הפעם המטרה היתה – בת-מצווש! כלומר – טיול לרגל בת המצווה של בתנו.
מתי? אפריל 2018
כמה זמן? ראשון עד שישי
לאן? רק לונדון
למה? מוזיאונים, קניות (שופינג), הצגות וגם כי עוד לא היינו שם…..
מי נוסעים? זוג הורים וילדת בת-מצווש אחת
מה סגרנו/הזמנו מראש:
כרטיסי טיסה: British Airways.
לינה: דירת 2 חדרים מאובזרת בשכונת Willesden Green במרחק הליכה מתחנת רכבת תחתית. זמן כולל להגעה למרכז לונדון (או חזרה) – 20 עד 25 דקות.
כרטיסים לשתי ההצגות.
כרטיס אזורי שבועי לרכבת התחתית: נסיעה חופשית במשך שבוע ימים באזורים 1,2 ו-3 (ניתן לבחור משך ואזורים ולשלם בהתאם) ברכבת התחתית ובאוטובוסים (הד-קומתיים המפורסמים של לונדון). אספנו את הכרטיסים מסוכנות הנסיעות בארץ לפני הנסיעה.
כרטיס משולב ל-Madame Tussauds ול-Sea Life London Aquarium. אגב: בעזרת כרטיס משולב, שמוצע בכל אתר השותף בו, אפשר להוזיל את העלות הכוללת לאתרים. בהחלט שווה בדיקה.
תיאום שעת הגעה ל-Sky Garden (כחלופה חינמית ל-London Eye).
עוד נקודה חשובה: ניווטנו על בסיס יישומון Google Maps שהוכיח את עצמו לכל אורך הדרך, הן בהליכה והן בתחבורה ציבורית.
אז לדרך.
יום ראשון
כאמור טסנו עם BA – רק מילים טובות: יצאו בזמן, נחתו בזמן, אוכל (כשר) סביר.
נחתנו ב-Heathrow ותפסנו מונית (לונדונית – חוויה). הנהג הצליח מיידית לזהות שאנחנו יהודים מישראל, ואפילו ידע שתי מילים בעברית.
הגענו לדירה מוקדם מהנדרש – השארנו המזוודות ויצאנו ל-Kew Gardens.
למזלנו היה יום אביבי עד חם והגנים היו פשוט מקסימים: צמחיה מרהיבה, מוזיאון צילומים (מכל רחבי העולם) מקסים, טיילת צמרות מושקעת, חממה ע-נ-ק-י-ת לצמחים טרופיים, אגם נחמד ופרחים מדהימים וגם נסיעה ברכבת, בתשלום נפרד, בין האתרים השונים בגנים.
קינחנו בחנות של הגנים (נראה שלכל מוזיאון/אתר יש חנות והן אפילו מצויינות אבל לא ממש זולות).
תפסנו מונית חזרה לדירה, התארגנו והלכנו לישון.
יום שני
פתחנו את היום במאדאם טוסו. למרות הספקנות המקדמית שלנו, כהורים, ולמרות שהיו שם מספר דמויות שלא ממש זיהינו (ליידי גאגא!) – ממש נהננו. אפילו שילמנו תוספת להשתתפות חצי פעילה בהרפתקת שרלוק הולמס. המסלול מוגדר מראש וכולל דמויות במספר קטגוריות רב (אישים, קולנוע, ספורט, בידור, דוגמנות/מפורסמים וכדו'). בהמשך יש גם מסע קצר בקרוניות עם תצוגת בובות לאורכו ולקינוח – קולנוע 4 מימדי – חוויה בפני עצמה. סיימנו, כמובן, בחנות המוזיאון.
למרות שלא היה עמוס באותו יום – רכישת הכרטיס מראש סייעה לקצר את תהליך הכניסה למינימום האפשרי.
גם זו דמות שעווה! ואתה עומד לידה ומחכה שהיא תסיים לצלם ותפנה את המקום כדי שגם אתה תוכל לצלם….….
כן – זו עם הטלפון על הראש: לא זיהינו אותה! ועדיין לא רואים בזה בעיה.
המשכנו, ברגל, למסעדת Reubens הכשרה לארוחת צהרים. למסעדה שתי קומות: בעליונה פועל מעין מזנון בו ניתן להזמין אוכל ולהתיישב לאכול במקום. בתחתונה פועלת מסעדה. היה טעים ומחירים סבירים (ביחס למסעדה כשרה במרכז לונדון).
משם, באוטובוס לונדוני (אדום, דו-קומתי. תנחשו באיזו קומה ישבנו....), למוזיאון המדע: מוזיאון עצום בגודלו ומרשים ביותר בדגש על תצוגת תעופה וכלי טייס. נהננו גם מתערוכה אינטראקטיבית על האדם והאנושות. הכניסה – חינם (תרומה תתקבל בברכה).
