בסוף חודש יוני 2023 נסענו אשתי ואני לטיול של 18 יום בנורבגיה, כולל טרק של 4.5 ימים בהרי Jotunheimen.
27.6
נחתנו באוסלו בשעות הצהריים המאוחרות ונסענו ברכבת למלון המרכזי והמוצלח Karl Johan Hotel. עברנו דרך מרכז המידע לתיירים ועשינו את האוסלו פאס שמקנה נסיעה בתחבורה ציבורית וכניסה לאתרים במשך 24 שעות.
עצרנו לצילום של הנמר בחזית תחנת הרכבת המרכזית Tigeren på Jernbanetorget
הסתובבנו במרכז העיר ובטיילת לאורך הים
ביקרנו בטירת אקרשוס
28.6
את הבוקר התחלנו בביקור אצל רופאה נורבגית בגלל שמיכל הרגישה לא טוב. פקיד הקבלה במלון היה אדיב מאוד וסייע לנו למצוא תור עוד באותו הבוקר, לא הרחק מהמלון. הרופאה הייתה נהדרת וסייעה לנו להמשיך את הטיול כמתוכנן.
בהמשך הבוקר והיום ניצלנו את האוסלו פאס לכניסה למספר מוזאונים. הראשון שבהם היה מוזיאון ספינת הקוטב פראם Frammuseet שמציג את ההיסטוריה של משלחות המחקר הנורבגיות לקוטב הצפוני והדרומי ובמרכזו ספינת המחקר המפורסמת פראם משנת 1892.
מוזיאון קון-טיקי שם ראינו את הרפסודה קון-טיקי ופסלים נוספים
לבסוף , מכיוון שמוזיאון ספינות הויקינגים היה סגור לשיפוצים, הלכנו לראות ספינת ויקינגים שהועברה ממוזיאון זה למוזיאון הימי הנורבגי (Norwegian Maritime Museum)
המוזיאונים האלה סמוכים זה לזה בחצי האי בודגוי, אליו הגענו באוטובוס וממנו יצאנו במעבורת לכוון בית עיריית אוסלו (הכול כמובן כלול באוסלו פאס), שם הצטרפנו לסיור מודרך בבית העירייה Rådhuset המרשים בו מתקיימות תערוכות, ישיבות עירייה ובו נערך כל שנה טקס הענקת פרס נובל לשלום.
משם נסענו למקפצת הסקי המפורסמת Holmenkollbakken. האתר ראוי, תצפית יפה, העלייה לראש המקפצה במעלית (לאחר הליכה לא ארוכה למקום מתחנת האוטובוס). יש במקום גם סימולטור (מיותר לחלוטין, לא מומלץ).
המשכנו את ביקורנו בפארק הפסלים ויגלנד (ויתרנו על סיור מודרך שמתקיים שם ב 18:00 וכלול באוסלו פאס בגלל לוחות זמנים וסדר היום שלנו). בפארק מוצבים יותר מ-200 פסלי ענק. הפארק יפה ונעים להסתובב בו. בשירותים הציבוריים נדרשנו לשלם בכרטיס אשראי, כחלק מהמגמה בנורבגיה להיפטר מהתשלום במזומן (מה שמייתר את הצורך להביא כסף מזומן לטיול כי בכל מקום אפשר לשלם באשראי, ובלא מעט מקומות לא ניתן בכלל לשלם במזומן).
משם המשכנו למוזיאון מונק לצפות בין היתר בתמונת הצעקה המפורסמת. התמונה קיימת בשלוש גרסאות. כל אחת מהן מוצגת כאשר שאר הגרסאות מוסתרות והתצוגה מתחלפת כל כחצי שעה.
29.6
נסענו בבוקר לשדה התעופה כדי לשכור רכב להמשך הטיול (לא הייתה תחנת השכרה במרכז העיר או שהמחיר היה גבוה מדי). למרות שאנחנו יוצאים לטרק בו לא נצטרך את הרכב, יצא משתלם יותר בצורה משמעותית לקחת את הרכב באוסלו ולהעמידו בחניה לכחמישה ימים.
