נורבגיה
יש כמה אפשרויות לתור את נורבגיה. יש המתחילים באוסלו ומסיימים בה, יש המתחילים באוסלו ומסיימים בברגן ועוד עוד עוד. הדבר גם תלוי לאיזה חלקים של נורבגיה נוסעים. הטיול הזה התחיל בברגן והסתיים באוסלו.
המחירים במדריך זה נקובים בקרונות נורבגיות (NOK). המחירים הנקובים בשקלים מחושבים לפי ההמרה: 1 NOK = 0.6 NIS.
טיסות
אני לא חושב שיש טיסות ישירות לנורבגיה כלל. אנחנו טסנו בחברת Finnair שהיא החברה הלאומית של פינלנד. הטיסות הלוך וחזור היו דרך הלסינקי, פינלנד. טיסה מתל אביב להלסינקי לוקחת בין 4 ל-4.5 שעות. טיסה בין הלסינקי לאוסלו לוקחת שעה ולברגן עוד 40 דקות. הדרכונים שלנו הוחתמו משום מה בהלסינקי גם בהלוך וגם בחזור.
מסלול גם לבחירת המסלול יש אינסוף אפשרויות. המסלול שלנו כלל את התחנות הבאות:
- ברגן - Bergen
- אידפיורד - Eidfjord
- מפל וורינגפוסן - Vøringfossen
- קרחון בריקסדל - Briksdalsbreen
- הלסילט - Hellesylt
- פיורד גיירנגר - Geirangerfjord
- גיירנגר - Geiranger
- דרך הטרולים - Trollstigen
- הדרך האטלנטית - Atlanterhavsveien
- אולסונד - Ålesund
- אוסלו - Oslo
תחבורה
שכירת רכב היא כמה עשרות יורו ליום. אם תרצו להחזיר את הרכב במקום שונה מהמקום שבו שכרתם אותו תצטרכו לשלם "קנס" גבוה.
מהירות ומרחק -; המהירות המירבית המותרת היא עד 80 קמ"ש, בהרבה מקומות, 70 קמ"ש ולעיתים, אף נמוך מזה. שימו לב לשילוט. זה נשמע איטי למדי אבל תוואי הכביש לרוב לא מאפשר לנסוע מעל המהירויות האלה. הזהרו לא להתפס ע"י שוטרים או מצלמות. הקנס גבוה ביותר (מאה יורו ואף יותר). כשרוצים לחשב כמה זמן תיקח הנסיעה ממקום למקום, כדאי מאוד להתחשב בעובדה שמהירות הנסיעה נמוכה. כך למשל, מרחק של 120 ק"מ יכול לקחת בקלות שעתיים ומעלה. אחת הדרכים לתכנון היא להשתמש באתר מפות של גוגל Google Maps שבו החישוב מדויק. הכבישים מכילים המון מנהרות בצורות ואורכים משתנים. המנהרות הן חלק בלתי נפרד מחווית הנסיעה.
דלק -; הדלק (כמו הכל במדינה הזו) יקר. מצאתי שמחיר הדלק אינו אחיד והוא נע בין 14.55 NOK (8.73 ש"ח) לבין 15.99 NOK (9.59 ש"ח) לליטר.
אגרה -; ישנם הרבה כבישים בנורבגיה שבהם גובים אגרה. בכל הכבישים שאנחנו נסענו בהם, מספר הרכב צולם (כמו בכביש 6). החיוב מגיע לאחר מספר ימים דרך כרטיס האשראי שבו נשכר הרכב. מחירי האגרה משתנים והם בדרך כבר כמה עשרות NOK (כלומר, כמה עשרות שקלים).
