רקע לטיול בנורווגיה
מה שמיוחד בנורווגיה זה הטבע הנפלא שמרשים תיירים ונורווגים כאחד מזה כמה דורות. בעולמנו הטכנולוגי של היום יותר ויותר מטיילים משתוקקים לטיול שבו יוכלו לחוות את הטבע בעוצמתו, וזה בא לידי ביטוי בחיפוש שלנו אחר ערכים כמו אויר צלול, מים צחורים ונופים עוצרי נשימה, שאת זה יש לנורווגיה להציע בשפע. הנורווגים במערב יטענו שהפיורדים עוצרי הנשימה הם הייחוד של המדינה, הנורווגים בצפון יטענו כנגד שהאור בלילות הצפון, מה שמכונה MidNight Sun הוא הייחודי והנורווגים ממרכז האי יעמידו את הטיעון ההיסטורי של סנט אולב והקרב על Stiklestad (שמהווה אבן יסוד בביסוס הנצרות בנורווגיה) במרכז הלו"ז שלכם. אבל לא משנה באיזה כיוון תבחרו לטייל, מובטחת לכם חווית טבע מרשימה עם אלפי האגמים שמסביבכם!
טיול בנורווגיה מצריך מינימום שבוע למסלולים בין החוף המערבי לאוסלו וזה ממש על קצה המזלג! זוהי ארץ גדולה והטיולים הם לאורכה, מה שמצריך עוד זמן. מי שיסתכל על מפה יבחין שחלק משטחה הנורדלנד נושק לקוטב הצפוני. בדרך כלל מחולקת נורווגיה לאוסלו וסביבותיה, ברגן והפיורדים ואזור הצפון הרחוק להרפתקנים האמיתיים ולאלו שבאמת רוצה להתבודד. התחבורה הציבורית שכוללת רכבות, אוטובוסים ומעבורות מפותחת מאוד. כך שאם תגיעו בעונה לא תהיה לכם בעיה להגיע למקום חפצכם, אולם שימו לב כי השכרת רכב בנורווגיה יקרה יותר מהשכרתו בשבדיה או דנמרק (שניתן להשכיר בהן תרכב ולהמשיך מהן לטיול בנורווגיה) ודאגו מראש לכך שביטוח הרכב שלכם יכלול מעבורות, כי הן חלק בלתי נפרד מהמדינה ולפעמים אמצעי התעבורה היחיד.
ואיפה אני בכל הסיפור הזה אתם שואלים? ובכן הגעתי לכאן בתחילת חודש נובמבר אשתקד מסיבות אישיות ולזמן לא ידוע. כל שידעתי הוא שיש בי חשש מהול בסקרנות רבה בנוגע לחלק הזה של העולם, שלתומי חשבתי שאבקר בו רק בשלהי שנות החמישים שלי, אחרי רוב היעדים ברשימה הארוכה מאוד שלי ובעצם של רוב המטיילים הישראלים.
רק עוד הערה מתודית אחת לגבי שמות המקומות המוזכרים בכתבה בטרם נתחיל במסע. בשפה הנורווגית יש עוד שלוש אותיות נוספות לאלפאבית האנגלי, שאין במקלדת העברית הסטנדרטית, ולכן ייתכנו שיבושים בכיתוב או בחיפוש באינטרנט.
לתחילת הכתבה
האלפים הסנמוריים (Sunnmorsalpane)
חודש אחרי שנחתתי ולכבוד חופשת חג המולד, כבר הייתי בדרך לחוף המערבי לחבל הארץ ההררי שנקרא Sunnmorsalpane. מדרום לעיר אולסנד (Alesund). האזור כולל בעצם את העיירות Volda ו-Orsta ואת כל קבוצת ההרים שמסביבן. בבוקר הראשון כשהתעוררתי, הוילון היה מוסט הצידה ותהיתי ביני לבין עצמי האם זהו נוף אמיתי או תמונה... כיאה לעירונית תל אביבית בנשמה, לא האמנתי שיש אנשים שקמים כל בוקר בחייהם וזה הדבר הראשון שהם רואים. נוף יפהפה של הרים ובתים ועוד הרים ועוד בתים והכל מכוסה בשכבות עצומות של שלג כאילו מישהו לקח מכחול וצבע בלבן.