נסענו להרי Jotunheimen לבקתה הראשונה Gjendesheim בה אנחנו מתעתדים לישון לפני תחילת ההליכה. הפארק וההרים קידמו אותנו במזג אוויר גשום אבל כבר התצפיות הראשונות על המקום החלו לרגש.
התארגנו בחדר הקטן לקראת הטרק. סידרנו את התרמילים העברנו את כל מה שלא צריך למזוודות, העלנו לרכב ונסענו מספר קילומטרים לחניה המסודרת, שם העמדנו את הרכב (לא ניתן להשאיר את הרכב בבקתה, מעבר לימים בהם ישנים בה בפועל). מהחניה הלכנו לאורך השביל המיוער חזרה לבקתה, וכאן כבר אותתו לנו היתושים האכזריים (המידג'ס) על נוכחותם. מיהרנו להצטייד בתכשיר יעיל נגד יתושים בבקתה.
את הערב אנחנו מבלים במשחק יאצי עם מטיילים מארצות הברית וגרמניה, אליהם חברנו בארוחת הערב המשותפת.
30.6
From Gjendesheim to Memurubu via Besseggen
המסלול מתחיל ממש צמוד לבקתה בטיפוס במעלה ההר.
מראש נאמר לנו שהמסלול בכוון ההפוך עדיף, בגלל ירידה חדה וסלעית שיש בדרך בה אנו הולכים ושעדיף לעשות אותה בכוון עלייה. אולם אנו לא משנים את תוכניותינו על מנת לא לפגוע ברצף ההליכה שתכננו.
המסלול בו אנו צועדים היום משמש כמסלול יום יפה ופופולארי, כאשר אנשים לוקחים בבוקר את הסירה מ Gjendesheim ל Memurubu והולכים את כל הדרך חזרה ל Gjendesheim.
ככל שאנחנו עולים נחשפים המרחבים היפים והפתוחים ויופיו של אגם GJENDE מלמעלה.
בחלק מהעלייה נעזרנו בשלשלאות, אך לא משהו מורכב מדי. די מהר קיפלנו את מקלות ההליכה, מכיוון שצריך להיעזר בידיים לא מעט במהלך המסלול. בהמשך, גם בירידה המדוברת וגם אחריה, כבר לא נעזרנו יותר במקלות (למרות שהיו קטעים שבהחלט אפשרו זאת).
רכס Besseggen ממוקם בין אגם Bessvatnet מימיננו ובין אגם Gjende משמאלנו ומזכה אותנו בנוף מרהיב ביופיו.
מכאן מתחיל החלק הקשה של היום - הירידה החדה, התלולה והסלעית לכוון אגם Bjornboltjonne (בהחלט עדיף לעשות אותה בעלייה) אבל באיטיות ובזהירות אנחנו צולחים את הדרך, כשגם כאן המידג'ס לא מרפים מאיתנו.
הדרך יפהפייה ואנו יורדים לכוון בקתת Memurubu ,שם נלון הלילה, ורואים מלמעלה את הסירה בה נשוט מחר בבוקר.
הבקתה עצמה ברמה גבוהה מאוד, הארוחות נהדרות ואפילו הלחם לאריזת ארוחת הבוקר טרי (בנורבגיה כל אחד אורז לעצמו את ארוחת הצהריים לדרך, בניגוד לבקתות באלפים, בדולומיטים ובפירנאים).
סך הכל הליכה של כ 15 ק"מ, 8.5 שעות, עלייה של 1,100 מ'.
1.7
From Gjendebu to Leirvassbu
בבוקר (8:05) לקחנו סירה (הזמנו מראש) מ Memurubu ל Gjendebu
התחלנו את יום ההליכה המהמם בהליכה שקטה ושלווה לאורך הנהר Storae ובתוך היער.
זה היה היום הראשון בו התחלנו להתמודד עם חציית נחלים ונהרות על גבי אבנים, מה שימשיך לאפיין את כל המסלול.
אנו ממשיכים ללכת לאורך הנהר, עולים ויוצאים מהיער הקטן
עד למפל Heilerfossen
הדרך המהממת עוברת ליד אגמים מלאי קרח עם הרים מושלגים סביב
כשבדרך צריך לחצות שוב נהרות/נחלים (בסוף אנו מבינים שהרגליים כבר לא תשארנה יבשות ופחות מקפידים על דילוג ללא כניסה למים) ושטחי שלג בגדלים שונים.
