בתחילת אוגוסט נסענו, אני ובן זוגי (בשנות הארבעים לחיינו) לטיול קצרצר בן ארבעה ימים בבולגריה. אנחנו פחות מתעניינים בחופי ים או בנוף עיורני ונמשכים להרים, לכפרים ולאגמים. בחרנו בטיול שמתאים במיוחד להעדפותינו.
כמה פרטי מידע חשובים:
כסף – המטבע הבולגרי הוא לבה. כל לבה שווה כיום 2.25 שקלים. המחירים מאוד זולים יחסית לארץ. לילה בצימר נחמד עלה כתשעים שקל. ארוחה במסעדה כ30-40 שקל לזוג (בלי בשר). טנק דלק מלא 160 שקל.
אוכל – הבולגרים אוהבים הרבה ירקות מבושלים ובשר מסוגים שונים. לעיתים קרובות גם מאכלי ים. על הכל הם שמים גבינה צהובה. גם על הבשר. מאפה בולגרי טעים נקרא בניצה – בצק עם חמאה ממולא בגבינה ולעיתים גם בתרד. נראה בצורת שבלול וטעים מאוד. יש בכל עיר סופר מודרני שבו ניתן לקנות מצרכים להכנת ארוחות עצמאיות בזיל הזול.
מזג אוויר – אנחנו טיילנו באוגוסט. בהרים היה מזג אוויר נפלא. בערים שנמצאות במישור היה חם. על פי התחזית כ- 30-34 מעלות. לעיתים היה גם גשם וסופות רעמים שאצלנו התחילו תמיד בערב כשכבר חזרנו מהטיול.
מפות- קצת קשה להשיג. מפת בולגריה עדיף לקנות בארץ. מפת הרי הרילה- בקרבת אתרי תיירות.
היום הראשון:
נחתנו בסופיה בשעות הצהריים ומיד שכרנו רכב שהזמנו מראש ויצאנו מסופיה לכיוון הרי הרילה. היות שאנחנו מעדיפים לינה כפרית במקום שקט בחרנו להתגורר בכל ארבעת הימים בכפר “בלי יסקור”. כפר קטן שנמצא בקרבת העיר סמוקוב ומרכז התיירות בורוביץ. נסענו מסופיה לכיוון הכפר ובדרך עצרנו במסעדה ששוכנת לחופי האגם הגדול שבדרך – גורני אוקול. או במפה אחרת נקרא ג'ז. זו היתה הארוחה הראשונה שאכלנו והיא היתה היקרה ביותר בכל הטיול הזה. מחיר הארוחה לזוג – 16 לבה (בערך 35 שקלים).
בשעות אחר הצהריים הגענו לצימר שלנו בבלי יסקור. שם הצימר mountain view ובעלת הצימר -אישה מקסימה שאירחה אותנו בלבביות ובשמחת חיים. בצימר שותפים גם הכלב והחתול הידידותיים שהפכו לחברינו הטובים. בערב נסענו לסאמוקוב העיר הקרובה להצטייד באוכל ואכלנו שם ארוחה קלה במסעדת פיצות במדרחוב. גילנו כמה קשה לשמור על כשרות באוכל שלא יהיה בו חלב ובשר והחלטנו להתנזר מבשר בהמשך.
היום השני:
למחרת בבוקר יצאנו למסלול שבעת האגמים. היות שהרגשנו חובה להיעזר במפה התחלנו בחיפושים נרחבים אחרי מפת סימון שבילים של הרי הרילה והתקשינו מאוד למצוא מפה כזו. בסופו של דבר מצאנו את המפה בעליות התלולות המובילות להתחלת המסלול. כדי להגיע לתחילת המסלול יש לנסוע לעיירה בשם ספרבה באניה ושם לחפש את הדרך העולה לפנצ'יסטה. כדאי לעצור גם לטייל מעט בספארבה בנייה. יש שם גיזר קטן ונחמד ומספר בריכות של מים חמים. מפנצ'יסטה עלינו ברכבל (כ70 שקל הלוך חזור) לתחילת המסלול. שם יש בקתת טיולים וממנה מתחיל שביל מסומן שאם הולכים לאורכו ניתן לראות 7 אגמים. השביל מטפס על הרים ובכל פעם מתגלה עוד אגם קטן ויפהפה. ככל שעולים ניתן לראות במבט אחד כמה אגמים ביחד. ניתן לעשות מסלול מעגלי לחמישה אגמים או לבחור לעלות בעליה תלולה אבל קצרה כדי להגיע לעוד שני אגמים מרהיבים ולנוף עוצר נשימה. המסלול ההיקפי כולו הכולל את כל 7 האגמים לקח לנו כחמש שעות. חשוב לציין שבסוף המסלול הרגשנו עייפים למדי, אך מרוצים.