בניגוד לנוף הטמפרטורה זיעזעה אותי קשות. המינוסים האכזריים אליהם היא צונחת במהלך החורף (מינוס 25 וזה באזורים מיושבים!) הם בלתי נתפשים מנטלית ויותר גרוע מכך כואבים פיזית. ואם הייתי מנסה לתאר לכם את עזות הקור רק בשתי מילים זה בטח היה לקפוא מקור- במובן המילולי הכי פשוט. כמה שקר בחוץ בתוך הבתים ובמקומות ציבוריים רבים אפילו בתחבורה הציבורית הכל מחומם! ולכן שיטת לבוש השכבות המפורסמת מתאימה גם לנורווגיה. כמו כן כל האביזרים הנלווים כגון: צעיף, כובע, כפפות מעיל נגד רוח וגשם וכו הם ממש לא רק בגדר המלצה...
אז אם התלבשתם כמו שצריך ואתם בדרך לאיזו בקתת חורף בהרים... מבט על הפיורדים הנורווגים מתפרשים לאורך קו האופק יכול לתעתע בכם לרגע שזו לא אלא גלויה צבעונית. הפיורדים של מערב נורווגיה הם אולי סימן ההיכר המפורסם ביותר של המדינה. אפריל עד אוגוסט - אלו הם חודשי האביב והקיץ, שבהם מומלץ לטייל בחבל פיורדים ולהנות מהם בצורה מקסימלית. חשוב לדעת שבחודשים האחרים תוכלו להתקל בבעיות נגישות בשל תנאי מזג האויר הקשים.
ולאלו מביניכם התוהים אבל מה זה בעצם פיורד נורווגי? ההסבר הבא. במהלך תקופת הקרח, כיסו קרחונים עצומים חלקים גדולים של צפון אירופה כולל ההרים והעמקים. כשהפשירו אלו, עקב התחממותו של כדור הארץ, חדרו מי הים אל העמקים והעמיקו אותם. כשנסוגו אותם הקרחונים באו בעקבותיהם התושבים אשר גילו להפתעתם פיסת גן עדן ציורית. הפיורדים מאופיינים במזג אויר נעים יחסית מאזורים אחרים בעלי אותו הגובה בשל השפעתו של זרם הגולף החמים. רבים מהפיורדים הנורווגים משתרעים לאורך של למעלה מ-200 ק"מ בתוך היבשת. עומקם יכול להגיע עד לגובהם של ההרים המקיפים אותם. העומק המירבי שתועד היה 1300 מטר! (למרות שבכניסה אל הפיורד המים יכולים להיות רדודים, לפעמים במידה של 10-20 מטר עומק בלבד).
שני פיורדים לבטח יחרטו בזיכרונכם ה-Nordfjorden וה- Geirangerfjorden. השייט במעלה ה-Nordfjorden בבוקר אביבי כשאתם מוקפים בפסגות ההרים המושלגות כרקע והמראה הבלתי נשכח של המפלים הקרויים שבע האחיות (Seven Sisters) המתמרים לגובה מעורר כבוד מעומקו של הגריינגר פיורד Geirangerfjorden מהווים חוויית טבע במלוא עוצמתה.
סקי - פעילות החורף הבלעדית
בחורף לעומת זאת, כשהטמפרטורה צונחת למינוסים שעד כה ראיתי רק בתמונות לווין של ה-CNN, התיירות הנורווגית מתמקדת בסקי ותו לו, ומהווה אטרקציה לכל אותם חובבי הסקי המושבעים שמחפשים נוף עם לבן בעיניים. לא המון ישראלים יודעים אבל בנורווגיה יש אתרי סקי שלא נופלים ברמתם המקצועית ושלל פעילויות האפרה-סקי שלהם מאתרים אירופיים אחרים שכן מוכרים לנו כמו באיטליה וצרפת. אז לכם שמעוניינים לגלוש היכן שלא הרבה ישראלים לפניכם גלשו...ולדעתי נורווגיה עומדת בקריטריון הזה... זה המקום לספר על חווית הסקי האישית שלי.
פתאום באמצע החיים (אוטוטו מחליפה קידומת שלישית במספר) אני צריכה להכין את עצמי לחופשת הסקי הראשונה של חיי (הראשונה כן! גליצ`ות עם שקיות פלסטיק בחרמון לא נחשבות). האתר הנבחר הוא המסדל (Hemsedal) שנמצא במרחק של כארבע שעות נהיגה ברכב מצפון-מערב לאוסלו, איפושהו באמצע הדרך בין אוסלו לברגן שבחוף המערבי. יש בו את המסלול שמתנשא לגובה הגבוה ביותר מכל מדינות סקנדינביה (כ-1500 מטר), שלושים ותשעה מסלולי סקי בדרגות קושי שונות (מירוקים ועד שחורים) שני אזורי סנובורד (שגם בהם מסלולים בדרגות קושי שונות) וכמובן מעליות ועוד. המתבודדים במיוחד יכולים לשכור בקתה מוקפת שלג בהרים ולנוח מול האח הבוערת עם בקבוק יין אדום. האזור ההררי היפהפה שבו שוכן האתר של המסדל מפורסם גם בשל פעילויות הקיץ המגוונות שלו: אגמים לדייג, מסלולי גולף, רכיבה על סוסים, ספארי, מסלולי אופניים, שייט בקנו ועוד.
