הפעם היעד היה החוף המערבי בארה”ב עם כל המשפחה (זוג וחמישה ילדים) בקרוואן.
כמה זמן? שלושה שבועות מלאים
מתי? אוקטובר 2015 (מיד אחרי החגים – אנחנו דתיים)
למה קרוואן (והאם עדיף על פני רכב ומוטלים)? בחנו מראש את שתי האפשרויות – ולהלן הזוכים:
קרוואן – פריקת מזוודות חד-פעמית, יכולת בישול ואכסון אוכל מצויינת, חוויה של פעם בחיים, לא דורש התארגנות משמעותית בסיום יום (מציאת מלון וכדו'). ומצד שני – גדול ומסורבל לנהיגה, לא ניתן “לקפוץ” איתו לקניות קצרות (כי שכחנו משהו), צריכת דלק גבוהה.
רכב + מוטלים: קל יותר לנהיגה, ניתן “לקפוץ” עם הרכב, צריכת דלק נמוכה יותר. אבל – דורש פריקה וטעינה של ציוד ברמה יומית, בישול ואכסון אוכל – הרבה פחות נוח (ע”ב גזיה וצידנית), דורש מציאת מוטל נורמלי ברמה יומית, דורש לרוב יותר מחדר אחד למשפחה (7 נפשות).
דווקא מבחינת עלויות קשה לי לענות מי משתי החלופות היתה יוצאת זולה יותר: רכב+מוטלים – המוטלים מעלים משמעותית את המחיר (שוב – יותר מחדר למשפחה אם כי יכולנו לקחת שלושה חדרים לשתי המשפחות) וגם הרכב לא הכי זול בעולם (צריך ואן גדול). בקרוואן – עלות השכירות (והתוספות) ידועה מראש ונותר רק להחליט, בדרך, האם להיכנס לאתר קרוואנים כל לילה (בפועל – נכנסנו רוב הלילות) או לעצור בחניות יבשות (חניוני Walmart ואתרים דומים) ולחסוך כסף.
במבט לאחור, ומעבר להגשמת החלום, השימוש בקרוואנים היה מצויין וענה על כל הציפיות.
נסענו שתי משפחות בהרכב דומה: זוג וחמישה ילדים בכל משפחה.
תכנון מסלול: את המסלול תכננו ע"ב טבלת Excel משותפת (Google Sheets), בה שותפו גם הילדים הגדולים יותר, ובה פורטו הימים לרמת בוקר-צהרים-ערב-לינה כולל התייחסות למרחק נהיגה (בשעות) במקטעים השונים. עבור מרחקים וזמני נהיגה התבססנו על Google Maps. הרצנו מספר סקיצות (טבלאות) כאלו עד לגיבוש המסלול הסופי. תכנון המרחק שימש כבסיס להזמנת קילומטראז' לקרוואן (הקרוואן, כבסיס, מגיע ללא קילומטראז' בכלל ונדרש לקנות מספר חבילות של 100 או 500 מייל. כמובן שיש מחיר לכל מייל חריגה).
טיסה: טסנו בטיסת יום (המראה ב-7:30) עם Turkish Airlines – ואני יכול לציין אותם רק לטובה: מטוסים מצויינים, שירות מצויין, אוכל כשר טוב מאוד (בסטנדרט של מטוסים) המראות ונחיתות בזמן ואפילו שדה”ת באיסטנבול היה מצויין (ללא כל תחושה של חוסר ביטחון כפי שחלק מידידי ציינו בפני מראש). המחיר – זול משמעותית מהחלופות.
לילה ראשון ב-Best Western ליד שדה”ת LAX – חדר ענק ומלון בסדר גמור.
למחרת בבוקר – איסוף הקרוואנים: החוזה כלל הסעה מאזור שדה”ת ואת השירות ניצלנו להסעת המשפחות. אנחנו, הגברים, לקחנו מונית ונסענו מוקדם יותר לתחנת ההשכרה בצפון העיר לוס אנג'לס. המלצה: רוב מחזירי הקרוואנים מגיעים לקראת שעת ה-deadline, כלומר – אחרי 10:00. אם תגיעו עם פתיחת התחנה – תוכלו לסיים ההשכרה לפני העומס ולצאת משם מוקדם. אחרת אתם בסוכנות עד בערך 14:00 (הרבה ניירת לקרוא ולחתום והרבה הסברים על התכולה והתפעול). חברת ההשכרה נותנת הסבר מלא על המערכות וסוקרת איתכם את כל הקרוואן בכדי לוודא שהכל תקין – חובה לציין כל נזק, לרמת השריטה. המלצה: גגלו דוד פרנקל קרוואנים ותקבלו בלוג מעולה בנושא כולל רשימת בדיקה מלאה לקרוואן. את הקרוואנים שכרנו מהארץ ואספנו מסוכנות של RoadBearRV. הקרוואנים היו כמעט חדשים (פחות משנה לפי הנסועה – קילומטראז') ובמצב מעולה. גם הטיפול בתקלה שהתרחשה במהלך הדרך (מנעול שנשבר ללא סיבה) היה יעיל והבעיה נפתרה בבוקר שלמחרת. המלצה: שיכרו גם “סט פיקניק”, הכולל שולחן וכסאות – אנחנו עשינו בהם שימוש נרחב. המלצה: ודאו שאתם מקבלים (חינם) משולשי פילוס – עוזר לפלס את הקרוואן בעת עצירת לילה.
