אחרי אין ספור תכנונים וקריאה של כל מה שזז בנושא האלפים הברניים, הגיע השעה לסכם איך היה, ולהעביר את החוויה וטיפים שונים לאלה שיתכננו טיול כזה בעתיד.
טיילנו נטו ארבעה ימים וזו ממש רק טעימה. אם מישהו מסתפק לגבי כמה ימים לטייל שם באזור, כדאי מאוד להוסיף ימים.
אני אכתוב פחות או יותר מה עשינו כל יום אבל ברור שאי אפשר לכסות ממש הכל.
בפעם ראשונה שאכתוב שם של עיר/כפר/אתר, אכתוב בסוגריים את שמו בלועזית.
לא אתעכב על מחירים של דברים כי קשה לי לזכור בדיוק כל דבר אבל אם מישהו מתעניין במשהו ספציפי, אשמח לעזור.
לפני הכל, סרטון קצר שנותן טעימה
יום ראשון
טסנו - אני ואשתי – ב-18 בספטמבר 2016 בטיסת איזי ג'ט מבן גוריון לז'נבה.
לצ'ק-אין הגענו עם 2 מזוודות + שני תיקי גב (אחד לרחפן ואחד ללפטופ ועוד כמה דברים) + שקית. למרות שהיתה לנו גם שקית חוץ משתי תיקי הגב ולמרות שמזוודה אחת עברה בקצת את המשקל המותר, לא אמרו כלום. אנחת רווחה, מכשול ראשון עבר בהצלחה.
הטיסה היתה ב-13:00 ומכיוון שרצינו להספיק דיוטי פרי השתדלנו להקדים. אבל תכנון לחוד ומציאות לחוד. תור ארוך ואיטי בביטחון שאחרי ביקורת דרכונים ויש עוד את האוטובוס לטרמינל 3. בסופו של דבר איכשהו בריצה תזזיתית הספקנו גם דיוטי, גם ארומה ואפילו שירותים לפני העליה למטוס.
קצת לפני הנחיתה בז'נבה, כשאנחנו מעל העננים התגלה פתאום מראה מרהיב של קצה הר מציץ מעל העננים (איזה הר זה? יכול להיות מון בלאן?) צילמתי מיד.
הטיסה עברה ללא כל בעיות ונתחתנו בזמן. אוספים מזוודות (איכשהו היינו כמעט אחרונים ובראש הסתפקתי אם עדיף שהמזוודה תגיע (ברור!) או עדיף להתחיל את הטיול בשופינג באדיבות Passport) והולכים לקחת רכב.
שכרנו רכב מהצד השוויצרי למרות ההמלצות הרבות על הצד הצרפתי וזאת מכיוון שבדיל שקיבלתי לא היה הבדל במחיר + בצד השוויצרי יש מדבקה כמעט מובטחת לאוטסטרדות.
שכרנו באמצעות אורן מרום / שרית מ RentalCars ויש לנו רק מילים טובות להגיד.
קיבלנו סקודה ראפיד דיזל אוטומטית שנראית ממש מהניילונים. זה משהו מדהים הדיזל הזה, נסענו כ-1000 קילומטר ומילאנו דלק רק פעם אחת בכ-280 ש”ח. לא להאמין.
הניווט נעשה אופליין באמצעות Google Maps (היה לי גם Here ו-Sygic אבל לא היה צורך). בכל הקשור בדרכים ובהגעה לאטרקציות הרגשנו ממש מקומיים שם. רק דבר חשוב שצריך לשים לב אליו, אם אתם כותבים של אתר מסוים שנניח נמצא על הר ללא גישה לרכבים, גוגל ינסה לקחת אותכם לנקודה הכי קרובה אליו ומשם ידריך אותכם ברגל, הוא לא מנחש לבד שאתם רוצים רכבל לדוגמא. לכן חשוב שאם אתם מנסים להגיע לרכבל או רכבת, לחפש את זה ולא את שם האתר עצמו.
האמת שהיה עדיף וויז ולא בגלל תנועה, כי הפקק היחיד שם זה אם עוברת פרה בכביש, אלא בגלל אזהרה אם עוברים את המהירות ואזהרה ממצלמה. אבל בגלל חיסכון באינטרנט ויתרתי עליו.
היה כבר די מאוחר ונסענו ישר לביתנו הזמני שנמצא ב Faulensee.
מדובר בכפר שקט ונעים שנמצא על שפת אגם תון (Thunersee) בין שפיץ (Spiez) לאינטרלקן (Interlaken). המיקום נוח למי שמתכנן לטייל לא רק באזור גרינדלוולד/אינטרלקן אלא גם יותר לכיוון תון (Thun) או קנדרסטג (Kandersteg).