מעבורות -; אמצעי חיוני לתחבורה בנורבגיה היא המעבורת. הפיורדים רחבים והמעבר בהם הרבה פעמים מתבצע על גבי מעבורת ולא באמצעות מנהרה או גשר. מגיעים לקצה כביש ועולים למעבורת. גם ה-GPS מכיר באמצעי התחבורה הפופולרי הזה (Take the ferry). זמן ההמתנה משתנה מאפס זמן ועד חצי שעה, תלוי בתנועה ותלוי במיקום המעבורת בהגיעכם אליה. בכל מעברות יש כרטיסן כבר על הכביש לפני העליה ולו משלמים. המחיר אינו אחיד. אנחנו השתמשנו במעבורת שבע פעמים והמחירים נעו בין 99 NOK (59.40 ש"ח) ועד 162 NOK (97.20 ש"ח). המחיר נקבע בהתאם לגודל המכונית ומספר הנוסעים. זמן השיט משתנה גם הוא ונע בין 15 דקות ל-30 דקות. כאשר עולים למעבורת, מכבים את האוטו ואפשר לצאת לשירותים ולמזנון.
טיסות פנים -; ישנם הרבה שדות תעופה קטנים בתוך נורבגיה מה שמאפשר לטוס ממקום למקום ללא נסיעה (שיכולה כאמור לקחת לא מעט שעות). אנחנו טסנו מאולסונד (Ålesund) לאוסלו עם חברת Norwegian. הזמנו כרטיסים באמצעות האתר הנוח והקל של החברה. מחיר כרטיס במקרה זה: 81 יורו לאדם.
אוטובוס/טראם/מטרו באוסלו -; יקר יקר ושוב יקר. נסיעה עירונית באחד מאמצעי התחבורה האלה עולה 30 NOK (18 ש"ח), זו אינה טעות! את הכרטיס "דופקים" במכונות המיועדות והוא טוב לשעה מרגע ההחתמה. קנו כרטיסים במכונות שאם לא כן ותקנו מהנהג, הכרטיס עולה 50 NOK (30 ש"ח). יקר "קצת" יחסית ל 6.60 שקלים בישראל.
חניה -; עסק מסובך (וכמובן יקר) בערים הגדולות (אוסלו, ברגן). אל תחנו במקום שאתם לא מבינים את המגבלות חניה שלו. חבל על הדו"ח. יש מקומות חניה לשעתיים, יש מקומות חניה לשעה ויש מקומות חניה לחצי שעה. הפתרון הוא לחנות בחניון מוסדר. המחיר 15-20 NOK (9.60-12 ש"ח) לשעה.
אוכל
מכיון שאנחנו שומרי כשרות, אין לי מה לספר על המסעדות. האפשרות, אולי היחידה במסעדות היא סלמון. מספר היהודים בנורבגיה הוא קטן (1000) ורובם ככולם גרים באוסלו. גם באוסלו, אין מסעדות כשרות. באוסלו, ניתן לקבל אוכל קייטרינג כשר דרך יהודי בשם פרץ. מספר הטלפון שלו: 97752765. בית הכנסת של אוסלו נמצא בכתובת Bergstein 13.
יש מגוון שלם של מוצרים כשרים שאותם ניתן לקנות בסופרים. מידע על המוצרים האלה ניתן למצוא באינטרנט: http://www.dmt.oslo.no/no/kosherinfo/kosherlisten/Kosherlisten.9UFRnS3M.ips
אנחנו הבאנו הרבה אוכל כשר מהארץ ואף כירה ובישלנו לעצמנו. אם אתם ישנים בבקתות, זה קלאסי. במלונות קצת יותר קשה. מבשלים בחוץ ואוכלים בחדר.
קצת מחירים (יקר, זוכרים?): קוקה קולה 1.5 ליטר 24 NOK (14.40 ש"ח), גבינה לבנה פילדלפיה 30 NOK (18 ש"ח).
מזג האויר
אם יש משהו שמאפיין את מזג האויר בנורבגיה זה חוסר היציבות שלו וחוסר הקביעות שלו. בכל חודש, גם באוגוסט, חצי מהימים גשומים. יכול להיות גשם בבוקר ואז שמש אחרי הצהרים ולהיפך ויכול להיות יום גשם ואז יום שמש ושוב יום גשם... קחו מטריות, קחו בגדי קיץ, קחו מעיל או פליז.
