קמים לבוקר ערפילי ומעונן וגשם מטפטף לסירוגין. מבאס קצת אבל אם נחשוב על זה - עד עתה עברנו מחצית מהטיול בנורבגיה ומזג האוויר האיר לנו פנים. סטטיסטית הגשם היה אמור להגיע מתישהו… אנו יוצאים מהחדר ומקווים לטוב. מתחילים לנסוע למטה לעבר הפיורד ואז מתחילים בטיפוס לעבר תצפית הנשרים. הנוף של הפיורד מתחתינו אט אט נעלם בתוך ענן ומתצפית הנשרים לא רואים בעצם כלום.
ממשיכים לכיוון המעבורת ב EIDSDAL, חוצים את הפיורד ומתקדמים אל דרך הטרולים בחששות…
עצירה ראשונה אנו עושים כמה ק”מ לפני GUDBRANDSJUVET – ליד הגשר שמתחתיו מפל יפה, תחנת כח וסולם סלמונים (ריק) . הנקודה יפה מאוד. משם ממשיכים אל GUDBRANDSJUVET, ויוצאים לטיול קצר בינות למרפסות התצפית על אף הטפטוף המעיק. המקום יפה מאוד, בהחלט עצירה מומלצת. משם ממשיכים אל דרך הטרולים. בתוכנית המקורית רצינו לעשות עוד מסלול הליכה קצר באיזור אבל כעת זה לא בא בחשבון. ממשיכים ברכב, מגיעים לחנייה העמוסה, מחנים ומתחילים בטיפוס אל נקודת התצפית. הכל מעונן. מגיעים לנקודה המרוחקת ביותר ומביטים מטה. מצליחים לראות את ראש המפל נופל למטה ונבלע בעננים. דרך הטרולים עטופה בלבן. נשארים עוד דקות ארוכות במקום, שמא הענן יסור ממקומו. נאדה. מבואסים חוזרים לרכב ומתחילים בנסיעה אל דרך הטרולים עצמה – מקווים שאולי באמצע הירידה נרד אל מתחת לענן ונראה משהו.
-
-
-
-
-
ואז, ברגע שאנחנו מתחילים בירידות התלולות, הרוח דוחפת את העננים ומתחילים לראות את הדרך. אני בהתרגשות שיא, דוחקת בבעל לשוב עכשיו ומיד לחניה ולרוץ לעבר התצפית. הוא מסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח אבל אני לא מוותרת – הגענו עד לכאן, ועכשיו העננים מתפזרים. חייבים לחזור. חוזרים לחנייה, אני לוקחת איתי את הגדול ורצה איתו כל הדרך לנקודת התצפית. כל הסיפור לוקח דקות ארוכות (יש לא מעט עלייה לשם ברגל) וכשאנו מגיעים לנקודת התצפית אנו מגלים לדאבוננו שהענן הסורר חזר. נשארים עוד דקות ארוכות מחכים אולי שוב יעוף הענן אבל הוא בשלו. הצלחנו לחלץ תמונה של פיתול אחד בכביש. וכך יצאנו קרחים מכאן ומכאן. לפחות אם היינו עושים את הנסיעה במורד הדרך היינו נהנים מהדרך עצמה אף ללא התמונה המפורסמת מנקודת התצפית.
נו מילא, את הנעשה אין להשיב, אנו חוזרים לרכב ומתחילים בירידה.
במהלך הירידה אכן הענן הולך ונעלם בחלק התחתון של הדרך ולפחות אנו נהנים מחלקה התחתון והיפה. מגיעים לתחתית, מסתובבים, וחוזרים בחזרה לגיירנגר. ממעלה הנשרים יש כעת פחות עננים ואו מצליחים לראות את הפיורד. יורדים אל גיירנגר ועוצרים לצלם את הטרול הענק.
סה”כ יום נחמד אם כי מאכזב שנסענו עד דרך הטרולים ולא ממש זכינו לראות אותה.
