סבא (73), סבתא (67), גיל (15) ואור (13) יצאו לטיול בברלין בין 10-4.7.2023. הטיול תוכנן לפרטי-פרטים בתיאום עם הבנות ואישורן (!). כמעט כל הכרטיסים לאטרקציות ולמופעים נרכשו מראש. ב"הרצאה" שארכה שעתיים כמה שבועות לפני הטיול סקרנו את ההיסטוריה של ברלין בעת החדשה,  וסוכם שבטיול נשתדל לגוון ככל האפשר: אטרקציות לבני נוער, מוזיאונים (highlights, מוכנים מראש!), קניות, מסעדות (הקטנה צליאקית).

בסוף הטיול סיכמתי את "הרצאת המבוא" ואת פרטי הטיול בפועל. לדעת כולם - היה טיול פצצה.  

פתיח לטיולנו בגרמניה – ראשי פרקים

גרמניה "ארץ המדע והטכנולוגיה" בעת החדשה, ושפת המדע גרמנית (ע"ע מלחמת השפות בטכניון). הבלשנים הנודעים יקוב ווילהלם גרים; חוקר התנ"ך גזניוס; מלחינים מבאך ובטהובן עד מאהלר ווגנר. ארכיאולוגים גרמנים. מעצמה תעשייתית שתוצרתה נחשבת לטובה ביותר, כגון מכוניות מרצדס, BMW, AUDI...

השפעתה של גרמניה על הציונות.

הקשר של משפחתי לגרמניה: הרב ד"ר נחמיה צבי אנטון נובל, יו"ר איגוד רבני גרמניה והמורה של מרטין בובר, ארנסט סימון, פרנץ רוזנצוויג, אריך פרום...

שלא כיהדות פולין הכפרית, חצי מיהדות גרמניה העירונית ניצל עקב נטישתם ב-1933 לארה"ב, לאנגליה ולפלשתינה לאחר אובדן מקומות העבודה של רופאים, עורכי דין, בנקאים.

בימי הביניים היו 1000 נסיכויות קטנות ועצמאיות בהן דיברו גרמנית. לאחר המהפכה הצרפתית (1789) נפוליון איחד אותן ל-30 מדינות גדולות יותר, לטובת ממשל וכלכלה טובים יותר. ב-1871, בשולי "אביב העמים", התאחדה גרמניה לרייך השני בהנהגת ביסמארק. מ- 1871 עד WWI (1914) חוקקה גרמניה חוקים חברתיים מתקדמים כגון הגבלת שעות העבודה, גיל פרישה, ביטוח לאומי, חופש העיתונות. חיי המדע והתרבות פרחו. עידן הקיסרות הגרמנית נחשב לתור הזהב של גרמניה.

ב-1914 פתחה הקיסרות האוסטרו-הונגרית במלחמה נגד סרביה, ורוסיה בעלת בריתה של סרביה גייסה את צבאה. גרמניה הצטרפה לאוסטריה ופרצה WWI. בתחילת המלחמה לגרמניה היו הצלחות, אך לבסוף נוצחה גרמניה ע"י "מדינות ההסכמה" ובהן אנגליה ומאוחר יותר ארה"ב. וב-1919 נחתם חוזה ורסאי הדרקוני: הקיסרות האוסטרו-הונגרית פורקה, גרמניה איבדה את "המסדרון הפולני" (דנציג, קניגסברג, פרוסיה המזרחית), הושפלה ונאלצה לשלם פיצויי מלחמה עצומים.  הקיסר התפטר, הרייך קרס,  והוקמה רפובליקה דמוקרטית. מצד אחד – תרבות נהנתנית סוערת (שנות העשרים העליזות והליברליות, בפרט בברלין, שמונצחות ב"קברט"); מצד שני היפר-אינפלציה כשככר לחם עלתה מיליארדי מארק.

היפראינפלציה ואבטלה, גאווה לאומית פצועה, עַם שוחר מדע, וברקע תורת האבולוציה של דרווין (מ-1850) ביישומה לחברה האנושית ("דרוויניזם חברתי") יצרו את תורת הגזע של "הרייך השלישי":  האָרים בצמרת, היהודים והצוענים בתחתית. התוצאה: התעצמות צבאית, ודחיקת היהודים. במאי 1933 היו 70 אירועים של שריפת ספרים יהודיים ה"מנוגדים לרוח הגרמנית" בברלין ובערים אחרות. במרץ 1938 סיפחה גרמניה את אוסטריה (ה"אַנְשְׁלוּס"). בנובמבר 1938 שרפו בכל רחבי גרמניה בתי כנסת, בתי עסק ובתי מגורים של יהודים  ("ליל הבדולח", "קריסטאל נאכט"). ב-1 בספטמבר 1939 פלשה גרמניה לפולין והחלה WWII.