לקחנו חופש מהחיים השיגרתיים שלנו ויצאנו לסופ"ש קצר- שישי עד ראשון. הדרך להמסדל היתה רצף אחד ארוך ולבן, מה לעשות ככה נראה החורף הנורווגי מלא שלג. מכיוון שהנורווגים חובבי טיילות בעצמם וביחוד בנורווגיה, כמעט בכל מקום תמצאו מתקנים שמותאמים להכיל מספר אנשים גדול בעת ובעונה אחת. וכך יצא ששכרנו עשרה חברים בקתה באתר הסקי. הבקתה היתה מאובזרת באופן יוצא מן הכלל. ארבעה חדרי שינה זוגיים, שולחן אוכל גדול ושני שירותים. נוח מעל לכל ספק, זה הורגש בייחוד במסיבות האפרה-סקי העליזות שאירגנו בסלון הרחב.
כיוון שזו הפעם הראשונה שלי, את פעילות הסקי עצמה דירגתי בלית ברירה בסקאלה של נסבל ובלתי נסבל, בהתאם לפגיעות הגופניות שספגתי. מה אני אגיד לכם, זה לא כל כך קל כמו שזה נראה בטלוויזיה. את רוב שעות הגלישה ביליתי במסלולי הילדים, והכי מעצבן היה לראות את כל אותם הזאטוטים חולפים על פני במהירות שיא ובבטחון כזה שרק ייחלתי לו. מאוחר יותר בארוחת הצהריים עודד אותי אחד מחבריי שאין מה לקנא, נורווגים נולדים עם מגלשיים ולא עם רגליים. האמת, זה לא שיכנע אותי וככה מצאתי את עצמי שוב על המסלול שעה אחר כך. מנסה לשווא להתמודד עם המגלשיים, היציבות, המהירות, השפתיים הבקועות והאף הנוזל בעת ובעונה אחת.
נקודת האור היחידה בכל הסופש הזה היה בתום יום הסקי כשכולםםםםם אצים רצים אל עבר הברים והפאבים למה שמכונה פעילות האפרה-סקי. מאות של אנשים עדיין עם בגדי הסקי מתחממים עם אלכוהול ומוסיקה קצבית. גם אם הייתי מגיעה לפה לבד, מה שבעיקרון לא מומלץ ולא סביר שיקרה, התחושה המתגבשת של הביחד בהשפעת האלכוהול היתה מפשירה אותי לגמרי. סיכמתי את חווית הסקי הראשונה שלי בכך שהמסדל הוא אתר סקי מצויין, אבל המסלולים בו לא ממש מתאים למתחילים.
לאלו מביניכם ששוקלים לבלות את חופשת הסקי הבאה שלכם פה...פרטים נוספים תמצאו ב:
ברגן - בירת החוף המערבי
את ערב הסילבסטר(31/12/2004) בילינו בברגן, שמכונה באנגלית The Gateway to Fjord Country. העיר היא ערב רב של מאפיינים ולמרות שהיא נחשבת לבינלאומית היא עדיין משמרת בה אווירה של אינטימיות ונוחות, תושבים ידידותיים מאוד לתיירים, וארכיטקטורה ייחודית (שאופיינית כל כך לגלויות שאנחנו אוהבים לשלוח הביתה). הנמל שלה שמחבר אותה עם הים הצפוני, תרם להתפתחותה במהלך השנים והפך אותה לאטרקטיבית בציר הסחר שבין אירופה וצפון רוסיה, והיום משמש גם את תעשיית הדייג העניפה של העיר.
נחתנו בשדה התעופה של העיר, במרחק של כ-15 דקות נסיעה ממרכזה, היישר לאזור הדאון טאון הנמל וסביבתו. שיטוט ברחובותיה המרכזיים של העיר הוא בגדר חובה ולברי המזל מביניכם המגיעים בקיץ, מומלץ לשכור חדר באחד מבתי המלון שמציעים חדר שהמרפסת הקטנטנה שלו פונה למים. בקבוק יין וקצת שקיעה יהפכו כל יום שתבלו בעיר לרומנטי ושליו. לכל אלו שיש להן אלטרנטיבה אחרת החל מקרוואנים ועד צימרים דאגו לבלות לפחות ערב אחד תחת כיפת השמיים באחד מבתי הקפה או המסעדות שעל המים...