הדרך היתה בערפל וגשם זלעפות, עם חימום דלוק באוטו, ושירים שהכנו מראש, כיף גדול. עוצרים להפסקה קטנה – קפה שוקלד – וממשיכים.
בגלל עיכוב לא צפוי בדרך, הגענו כמעט בחצות! למרות שהצ'ק אין היה אמור להיות עד 21:00. על אף השעה המאוחרת, המארחים המתינו לנו וקיבלו אותנו בחיוך ואדיבות יוצאת דופן. הם סחבו לנו את המזוודות ונתנו לנו הרגשה שאנו הכי רצויים בעולם. כך לאורך כל השהייה. אני ממליץ מאוד על המארחים, למי שהמקום מתאים לו גיאוגרפית. מדובר בדירה חדשה יפה ונקיה מאוד עם מטבח מאובזר בכל טוב. חניה נוחה ו wifi מעולה.
הבאנו מספיק אוכל מהארץ כך שכל יום היו לנו שתי ארוחות מלאות בכל טוב (בוקר וערב) + כריך בצהריים. ירקות קנינו בשוויץ בשפע. כך לפחות לא הוצאנו כסף על אוכל במסעדות חוץ מקפה.
יום שני
קמנו מוקדם עם מרץ לכבוש כל אתר, אבל בשוויץ, כמו שיודע כל מי שביקר, מזג האוויר הוא המחליט. וכך ישבנו עם המארחים ובדקנו נתונים ומפות (מתברר ששם הם ממש מומחים לזה). היום אמור להיות ערפל עם גשם לפרקים. מה שאומר שאין הרים. יצאנו לכיוון אינטרלקן, סיבוב קצר בעיר, טיול על שפת האגם, סיבוב קצר במסלול במעלה הר כלשהו, והחלטנו שנוסעים לארהשלוכט (Aareschlucht). עשינו את המסלול הלוך ושוב ונהנינו מאוד. משם סיבוב קצר במירינגן (Meiringen) והמשכנו ללוצרן (Luzern). בדרך עברנו במקום עם תצפית יפה שאני חושב שקוראים לו שוהנבוהל (Schoenbuehel). לאחר מכן המשכנו ללוצרן, שם טיילנו על שפת האגם וניסינו לעשות קצת שופינג אבל ללא הצלחה יתרה כי התברר לנו שבשוויץ חנויות נסגרות ב 18:30 (חוץ מיום חמישי).
אוף טופיק אבל חשוב
בדרך קרה לנו מקרה שיכל להשבית קצת את הכיף אבל השתדלנו לא לתת לזה להשפיע יותר מדי. כל מי שקרא קצת על נסיעה בשוויץ יודע שיש חוקים והקפדה רבה על מהירות נסיעה. גם אני ידעתי זאת והשתדלתי מאוד לשים לב לכל שלט ולנהוג על פיו. אך בכל זאת, בתור נהג חדש באזור ועם רכב מהניילונים שטס כשבקושי לוחצים על הגז, עברתי את המהירות בהרבה קמ”ש באחת המנהרות. למרות שזה היה לזמן קצר עד ששמתי לב ומיד האטתי מצלמת מהירות צילמה אותי. כמה דקות אחרי זה, רכב משטרה נראה דולק בעקבותי. ללא סירנה/צופר וללא הקול הישראלי המוכר “סקודה עצור בצד” אלא נצמד אלי ומנסה בדרך לא דרך לסמן לי שהוא מדבר אלי. לקח לי קצת זמן להבין את זה וכשהבנתי, עצרתי בצד. שוטר צעיר ואדיב יצא אלי ושאל אם אני יכול בבקשה לנסוע אחריו. נסעתי. בראש בינתיים עוברת המחשבה , למה לא לתת דו”ח וזהו? אולי עשיתי משהו שאני לא מודע אליו? אחרי כמה דקות הגענו לתחנת משטרה. כאן אקצר אבל זה הסתיים בקנס כספי גבוה מאוד, והמתנה להחלטת שופט על הסכום הסופי. מאז, לא רק ששמרתי על מהירות אלא בכל מקום שלא הייתי בטוח מה מותר, נסעתי לאט גם כשפקק השתרך מאחורי. בהמשך הימים יצא לי לראות לא פעם רכבים שנוסעים מעל המהירות המותרת – אולי פשוט יודעים איפה יש מצלמות – כך שאולי סתם לא היה לי מזל ונתספתי. אבל למרות זאת, אני ממליץ לכולם לשמור על החוקים, גם כמובן כי זה משהו שכדאי באופן כללי, אבל במיוחד במקרה זה שאתם יכולים לחסוך מעצמכם הוצאה כספית גבוהה מאוד. לא נעים בכלל.