בערב חזרנו לצימר שלנו. התברר שלבעלת הצימר יש פיצרייה מקסימה במרכז הכפר. היא שמחה כל כך לראותנו והכינה עבורנו מאכלים שהזמנו מראש בבוקר- ביום הראשון מאכלים המבוססים על חצילים עם גבינה צהובה וביום השני – הכינה לנו בניסטה שזהו מעין מאפה ממולא בגבינה בצורת שבלול. ביום השלישי נהננו מאוד מהדג הטעים שהכינה לנו.
היום שלישי:
ביום השלישי החלטנו להעפיל לקרבת הפסגה הגבוהה בבולגריה -הר המוסאלה. נסענו לבורובץ – עיירת סקי מלאה במלונות ענקיים, מסעדות וחנויות מזכרות לתיירים. משם עלינו ברכבל עם תאים סגורים שנקרא גונדולה להתחלת המסלול המוביל לפסגת הר המוסאלה. התכוונו לעשות מסלול המסומן באדום שכולל הליכה של 3 ק”מ לאגם הראשון ומשם עלייה לתצפית על עוד אגמים עם אפשרות להמשיך לפסגה. התאכזבנו לגלות שמדובר בדרך די משעממת ומאוד מתויירת שלא התחשק לנו לחזור בה ולכן לאחר שהגענו לאגם הראשון ולבקתה הראשונה החלטנו לחזור דרך הואדי בשביל מסומן ונחמד. בשביל זה היינו לבדנו לאורך כל הטיול. ניתן להמשיך עם השביל עוד כשבעה קי”מ חזרה לבורובץ או לעזוב אות ולעלות חזרה אל הרכבל היורד למטה. הנוף היה חורפי ועננים כיסו את ההר ואנחנו התרגשנו שבאמצע אוגוסט שלפנו את מעילי הגשם והסוודרים כדי להתחמם. באותו זמן בארץ – היו 40 מעלות בירושלים. וגם בסופיה היה חם למדי – 32 מעלות. קינחונ בשוקו חם בבית קפה שמשקיף על הנוף המקסים של ההר והוואדי בהם טיילנו. בערב שוב חזרנו לפיצריה המקסימה בבלי איסקור ולמארחת המתוקה.
היום הרביעי:
החלטנו הפעם לנסות קצת נוף עירוני ויצאנו בנסיעה ארוכה של שעתיים וחצי לעיר שעליה קיבלנו המלצות חמות – פלובדיב. בפלובדיב שאלנו על העיר העתיקה וקרוב אליה חנינו את האוטו בתשלום של 2 לבה לשעה ויצאנו לטייל בעיר העתיקה ובמדרחוב שצמוד אליה. ניתן לקבל מפה של העיר העתיקה בכל אחד מאתרי התיירות שבהם מבקרים. אנחנו ביקרנו באחת הכנסיות, במוזיאון הלאומי לאומנות ובאצטדיון המפואר. היה קצת חם ולכן נגמרו לנו הכוחות להמשיך. הסתובבנו קצת במדרחוב ועשינו קניות. יש שם חנויות של מותגים בינלאומיים וגם חנויות של מותגים בולגריים. מדובר במדרחוב ארוך מאוד שחוצה חלק נכבד מהעיר. חזרנו עייפים לאחר נסיעה ארוכה בחזרה לצימר ולפנות בוקר המראנו חזרה הביתה.