המשכנו, הפעם בתחתית, ל”מקדש” של M&M ב-Leicester Square. אין לי מילה אחרת לתאר את המקום חוץ מקיטש מרוכז הסובב כולו סביב הסוכריות וכל דבר שאפשר למכור בעקבותיהן. וכשיש מי שמוכן לשלם - יש מי שיקח ממנו את הכסף....
ממול – חנות לגו:
בהחלט חנות נחמדה – שווה סיבוב התרשמות מההשקעה בבניה.
הסתבבנו ברחובות באזור – לנשום אווירה.
וחזרה לדירה.
יום שלישי
נחפזנו בבוקר לחזות בחילופי המשמרות בארמון בקינגהאם – רק כדי לגלות שבאותו יום הם לא יתקיימו. לפחות כך הצלחנו לראות את הסביבה ריקה, יחסית, מאדם.
כחלופה מצויינת ומומלצת מאוד – המשכנו רגלית לאורכו של St. James Park וצפינו בחילופי משמרות הפרשים ב-Horse Guards.
המשכנו, רגלית, לאזור כיכר הפרלמנט ווסטמינסטר וחצינו את Westminster Bridge לכיוון ה-Sea Life London Aquarium לו כבר היו לנו כרטיסים, כחלק מהחבילה עם מוזיאון מאדאם טוסו. אגב – ה-London Eye שוכן בסמוך אבל לאור בדיקת המלצות במרשתת החלטנו מראש לוותר עליו.
באקווריום תצוגה מרשימה ומרתקת באוסף של מיכלי מים (אקווריומים) שהגדול בינהם משתרע על מספר קומות ומכיל מגוון נרחב של בעלי חיים ימיים. אטרקציה מיוחדת היא אזור הפינגווינים ובו ניתן לראות אותם מקרוב מזנקים למים וגם מהמים החוצה וגולשים על הקרח במתחם.
ביציאה - חנות מזכרות קטנה וקומפקטית.
בקיצור – מושקע ומומלץ.
המשכנו, בתחתית, למוזיאון ויקטוריה ואלברט – מוזיאון ע-נ-ק לאומנות ועיצוב. הכניסה – חופשית. במוזיאון תערוכות שונות: החל מעיצוב בגדים לאורך השנים, עבור דרך פסלים (חלקם רפליקות מפורסמות ייחודיות), אגף הזכוכית וכלה באגף שלם לתכשיטים. פגשנו גם חפצי יודאיקה.
קינחנו, כמובן, בחנות המוזיאון שנראית כמעט כמו אגף בפני עצמו.
משם – לגולת הכותרת של היום: נסענו (תחתית) לתחנת Covent Garden והמשכנו (רגלית) ל-Cambridge Theatre לצפות במחזמר מטילדה, ע”פ ספרו המפורסם של רואלד דאל. את הכרטיסים, כאמור, רכשנו מראש מהארץ כאשר בבחירת המקומות באולם נעזרנו באתרים בהם ניתן לראות כיצד תיראה הבמה מהמושב שנבחר ואתר אחר בו ניתנת ביקורת מסודרת לכל מקום באולם, כולל תמונות (בחלק מהמקרים).
המחזמר – חוויה מדהימה ומושקעת מעל ומעבר לכל דימיון שעל אף אף מחירה הלא זול (כרטיסים סבירים החל מכ-40 פאונד) היתה שווה כל פני.
וכך נראית הבמה לפני תחילת המופע (אסור לצלם במהלך ההופעה עצמה) – וההשקעה רק ניכרת יותר ויותר כל שהמופע מתקדם.
בקיצור – חובה!!!
וחזרה לדירה…..עייפים אך מרוצים מאוד.
יום רביעי
נסענו, שוב, לארמון בקינגהאם לחזות בחילופי המשמרות. היינו כמעט לבד, כלומר – אם לא סופרים עוד כעשרת אלפים (ויותר) אנשים שגם הם באו לאותה מטרה. מי שלא הגיע הרבה לפני המועד המיועד ונצמד לגדר – הצליח לראות מעט דרך המרווחים שנפתחו מדי פעם בקהל. האזור כולו הופך להיות צפוף עד דחוס והמשטרה, שמנהלת את הכל ביד רמה, לא עושה חיים קלים לתנועה הרגלית באזור. הטקס עצמו ארוך ודי תיירותי: יש קטע שלם שבו התזמורת מנגנת מנגינות פופולריות (להנאת הקהל?).
