מעולם לא נהגתי ברכב מחוץ לישראל לפני כן. הייתי קצת לחוץ וחששתי שזה יהיה קשה. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף הבנתי שאין שום הבדל. אפילו קל יותר לנהוג שם, כי הנהגים יותר רגועים!
עלינו על הדרך הראשית. נסענו עם ג'י פי אס. איזו טכנולוגיה מטורפת. בסופו של דבר אני באמת רק הנהג. אני המכשיר. האישה בוחרת, הג'י פי אס מכוון, ואני עושה מה שאומרים לי. כמה פשוט.
אחד הדברים המעצבנים ביותר היה שכל שנייה בערך (או רבע שעה) עצרנו במחסום אגרה. כל כמה קילומטרים צריך לשלם. אתה נכנס לאנשהו, אתה יוצא. הכול עולה כסף. לקח לנו זמן להבין שהג'י פי אס הזה כנראה חמדן. ואז גילינו שאפשר לתכנת אותו לאופציה של "אל תיקח אותנו דרך כבישי אגרה".
ואז, לא רק שלא שילמנו על כבישי אגרה, אלא גם נהנו מדרך יפה בהרבה כי עברנו דרך כל הכפרים והיישובים ולא דרך הדרכים המהירות. יכולנו לעצור בכל מקום שרצינו. ואפילו באופן מפתיע בהרבה יותר שעות נסיעה, בזבזנו הרבה פחות דלק!
נסענו מברסלונה לסידג'ס, מסידג'ס לפירנאים, מהפירנאים דרך צרפת (אח"כ גילינו שגם מזה היינו יכולים להימנע) לסן סבסטיאן ועיירות האוקיינוס האלטנטי, משם לאזור לריו חה, אל אסקוריאל, מדריד... והרבה הרבה עיירות ומקומות יפים שהיו בדרך, שלא קלטתי את שמם.
אחד הרגעים היפים ביותר בנסיעה היה כשנסענו בפיתולים של ההרים ליד האוקיינוס האטלנטי, בירידה לכיוון הים, ופתאום כמו משום מקום, לאחר הפנייה המעוקלת חדה, יצא לו מהעצים נץ (או עיט?) ענקי עם זנב ארוך כמו שלך נחש! הוא עבר לידנו עד כדי כך שהייתי צריך להאט. כאילו הוא ממש רצה להיות לנו מול השמשה, הרי שום דבר לא היה נראה שמונע ממנו לעוף בדרך או גובה אחר.
זה היה כל כך מהיר ומדהים שלקח לנו כמה רגעים להבין. זה כנראה לא היה נץ עם זנב של נחש כמו באגדות של האינקה, אלא פשוט נץ שתפס נחש גדול ובא מולנו עם השלל. חוויות טבע כאלה תמיד מפתיעות.
כמה טוב שיש רכב בחו"ל. בפעם הבאה - קראוון.