תחנה ראשונה: ברגן (Bergen)
ברגן היא עיר יפהפיה. חלקה בנוי על שפת האוקיינוס וחלקה על ההר. הגענו אליה ב-12 בצהרים ולצערנו ירד גשם. הגשם הבריח את האנשים מלהסתובב בחוץ ואני מניח שביום שמשי יש אווירה טובה יותר. אנחנו לא חובבי מוזיאונים והמסלול שלנו בברגן התחיל בצד העתיק בריגן (Bryggen). בתי עץ צבעוניים ישנים בני מאות שנים המחביאים מאחורי החזית היפה שלהם, גלריות, מסעדות ובתי קפה. כאמור, אם היה זה יום שמשי, הם בטח היו כולם מלאים. כיף לטייל על המזח ולצפות באוקיינוס ולעבור בשוק הדגים.
עלינו לתצפית על העיר על הר Fløyen. העליה נעשית באמצעות רכבת משופעת (Funicular). התצפית מצויינת ומראה את חיבור העיר והמזחים לאוקיינוס. שימו לב שאם יורד גשם או מעונן יתכן ולא תראו כלום מלמעלה. המחיר 80 NOK (50 ש"ח). אנחנו באנו לברגן עם רכב משדה התעופה. חנינו בחניון מוסדר ומשם הלכנו הכל ברגל. לא עשינו קניות בתוך העיר עצמה אבל שמנו לב שיש מרכז קניות גדול מחוץ לעיר בכביש שמחבר את ברגן עם שדה התעופה.
תחנה שניה: אידפיורד (Eidfjord)
מברגן נסענו לאידפיורד. שם היה המלון שלנו ללילה הראשון בנורבגיה. הבחירה הזו הייתה מצויינת. העיירה אידפיורד נמצאת בקצהו של הפיורד Hardangerfjord. בדרך אליה, התנסנו במעבורת בפעם הראשונה (על כביש 7/13). בתי התושבים של אידפיורד נמצאים במורדות הר היורד אל הפיורד והמרכז התיירותי שלה, שקט, נקי, נעים ונמצא בחלק השטוח יותר הקרוב יותר אל הפיורד. המלון שלנו היה Quality Hotel & Resort Vøringfoss. החניה בשפע. החדר ענק. החלון פונה לפיורד. יש מזח עם ספספלים שאפשר לשבת עליהם ולצפות בפיורד. יש אינטרנט אלחוטי חינם בחדרים. לא צריך יותר! יש שני סופרים במרחק כמה מטרים מהמלון.
תחנה שלישית: מפל וורינגפוסן (Vøringfossen)
מפל Vøringfossen הוא תחנת עצירה שכיחה בקרב אלה הנוסעים מאוסלו לברגן. עבורנו הוא היה בכיוון ה"לא נכון" כיוון שרצינו לנסוע צפונה. במרחק של 20 דקות מאידפיורד שוכן המפל הזה. יש לידו חנות מזכרות. המפל עצמו היה קצת "מיותר" עבורנו. בנורבגיה יש כל כך הרבה מפלים שמפל זה הוא רק אחד מיני רבים ומבלי שיהיה יוצא דופן בכמות המים שלו או בגובהו. הנסיעה למפל מכיוון אידפיורד עוברת בתוך שתי מנהרות ארוכות במיוחד המטפסות על ההר שממנו יורד המפל. חזרנו בחזרה לכיוון אידפיורד, חצינו שוב את הפיורד בדרכנו צפונה לתחנה הבאה.
תחנה רביעית: קרחון בריקסדל (Briksdalsbreen)
המרחק מאידפיורד לקרחון בריקסדל הוא למעלה מ-500 ק"מ. אל תשכחו שהנסיעה נעשית במהירות של 70-80 קמ"ש. זה אומר שנסיעה כזו לוקחת 8-9 שעות. הנסיעה היא בכבישים 13 ו-39 וכולל מעבורות. אני מניח שרוב האנשים היו הולכים ללון וממשיכים למחרת. אבל לא "משוגעים" כמונו. ב GPS שלנו, לא הופיע שם המקום. למעשה, הנסיעה לקרחון היא מתוך העיירה אולדן (Olden). כוונו ב GPS לאולדן. באולדן יש שילוט ברור לכיוון הקרחון.