לעת ערב אנו מגיעים לבקתת Leirvassbu המקסימה שלמרגלות אגם Leirvatnet
סך הכל כ 21 ק"מ, 9.5 שעות, עלייה של 780 מ'
2.7
From Leirvassbu to Spiterstulen
יום גשום ברובו, אך לא ברמה שתפגע בהנאה מהטיול. אחד היתרונות המשמעותיים של הטרק הזה הוא שבין בקתה לבקתה יש רק טבע ונוף. אין כפרים, אין עמודי חשמל, אין רכבלים. רק אנחנו והטבע (ומטיילים נוספים כמובן, אך הדרך לא הומה והיו שעות ארוכות בהן לא ראינו נפש חיה). איזה כיף.
אנו ממשיכים ללכת על פי סימוני ה T והרוג'ומים
הערפל מלווה אותנו לאורך רוב הדרך, וגם היום מזמן לנו צורך לחצות נהרות/נחלים ההולכים ונהיים רחבים יותר ויותר. בנוסף, הדרך מאוד סלעית מה שכמובן מאט את הקצב
בהמשך הדרך מציצה אלינו משמאל זרוע של קרחון Galdhopiggen האדיר.
לבסוף אנו מגיעים לבקתת Spiterstulen הסמוכה לאגם קטן בו להפתעתנו נכנסו מספר מטיילים לרחצה במים הקרים.
סך הכל כ 17 ק"מ, 7:20 שעות, עלייה של 193 מ'. יום פשוט יחסית
3.7
From Spiterstulen to Glitterheim via Skautflye
את היום הזה ניתן לעשות בשני מסלולים : הדרך הגבוהה (עוברת דרך הקרחון והיא קשה הרבה יותר) והדרך הנמוכה.
לפני הנסיעה התייעצתי עם " Visit Valdres" לגבי הטרק, והיום הבנתי לעומק את המשפט שכתבה לי Julia בתשובה לשאלות שהעליתי : "באופן כללי, מטיילים זרים מופתעים מהקושי של השבילים בנורבגיה (זה ממש "מעל סלעים ואבנים" לאורך כל הדרך)". אז נכון שגם שלושת הימים הראשונים היו "מעל סלעים ואבנים" אבל היום, גם בגלל הגשם (השוטף במשך כמה שעות), הדבר בא לידי ביטוי באופן משמעותי יותר.
אנו בוחרים כמובן בדרך הנמוכה בדרך הנמוכה ולמרות זאת המסלול היום היה מאתגר וקשה (גם סובייקטיבית וגם אובייקטיבית) אבל לא פחות יפה משלושת הימים הראשונים והמדהימים.
יצאנו מהבקתה לאורך הכביש להליכה נינוחה, עד הפנייה ימינה ותחילת העלייה. הגשם התחיל להכות בבוקר וליווה אותנו לאורך כל היום, בעוצמות שונות, כאשר לעתים הוא מרפה והשמש מציצה לזמן קצר מאוד.
לקראת סוף העלייה, בגלל הגשם השוטף ורטיבות האדמה, האבנים והסלעים, מיכל מחליקה, נופלת ונחבטת בכתפה. בדיעבד מדובר ברמז למה שמצפה לנו בהמשך הדרך.
אנו מסיימים את העלייה ונתקלים בפעם הראשונה בעדר איילים. ההתרגשות גדולה! אנחנו כבר כמה ימים מחפשים אותם לאחר ששמענו ממטיילים אחרים שראו אותם (בכל הפסקה היינו מאמצים את עינינו לאתר תנועה במורדות ההרים) אבל רק היום אנו זוכים לפגוש אותם.
אנו מגיעים לנחל רחב וצריכים לחצות אותו על גבי הסלעים. הפעם רטיבות הסלעים מהגשם גורמת לי ליפול בחוזקה בין הסלעים, לחבוט את אפי במקל ההליכה (הייתי בטוח שהאף המדמם נשבר) וליפול לתוך המים הקרים, בין הסלעים.