ב-9 במאי 1945 נכנעה גרמניה. במלחמה נהרגו כ-21 מיליון חיילים ואזרחים רוסים, 7 מיליון חיילים ואזרחים גרמנים, נרצחו כ-6 מיליון יהודים. מעניין לציין שבוורמאכט שירתו כ-150,00 חיילים וקצינים ממוצא יהודי לפחות עד אמצע המלחמה, לרוב בידיעת היטלר!

גרמניה פיתחה יכולת רקטית (V2) ויכולת גרעינית - אך לא הספיקה לממש את היכולת הגרעינית. מדענים גרמנים, גם יהודים, ערקו לארה"ב ולבריה"מ לפני המלחמה ואחריה, והיו גורם מכריע בפיתוח תוכניות הגרעין של שתי המעצמות.

ברלין חולקה ל-4 אזורים בהם שלטו בריה"מ (במזרח העיר), ארה"ב, בריטניה וצרפת (במערבה). העיר המזרחית התפתחה לאט, והמערבית מהר מאוד- במימון אמריקאי נדיב (תוכנית מארשל) לשיקום ההרס העצום. התנאים במערב היו טובים בהרבה בהדוואה למזרח. מ-1945 עד 1990 מזרח גרמניה הייתה מדינה קומוניסטית עם משטרה חשאית חזקה ("השטאזי"), אזרחים כנועים וכלכלה ירודה.

כשגברה הנטישה של ברלין המזרחית, החליטו ב-1961 על הקמת חומה מבוצרת באורך 155 ק"מ. בחומה היו נקודות מפגש בין מזרח למערב, הנקודות A, B, C וכו'.  ובאלף-בית הפונטי: אלפא, בראבו, צ'ארלי וכו'.  הידועה מכולן: Checkpoint Charlie. בכלל, בגלל המגע הקרוב בין מזרח למערב ברלין הפכה לבירת ריגול בעת "המלחמה הקרה" .  החומה נהרסה בסמוך לאיחוד, ב-1989, כאשר כלכלת ברית המועצות (כיום רוסיה) קרסה ונאלצה לוותר על השליטה המוחלטת במזרח אירופה.

גם לאחר השקעות של טריליוני יורו המזרח נמצא הרחק מאחורי המערב. כמו בארה"ב ובישראל, מהגרים (הרבה טורקים!) תופסים משרות נחותות ומורידים את השכר תוך דחיקת רגלי המעמד הנמוך המקומי. התוצאה: התמרמרות, קיצוניות, עליית הימין, האשמת הליברלים. זה קורה היום בגרמניה.

במהלך הטיול נדבר מעט על יחסי ישראל-גרמניה. על קבלת אחריות מלאה של גרמניה המערבית (בלבד!) לשואה ועל תוכנית השילומים, על החרמת תוצרת גרמנית ומוסיקה "נאצית", ועל הידוק הקשרים. כיום גרמניה תומכת נלהבת בישראל. ברלין שוב ליברלית, ומלאה ישראלים.

בטיול נשלב ציור ופיסול, מוסיקה, ארכיטקטורה, פארקים, נקודות תצפית, אוכל מגוון, חנויות וקניות. נזכיר היסטוריה גרמנית בכלל – ובפרט יהדות גרמניה והשואה. לא יחסרו אטרקציות בידוריות: פארק חבלים, מוזיאון אשליות אופטיות, משחקי מחשב ועוד..

בעת הביקור באטרקציות נציין את הקשרן להיסטוריה הגרמנית. נדגיש את תרומת גרמניה:

-          במדע ובטכנולוגיה (ארכיאולוגיה, גוטנברג, דיזל, בנץ (מרצדס), איינשטיין, לייבניץ),

-          בדתות ובפילוסופיה (מרטין לותר (פרוטסטנטיות-קפיטליזם-עמלנות גרמנית), עמנואל קאנט, ניטשה, קרל מרקס (קומוניזם))

-          במוסיקה (בטהובן, באך, בראהמס, וגנר, שוברט, שומן,...),

-          ...