הנסיעה לקרחון בריקסדל לוקחת כ-20 דקות מאולדן. למעשה, נכנסים לתוך הפארק הלאומי Jostedalsbreen. הדרך יפהפיה ועוברת בצמוד לאגם עד להגעה לפארק בריקסדל. מהחניה לקרחון יש שתי אפשרויות: או ללכת ברגל או לקחת טרקטורון. אל תקחו את הטרקטורון!!! משתי סיבות: אחת, כך תחסכו 190 NOK (114 ש"ח) לאחד (מחיר מופקע לכל הדעות). שתיים, לא תפספסו את הטבע היפה. ובכלל, מי רוצה לנסוע שוב אחרי 500 ק"מ? אנחנו הגענו בשעה 20:00 לפארק ושירות הטרקטורונים כבר לא פעל (עובד עד 18:00) כך שלא היינו צריכים להתמודד עם השאלה הזו.
ההליכה לקרחון לוקחת כשעה. עולים לאורך הנהר. המסלול יפהפה. באמצע שלו יש גשר ממש מתחת למפל השוצף שישפריץ עליכם מים קרים, אל תפספסו. בסוף הדרך מגיעים לקצה הקרחון (תרתי משמע). מראה מרהיב של קרחון בריקסדל שלצערנו, מסיבות בטיחותיות, אי אפשר להגיע אליו ממש. עדיין, אנחנו עומדים קרוב מאוד לתופעת טבע נהדרת. קרחון באמצע ההר. ניתן לעלות ולרדת מההר בשתי דרכים שונות. הכניסה לפארק היא ללא תשלום.
בערב, לנו במלון Alexandra בעיירה Loen שנמצאת בין סטרין (Stryn) לבין אולדן (Olden). זהו המלון היקר ביותר בסביבה והוא שווה את זה. חדר ענק, נוף לפיורד Nordfjord (כמובן), אינטרנט אלחוטי חינם וחניה חינם. המלון מציע גם ספא ובריכה בחינם.
תחנה חמישית: הלסילט (Hellesylt), פיורד גיירנגר (Geirangerfjord), גיירנגר (Geiranger)
פיורד גיירנגר הוא אולי האתר הנפוץ בנורבגיה ולא בכדי. השיט בפיורד בצורת ה-S לוקח בין שעה לשעה וחצי, מלווה בהסברים ובכמה אתרים בעלי עניין. יש שתי אפשרויות לעשות אותו. להתחיל בגיירנגר ולסיים בהלסילט או להיפך. אנחנו בחרנו להתחיל בהלסילט. השיט לגיירנגר יוצא רק בשעות מסויימות (בניגוד למעבורות רגילות), לכן, חפשו באינטרנט את לוח הזמנים העדכני. כדאי להגיע כחצי שעה לפני הזמן לפחות כדי לוודא שיהיה לכם מקום אם אתם מחליטים לעלות לשיט עם המכונית.
מה שאפשר לעשות וכך עשינו, הוא להגיע אפילו שעה לפני הזמן, להחנות את הרכב בתור העליה לשיט ואז להסתובב. הסתובבנו מעט בהלסילט, ישבנו לפיקניק צהרים בשמש מול הפיורד. אפשר להסתובב בחנויות שנמצאות ליד העליה לשיט. יש אאוטלט של ביגוד ויש חנות מזכרות. המחיר של השיט משתנה בהתאם להרכב הנוסעים וכמובן, עם רכב או בלי רכב. לשני נוסעים פלוס רכב פרטי עלה לנו 415 NOK (249 ש"ח). כוונו לשעה שאין בה גשם כי בשיט עצמו, עומדים כולם בחוץ, מקשיבים להסברים ונהנים מהנוף.