אנחנו צולחים את הנחל ועוצרים להפסקה, לה אנו זקוקים מאוד, ליד סלע גדול, כאשר הגשם הפסיק לזמן קצר. אנחנו רטובים לגמרי, ואני מנצל את ההפסקה להחליף את החולצה הרטובה. אנחנו מתארגנים וממשיכים ללכת.
לאחר כחצי שעה אנחנו עוצרים ואני מצלם את האגם היפה שמימיננו.
פה אנחנו מגלים שהטלפון של מיכל איננו ומניחים שהוא נפל בנקודה האחרונה בה עצרנו ומתחילים לחזור על עקבותינו. למזלנו , משפחה דנית מצאה אותו ומחזירה לנו אותו סמוך למקום בו נפל הטלפון.
אנו ממשיכים בדרכנו כאשר ברור לנו שאנו בעיכוב של כשעה, שמחים שלקחנו את הדרך הנמוכה, שהיא מספיק סלעית וקשה ובתוספת הגשם הופכת להיות מאוד מאתגרת לעתים.
בדרך אנחנו פוגשים תייר בריטי שהולך מולנו ואומר שבהמשך יש בולדרים לא יציבים ושעלינו להיזהר שם. אקדח שמופיע במערכה הראשונה...
מעבר לדרך המאוד סלעית, היום אנחנו נתקלים בשטחי שלג גדולים יותר שעלינו לחצות.
אנחנו מגיעים לפאס בו רצף של שלושה אגמים, גבוה וחשוף לרוחות, כאשר עלינו לדלג בין סלעים ובין שטחים מכוסים בשלג כדי לעבור אותו.
בקצה האגמים אנחנו מגיעים לירידה האימתנית של הטיול. שדה בולדרים גדול, האבנים ממש לא יציבות כמו שהבחור הבריטי שפגשנו הבטיח לנו ואני בשלב מסוים מאבד את סימון השביל (טוב, אין כאן ממש שביל) בפעם הראשונה בטיול. אנחנו מתחילים לרדת ללא סימון אך זה נראה לא אחראי. אני מטפס לנקודה גבוהה קצת יותר ומצליח לאתר את הסימון. אנחנו מפלסים דרכינו לכוון הסימון ושוב תור מיכל ליפול ולחבוט את ראשה בין הסלעים. אכן יום ממש לא פשוט.
לאחר התמודדות לא פשוטה ומתישה אנו מגיעים לשביל יותר נוח, בירידה מתונה לצד העמק. עדר של איילים מלווה אותנו לאורך הדרך, כאילו הגיעו לוודא שאנחנו מוצאים את דרכינו לבקתה הבאה.
הגראנד פינאלה של היום הזה הוא גשם שוטף, מלווה ברד, לאורך השעה האחרונה של ההליכה, עד שאנחנו מגיעים לבקתת Glitterheim רטובים עד לשד עצמותינו. החלק האחרון של ההגעה לבקתה הוא יפהפה, מלווה בגשרים מאולתרים מעל נחלים.
בעל הבקתה שואל אותנו אם אנחנו רוצים לישון במבנה השני, מכיוון שבמבנה, שבו גם נמצא חדר האוכל והקבלה מתארחים ילדים נורבגיים. לאור מצבינו אנחנו לא מסוגלים לחשוב על יציאה שוב לגשם ונשארים במבנה הראשי. בדיעבד עשינו צעד נכון. לא שמענו ציוץ מאף ילד נורבגי. שקט מופתי. תענוג.
אנחנו מעלים את כל בגדינו ל dry room שבקומה העליונה ומתארגנים להמשך. זוהי הבקתה היחידה, מבין הבקתות בהן היינו, שלא מגיע אליהן אמצעי תחבורה (אוטובוס או סירה) ולכן היא הדלה ביותר אך עדיין נחמדה ומספקת את כל צרכינו, למרות שאין בה קליטת סלולאר.
עם כל ההתברברויות הלכנו היום כ 20 ק"מ, 9.5 שעות, עלייה של 711 מ'
4.7
לאחר היום המתיש אתמול ולאור העובדה שיש לנו מחר ראפטינג של חמש שעות, אנחנו מחליטים ללכת על שביל 4*4 מהבקתה עד לחניה בקצה השמורה (7 ק"מ) ומשם לצאת עם תחבורה ציבורית. בעל הבקתה מזמין לנו מונית לחניה של השמורה (זה שירות של השמורה. למונית שעות קבועות, אך היא מגיעה רק אם מתאמים איתה. המחיר זול באופן מפתיע).