נדגיש את העמלנות הגרמנית: ישרים, גאים בעבודה, לא מתחמנים וחותכים פינות. התוצאה: מעצמה תעשייתית וכל מה שהוא made in Germany – איכותי ולא זול.

נדבר גם על הכפריוּת הגרמנית הבוטה והאוכל הלא-מעודן: נקניקיות ובירה, לחם ובשר חזיר, בייגל, שפיצלה, תפוחי אדמה, שניצל עגל.

נבקר בהרבה מוזיאונים, וברובם נשהה זמן לא-רב תוך התרכזות ב-highlights שהכנו מראש.

 יום שלישי 4.7: טיסה אחה"צ עם איזיג'ט מטרמינל 1 – פחות משעה מהבית בקרית אונו עד הדיוטי פרי (כולל מזוודות בבטן המטוס).

נחיתה במועד, ונסיעה ברכבת האזורית ואח"כ בתחתית עד המלון, בסה"כ 40 דקות!  מה למדנו? (1) מתאים לנו כרטיס לנסיעה חופשית בתחב"צ באזורים ABC שכוללים את שדה התעופה. (2) הכניסה והיציאה מהתחנות חופשית, ללא בקרה. מי שמרמה ישלם קנס גבוה אם יתפס ע"י פקח – אבל לא ראינו ולו גם פקח אחד. (3) בתחנות גדולות ההתמצאות קלה יותר אם יודעים באיזו מסילה מגיעים ומאיזו יוצאים. (4) היציאה מהתחתית קלה יותר כשיודעים מה רחוב היעד ועוקבים אחר הסימון בתחנה.  אנחנו יצאנו בקצה הרחוק מהמלון וקצת התברברנו.

המלון Casa Camper מעולה: שני חדרים גדולים 35 מ"ר כל אחד עם דלת מקשרת, שירותים מצוינים. תחנת רכבת תחתית ממש צמודה למלון. השכונה היא Mitte, והמרחק 750 מ' ל-Alexanderplatz ו-350 מ' ל-Hackescher Hof.

לאחר התארגנות הלכנו לאכול, בדרך ראינו על המדרכות מספר ריבועי נחושת לציון מגוריהם של יהודים, חלקם נספו בשואה ("אבני נגף" - Stolperstein). אכלנו במסעדת Simela עם פיצה ופסטה ללא גלוטן, וכולנו נהנינו.

יום רביעי 5.7: השכמה מוקדמת מאוד בגלל כרטיס תחום-זמן לבניין הרייכסטאג. פתחנו את חדר האוכל ב-7:30 והזמנו ארוחת בוקר גדולה (אין בופה). ארוחה מצוינת – מלבד חסר בירקות. חיכינו זמן רב לביצים הקשות, התברברנו בתחב"צ, וירדנו בתחנה המרכזית, מעט רחוק מהיעד, ובאחור משמעותי. התחנה עצמה היתה יעד ליום אחר, אבל במבט אחד הבנו את העסק: המון קווי רכבת בהרבה מפלסים, ומיליון חנויות בין לבין. בחוץ מזג אוויר נוח, מבנה יפה של קוביה , והגענו בשלום ליעד. איש לא התעניין ב- time-slot שלנו, וכך היה גם בכל יתר היעדים תחומי-הזמן.  עלינו לקצה הכיפה, ירדנו למרפסת וצילמנו. לא התעניינו בפרטים – אבל: מראש הכנו פיסקה לכל אתר ואתר. לא נעשינו מומחים – אבל לא היינו בורים ולא נזקקנו להדרכה.

מבניין הרייכסטאג הלכנו אל שער ברנדנבורג היפה (הפסקת starbucks caramel frappuccino - להיט!). משם לאנדרטת השואה עם מעין-ארונות קבורה מבטון. התור למוזיאון הקטן היה ארוך, אז ויתרנו. המשכנו אל Bebelplatz והספריה הריקה התת-קרקעית, ומשם אל הבניין הראשי של אוניברסיטת הומבולדט. גדולי המדענים למדו או לימדו כאן, ובהם הייזנברג, שרדינגר, איינשטיין, מרקס.  הלאה – אל הקתדרלה הגדולה והמרשימה, הישר אל תפילת 12 בצהרים שלוותה בנגינת העוגב הכנסייתי הענק. ויתרנו על החרסים היווניים במוזיאון Altes הסמוך והמשכנו אל מוזיאון DDR, בו עמדנו על קווי דמיון מסוימים בין החיים במזרח גרמניה לחיים בישראל באותו הזמן. ממש! היה מאוד מעניין.  