--
-
-
-
בוקר שני בגיירנגר. מזג האוויר נראה קצת טוב יותר מאתמול ויש הפוגה בגשם, אז אנחנו ממהרים לרדת אל הפיורד על מנת לשכור סירת מנוע לשייט עצמאי. למרגלות העלייה לדרך הנשרים יש קמפינג ממנו ניתן לשכור סירה (נראה לי כי יש קמפינג נוסף סמוך המשכיר סירות).אנחנו מגיעים לשם ואיך שאני מתארגנת לצאת מהרכב, שנייה לפנינו מגיעה משפחה ספרדית ונעמדת בתור. אני ממתינה בסבלנות עד שמגיע תורי כדי לגלות שהמשפחה הספרדייה לקחה את סירת המנוע הקטנה האחרונה ונשארה רק הסירה הגדולה, היקרה משמעותית. נו מילא, גם ככה יחסית לאטרקציות של נורבגיה שכירת סירת מנוע נמצאת על הצד הנמוך של המחירים. לוקחים את הגדולה ויוצאים לדרך. בדיעבד מגלים שמעז יצא מתוק. מן הסתם הסירה הגדולה הרבה יותר מהירה ואנו מספיקים לעשות סיבוב נרחב ביותר בפרק זמן קצר. אנו מפליגים בפיורד היפה, מתקרבים למפלים המדהימים, מחפשים לשווא לוויתנים קטנים, ונזהרים מהגלים של כלי השייט הגדולים…. היתה הפלגה נהדרת, עם טפטוף קל ולא נורא באמצע. מומלץ בחום לכל המבקרים בגיירנגר לעשות שייט כזה!
היום העננים גבוהים יותר, אז אנחנו חוזרים אל הכביש המוביל אל תצפי תהנשרים שעשינו אתמול שוב. הפעם יש תצפית יפה על הפיורד !
מכיוון שמזג האוויר לא לגמרי יציב והכל גם רטוב מאתמול אנחנו מוותרים על מסלולי הליכה הארוכים יותר (מפל, נקודת תצפית) ומחליטים לעשות מסלול קליל היורד ממרכז המבקרים לאורך הנחל והמפלים היפים, דרך מרפסות תצפית עד אל שפת הפיורד. עולים ברכב למרכז המבקרים, חונים ומתחילים במסלול. היה נהדר, קליל ומומלץ בחום. בינתיים גם הגשם פסק, הגענו אל שפת הפיורד היפהפה, שחפים במים, והקטנה מחליטה שחם לה…. מורידה בגדים ונכנסת לשכשך במי הפיורד (17-18 מעלות בערך...). להרטיב רגליים לא מספיק לה היא פשוט שוכבת בתוך המים (בעומק של 10 ס”מ...) מכאן אנו הולכים ברגל למרכז העיירה והבעל הולך לתפוס טרמפ להביא את הרכב. פתאום עוצר אוטובוס מטיילים ריק. נהג פולני חביב. עלינו כולנו על האוטובוס ושוחחנו עם הנהג. הוא מגיע לכאן לעבוד בעונת הקיץ, כי המשכורות פה הרבה יותר גבוהות מאשר בפולין. מספר דקות נסיעה ואנחנו חזרה ברכב. חוזרים לקמפינג שלנו והילדים רצים כמובן לטרמפולינות לעוד ערב של כיף .יחסית היה יום קצר היום, ומהתוכניות שלנו לאיזור גיירנגר לא הספקנו בסוף הרבה בגלל מזג האוויר. אבל עדיין הפיורד היה יפהפה ואהבנו את המקום.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-מפל הבית של הקמפינג
בוקר שלישי ואחרון בגיירנגר. קמים לבוקר מטפטף נוסף. מתארגנים בבוקר לעזיבה. ארוחת בוקר, אריזה ונקיון. ואז, רגע לפני שיוצאים מהבקתה אני מציצה החוצה ורואה קשת מדהימה מעל הפיורד. מראה עוצר נשימה. אני יורדת לקבלה להחזיר את המפתח ואומרת לפקידה בדלפק שכדאי שתצא החוצה כי יש קשת יפה מעל הפיורד. היא מחייכת ויוצאת לחזות במראה היפה. אנו מטפסים לנקודת התצפית שמעל הפיורד עם הרכב אבל בינתיים הקשת נעלמה לבלי שוב. חבל. מטפסים עוד וחוזרים למעשה את הדרך ממנה הגענו עד לפיצול מערבה לעבר הים. היעד שלנו הוא ULSTEINVIK בה נלון לילה אחד על מנת לבקר באי רונדה. בזמן הכנת הטיול עשיתי הזמנה כללית של מתווה של לילות לכל הטיול זמן רב מראש. אח”כ עם התקדמות תכנון הטיול, הבנתי שיש פאפינים ברונדה והחלטתי שאני חייבת להגיע לשם. הוספתי את הלילה הזה באולשטיינויק על חשבון לילה נוסף בגיירנגר וקיוויתי שלא נגיע מאוחר מדי. יום ההגעה שלנו היה 5.8 וזה גבולי מבחינת הפאפינים. בשלב זה של התכנון כבר היה מאוחר מדי להפוך את סדר המסלול המעגלי ובכך להקדים את הביקור ברונדה, כך שנשארנו עם הכיוון המקורי וציפינו לטוב.