ההליכה הנינוחה עדיין מזמנת נופי פרידה יפים מה Jotunheimen.
נהג המונית הנחמד שש לנדב לנו מידע על האזור ועל נורבגיה בכלל ואנחנו מקשקשים איתו לאורך כל הדרך. הוא מוריד אותנו בצומת דרכים שם עלינו לחכות כשעתיים לאוטובוס המגיע לחניה בה השארנו את הרכב, סמוך ל Gjendesheim. אנחנו מתענגים על השעתיים האלה, מתפנקים בקפה, עוגה וקליטה סלולארית. נהנים מהסביבה היפה ורוכשים את הטרול הראשון שלנו.
אנו חוברים לרכב שלנו ונוסעים לעיירה Otta (אין מה לעשות בעיירה עצמה. הגענו אליה כנקודת מוצא לראפטינג מחר) לשני לילות במלון Thon Partner Hotel Otta החביב.
5.7
ראפטינג בנהר Sjoa העוצמתי
https://heidalrafting.no/?lang=en
לאחר הראפטינג אנו מטיילים לאורך הנהר שחוצה את העיר.
6.7
נסענו בבוקר לעבר Andalsnes ועצרנו בקיר הטרולים Trollveggen.
משם ל Andalsnes , שם עלינו ברכבל לתצפית היפהפיה באמצעות Romsdalen Gondola.
המשכנו בנסיעה כולל מעבורת, ראשונה אך לא אחרונה
כל הדרך עד ל Kristiansund היפהפיה, שם נבלה את הלילה הבא.
ארבעת חלקיה של Kristiansund מחוברים באמצעות מעבורת חינמית.
לנו במלון Thon Hotel Kristiansund המקסים שחדר האוכל שלו משקיף לפיורד.
7.7
היום נסענו בדרך הנופית הכל כך מיוחדת: THE ATLANTIC ROAD. הדרך האטלנטית Atlanterhavsveien היא דרך נופית יפהפיה באורך 8.3 ק"מ על חוף האוקיאנוס. הדרך מתחילה בכפר Kårvåg ומסתיימת בכפר Vevang
משם המשכנו לאולסון ÅLESUND המהממת.
עלינו 418 מדרגות לתצפית יפה AKSLA VIEWPOINT
אחר הצהריים שטנו בזודיאק לאי הציפורים Runde עם חברת NORD 62° לחוויה מסעירה של שיט במהירות של עד 110 קמ"ש, לאי שנמצא עשרה קילומטרים מהחוף.
באי הציפורים ראינו בין השאר Puffins (תוכי ים)
ישנו במלון Scandic Parken Hotel עם נוף מהמם מהחדר
8.7
היום נסענו ל Geiranger בדגש על כביש 63 הדרמטי -דרך הטרולים/דרך הנשרים המפותלת, עם עצירה למספר תצפיות.
בדרך עוד הספקנו לנסוע במעבורת ועל גשר מרשים
לפני תחילת הכביש המפותל עצרנו ב trollstigtrollet
במהלך הדרך עצרנו במפל Stigfossen
Trollstigen
קניון Gudbrandsjuvet - מסלול הליכה הבנוי מעל סדרה של מפלים
תצפית על פיורד Geiranger מ Ørnesvingen
הדרך המפותלת מאוד מזמנת גם הפתעות מסוג אחר. כשהוייז מצביע על כך שאנחנו כ 8 דקות נסיעה מהמלון, אנו עוצרים בפקק ארוך. מסתבר שאוטובוס תיירים שניסה לנסוע באחד העיקולים נתקע, וחסם את הכביש לשני הכיוונים.
עמדנו בצד הדרך כ 3.5 שעות! עד שהגיע רכב חילוץ (שנסע ברוורס בדרך הצרה!) ושחרר את האוטובוס. נדהמנו משלוות הנפש של העומדים בפקק. לא נשמעו קולות טרוניה או כעס ואנשים המתינו בסבלנות ראויה לציון.