מה שכן, אם כבר תחנת משטרה לפחות נתעד את החוויה :)
יום שלישי
היום הסתמן שאולי יהיו כמה שעות ללא ערפל בשילטהורן (Schilthorn) והחלטנו לנסות את מזלנו.(פירסט יונגפראו וטיטליס היו בערפל). אכלנו ארוחת בוקר עשירה מעשי ידי אשתי, התארגנו עם בגדים חמים ויצאנו לשטכלברג (Stechelberg).
כל הדרך אנחנו נדהמים ומתקשים להכיל את כל היופי הזה. מסביבנו ירוק ומים ומולנו האלפים שראשם לבן צח כשלג (טוב זה שלג..). והכפרים הרגועים הטובלים בירוק, כשעשרות מטרים מפרידים בין בית לבית, ופרות עם פעמונים רועות בנחת, וגבולות הכפר אלו ההרים שמהם נופלים מפלים. אני ואשתי מסכימים שצריך לבוא לפה לחודש עם כל המשפחה לגור פה. לא כדי לטייל הרבה אלא סתם לספוג את הרוגע והיופי.
מגיעים לתחנת הרכבל לשילטהורן, ואבוי, בראש ההר ערפל כבד, לא רואים ממטר. החלטנו שנעלה למיורן (Mürren) ואם יתבהר נמשיך הלאה. הרכבל עצמו לא משהו (רכבל גדול שמעמיסים בהמון אנשים עומדים) אבל העליה ברכבל מדהימה! (הירידה אפילו יותר) נוף מרהיב נפרס מתחתינו בעוד אנו מטפסים מעלה מעלה.
אחרי החלפת רכבל אחת בגימלוולד (Gimmelwald) מגיעים למיורן. ושוב לוקח לנו זמן מה לתפוס את מה שרואים. כפר קטן עם בתים ציוריים, שקט מוחלט למרות שבטח גרים שם אנשים. מסביבנו נוף מטריף שמצד אחד ההרים העצומים והמרשימים מכוסים לבן בצמרתם ומצד שני ירוק עד ונחלים זורמים. בכפר אין מכוניות. אויר צלול ואווירה רגועה. ושוב, המחשבה "חייבים לבוא לפה מתישהו סתם לגור כמה ימים. לשכב על פיסת ירוק בשם מקום, להסתכל לשמיים ולשתוק" זה יותר טוב מכל מדיטציה. במיורן עושים סיבוב בעיירה, קונים כמה מתנות בחנות מזכרות וכל כמה דקות בודקים בנייד מה המצב למעלה בשילטהורן. מסתפקים עם לעלות לאלמנדובל (Allmendhubel) אבל בסוף מחליטים על מסלול שיוצא ממיורן (North Face). באמצע הדרך מכיוון שרצינו להספיק עוד שופינג היום (חוב מאתמול כשבלוצרן הכל היה סגור) מחליטים לחזור על עקבותינו לתחנת הרכבל, ואם יהיה בהיר בשילטהורן לעלות, ואם לא לרדת חזרה. (לא היה בהיר).
בדרך לשופינג עוד מספיקים לבקר במפלי טרומלבך (Trummelbach) עולים למעלה נהנים מעצמת המפל ומהיופי הספירלי (זה מרשים מאוד! אין ספק. אבל זו האטרקציה שפחות נהניתי בה מבין שאר הדברים) ומתקפלים לשופניג.
יום רביעי
שוב יום עם ערפל אבל מתעודדים כי הבנו שמחר יהיה בהיר. סיכוי לגשם וערפל לא מרתיעים אותנו ומחליטים לנסוע לאושנסי (Oeschinensee). הדרך לקנדרסגט יפה ונעשית במזג אויר חורפי שרק מוסיף ליופי והאווירה.
(כמו בשאר הנסיעות שלנו, גם בדרך לאושנסי אנו מבינים שהכבישים האיכותיים, והצמחיה בצד הדרך שגזומה ומסודרת באופן מפליא, הם לא תוצאה של המפץ הגדול. יש אנשים שעובדים על זה, והרבה. לא פעם רואים עובד גוזם צמחיה שאינה נמצאת ליד שום מלון/בית/חנות).