ארוחת צהרים ב- Block House , רשת בשרים מהוללת, אבל אצלנו משום-מה הבשר היה בסדר, לא יותר, וכך גם השירות.

ממול – פורום מרקס-אנגלס על פסליהם (התברברנו קלות ליד בניין העירייה), והסיפור על מרקס ועל מהות הקומוניזם.  כאמור - הכינונו מראש... בהמשך – אל Little Big City Berlin, ההיסטוריה של העיר בדגמים קטנים ומאוד מרשימים. מומלץ!    הכרטיס לא זול, אבל הוא נכלל כאטרקצית-חינם בכרטיסי Welcome All Inclusive אותם קנינו מראש (ולא הצטערנו). המשכנו אל מגדל הטלוויזיה ועלינו לתצפית (כרטיס כנ"ל, וכך אטרקציות רבות - רשימה מפורטת באתר שמוכר את הכרטיסים. שווה לבדוק פרטנית). העיר שטוחה וירוקה, והתצפית איננה מאוד מרשימה (מלבד עמוד הניצחון במרכז ה- Tiergarten). חלפנו על פני TK Maxx (אחותה של הרשת האמריקאית TJ Maxx אותה אנו מכירים היטב) ו- Primark, אליהן (אל חלקן) נשוב בשבת – עד למוזיאון האשליות האופטיות Illuseum. הצעירות נהנו מאוד, המבוגרים מעט פחות.

למלון, מקלחת, התארגנות ויציאה למופע אקרובטיקה In Between באולם Chamaeleon במתחם Hackescher Hof הסמוך למלון. היה מדהים מכל בחינה שהיא! סיימנו את הערב  במסעדה מקסיקאית די-קרובה Cantina Mexicana Que Pasa: מנות ענק, אוכל טעים.

(לא הזמנו מקומות במסעדות, אבל לרוב ידענו היכן נאכל, ודאגנו לכך שזה יהיה במסעדות עם חוות דעת מאוד חיוביות. כך גם עם המקסיקנית - אחת הבודדות בסביבה שפתוחה אחרי השעה 11 בלילה.)

יום חמישי 6.7: מה עוד למדנו על התחבורה הציבורית? (5) להכין מראש, טרם היציאה לעוד יום של טיולים, את כל הקווים בהם ניסע: כולל כיוון הנסיעה, תחנת החלפה, תחנת היעד, כמה עצירות בדרך. ההכנה חסכה זמן רב של התברברות בדרך.

השכמה נורמלית (7:30), ארוחת בוקר מצוינת (8:15) ויציאה לדרך (עם תכנון תחב"צ מדוקדק), כשהיעד הראשון הוא Berlin Wall Memorial, ברחוב Bernauer, במקום בו עברה החומה. אופס – פספסנו: המוזיאון נפתח בשעה 10...  המתנו במקום. היה די חם. צילמנו את שרידי החומה (על באמת, בלי הגרפיטי), מגדל שמירה, וכנסייה מרשימה שהוקמה מעמודים שהיוו את שלד החומה. המוזיאון ומיקומו מרשימים מאוד – מומלץ.  משם המשכנו אל מוזיאון הטבע (Naturkunde).  התעניינו בעיקר בשלדי הדינוזאורים ומאובני דגים מתקופות קדומות, ודילגנו על חדרי הגבישים למיניהם.  משם – אל רחוב Ku’damm החל בככר אדנאואר.אין טיול בברלין בלי לשטוף את העיניים בשפע חנויות היוקרה...  ומשם, כמובן, אל הכלבו המפואר KaDeWe, הישר אל קומת המעדניות והאוכל, קומה 6 – ולאנץ' של עוף שלם ועסיסי לארבעה (עוף בגודל של טווס, לא של עופיון).

נסענו אל גן משחקים לילדים, גן מיוחד עם מתקנים בסגנון הבית המדומין של הנזל וגרטל (Märchenspielplat, Fairytale playground). חמוד מאוד. ואז, רגלית, לקניות בסניף קרוב למדיי של TK Maxx. הרשת מתמחה בקניית סטוקים של מותגים טובים ומכירת הסחורה בחצי או בשליש המחיר הקטלוגי. החנות די עלובה ומבולגנת, אבל יש בה מציאות אמיתיות. ומצאנו כמה כאלה.