הזמנתי מבעוד מועד שייט לצפות בציפורים, ולאחריו היתה התוכנית לטפס אל המצוק ברונדה אל איזור הקינון של הפאפינים כך שנגיע לשם בשעת ערב בה הם אמורים לחזור מהים. הלינה נבחרה באולשטיינויק ולא ברונדה עצמה כי המלון ברונדה כבר עלה ממש ביוקר, ואילו המלון באולשטיינויק היה נראה אידיאלי עם הילדים – יש שם חדר משחקים קטן במלון וכן מיניגולף, גן שעשועים ומגרשי כדורגל. קראנו גם שיש אופניים לשימוש האורחים. והמרחק – כ 25 דקות מרונדה. כמו כן החדר כלל ארוחת בוקר וכמובן סדינים ומגבות ללא נקיון… כמה כיף לילה של פינוק כזה ! אז יצאנו בדרכנו אל המלון, הגענו בשעת צהריים והספקנו לפרוק בזריזות את החפצים במלון ולנוח ממש טיפטיפונת. מעל המיטה שלנו בחדר היתה תמונה ענקית של פאפינים שממש עשתה לנוחשק לצאת כבר לדרך. חזרנו לרכב והתחלנו בנסיעה אל רונדה. הדרך היתה יפה ושונה מאוד ממה שהתרגלנו אליו עד כה. עם ההגעה לרונדה יש גשרים בתוך הים המחברים את האי עם היבשת. מגיעים למקום ויש נוף ואווירה אחרת, של מקום פראי, ומרגישים את הים מסביב. מגיעים למרכז המבקרים בציפיה לצאת כבר לשייט ואז שומעים שני דברים מאוד לא משמחים :-(
-
-
-
-
-
ובכן, ברונדה, במרכז המבקרים, והחדשות הרעות להיום:
אין שייט, הים סוער מדי (בצידו החיצוני הפונה לים הפתוח, כי איפה שאנחנו נמצאים הוא נראה ממש שקט, אבל זה האיזור המוגן)
ואין פאפינים. הם כבר עזבו.
אוף, מכה כפולה ומבאסת מאוד.
לאחר שמתאוששים מהבאסה, אנחנו מחליטים לטייל על קו החוף ולצלם ציפורים, ולעלות מאוחר יותר אל נקודת התצפית ולבדוק – בסיום העונה לפעמים יש כמה פרטים בודדים שמתעכבים אחרי כולם. אולי המזל יאיר לנו פנים?
אנחנו פונים למקום הארחה נוסף באי ומתיעצים והם מאוששים את ההנחה שייתכן ונראה פרטים בודדים. מכיוון שהפאפינים מגיעים לצוקים בערב ונותר לנו זמן רב לא מנוצל בגלל השייט שבוטל אנו מחליטים להעביר בכיף את הזמן על החוף, לצלם ציפורים, לשחק כדורגל (טוב שהכדור קבוע בתא המטען), ולהתחיל בטיפוס למעלה לקראת ערב.
אנחנו נהנים מאוד מהבילוי בחופי רונדה אבל מזג האוויר לא לגמרי יציב. לפתע מתחיל טפטוף, ואז שוב יוצאת השמש. לאחר כשעה קלה באיזור החוף (זה לא ממש חוף כהגדרתו, זה הכל סלעים והרבה ציפורים עליהן), כשהמש מחליטה לזרוח שוב אנחנו מחליטים שאיון טעם לחכות וכל עוד יש שמש כדאי לנצל את זה ולהתחיל לטפס, אחרת נצא קרחים מכאן ומכאן.