שטים בתוך פיורד גיירנגר בין שני מצוקים. מדי פעם, יש בתים כפריים בצדדים, סמוכים לפיורד ואף באמצע ההר. אלו הם כל מיני מבנים ישנים מפעם שהשתמרו נעשו חלק מהנוף עבור התיירים. עדיין, מהנה לראות בתים שאין כביש המוביל אליהם והם פשוט "מונחים" שם באמצע הירוק הזה. גולת הכותרת של הפיורד היא מפל שבע האחיות. זהו מפל אחד המתפצל לשבע מפלים אל מול השטים בפיורד. כאשר באים כמונו בסוף אוגוסט, הזרימה במפלים מועטה ועדיין הוא מפל מרשים ויפה. מולו נמצא מפל המחזר. האגדה מספרת שהמחזר מנסה כבר שנים ארוכות לזכות ביד של מי משבע האחיות והן מסרבות בעקשנות. ומה עושה מחזר שמסרבים לו? שם פעמיו אל הבקבוק ואכן, מפל המחזר יוצר בעזרת הסלע שעליו הוא נופל צורה של בקבוק יין.
השיט מסתיים בעיירה גיירנגר. אני לא יודע אם תמיד זה כך, כשאנחנו הגענו לגיירנגר היא הייתה עמוסה בהמון המון תיירים. עגנו לידה שתי ספינות שיט ענקיות ש"פרקו" מאות אנשים לתוך העיירה המפורסמת. העיירה עצמה קטנה ויש בה שתיים או שלוש נקודות עניין. היא משמשת בעיקר תחנה להמון תיירים (ולכן לדעתי כדאי לעשות את השיט דווקא בכיוון ההפוך, מהלסילט לגיירנגר). מי שאוהב לשבת על המזח עם גלידה טובה ולצפות באינסוף התיירים ולשמוע את בליל השפות, זה המקום...
תחנה שישית: דרך הטרולים (Trollstigen)
מגיירנגר, המשכנו בכביש 63. הכביש עולה ועולה על ההר ובאיזה שהוא שלב נהיה ערפל כבד מאוד ובקושי רואים את הדרך. המשכנו בנסיעה איטית. הגענו לתחנת מידע וחנות מזכרות שלפני דרך הטרולים. עצרו פה בצד. מאחורי החנות מזכרות, יש גשר שמוביל לתצפית על דרך הטרולים מלמעלה. לא כדאי לפספס, רגע לפני שיורדים את הכביש המיוחד הזה. יש מספר נקודות תצפית וצילום. פנטסטי לראות את הכביש המפותל מלמעלה, על המפל הענק הזורם מתחתיו ואת המפלים הנופלים על ההרים מול. הכביש מוביל לפתחה ענקית בין שני מצוקים שבסופה העיירה אנדלסנס (Åndalsnes).
לאחר התצפית, מתחילים לרדת בדרך הטרולים. הכביש מתפתל בחדות מספר פעמים ולרוב יש בו מקום למעבר של מכונית אחת. מישהו לפעמים צריך לוותר. בנקודה התחתונה אפשר שוב לעצור ולהביט (ולצלם) איך הכל נראה מלמטה. יש מספר מקומות לעשות פיקניק בדרך.
מהעיירה אנדלסנס, המשכנו לבקתה שלנו לאותו ערב הנושקת לדרך האטלנטית. הבקתה נקראת Atlanterhavsveien Sjostuer והיא ממוקמת ממש בצמוד לדרך האטלנטית בעיירה קרווג (Kårvåg). כאשר מגיעים, מתקשרים לבעל המקום בטלפון 988 56 628 ומקבלים מפתח. יש חדר שינה, סלון קטן, מרפסת המשקיפה לאוקיינוס האטלנטי, אינטרנט אלחוטי חינם, מטבח מלא. כמו שציינתי בתחילת המדריך, מצעים ומגבות -; אין! הבעלים מציע מצעים תמורת עוד כסף. אנחנו הבאנו מבעוד מועד. שימו לב שיש שמיכות וכריות אבל אין ציפיות, אין סדינים ואין מגבות.