שלושה מוזיאונים בין 19-16 אחה"צ: Urban Nation עם הצהרות פוליטיות מצד שמאל, הצד שלנו - שווה!, Neue Nationalgalerie , אמנות המאה ה-20, כולל אקספרסיוניזם (סגנון שאני אוהב), ו- Gemäldegalerie הסמוך עם ציורים מן הרנסנס שבדרך כלל לא עניינו אותנו – מלבד שני ציורים של יוהנס ורמיר, אליהם פנינו מייד - והם בהחלט מצדיקים את ה"טרחה".

חזרנו למלון לשים את החבילות ולהתקלח, ויצאנו לארוחת ערב במסעדה ויטנאמית מומלצת, Monsieur Vuong. המסעדה היתה מפוצצת וחיכינו כמה דקות בחוץ, לפני שהתיישבנו ואכלנו מרק Pho משובח במיוחד! (ואנחנו חובבי Pho מושבעים)

יום ששי 7.7: אחרי עוד ארוחת בוקר טובה (הקפדנו לגוון מעט!) יצאנו סביב 9 בבוקר אל תחנת הרכבת הגדולה Anhalter, ממנה נותרה רק פסאדה מפוארת.  המשכנו אל המוזיאון היהודי – כדי להתרשם מן הארכיטקטורה (ו"להתרענן"), אבל לא נכנסנו לראות את המוצגים. (בעבר היתה שם פינת זיכרון לסבא-רבא שלי, אבל היא היתה זמנית ובינתים הוסרה.)  המשכנו אל מוזיאון לאמנות מודרנית, Berlinische Galerie – יופי של אוסף. התרשמנו מכמה ציורים של לסר אורי (Lesser Ury), על שמו יש רחוב חביב בתל אביב. ומציור ידוע של אוטו דיקס. ומשם לצ'קפוינט צ'ארלי המתוייר לעייפה (אבל איך אפשר בלי?).  לא נכנסנו למוזיאון, וגם לא למוזיאון הריגול (שהיה בטיוטת התוכנית שלנו) – דרך תחנת ביניים בחנות שוקולדים בלגיים מעולים – הישר אל Mall of Berlin,.  האמת? לא התרגשנו. נכנסנו יעודית אל מספר חנויות, קנינו מספר פריטים, ואכלנו לאנץ' בשרי טוב מאוד במסעדה בבעלות טורקית בסמוך ל- Potsdamer Platz.

משם לאי המוזיאונים וביקור בשלושה מהם, Neues (נפרטיטי), Pergamon (שער העיר אישתר), ו-Alte ובו ציורים נהדרים של קספר דוויד פרידריך, ותערוכה של זרם Secession עם ציורים של גוסטב קלימט, מקס ליברמן ועוד. כל מילה מיותרת. אגב, ציפינו לתורי ענק - לא היו כאלה.

חזרנו למלון להתארגנות, ויצאנו לארוחת ערב במסעדה גרמנית עם ביקורות טובות, Schnitzelei. זוהי מסעדה גדולה בשכונת מגורים, מלאה כמעט לגמרי. הצטרפנו לביקורות הטובות - גם הצליאקית! משם רגלית – אל מועדון JazzClub, לערב של ביג באנד. הסתפקנו בשעה הראשונה ופרשנו. למרות שזה איננו הטעם שלנו (אנחנו מעדיפים ג'אז יותר אינטימי), זה בהחלט במסגרת "גיוון והרחבת אופקים".

שבת 8.7: התברברות קלה בתחב"צ על הבוקר, עם סוף טוב במזרקה Märchenbrunnen הנהדרת בפארק יפה – עם דמויות מתוך סיפורי האחים גרים. לא להחמיץ!  משם אל "כפר" של זרוקים, Holzmarkt 25. הכפר פעיל בערב ואנחנו הגענו בבוקר, ותחילה הסתייגנו. אבל בכל זאת נשבינו בקסם המקום ונהנינו מן השהות הקצרה שם. הלאה – אל East Side Gallery, החומה המצוירת. גם מצוירת וגם מתוירת. מאוד. קטע של כקילומטר, החומה מצוירת כולם משני הצדדים. חלק מהציורים ממש יפה!  בקצה החומה – מוזיאון החומה.ברובו הקרנת קטעים דוקומנטריים רלבנטיים מתקופת החומה (כגון ביקור קנדי). מעניין.