אנו יורדים בתחילת המסלול והבעל נוסע להחנות את הרכב במגרש החנייה. אנחנו בינתיים מתחילים בטיפוס שבתחילתו הוא מאוד תלול, אם כי השביל סלול כך שפשוט צריך לעשות את זה לאט ...מחליטים לעשות סיבוב מעגלי גדול לקצה הצפון מערבי של האי ומשם לרדת לכיוון נקודת הקינון של הפאפינים. על המפה זה נראה קל יותר מאשר בפועל. לאחר הליכה בעלייה מתונה מתחיל קטע תלול ולא פשוט, ובנוסף השמיים מתחילים לטפטף עלינו, אבל השמש לא נעלמת. זה בהחלט הקטע הכי יפה במסלול והצירוף של הגשם והשמש מוסיף לנוף גם קשת יפה. היה עוצר נשימה , תרתי משמע.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
ממשיכים בהליכה לאורך קו הרכס עד שמגיעים לאיזור הקינון של הסולות. כדי לראות אותן צריך להתקרב לקו המצוק, אני נשארת עם הילדים קצת מאחור והבעל מתקרב ומצלם אותן. הן די רחוקות, על המצוק למטה מאיתנו, אבל יש שם מושבה עצומה וזה מאוד מרשים. זהירות עם ילדים קטנים – נדרשת כאן השגחה!
ממשיכים הלאה לכיוון הנקודה של הפאפינים, והרוח רק הולכת ומתגברת באיזור הזה. הנופים מרהיבים כמובן אבל מסוכן להתקרב לקצה המצוק ברוח הזו. אנו נשארים על השביל הבטוח. כשמגיעים לנקודת הפיצול לנקודת הקינון של הפאפינים אנחנו כבר באיזור 19:30 בערב. וואללה , יצא שהגענו די בזמן. הבעיה שהרוח קשה ולא נעימה וקשה קצת עם הילדים, ולא ברור מה מצב השביל שהולך לנקודת הקינון וכמה זה רחוק/קשה/מסוכן. הילדים והבעל עושים עצירת אוכל קלה בנקודת הפיצול שהיא מוגנת יחסית מרוח, ואני פונה אל נקודת הפאפינים. למעשה ההליכה כאן קלה וקצרה למעט קטע אחד קצת קשה שלא נעים ברוח. מגיעה לאיזור התצפית, יש כאן מספר אנשים שיושבים ומחכים. פאפינים אין. יחסית עדיין מוקדם ויש עוד סיכוי שיגיעו כמה מאוחר יותר אבל זה כבר פשוט יותר מדי ליום אחד עם הילדים. וכמובן שאפשר לחכות כאן לנצח או לפחות עד שנה הבאה בשביל לראות פאפינים… אין לדעת. חוזרת אל המשפחה ומחליטים לרדת. הירידה קלה ונוחה (מי שמגיע רק לתצפית הפאפינים – השביל פשוט נוח וגם לא תלול למעט העלייה הראשונית), אל מולנו עולים לא מעט אנשים בתקווה לראות פאפינים. אין לי מושג מה עלה בגורלם והאם הפאפינים הגיעו בסוף או לא . יורדים מההר, מתחיל שוב טפטוף קל, הולכים על הכביש אל הרכב, וחוזרים למלון שלנו באולשטיינוויק.
כך או כך – רונדה היה מקום מדהים! נהננו מאוד מהטיפוס והנופים המדהימים, שמחתי מאוד שביקרנו בו, והוא בהחלט שווה גם ללא השייט והפאפינים, זה היה אחד המקומות השווים בטיול, וזה נוף מאוד שונה מהנוף שהתרגלנו אליו בעשרת הימים האחרונים. מומלץ בחום גם ללא הפאפינים. רק יכולה לדמיין לעצמי איך נראה יום שלם כאן שכולל מעבר למה שעשינו גם את השייט והתצפית על הפאפינים. גן עדן.
-
-
-
-
-
מפת המסלול
https://en.mapy.cz/zakladni?planovani-trasy&x=5.5947997& amp;y=62.4045513&z=15&rc=9M.OQycALceO7hem3F.fTceqQB4 5AqeNigOkfJsiRqhmX&rs=osm&rs=coor&rs=coor&rs =coor&rs=coor&rs=coor&rs=osm&ri=107476265&am p;ri=&ri=&ri=&ri=&ri=&ri=107476265&m rp=%7B%22c%22%3A132%7D&rt=&rt=&rt=&rt=&r t=&rt=&rt
קמים בבוקר במלון הנהדר שלנו.
