יצאנו מהפארק הלאומי ביג בנד וחתכנו מערבה בהזדמנות הראשונה (בעיירה מרתון). שכחתי לציין מאורע מרגש שהתרחש בפארק הלאומי ביג בנד וזה שאשתי נהגה בקרוואן בפעם הראשונה! זה לקח לה קצת יותר מחודשיים לעזור את האומץ ולנהוג במפלצת באורך 31 פיט (בהזדמנות נספר לכם גם על סולי, הקרוואן שלנו).
בדרך מערבה על כביש האינטרסטייט מספר 90 (i90), עוברים דרך שתי עיירות קטנות שנקראות Alpine ו- Marfa. שתי העיירות נחשבות למקומות אומנותיים עם הרבה גלריות ומיצגים מעניינים. אנחנו עצרנו באלפין וממש נהניינו! יש המון ציורי קיר יפים, פסלים ומייצגים מפוזרים בכל פינה. ממש נחמד לקנות משהו קטן לאכול או לשתות ולהסתובב בעיירה. תשאלו את המקומיים איפה כדאי לראות דברים והם כבר יפנו אתכם.
לגבי מרפה, פחות התרשמנו. יכול להיות שהגענו כשכבר היה מאוחר, או שלא הבנו לאן ה- ChatGPT שולח אותנו, אבל לא מצאנו יותר מדיי דברים מעניינים. מה שכן, עצרנו במסעדה מקסיקנית בשם Angel's Restaurant שקיבלה ציון גבוה בגוגל, ולמרות החזות של מסעדת פועלים, האוכל היה טעים משביע ויחסית בזול והשירות היה נהדר. אז לא הכל היה לחינם.
את הלילה בילינו באזור מנוחה (Rest area), שיכול להיות כל דבר משוליים מאת רחבים ועד אזור חניה גדול ומסודר שמיועד לנהגים שמרגישים שהם צריכים לעצום קצת את העיניים. אילו בין החניות לילה החוקיות החינמיות היחידות בארצות הברית. יש עוד אופציות, אבל בדרך כלל צריך להרשם או לקנות איזה מנוי. כאן פשוט מגיעים, מוצאים מקום להעמיד את הקראוון והולכים לישון. זאת לא החוויה הכי נעימה בעולם, במיוחד אם אתם חולקים את החניה עם איזה 20 משאיות סמי טריילר שמשאירים בהן את המנוע דולק כל הלילה, אבל זה בדרך כלל גם לא נורא.
הפעם עצרנו ליד כמה משאיות שעשו דיי הרבה רעש. אבל בסוף כולם נרדמו והלילה עבר דיי בנעימים. בבוקר המשכנו לעיירה האחרונה שלנו לפני ניו מקסיקו, אל פאסו. קצת לסדר את התעריכים, הגענו לאל פאסו לילה לפני חנוכה ולא רצינו לפספס את החג עם הילדים, אבל איפה נשיג עכשיו חנוכיות ונרות? אז הרמנו טלפון לחב"ד באל פאסו ושאלנו אם יש להם חנוכיות ונרות למכירה. אז מעבר לנרות ולחנוכיות הם גם הזמינו אותנו להצטרף אליהם לצ'ולנט של שבת בצהריים. הייתה חוויה נחמדה מאוד! פגשנו אנשים טובים (גם אם קצת מיסיונרים...) ובסוף גם קיבלנו את הנרות והחנוכיות במתנה.
היינו אמורים להעביר את הלילה בחניון של מפעל לייצור גבינה באזור, אבל בגלל שפספנו את ההוראות שלהם, לא שמנו לב שהם סוגרים את השער של החניה בחמש אחר הצהריים ושפספסנו את השעה. בסוף מצאנו עוד אזור מנוחה (הפעם בלי הרעש של המשאיות) ממש מחוץ לעיירה לס קרוסס, שקירבה אותנו ליעד הבא שלנו.
בבוקר נסענו לפארק הלאומי White Sands. מומלץ מאוד! אחת החוויות הכיפיות של הטיול, במיוחד לילדים! עוצרים במרכז מבקרים, קונים או משכירים מגלשי פלסטיק וקצת שעווה והולכים לגלוש על החול הלבן! תשאלו במרכז באיזה חנייה הכי כדאי לעצור, הם בדרך כלל ידעו לכוון אתכן למקומות טובים בלי הרבה אנשים. היה כיף לא נורמאלי! הילדים עלו וירדו במדרון במשך כמעט 4 שעות ללא הפסקה! אם אתם נמצאים בסביבה, אל תוותרו על זה! רק תוודאו שיש לכם מים חמים למקלחות ישר אחרי הפארק, אחרת כל הקרוואן יהיה מלא בחול!
את הלילה העברנו בחניון של יקב. קיוונו להגיע ולהנות מקצת טעימות יין, אבל כמובן שהגענו מאוחר (כרגיל) ויצא לנו לטעום 2 יינות (מצויינים!) שמהם בחרנו אחד לקנות לנו ולהתפנק. הדלקנו נר ראשון של חנוכה ואחרי לילה שקט, המשכנו לתחנה הבאה במסלול, טוסון אריזונה.