משם אל Dark Matter, אטרקציה בת 7 חדרים עם משחקי חושך ואור ממוחשבים מאוד וגופי תאורה לד, מוסיקה תואמת, ומתקבל אפקט עתידני. הצעירות נהנו מאוד. אנחנו די נהנינו.

המשכנו אל לאנץ' בסניף אחר של Block House (ב- Karl Marx Alee) – היה מעולה!  סמוך אליו – Computer Games Museum, עם משחקי מחשב מדורות קודמים כגון טטריס ופקמאן.  הצעירות מאוד-מאוד נהנו.  הלאה – לפריימרק בככר אלכסנדר. בשבת אחה"צ – זוועה: דוחק ותורים אינסופיים, וכל זה עבור סחורה סוג לא-משהו. בכל זאת הצעירות מצאו שם לא מעט פריטים, וגם התור לקופה התקדם מהר יחסית – וחזרה למלון עם החבילות ולהתארגנות.  יצאנו לכנסיית Kaiser Wilhelm ההרוסה והמרשימה, ואחר כך לכנסייה המודרנית שלצידה – לקונצרט קלאסי-קל: קטעי יצירות קלסיות מוכרות בביצוע שמיניית קשתנים, אורגן כנסייתי וזמרת אופרה. משום-מה קטעי השירה הצחיקו את הצעירות. 

סיימנו את הערב במסעדה איטלקית סתמית, בינונית, סמוך לכנסייה. הנפילה היחידה בכל הטיול.

יום ראשון 9.7: טיילנו בגן החיות. היה חם. גם לחיות – כך שראינו מעט חיות. אבל ביניהן – פאנדה, שזה בעצם מה שהצעירות רצו לראות. הגן עצמו יפה ומטופח מאוד, רחב מידות (הרבה אורחים ולא צפוף כלל) – וללא ריח! לא ברור איך הם עושים את זה. ביקור מעט מאכזב – עדיף לתזמן את הביקור לזמני האכלה.

נסענו אל מוזיאון Brucke. מוזיאון קטן בשולי העיר בשכונה עשירה. באנו כדי לראות ציורים אקספרסיוניסטיים, אבל למעשה ראינו עבודות מודרניות רבות ויפות של אמן פולני: ציורים משולבים בגזירי בד. נורא יפה ואהבנו מאוד. גם את השכונה.

משם – אל פארק החבלים Jungfernheide, ולפני כן לאנץ' במסעדה אליה נקלענו במקרה בשכונה (ובמסעדה) מלאה בגברים אוקראינים. האוכל הבשרי היה טעים - ממש!  מי שיודע לבנות מכוניות יודע לבנות פארק חבלים. רציני, הדבר הזה. הדרכה וניסוי במשך 45 דקות, ואחר כך מסלול ירוק/כחול למתחילים. עד כאן – הכל טוב. במסלול האדום, הקשה, אחת בחרה בכניסה קשה במיוחד, הסתחררה ונאלצה לוותר עקב הרגשה לא טובה. השנייה דילגה במרץ בגבהים מפחידים ועשתה את המסלול כולו, כ-100 מטר מסובכים במיוחד. זו נהנתה הנאה רבה!

לסיום – מוזיאון השעווה של מאדאם טוסו. אין מה לעשות, הצעירים אוהבים את זה (וגם המבוגרים לא סובלים).

ארוחת ערב אחרונה הייתה אמורה להיות במסעדה סינית בסמוך ל-Hackescher Markt, אבל "נתקענו" במסעדה יפנית – ולא הצטערנו.

חזרנו למלון והתחלנו בהתארגנות לקראת סיום הטיול.

יום שני 10.7: ברכנו על מזלנו הטוב: 7 ימים ללא גשם (מלבד שעה אחת בה שהינו ממילא באטרקציה), והנה יום גשם! המונית (כרטיסי התחב"צ היו ל-6 ימים, וזה היום השביעי) הגיעה בזמן על-הדקה, ולקחה אותנו לשדה אל טרמינל 2 ודלפקי RyanAir. הטיסה עברה ללא עיכובים. המושבים – לא משהו...

 בשורה התחתונה : המבוגרים נהנו מאוד, והצעירות עוד יותר!