולם מתחת לחלון החדר שלי...
יום 9 (יום שישי)
הקדשנו את כל היום הזה לעיר. כמעט כל האתרים בתוך סרגוסה נמצאים במרחק הליכה מן המרכז:
בזיליקה אל-פילר שנמצאת כאמור מול המלון, שעות פתיחה (שלישי עד שבת): 07.00- 20.30. אפשר לעלות למגדל התצפית על העיר (מדרגות בלבד) – מומלץ.
קתדרלת לה-סאו, שעות פתיחה (שישי עד שבת): 10.00 – 18.00. מוזיאון השטיחים צמוד לקתדרלה ובאותו כרטיס, Museo de Tapices – אותן שעות פתיחה. במוזיאון השטיחים יש שטיחי ענק על הקירות ובהם סצינות מתוך מגילת אסתר - ממש קשה להאמין. מאוד כדאי להיכנס ולנסות לזהות כל סצינה שבשטיח. יש גם סצינות אחרות מן התנך שמוכרות לכולנו.
רובע הטאפסים – "אל-טובו", סמטאות שיוצאות מכיכר העיר. המסעדות נפתחות בערך ב 19.30. כל מקום שם הוא טוב. אכלנו שם בכמה מקומות, הכול היה טעים, טרי, יין מעולה.
אלבופירה: ארמון אנדלוסי, במרחק 2 ק"מ בערך ממרכז העיר, שעות פתיחה: (סגור ביום חמישי) 10.00 – 14.00, 16.30 – 20.00. מקום מאוד מרשים, למי שמתגעגע לארכיטקטורה האנדלוסית היפהפיה.
ארמון אלבופירה
יום 10 (יום שבת)
על הבוקר עזבנו את סרגוסה לכיוון Daroca. לאחר שעה וחצי הגענו לפארק המפלים המשגע והמומלץ בחום מונסטריו דה פידרה. נקודת עצירה נהדרת, מוצלת, מים זורמים וטיול שמתאים לכולם. בילינו שם כמה שעות, עם המוני ספרדים שמחים ונחמדים וכמעט ללא תיירים כלל.
דארוקה התבררה כפנינה אמיתית, שעה מפארק המפלים. ישנו שם במלון נפלא, בניין עתיק משוחזר בתוך העיר העתיקה. יש מסלול מאוד נחמד שאפשר לעשות על חומות העיר העתיקה ומאוד נהנינו לעשות אותו בשעת השקיעה. גם העיר העתיקה נחמדה מאוד, שמורה היטב ומטופחת. אכלנו ארוחת ערב במלון, בחצר הפנימית במזג אוויר מושלם.
כך נראית דארוקה מן הסיור על חומות העיר העתיקה
יום 11 (יום ראשון)
היום יצאנו לכיוון טרואל, שעה נסיעה מדארוקה. את היום הקדשנו לטרואל ולאלברסין, שנמצאו במרחק 50 ק”מ זו מזו.
שתי הערים האלה, בעיקר טרואל, מתאפיינות בסגנן בנייה מאוד מיוחד שנקרא “מודחר”. זהו סגנון אדריכלות גותית שאפיין את ספרד בימי הביניים. הסגנון הזה הושפע מאוד מן הסגנון הערבי המורי, וקל לראות את קווי הדימיון. בילינו את היום בשוטטות נעימה בשני המקומות האלה.
יש הטוענים שאלברסין הוא הכפר היפה ביותר במדינה...זהו כפר מימי הביניים שהזמן עצר בו מלכת. מכל סמטה נחשף מראה מהפנט יותר מקודמו של נוף בתי האבן בצבע חום-אדום, שמזכירים חלקי לגו קטנים ויוצרים קו מתאר ציורי ומשתנה. כל פינה, כל בית וכל דלת - כולל עבודות הברזל המעטרות את המבנים - הם מושא להתפעלות..
כאשר מגיעים לאלברסין מחנים את הרכב באחד ממגרשי החנייה בכניסה לכפר – בכפר עצמו אין רכבים. בכניסה לכפר – בתחילת העלייה – יש לשכת תיירות שבה אפשר וכדאי לקבל מפה של הכפר, שתעזור מאוד להתמצא בו.
אלברסין מן החומה שמקיפה אותו
סמטאות באלברסין
מאלברסין נסענו לטרואל, שבניינים רבים מאוד בתוכה בנויים בסגנון המודאחר. ישנו במלון מצוין, ממש למרגלות העיר העתיקה. העיר עצמה בנוי במפלס גבוה, ומן החלק האחורי של המלון יש יציאה ממש לתוך העיר, בעוד שבחלק הקדמי הנמוך יש חנייה. מאוד נוח.
בעיר העתיקה כיכר מרכזית שוקקת אנשים, מסעדות, בתי קפה, פסלים מזרקות – בקיצור, כל מה שעושה לכם טוב בעיר ספרדית טיפוסית. הנה כמה דוגמאות של הארכיטקטורה שתפגשו בעיר העתיקה:
טרואל – דוגמה מעולה לסגנון המודאחר
בעיר יש בניינים רבים בסגנון דומה
יום 12 (יום שני)
היום אנחנו מתחילים את הדרך שלנו בחזרה לכיוון ברצלונה (לטיסה) והפעם דרך החוף. אנחנו יוצאים לטרגונה שנמצאת במרחק 3 שעות נסיעה, 240 ק”מ.
בדרך עברנו בפניסקולה, עיירת חוף נחמדה מאוד. טיילת על המים, מבצר עתיק, חוף ים משובח. אפשר להעביר שם קצת זמן בשוטטות נעימה, ונראה לי שגם נחמד מאוד לישון שם.
פניסקולה יושבת על מפרץ, וככה היא נראית מן העבר האחד של המפרץ אל העבר השני
לפניסקולה יש חוף ים נהדר, שווה ביקור
משם המשכנו לאורך החוף לטרגונה. זו עיר חוף לא קטנה, אבל המרכז העתיק והמעניין מאוד שלה אינו גדול, וכל האתרים במרחק הליכה. העיר עשירה מאוד בשרידים מימי הביניים ומן התקופה הרומית.
ירדנו לאורך שדרות הרמבלה מן הכיכר המרכזית לכיוון הים, בדרך עברנו בשוק הפירות והירקות – שוק קורסיני, ומעט אחר כך הגענו אל הטיילת המוגבהת, מול הים. הקטע המוגבה והיפה מול הים – בגובה 35 מטר – נקרא “מרפסת אירופה”. אפשר לשבת שם בשדרה, ברחבה או באחד מבתי הקפה הרבים הפזורים שם. במפלס נמוך מן הטיילת, שאפשר לרדת אליו, נמצא האמפיתיאטרון הרומי וגן יפה. מכאן אפשר להיכנס לעיר העתיקה, המוקפת חומה, ולשוטט בה ברחובות הקטנים.
ממש במקביל לחומת העיר העתיקה נמצאת “הטיילת הארכיאולוגית” המלאה פרחים מקסימים ומציגה ממצאים שהשתמרו בצורה מעולה מן התקופה הרומאית.
הנוף מ”מרפסת אירופה”
ישנו בעיר במלון במיקום מצוין – בכיכר שנמצאת בתחילת שדרות הראמבלה, גם המלון עצמו היה טוב המלון בטרגונה
יום 13 (יום שלישי)
המרחק בין טרגונה לשדה העופה הוא 60 ק”מ, ולאחר שיטוט נחמד בעיר בשעות הבוקר, יצאנו לשדה התעופה של ברצלונה, משם טסנו ארצה בצהריים.