קניות: עשינו בעיקר ב-Walmart עקב הנפוצות, הגודל (של רוב החנויות – יש גם חנויות שכונתיות קטנות בהרבה) והמבחר (הכל מכל בכל – גם ציוד לקרוואנים).
דלק: בתוך הערים המחיר כמעט אחיד – אין הבדל גדול (3.2 עד 3.5 דולר לגלון – נכון לזמן הטיול שלנו). מחוץ לעיר – המחיר עשוי לטפס אל מעבר ל-4 דולר לגלון אם כי את המחיר הזול ביותר פגשנו בעיר/עיירה קטנה בשם Pahrump – שם שילמנו 2.4 דולר לגלון. לא הצלחתי למצוא היגיון במחירים – באותה עיר/עיירה מצאנו גם מחירים של מעל 3 דולר. שימו לב: נמכר דלק באוקטנים שונים (91 ומעלה) והמחיר מטפס ככל שהאוקטן גבוה יותר. בררו מראש מה דורש הרכב שלכם והאם יש השפעה לשימוש באוקטן נמוך יותר (כנראה יסחוב בעליות קצת פחות טוב).
חניות לאורך ה-HighWay: כמעט ואין (בניגוד למדינת ניו יורק שם פגשנו את ה-rest area כל 20 עד 30 מייל בקביעות). תיאלצו לרדת לעיירות לאורך הדרך להינפש מהנהיגה.
אוכל כשר: ניתן למצוא כמעט הכל בחנויות למעט פריט אחר – לחם/חלה שלמה (כשר) לשבת. אפילו הבייגל, המגיעים לרוב באריזה של 6, מגיעים חצויים. מספר נקודות נוספות: קנינו קוטג' (רגיל) שהתגלה כגירסה דלילה מאוד, והרבה פחות מוצלחת, של הקוטג' הישראלי. לעומתו – קוטג' מוקצף (whipped cottage) התגלה ככמעט זהה לישראלי. עקב הקרבה ל-Halloween – מגוון הדלעות בחנויות, ובעצם בכל מקום, היה מדהים. טעמנו, לאחר אפיה, זן קטן מהמוכר אצלנו (קצת יותר קטן מכדורסל) והוא היה הרבה יותר מוצלח. בשר כשר ניתן להשיג במספר נקודות ב-LV (אבל לא בשום מקום אחר מחוץ לערים). ירקות ופירות: בחלק מחנויות Walmart היה מגוון מדהים ובחלק – יבול דל ביותר. לא היה קשר לגודל החנות עצמה.
חניות לילה: כמעט בכל הלילות חנינו בחניונים בתשלום. המחיר – החל מ-20$ (חניון ממשלתי לאורך כביש מס' 1 שאפילו אור בשירותים לא היה) וכלה ב-75$ בפאתי לוס אנג'לס (ללא הצדקה אמיתית אבל היינו מותשים – זה היה בתחילת הטיול). כמעט כל החניונים היו עם Full hookup (כמובן שהממשלתי לא). ניתן לחנות בחינם (חניה יבשה) בחניוני Walmart – רק אם החניון שייך בלעדית לחנות (ולא משותף למתחם כולו) – ניתן לבדוק באינטרנט או לשאול ישירות בחנות. ברוב מוחלט של המקרים לא הזמנו חניון מראש ולא נתקלנו בבעיית מקום. מיכלי הקרוואן הספיקו בקלות ללילה ללא חיבורים - מקלחות ושטיפת כלים הם המשפיעים העיקריים על משך החניה היבשה.
כביסה: מכונות הכביסה מופעלות רק ע”י quarters (מטבעות של רבע דולר). ניתן תמיד להמיר במשרד האתר אבל הוא לא פתוח 24 שעות. המלצה: הצטיידו בכמות מכובדת של מטבעות אלו אם ברצונכם לכבס.