כשמגיעים, מחנים בחניית הרכבל ועולים למעלה – רכבל קטן ויפה – אבל לא מאוד נהנים בגלל הערפל. למעלה יש אוטובוס שלוקח אנשים לאגם אבל מחליטים ללכת ברגל. הדרך נעשית בערפל גמור ושוב זה רק מוסיף לכיף. מגיעים לאגם והכל ב-ה-י-ר. יופי נשגב של אגם אלפיני שצץ פתאום משום מקום בין הרים גבוהים, ושוב המפלים שנראה שנמצאים בכל מקום פה. מזמינים במסעדה קפוצ'ינו חם עם שוקולד ולוקחים סירה לשייט. שילמנו לשייט של חצי שעה חשבנו שיספיק.. בסוף זה היה שעתיים ומצידי זה היה יכול להימשך עוד. ליד אחד המפלים עצרנו והטסתי שם קצת את הרחפן לתפוס את הנוף גם מלמעלה.
אחרי השייט החלטנו לרדת לקנדרסטג ברגל. שעה ומשהו הליכה בנחת כשבאמצע עוצרים גם לאכול. היינו לבד כל הדרך. רק אנחנו והטבע. כיף אדיר.
ניסינו להספיק עוד לעלות למנליכן אבל עד שהגענו היה כבר מאוחר ובמקום זה עשינו סיבוב בגרינדלוולד באזורים הפחות מרכזיים (את המרכז שם פחות אהבתי. רועש ותיירותי).
יום חמישי
יום ראשון של שמש אמיתית מאז שהגענו (יש כאלה שגם לזה לא זוכים). קמים מוקדם בבוקר במרץ וחושבים איזה הר לתפוס. טיטליס יורד בגלל המרחק. מסתפקים בין שילטהורן, פירסט ויונגפראו. בסוף אמרנו יום אחרון שלנו פה, נלך על הבסט. ויוצאים ליונפראו. בדרך כמעט דורסים שועל גדול שחוצה את הכביש בהפתעה, וכשמגיעים לגרינדלוולד עוצרים בחניון של הרכבל למנליכן. התכנון לעלות ליונגפראו ובחזור לרדת עד קליינה שיידג ומשם ברגל למנליכן ולרדת ברכבל של המנליכן. נפרדים מ-1400 שקל ומשם 2 דקות הליכה לרכבת לקליינה שיידג. הרכבת עמוסה (אנחנו לא היחידים שהבנו שבהיר היום) לא הצלחנו לתפוס מקום אז עומדים. הדרך לקליינה שיידג יפה מאוד וגם מהתחנה עצמה נוף מדהים. יורדים מהרכבת ומיד עולים לרכבת ההמשך שם כבר היה לנו מקום שמור שמתברר שהיה שווה לקנות אותו כי העומס בשיא.
(אני לא יודע אם הם יפנים/סינים/קוריאנים/סינגפורים אבל שוויץ מלאה בהם – נמצאים בכל אתר תיירות ומצלמים את עצמם ללא הפסקה, לא משנה אם ברקע יש מפל יפה או סתם דלת של שירותים).
הרכבת יוצאת לדרך והנוף מדהים כרגיל. עוצרים בדרך בשתי תחנות ונוסעים עוד קצת עד שמגיעים לתחנה האחרונה. אנחנו ב Top of Europe. מבקרים בכל המתחם ואז יוצאים למרפסת להצטלם, והחוצה לאטרקציות. (אני מניח שזה תלוי בעונה ובמזג האויר באותו יום אבל אנחנו לא היינו צריכים בגדים חמים, חולצה דקיקה הספיקה. חייבים משקפי שמש!!! ועדיף גם כובע וקרם הגנה) היה כיף אדיר!
רצינו להספיק עוד את פירסט אבל הבנו שכבר אין סיכוי היום. וזהו נוסעים חזרה לאזור ז'נבה. ומבינים שחופשה אדירה מסתיימת לה ויש כבר חשק לחזור כדי לספוג עוד את היופי והרוגע וכדי להספיק את מה שלא הספקנו.
בז'נבה מעבירים כמה שעות בקניון Centre Balexert (הקניון הראשון המומלץ באמת שנתקלנו בו בחופשה). עוד לפני המלון ניסינו להספיק את אחת המסעדות הכשרות, אבל למרות שבאינטרנט היה כתוב שסוגרים ב 22:30, הכל היה סגור כבר ב 21:00 או 21:30. לא נורא נאכל כבר בבית :) הולכים למלון (נמצא בצרפת מרחק 5 דקות נסיעה משדה התעופה) פותחים שולחן עם מנות חמות ושימורים ותופסים קצת שינה לפני הטיסה.
אם יש שאלות כלשהן אמשח לענות.