בסך הכל שהינו בעיר יומיים בלבד אז לא יכולנו להספיק לראות את הכל. הימרנו על השילוב המנצח של אוכל-נוף-ומשהו מקומי, וככה מצאנו את עצמנו בדרך לשוק הדגים המפורסם של העיר, שמהווה חוויה קולינרית אמיתית. לקראת אחר הצהריים עשינו דרכנו ברכבל במעלה פסגת פלויאן (Floyen) שממנה נשקף נוף יפהפה של נמל העיר והרחוב שצמוד לו Bryggen. מבחינתי זה מוגדר כ-Must. את שעות הערב המוקדמות והמאוחרות יותר, בילינו עם כמה חברים תושבי העיר שליוו אותנו לסיור פאבים לילי בעיר.
שייט - דבר שבשיגרה הנורווגית
חוויות חורף נוספת היא ללא ספק שייט בטריטוריה הסקנדינבית. אבל, קודם כל צריך להבין שתעבורה ימית בנורווגיה כמו במדינות סקנדינביה הנוספות: דנמרק ושבדיה זה דבר שיגרתי כל כך שאפשר אפילו לזכות בו במשחק קליעה למטרה, שאחרי הקניות בסופר, כחלק ממסע פירסום כזה או אחר. כיאה למדינה שבה המעבורת היא לעיתים אמצעי התעבורה היחיד למקום מסויים, תוכלו למצוא ספינות עצומות מימדים עושות את המסלול שבין אוסלו לבין ערים נוספות בדנמרק, על בסיס יום יומי.
וכך היה שקיבלנו מחבר כרטיס גירוד, שזכה בשייט לעיירה הדנית הירטס-האלס (Hirtshals) אי שם בקצה הצפוני-צפוני של דנמרק. כמה שאני התרגשתי מעצם המעמד... מוזר ככל שישמע, בכל שנותיי עטירות הטיולים, שייט היתה חוויה ראשונה עבורי. תיארתי בדימיוני ספינת תענוגות רומנטית עם קפטן קירח ושרמנטי שיזמין אותי לדינר בשולחן האישי והמכובד שלו ממש כמו קפטן מריל סטובינג מספינת אהבה. בפועל כנראה לדברים יש נטייה להתפתח קצת אחרת. ;-) וכך מצאתי את עצמי מועמסת כאחת מן המניין על אונייה עצומה אומנם, אבל כזו שראתה ימים יפים יותר. סיפון דחוק ושטיחים מאובקים מקיר לקיר, כמה מסעדות ושני ברים וקודש הקודשים הדיוטי פרי. בנורווגיה אין אומנם קזינו (זה בלתי חוקי) אבל בסתירה לכך ומצחיק ככל שישמע, אין גם חוק שאוסר על הימורים בדרגה הקלה יותר של מכונות מזל. וכך, כחלק מהנוף הנורווגי, ניצבות להן מכונות מזל בכניסה לסופרמרקטים, בקיוסקים ובתחנות דלק! וכמובן בספינת התענוגות הרומנטית שלי.
הפלגנו בשעת ערב מוקדמת (בסביבות שבע) ועגנו בהירטס-האלס השכם בשמונה בבוקר שלמחרת. היו לנו ארבע שעות לבלות ואשר בסיומן בדרך חזרה לאוסלו, אוכל להוסיף את דנמרק לרשימת הארצות בהן ביקרתי... :-) ואז בעצם התחוור לי מהי מטרת השייט האמיתית של רוב הנוסעים הנורווגים: קניות של אוכל ואלכוהול. מסתבר שיוקר המחייה בנורווגיה הוא נושא כאוב בעיניי התיירים והנורווגים כאחד. בהירטס-האלס, העיירה הדנית הקטנטנה, מחיריהם של מוצרי המזון, הטבק והאלכוהול זולים הרבה יותר מאשר בנורווגיה (בשל שיטת המיסוי הנורווגית האכזרית). וכך עם היתרון של להפליג בערב מאוסלו לעשות קניות בזול ולחזור אליה למחרת בערב אין פלא ששייט הוא דבר שיגרתי ממש כמו אוטובוס לאילת בארץ.
ככה פחות או יותר עברו לי ארבעת החודשים הראשונים שלי בנורווגיה. ועכשיו כשאביב (ואוטוטו קיץ...) נורווגיה יפהפיה אפילו יותר. השלג הפשיר, השמש החמימה מפציעה מוקדם בבוקר ושוקעת בשעות הערב המאוחרות ובתי הקפה שעל המדרכות צצים כמו פרחים שאחרי הגשם.
להתראות בכתבה הבאה על אוסלו, בירת נורווגיה, וחגיגות העצמאות בנורווגיה!