פארקים: כוונתי ל-National Parks. יש להם אתר מעולה ותחתיו אתרים נפרדים לכל פארק עם מידע מאוד מאוד מפורט. שווה לבדוק ולקרוא מראש. כניסה: עלות כרטיס שנתי – 80$. הכרטיס הוא משפחתי. שימו לב: בפועל – בגב הכרטיס יש מקום לשתי חתימות: אחת למחזיק ראשי והשניה למחזיק משני (אם אני זוכר נכון את המינוח) כך שנראה שניתן להשתמש בכרטיס אחד לשתי משפחות. ניתן לראות תמונת גב הכרטיס כאן. צוות הפארק (במשרד/חנות מרכזית או בשטח) ישמח לעזור לכם בכל נושא הקשור לשהייתכם בפארק – אל תהססו לשאול. כל הפארקים בהם ביקרנו (Zion, Bryce, Yosemite) היו מדהימים – לכל אחד מאפיינים אחד וכן גם זמן השהייה המומלץ: Bryce מרוכז יחסית וניתן לסיימו ביום אחד (יום וחצי – אם עושים מסלול משפחות נחמד ולא קשה לתחתיתו), Zion מכיל מגוון אזורים ובכל אחד ניתן לטייל גם טיולי משפחות קצרים וגם טיולים למטיבי לכת או בדרגת קושי גבוהה יותר (מחנים את הרכב/קרוואן בנקודה אחת ועוברים בין הנקודות עם האוטובוס החשמלי של הפארק) ו-Yosemite – מדהים, גדול ודורש יותר זמן. בנוגע ל-Grand Canyon: היה הפארק הראשון בו ביקרנו ולכן נהנינו מהביקור. אם היינו מגיעים אליו לאחר הפארקים האחרים – היתה צפויה לנו אכזבה. הקדישו לו חצי יום במקסימום.
Bryce
Yosemite
פארקי שעשועים: היינו בשניים – Universal Studios ו-Disney (הרגיל – לא ה-Adventure). עלות כרטיס ליום בשניהם – דומה: בסביבות ה-90$ לאדם. המלצה: יש אפשרות לקנות בהנחה קבוצתית – רק דרך הטלפון. במקרה זה – צריך להימצא ליד מדפסת או לוודא כיצד מקבלים את הכרטיסים עצמם. Universal היה פשוט מדהים: מודרני, מושקע וכולנו (בני 2.5 דרך 18 ועד 45) נהננו ממנו מאוד. המלצות: גם המופעים ב-Universal מעולים (היינו במופע על פעלולים וטריקים והיה מדהים) ובכל מקרה – חובה לקחת את הסיור המודרך (ברכבת חשמלית בישיבה) שריתק את כולנו לכל אורכו (קרוב לשעה). המלצה: התחילו את היום במתחם התחתון (נמצא בקצה הרחוק של הפארק) ואחר חזרו למתחם העליון - חוסך עומס ותורים. לעומתו – Disney היה מאכזב: נראה כאילו תהילתו מאחוריו והוא נשען עליה. אומנם גדול ונוצץ אבל ברמת המתקנים/אטרקציות – אין מה להשוות ל-Universal. המלצה: אם אתם לא חייבים – ותרו על Disney.
אטרקציה נוספת: באגם Powell (על נהר הקולורדו – לא רחוק מעיר/עיירה קטנה בשם Page עם Walmart ענק בו חנינו ללילה) משכירים speed boats לשייט עצמי. יום שייט יעלה לכם (כולל הדלק, שמן והאבוב שמומלץ מאוד לילדים ומבוגרים כאחד) כ-550$ (כולל ביטוח נזקים). יקר – אבל שווה כל דקה: כל משתתפי הטיול ציינו את האטרקציה הזו כאחת המוצלחות ביותר והזכורות ביותר בטיול. שימו לב – העלות היא ליום המסתיים ב-16:00: עשו לעצמם טובה ותגיעו עם פתיחת המשרדים ! גגלו Waheap Marina
Horseshoe bend: כ-4 ק”מ דרומית לעיירה Page (אריזונה – אותה אחת שכבר הזכרתי) נמצא ה-Horseshoe bend. באתר זה מבצע נהר הקולורדו סיבוב פרסה על עצמו במתחם קטן שניתן כולו לצפיה. במקום יש מגרש חניה (חולי) די גדול והאתר עצמו נמצא 10דק' הליכה קלה ונוחה מהחניה. אם אתם באזור – שווה עצירה (שעה וקצת סה”כ).
Hoover Dam: הסיור בסכר עצמו (בתשלום) וסביבתו (כולל הגשר, החדש יחסית, שנבנה מעליו וניתן ללכת לאורכו ולצפות על הסכר) מרתק ומרשים ביותר – מומלץ. נקודה חשובה: לתוך מתחם הסכר אסור להכניס אוכל !