בשלהי האירוע נתקלנו בחילופי משמרות הפרשים בהם נכחנו ביום הקודם:
בקיצור: או להגיע מאוד מוקדם או חוויה דחוסה וצפופה.
המשכנו, רגלית, לכיכר טרפלגאר. הכיכר מרשימה ביותר וכוללת עמודי ההנצחה ומזרקות ללורד נלסון ולניצחונו בקרב טרפלגאר המפורסם. במקום מתקיים מעין הפנינג ובו אומנים שונים מציגים:
משם – לגלריה הלאומית המהווה את המבנה העיקרי התוחם את הכיכר מצידה האחד. בגלריה מגוון עצום של עבודות אומנות שונות - חלקן מפורסמות יותר (החמניות של ואן-גוך) וחלקן פחות.
המשכנו ברגל ל-Lyceum Theatre להצגה מלך האריות (The Lion King). כרטיסים, כאמור, רכשנו עוד מהארץ. המחזה – מדהים: השקעה אדירה בתפאורה ובתלבושות והמחזה כולו ממש קם לתחיה. גם במקרה הזה – חובה!!!
עם סיום ההצגה/מופע תפסנו אוטובוס לונדוני ונסענו לרחוב Oxford לעשות מעט שופינג, טיול בת מצווש לא?
נכנסנו ל-Hamleys – חנות צעצועים ע-נ-ק-י-ת (6 או שבע קומות ואולי יותר, תלוי איך/מאיפה סופרים) ובה כל צעצוע שאי פעם חלמתם עליו. המוכרים אדיבים ביותר ומדגימים את הגימיקים/צעצועים החדשים ביותר באופן רצוף. חוויה מומלצת גם אם לא קונים דבר.
משם – ל-Primark ברחוב Oxford למלא סלים (כלומר – שקיות נייר). המחירים – מתחת לרצפה. האיכות (באופן מאוד מפתיע) סבירה: חלק מהפריטים שורדים עד היום (חצי שנה אחרי) בשימוש די אינטנסיבי.
חזרנו לדירה עמוסי שקיות ועייפים אך מרוצים.
יום חמישי
קבענו מועד ל-Sky Garden ל-10:30 (חייבים לקבוע תור/מועד מראש דרך האתר שלהם). זוהי חלופה חינמית לתצפית על לונדון מגבוה. מדובר בבנין גבוה מאוד ליד נהר ה-Thames ובו מעין מסלול המקיף את קומתו העליונה. בקומה זו יש מעין גן גדול ובו מספר מסעדות במספר מפלסים. אגב: עמית לעבודה ששהה בלונדון במקביל אלינו עם נכדו טען לי שבדיעבד ה-London Eye לא שווה את הכסף.
ובקיצור – יצאנו בזמן לכיוון תחנת הרכבת הסמוכה לדירתנו רק כדי לגלות שעקב בעיית חשמל הקו יצא משימוש באופן זמני. באסה. ניסינו לתפוס מונית – ופשוט לא מצאנו. בסוף עלינו על אוטובוס (אדום, קומותיים) לתחנת Golders Green ומשם – בתחתית ליעדנו. כמובן שהגענו באיחור משמעותי אבל לא נתקלנו בבעיה ממשית בכניסה (לאחר שהבינו את הגורם לאיחור).
המשכנו ברגל ל-Borough Market – שוק אוכל בו ניתן למצוא אוכל טרי (ירקות ופירות) וכן דוכנים רבים המוכרים מגוון נרחב מאוד של מנות מוכנות. הגענו בשעת צהרים והשוק כולו המה אנשים.
ולשוק השלישי באותו יום – Camden Town Market. הפעם המוטו הוא שוק אומנים: הרבה דוכני עם מלאכות יד מיוחדות וחפצי אומנות תוצרת האומן העומד במקום ומנסה למכור אותם. זהו מעין מבוך ובו מספר רב של חנויות במספר מפלסים שלמרות הזמן הרב שהסתובבנו בו – לא בטוח שכיסינו את כולו.
יום שישי
קמנו מוקדם – המראה ב-8:10 (צריך להגיע הביתה לפני שבת!).
מונית הזמנו דרך האתר minicabit – האתר מבצע מעין מכרז על הנסיעה והמשתמש מקבל מספר הצעות מחיר לבחירתו. המחיר היה זול משמעותית מהכיוון ההפוך (מהשדה לדירה). המונית הגיע בזמן המובטח והאתר אפילו שולח התרעה על התקרבותו אליך.
טיסה המריאה בזמן, נחתה בזמן וללא אירועים מיוחדים.
תם ונשלם אבל עוד נחזור ללונדון. מתישהו.