ישנו שני לילות במלון Grande Fjord Hotel, הנמצא מעט מחוץ לעיירה (יש ממנו שאטל חינם למרכז Geiranger).
9.7
יום שכולו מוקדש לאזור Geiranger.
התחלנו את הבוקר בהליכה למפל Storsæterfossen waterfall מ Norwegian Fjord Centre עד לכפר Vesterås (1.5 ק"מ עלייה של 230 מ') ומשם למפל (עוד 1.5 ק"מ, עלייה של 240 מ').
יצאנו מוקדם יחסית, לפני שמתחיל עומס של מטיילים, וכך הספקנו לחוות את המפל בבדידות מזהירה, כאשר האטרקציה המרכזית היא העמידה מאחורי המפל.
ירדנו ברגל לעיירה Geiranger מה Norwegian Fjord Centre בדרך המפלים החביבה הבנויה מגשרים וגרמי מדרגות.
לאחר ארוחה קלה ובירה קרה עלינו לשיט בן שעה וחצי בפיורד, כולל כמובן תצפית על מפל שבע האחיות המפורסם
10.7
אנחנו בדרך ל LOEN SKYLIFT משם נשקפות תצפיות יפהפיות נוספות, כולל הליכה לא ארוכה - Gjølrunden
מכאן אנחנו נוסעים לקרחון BRIKSDALSBREEN GLACIER עם הליכה של כששה קילומטר הלוך-חזור לקרחון עצמו (עלייה של 242 מ')
גם הדרך עצמה בכביש הצר מאוד (חד מסלולי אך דו סטרי) עד לנקודת ההתחלה של ההליכה לקרחון , יפה מאוד.
אנחנו ממשיכים מכאן לקרחון Bøyabreen בדרך ל Sogndal, שם ישנו במלון Best Western Laegreid Hotell המיושן.
11.7
נסענו בבוקר לכנסיית העץ Kaupanger stavkirke שמהווה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
משם המשכנו ל Flam לרכבת הנוף המפורסמת שמשווקת כ"רכבת היפה בעולם". מיותר לחלוטין! בזבוז מוחלט של כסף וזמן. בכל יום רגיל שמטיילים בנורבגיה רואים הרבה יותר ממה שיש לרכבת להציע.
משם נסענו למפלי Vøringfossen היפים
סיימנו בנסיעה ל Odda , שם ישנו שני לילות ב Trolltunga Hotel, לקראת טרק לשון הטרול (Trolltunga) מחר.
12.7
עם קצת חששות ממזג האוויר שצפוי להיות גשום מאוד, אנו אוכלים ארוחת בוקר כבר ב 6:00 ויוצאים לכוון נקודת ההתחלה של הטרק.
הכביש המפותל והצר מאוד לוקח אותנו לחניון P2 Skjeggedal משם אנחנו לוקחים שאטל ל P3 (חוסך כ 3.5 ק"מ תלולים ולא מעניינים לאורך הכביש).
הטרק יפהפה, פופולרי ולכן מלא מטיילים. הגשם אכן מכה בנו בשעות הראשונות של העלייה אבל אחר כך מתמעט והשמש אפילו מציצה ככל שאנחנו מתקרבים ללשון הטרול עצמה. התוואי אינו קשה, הדרך ברורה אך עדיין מדובר ביום הליכה ארוך ותנאי הגשם קצת מקשים. בדרך ישנן בקתות מילוט מאובזרות ואנו עוצרים באחת מהן להפוגה קצרה מהגשם.
כ 21 ק"מ, 8.5 שעות, עלייה של כ 320 מ'.
13.7
נסיעה לברגן דרך STEINSDALSFOSSEN WATERFALL
בברגן טיילנו בשוק הדייגים וברובע בריגן (Bryggen)
ביקרנו ב MAGIC ICE Bergen החביב. בר קוקטיילים העשוי כולו מקרח ומציג יצירות אומנות מפורסמות של אומנים נורבגיים, מקרח כמובן, כשהקוקטייל המוגש בכוס מקרח בהחלט משדרג את החוויה.
ישנו ב Radisson Blu Royal Hotel ולמחרת (ה 14.7) בחזרה הביתה.