אוכלים ארוחת בוקר במלון ויוצאים החוצה. יש גשר קטן שצריך לחצות ומגיעים אל מגרש המיניגולף שם הילדים מבלים ארוכות, לאחר מכן פונים אל גן השעשועים ואל מגרש הכדורגל הגדול. בתוך המלון יש כדורגל שולחן, עד משחק דיסקיות עם חול, וחדר משחקים קטן לקטנים יותר. (כתוב שיש גם אופניים לשימוש האורחים, את זה כבר לא הספקנו). אנו מבלים במלון עד 12:00 ואז עוזבים לכיוון אולדן, שם התחנה הבאה שלנו. הבוקר במלון היה נהדר עבור הילדים וגם אנחנו המבוגרים התפנקנו עם ארוחת בוקר, וחדר שלא צריך לסדר ולנקות…
מקום לינה מצוין עם ילדים.
למי שמגיע בלי ילדים לביקור ברונדה ממליצה לקחת חדר במלון שצמוד למרכז המבקרים ברונדה. הוא יקר יותר ואין בו את שלל האטרקציות לילדים, אבל הוא ממוקם נהדר ומאפשר למצות את האי. גם השהות של לילה באי מאפשרת הזדמנות שנייה לשייט אם השייט מבוטל בשל מצב הים.
שאר היום עובר בנסיעה יפה בחזרה לאיזור הפיורדים. אנו לנים במקום יפה לשפת הפיורד באולדן, בבקתה נעימה ללא מקלחות ושירותים צמודים. המקום נהדר, לילדים יש טרמפולינה כך שבפועל בקושי ראינו אותם
. השירותים והמקלחות נקיים ונעימים ויש גם חדר כביסה בעלות סבירה בהחלט (מכונת כביסה ומייבש)
-
בוקר באולדן. השמיים בהירים ואת השקט והשלווה מפרה צפירה חזקה. אנו יוצאים החוצה ומגלים אניית ענק עוגנת מולנו. יושבים לקפה מחוץ לחדר, בינתיים מגיעים גם קיאקים, והפיורד מואר בשמש נהדרת עם הקיאקים והאנייה ברקע. כמה יפה.
היום אנו נוסעים אל העמק היוצא מלואן לעבר ההרים, אל קרחון KJENNDAL. הנסיעה לשם עוברת בנופים מדהימים. בתחילה הפיורד ואז האגם עם מי הטורקיז היפים. מגיעים למגרש החנייה ומשם שביל קצר מוביל לנקודת התצפית. מנקודת התצפית השביל ממשיך אם כי קשה בתחילה לזהות אותו, אבל יש בהחלט שביל ברור שמוביל הלאה קרוב יותר אל הקרחון. מומלץ לא להסתפק בנקודת התצפית ולהמשיך איתו הלאה, זה לא ממש ארוך. הקרחון יפהפה עם מפל מימינו והרבה זרזיפי מים נוטפים ממנו. משם חזרה לרכב וחוזרים מעט על עקבותינו לעבר כביש אגרה (את הכסף משלשלים לתיבה, אין מי שגובה) המוביל אל קרחון נוסף – bodalsbreen. הדרך יפהפיה ומטפסת במעלה העמק , עוברת דרך מפל HULDREFOSSEN המרשים, עד לחנייה. מכאן יוצא מסלול קל לעבר נקודת התצפית על הקרחון. המסלול היה מרהיב ביופיו. כל העמק היה מקסים, עם פרות יפהפיות והרבה מים ונופים משגעים. והקרחון גם הוא לא אכזב. מסלול מומלץ בחום! היינו כאן לבד, פשוט לבד. מדובר בהליכה של כ 3 ק”מ לכל כיוון כמעט ללא עלייה. מתאים לכולם. השביל היה קצת רטוב ובוצי במקומות מסוימים, אבל ממש לא נורא.