תחנה שביעית: הדרך האטלנטית (Atlanterhavsveien)
הדרך האטלנטית היא כביש בן 9 ק"מ המחבר שרשרת איים קטנים לחופו של האוקיינוס האטלנטי. הכביש עובר פשוטו כמשמעו מעל האוקיינוס. אין עוד כביש דומה לו בעולם. נסענו אותו פעמיים הלוך וחזור עם הרבה עצירות להביט בגשר הגבוה המפורסם Storseisundet Bridge. עמדנו עם הדייגים מעל אחד הגשרים ועצרנו אף לשבת על סלעים ממש למרגלות האוקיינוס, להשכב על הגב ולהביט על השמיים התכולים. שווה לנסוע בנסיעה קצת איטית (מבלי להפריע לאחרים) ולצפות ימינה ושמאלה על מרחבי האוקיינוס ועל ההרים מן הצד השני. זוהי הייתה הנקודה הצפונית ביותר בטיול הזה. בהרבה מסלולים, ראיתי שאנשים מצפינים עד טרונדהיים (Trondheim) והיא בהחלט עיירה יפהפיה אבל בטיול הזה, הדרמנו לנקודה הבאה שלנו -; אולסונד (Ålesund).
תחנה שמינית: אולסונד (Ålesund)
אולסונד היא עיר קטנה לחופו של האוקיינוס האטלנטי. העברנו בה את השבת. נפרדנו מהאוטו שלנו בעיר עצמה והשתכנו במלון סקנדיק (Scandic Hotel). מיד בהגיענו, שמנו פעמינו לפארק העירוני שממנו עולים להר האקסלה (Aksla). בפארק עצמו יש עצים מסוגים שונים. הדרך לאקסלה פרוסה על פני 418 מדרגות. קחו אויר והתחילו לטפס. בסוף העליה, מחכה הר האקסלה עם נוף עוצר נשימה לעיר אולסונד, לאוקיינוס האטלנטי, ללשונות הים הנכנסות משני צידי העיר, ספינות התיירים ועוד. אפשר לשבת ולנוח עם גלידה, קפה או בירה ולרדת שוב.
מול אולסונד נמצאים איים המחוברים במנהרות מתחת למים. הנסיעה במנהרות היא בתשלום. האיים הם: Valderøy, Giske, Godøy, Vigra ו-Roald. יש מספר אתרים בעלי עניין באיים אלו אבל אנחנו לא הגענו אליהם. ניתן גם לשוט אל האיים במונית ימית.
העיר אולסונד ידועה בסגנון הבתים המיוחד שלה: ארט-נובו. הבתים במרכז העיר בנויים מצריחים בצורת חרוטים שפיציים. העיר נשרפה כליל ב 1904 וכמעט כל הבתים בה בנויים מאז. על חלקם רשומה שנת הבניה שלהם. שמנו לב במפת העיר שיש "אטרקציה", הבית היחיד שלא נשרף אבל כשהגענו אליו, הוא היה בשיפוצים ונראה כמו כל בית אחר בעיר. למי שמתעקש לחקור עד תום את אומנות הארט-נובו, יש מוזיאון במרכז העיר לאומנות זו.
מרכז העיר מלא בבתי קפה ומסעדות, חנויות ותיירים. יש מזח ומגדלור כיאות לעיר על האוקיינוס. איזו שלווה יש בלשבת על המזח ולהתבונן על האוקיינוס, על המדוזות, על השחפים, על המפרשיות, ספינות התיירים הענקיות. בסך הכל, אולסונד היא עיר נחמדה לעצירה למנוחה. את הדרך לאוסלו העדפנו לעשות דרך האויר.