ערים: לא הסתובבנו בלוס אנגל'ס (חוץ מ-Santa Monica בשעות האחרונות שלפני הטיסה – היה מקסים) – לא מרגיש פיספוס גדול. נקודה אחת בקשר ללוס אנג'לס: העיר משתרעת על שטח עצום – הביאו זאת בחשבון אם אתם צריכים להגיע מנקודה לנקודה בתוכה (עשוי לקחת גם שעתיים – ולא רק בגלל עומסי התחבורה).
ב-Strip של לאס וגאס בילינו במוצ”ש עד השעות הקטנות – מדהים, נוצץ, גרנדיוזי (לא להחמיץ את מופע המזרקות ב-Bellagio המתקיים בתדירות גבוהה – כל רבע שעה) אבל לא השאיר טעם חזק של עוד.
לעומתן: שהינו יומיים בסן פרנסיסקו ונשארנו עם טעם של עוד. אטרקציה מרכזית – ה-Exploratorium. בילינו מעל חצי יום במוזיאון זה עם רצון להמשיך כשכל שכבות הגיל נהנו, כן – גם המבוגרים. Pier 39 – מסחרי מאוד אבל שווה סיבוב. העיר עצמה מקסימה ורחוב Lombard הוא אטרקציה תיירותית בפני עצמה. קחו גם סיבוב ב-Cable Car (יש גם מוזיאון המסביר כיצד כל המערכת הזו פועלת – לא היינו). המלצה: החנו את הרכב/קרוואן מחוץ לעיר עצמה אבל עשו זאת ליד מעגן המעבורת (ספינה) שתביא אתכם ישירות ל-Pier במרכז העיר במהירות ובנוחות.
סלולרי: אין לי המלצה חדה. לאחר סקר שוק מאסיבי בארץ (חיפשנו נפח אינטרנט גדול, לפחות 4GB ושיחות מקומיות. לא נזקקנו בטיול זה לשיחות בינ”ל – הכל דרך ה-WhatsApp) – יצאנו מהארץ עם מטרה לקנות בשדה”ת בלוס אנג'לס. לא מצאנו. בסוף קנינו ב-70$ ב-Walmart (כולל 5GB גלישה לחודש ושיחות ומסרונים מקומיים ללא הגבלה). אולם, לפחות אצלנו, הכרטיס, שהפעלתו דורשת חיבור אינטרנט (יש כמעט בכל McDonald's), פעל רק בטלפון אחד מתוך שלושה. אגב – לאחר הקניה לא ניתן להחזיר הכרטיס ל-Walmart. שימו לב להבדל בכיסוי בין הרשתות השונות (ניתן לראות באתרים שלהן) – יש כאלו שמתמקדות בערים ויש כאלו שמכסות היטב גם מחוץ לערים (אם כי זה לא נדיר להיתקל בבעיות קליטה באזורים הלא-עירוניים). בחניוני הקרוואנים היה WiFi אבל קצב/איכות החיבור, לרוב, היה בינוני ומטה.
כביש מס' 1: עצרנו לאורכו במספר מקומות ועיירות (Carmel, Monterey ועוד) והיה מקסים: הילדים נהנו מכל אפשרות של כניסה למי האוקיינוס השקט ונופי האוקיינוס מדהימים. מומלץ: החוף הצמוד לסלע הגדול (Morro Rock) ב-Morro Bay - חינם. המלצה: בקרבת העיירה San Simeon נמצא Piedras Blancas Elephant Seal Rookery. במקום חנייה ושביל לאורך החוף (ללא אפשרות ירידה לחוף עצמו – ובצדק) המאפשר תצפית על Elephant Seal כולל שלטי הסבר על בעלי החיים הללו.
משך הטיול: בדקנו רבות את משך הטיול והתאמתו למרחקים והאתרים בהם תכננו לבקר ואכן עמדנו לחלוטין בתכנון (אמנם במקור היינו אמורים להגיע ל-Yosemite ממזרח ולשהות שם יומיים אבל חסימת כבישים כתוצאה משיטפון הורידה לנו יום. בתמורה קיבלנו את מפל Yosemite זורם שלא בעונתו). אם הייתי יכול לשנות משהו – הייתי מוסיף שבוע (ללא שינוי המסלול ו/או אתרים) ופשוט עושה הכל מעט יותר בנחת.
מרחק: סה”כ עשינו כ-4200ק”מ בשלושת השבועות – חריגה קלה מהתכנון המקורי (קנינו חבילה של 2500מייל מחברת השכרת הקרוואנים לאור תכנון מסלול של כ-2200מייל) בעקבות השיטפון שחסם את הכביש. צריכת דלק – בערך 7מייל לגלון, כלומר – 3ק”מ לליטר.
אני ממשיך לעדכן כל פעם שאני נזכר במשהו – צפו לעוד.
בהצלחה בטיול שלכם. תרגישו חופשי לשאול בכל נושא – אשמח לענות (אין לי פייסבוק – נא להשתמש בדרכי תקשורת אחרות).