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מסיימים את המסלול וחוזרים על עקבותינו. בתחילת הירידה מכביש האגרה מגיעים שוב למפל שעכשיו מעטרת אותו קשת, אז עוצרים שוב לצלם. מכאן נוסעים לעמק נוסף לעבר קרחון בריקסל המפורסם. כבר מאוחר ואין בכוונתנו לעלות עד לקרחון, אבל אנחנו רוצים לנסוע בעמק המוביל אליו וליהנות מהדרך. ואכן הדרך יפהפיה ומספקת את הסחורה. עוד כמה תמונות יפות לאוסף התמונות הבלתי נגמר של פיורדים קרחונים אגמים ועוד……..
מגיעים למגרש החנייה עם הסגירה, מסתובבים וחוזרים לקפמינג הכיפי שלנו. בדרך נתקלים בקיפוד די גדול אך פצוע שמדדה לאיטו לאורך הכביש. קיווינו מאוד שיתאושש. בתחום זה אפשר להגיד שנורבגיה אכזבה. הקיפוד היה חיית הבר היחידה שראינו, אם לא נחשיב ציפורים ופרפרים. לפחות הנופים היפים פיצו, ובגדול.
-
-
-
וכך, הגענו ליומנו האחרון בנורבגיה. היום האחרון תוכנן כיום נסיעה ארוך מאולדן עד לברגן אליה אנו אמורים להגיע בערב, כי למחרת בבוקר הטיסה חזרה לקרקוב.
בשלב התכנון ניסיתי למצוא משהו נחמד בדרך לעשות, ומצאתי שיש השכרת קיאקים באיזור פורדה ועוד מפל אחד או שניים בדרך.
לאחר התארגנות בקמפינג, נקיון ואריזה, יצאנו בשעת בוקר מאוחרת או שמא שעת צהריים מוקדמת לכיוון ברגן. הנסיעה אמורה לקחת כ 5-6 שעות. בפועל זה כמובן לקח יותר… החל מכביש שתוכנה אחת הראתה שהוא סגור וזרקה אותנו לכביש צדדי רק כדי לגלות אחרי חצי שעה שהתוכנה השנייה טוענת שהוא פתוח (אכן היה פתוח...) ועד לכך שהתוכנה משום מה היתה מכוונת כברירת מחדל על המנעות מכבישי אגרה מה ששוב זרק אותנו לכבישים צדדים בכניסה לברגן עד שעלינו על זה……….לגבי התוכניות ליום זה – לא עשינו בסוף כלום, פשוט היום התחיל יפה אבל ככל שהתקדמנו לכיוון ברגן החל גשם בלתי פוסק שבפאתי ברגן הפך למבול של ממש. כך או כך – עדיין הנסיעה מאולדן לברגן עוברת בנופים יפים והיתה מהנה כשלעצמה, אולי גם כי ידענו שזה היום אחרון שלנו בנופים האלו…….
מגיעים עם ערב למלון SCANDIC BERGEN AIRPORT – ממש 5 דקות מהשדה. מלון מצוין , החדר מעט צפוף ל 4 אבל בסדר גמור, ואפילו ארוחת בוקר שהקדימו את פתיחתה ברבע שעה עבורנו בשל הטיסה המוקדמת (יש גרסה מצומצמת של ארוחת בוקר משעה מאוד מוקדמת, ואח”כ ארוחת בוקר מלאה). הילדים אפילו קיבלו ארטיק בכניסה למלון, מה שהעלה חיוך מיידי אצלם…
ו…..זהו, נגמר החלק של נורבגיה. מהר מדי לשנינו. היינו שמחים מאוד להוסיף עוד שבוע בנופיםהאלו שממש לא שבענו מהם. הילדים לעומת זאת היו נלהבים להתחיל בחלק השני של הטיול , החלק עתיר האטרקציות 
אז לסיכום:
תכנון מול ביצוע – הספקנו כמעט כל מה שהיה בתוכנית. חלוקת הלילות היתה מצויינת. בדיעבד היינו מוסיפים עוד לילה אחד במריפיורה ועוד לילה אולי בלום לטובת מסלולי הליכה נוספים באיזור יוטנהיימן, על חשבון הימים בפולין.
ציפיות מהמקום – היו ציפיות גבוהות מאוד ונורבגיה עמדה בהן בכבוד. המדד מבחינתנו הוא האם היינו חוזרים לטיול נוסף והתשובה – בהחלט.
-
-