מבירורים שעשיתי קצת, מתברר שאין מה לעשות הרבה בכביש בין אולסונד לאוסלו. הכביש עובר דרך לילהאמר והאמר. אולי אם היה לנו עוד זמן היינו נוסעים אותו אבל כאמור, העדפנו לטוס לאוסלו. הזמנו את הכרטיסים מראש באתר של Norwegian במחיר של 81 יורו לאחד. מאולסונד לשדה התעופה שלה הנקרא Vigra נסענו באוטובוס הנקרא Airport Bus שיש לו תחנה במרכז העיר. מחיר הנסיעה 80 NOK (48 ש"ח) לנוסע.
תחנה תשיעית: אוסלו (Oslo)
נחתנו באוסלו ולקחנו רכבת אל העיר. שימו לב שאפשר לרדת במספר תחנות בעיר ובידקו מה התחנה הקרובה לבית המלון שלכם. אנחנו השתכנו במלון Radisson Blu Scandinavia Hotel. נסענו לעיר ברכבת המהירה הנקראת FlyToGet. זוהי רכבת מהירה אבל גם יקרה. המחיר הוא 170 NOK (102 ש"ח) לנוסע! אפשרויות אחרות הן הרכבת הרגילה (NSB), אוטובוס ומונית. ירדנו בתחנת התיאטרון הלאומי (National Theatre).
התחנה הראשונה שלנו באוסלו הייתה הארמון. הלכנו לראות את החלפת המשמרות המתרחשת כל יום בשעה 13:30. קשה להאמין שיש אנשים על הפלנטה שעוד מוכנים לשחק את המשחק המטופש הזה של מלך ושומרים אבל מה לעשות, אם זה טוב בלונדון ובפראג למה לא גם באוסלו. ההצגה לוקחת 15 דקות ללא מוזיקה. רק מצעד קטן והחלפת שומרים (גם בנות דרך אגב).
משם הלכנו לטייל על הטיילת. אינסוף מסעדות וברים ובתי קפה המלאים באינסוף תיירים. בקצה יש אפילו סוג של חוף רק שתשכחו מחול. יש חצץ במקום. הלכנו לגדה השניה שבה נמצאת טירת אקרשוס. הטירה די סתמית. ראינו כמותה הרבה באירופה. דווקא לשומר המפטרל שם אי אפשר היה לגשת. מהטירה יש נוף לטיילת שבה היינו לפני כן.
אטרקציה שאין להחמיץ באוסלו היא גן הפסלים Vigeland Park. זהו פארק ענק הנמצא בצד המערבי של העיר ובו נמצאים פסליו של גוסטב ויגלנד. איש זה הקדיש את כל חייו ליצירת פסלים והם כולם פזורים בפארק. הפארק עצמו מאוד אסתטי עם עצים וצמחיה לפי צורות, עם פנסים, עם מזרקות וכאמור, הרבה הרבה פסלים. במרכז הפארק, נמצא המונוליט -; עמוד ענק מבטון המכוסה כולו בפסלים. אפשר בהחלט להתרשם ולהעריך את מר ויגלנד על עבודתו המאומצת ורבת השנים.
מה שלא הספקנו בטיול היה חצי האי ביגדיי (Bygdøy). אפשר להגיע אליו באוטובוס קו 30 או בשיט מהטיילת. האטרקציה המרכזית בו היא מוזיאון הספינות הויקינגיות. מאוסלו בחזרה לשדה התעופה נסענו באוטובוס Flybussen שגילינו שיוצא מהמלון שלנו. כמה קלאסי. המחיר לא ממש נמוך מהרכבת המהירה: 150 NOK (90 ש"ח) אבל מה יותר פשוט מאוטובוס שנמצא מתחת לאף?
לסיכום, נורבגיה היא מדינה בראשיתית, צוירה מתוך גלויה, מלאה בנופים קסומים. טעמנו ממנה קצת ונחזור אליה שוב מתישהו לחלק היותר צפוני שלה. המדינה עצמה יקרה בכל פרמטר ויחד עם זאת הנופים, הפיורדים, המפלים האינסופיים, הירוק שנמצא בכל מקום, בהחלט שווים את המסע!
תהנו!
